בקרוב: ניסוי רחפנים בחדרה

אחרי ירוחם, בעוד כחודש עשרות רחפנים, יחלו לטוס בטיסה מתואמת לטובת שימושים שונים במשך שבועיים ב"בועת חדרה" - שטח ניסיוני ייעודי במרחבי העיר וסביבתה

צילום: דרור בן דוד

רבים מאיתנו ראו את הסרט "האלמנט החמישי". גם מי שלא ראה את הסרט בוודאי חלם על ערים מודרניות שבין רחובותיהם עפות להן "מכוניות מעופפות" באלגנטיות חרישית. בלי פקקי תנועה, בלי זיהום – עם זימזום נעים המשרה תחושת מודרניות ויעילות – רחוק מהעשן שלמטה. אמנם היום אנחנו עדיין לא נוסעים במכוניות מעופפות אבל למציאות הנוכחית יש תכניות דומות, אם כי בתצורה וויזואלית קצת אחרת. 

תתפלאו לגלות עד כמה מדהים מה שאפשר לחולל בישראל כאשר "כל הכוכבים מסתדרים" ומשרדי הממשלה, בשיתוף פעולה חריג, עוזרים אחד לשני ומקדמים את היכולת להפעיל רחפנים בשכבת גובה של עד 122 מטר מעל פני השטח (400 רגל) – לטובת שינוע תרופות, בדיקות וציוד רפואי, לטובת ריסוס שדות חקלאיים והאבקה, לטובת משימות מיפוי וניטור פרויקטי בינוי גדולים ולמגוון גדול של צרכים נוספים. 

זה מתחיל ממש עוד מעט
בזכות אותו שיתוף פעולה חוצה משרדי ממשלה ובזכות המיזם הלאומי "נעמה" (ניידות עירונית במרחב האווירי), שמאפשר הפעלה מסחרית של רחפנים, בעוד כחודש עשרות רחפנים, בטיסה מתואמת, לטובת שימושים שונים – יחלו לטוס יחדיו ובו זמנית במשך שבועיים ב"בועת חדרה", שטח ניסיוני ייעודי במרחבי העיר וסביבתה. הרעיון המרכזי הוא למנף את ההתפתחויות הטכנולוגיות האוויריות של השנים האחרונות. 

מכיוון שבשביל להטיס רחפן – מי שמפעיל אותו חייב לדעת איפה הוא, האתגר הוא לא להקים מערך מכ"מים ארצי חדש, או לחייב כל רחפן לשאת על עצמו ציוד יקר, אלא האתגר הפך להיות אתגר מעולם טכנולוגיות המידע – האם ואיך, אנחנו יכולים "לגרום" לכל שכל מי שרוצה להפעיל רחפנים בשכבת הגובה המדוברת, ויש לו את הרישיונות הרלוונטיים, לטוס בצורה נטולת ביורוקרטיה – ממש כמו שאנחנו רוכבים על אופניים. והתשובה היא כן עם סימן קריאה – אנחנו יודעים איך לאפשר טיסות "בלי חיכוך מעצבן עם הביורוקרטיה". 

הטיסות ישמשו לפיתוח היכולת לבצע בקרה אווירית ולתת שירותים שונים למפעילי הרחפנים – כך שניתן יהיה לתת שרות "נטול חיכוך" לחברות שמפעילות את הרחפנים, לטובת מגוון הצרכים שיש להם ביקוש בציבור – מהובלת תרופות ועד "הקפצת" המבורגרים לבית הלקוח. 

בהתחלה, כל חברה תטיס כמה רחפנים באזור המוקדש לה בלבד. שלב זה ישמש אותנו לבחינת היכולת "לראות" את כל הטיסות במרכז הבקרה המטרופוליני. טיסות אלו יבוצעו מעל שטחים ריקים או שדות חקלאיים, כדי לבנות את הביטחון ביכולת החברות השונות. 

כמה ימים אחר כך, יתחילו טיסות הכוללות חציות של רחפנים המופעלים על ידי חברות שונות – מאזור לאזור. בשלב זה נבחן את היכולת של מרכז הבקרה והחברות השונות – "לראות" זה את זה ולשמור על מרווחי בטיחות נאותים. בשלבים מאוחרים יותר – נתחיל לטוס מעל האזורים הפרבריים של חדרה, כמו גם בנתיבים "צולבים". נתרגל חצייה של מסוקים מאוישים ונבחן כמה מהר הרחפנים יודעים "לפנות דרך".

טיסות כאלה יבוצעו במשך שבועיים בסוף כל רבעון, במשך שנתיים – מתוך כוונה שמתוך ה"פיילוט" הזה, יצמחו כמה חברות שימשיכו במתן שירות קבוע, יציב ורווחי ללקוחות קצה. אחת המטרות העיקריות של המיזם – היא להוכיח שחברת רחפנים יכולה לקבל "הזמנה" מלקוח קצה – נניח למשל, להעביר תרופה מצילת חיים ממקום א' למקום ב', להכין "תוכנית טיסה" ולקבל אישור לבצע את הטיסה ("מרשה טיסה") – תוך פחות משנייה, ללא חיכוך ועם כל המידע הדרוש לה לגבי מזג אוויר, "סגירות אוויריות" לטובת כלי טייס אחרים וכיוצא באלו.

בזכות פיילוט זה, שהינו ייחודי מסוגו בעולם, ישראל יכולה כמעט בבת אחת להפוך למובילה גלובלית בתחום החדשני של בקרת רחפנים אווירית. הכוכבים כבר הסתדרו. עכשיו תורם של הרחפנים. 

הכותב הינו דרור בן דוד, מנהל תחום בינה מלאכותית בחברת מטריקס, מומחה תוכן של מיזם נעמה עבור חברת נתיבי איילון. 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית