למי במערכת הביטחון 2020 הייתה שנה ממש טובה?

למה התעשיות מרוצות מתקופת הקורונה? איזה חדשות טובות עוד עומדות בקנה? וגם: הארות על תכנית ההצטיידות הגדולה ועל הערכת אמ"ן השנתית, בטור השבועי של עמיר רפפורט 

נגמ״ש האיתן. צילום: משרד הביטחון

האם ייתכן ששנת 2020 הייתה טובה? מסתבר שכן. לפחות לתעשיות הביטחוניות בישראל. למדתי על כך משיחה מרתקת שהייתה לי ביום חמישי עם רן קריל, סמנכ"ל השיווק של אלביט מערכות. 

הריאיון נערך במטה אלביט בחיפה, ויובא במלואו בשבוע הבא. בינתיים, אשתף שהשנה שעברה הייתה מעולה לאלביט מערכות (ולא רק לאלביט), למרות שבחודש אפריל, כלומר בשבועות הראשונים של המגיפה, נדמה היה כי השמיים נופלים, העולם עוצר מלכת, וממשלות יקפיאו לגמרי תקציבי ביטחון.

המצב השתנה לחלוטין בחצי השני של השנה. הרבה ממשלות בחרו להניע את המשק גם באמצעות פרויקטים ביטחוניים. השורה התחתונה הייתה טובה, וגם ההתחלה של 2021. וכעת, אפילו נפתח לתעשיות הביטחוניות הישראליות שוק חדש, של עשרות מיליארדי דולרים כל שנה - עם מדינות המפרץ. זאת, בעקבות "הסכמי אברהם", כמובן.

כידוע, גם לפני הסכמי הנורמליזציה היו יחסים ביטחוניים ועסקאות בין ישראל ובין מדינות במפרץ. אבל ה"אאוטינג" של היחסים מאפשר מכירות גדולות פי כמה. אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני נמצא בתהליך של אישור ייצוא ביטחוני נרחב לבנות הברית הערביות הרשמיות. 

העובדה שהמפלגה הדמוקרטית היא שניצחה בבחירות בארצות הברית, עשויה להועיל לתעשיות הביטחוניות הישראליות גם כן, שכן הממשל החדש בודק עסקאות עבר של חברות אמריקאיות (כולל מכירה של טייסת כ-35) לאיחוד האמירויות, ויאט עסקאות נוספות.

במסגרת המרוץ לשוק החדש, ישתתפו יותר מ-30 חברות ישראליות בתערוכה ביטחונית של ממשלת האמירויות, שתיערך באבו דאבי החל מ-21 בפברואר. המשלחת הענקית נתמכת על ידי האגף לסיוע ביטחוני במשרד הביטחון, סיב"ט. מערכת "ישראל דיפנס" היא שותף מדיה של התערוכה החשובה. עוד נדווח משם.

הצטיידות. וגם זו בשורה טובה לתעשיות הביטחוניות בישראל: ועדת השרים לענייני הצטיידות התכנסה סוף סוף, באיחור של שנתיים - שלוש לעומת התכנית המקורית, ואישרה עסקאות רכש ענקיות בהיקף של כעשרה מיליארד שקלים. הלחץ לכינוס הוועדה לפני הבחירות היה מצד צה"ל ומשרד הביטחון.

מי שעיכב את כינוס הוועדה היה משרד האוצר, שהתנגד ל"העמסה" של תשלום ריבית בגין עסקאות שימומשו לאחר תום תכנית הסיוע הביטחוני האמריקאי הנוכחי (בשנת 2027) ויעמיסו על תקציב המדינה. מדובר בכ-200 מיליון דולר, פחות או יותר. בסוף, אושרה ההלוואה כדי לחתום על תכנית ההצטיידות הגדולה.

באופן טבעי, מירב תשומת הלב התקשורתית הוענקה לעסקאות האוויריות הגדולות - מטוסי תדלוק, מסוקי תובלה, מטוסי קרב וחימוש מתקדם.  מבין כולן, העסקה הדחופה ביותר כוללת רכש מטוסי תדלוק לחיל האוויר. במקום מערך ה״ראם״ הישיש, המבוסס על מטוסי נוסעים של בואינג שעברו הסבה. 

כאן אין שאלה לגבי סוג המטוס: חיל האוויר מבקש להקדים מסירה של מטוסי K-46 החדשים, המיוצרים בימים אלה על ידי בואינג, בראש ובראשונה עבור האמריקנים עצמם. לאחר אישור תכנית ההצטיידות בכללותה, יועלו בקרוב לאישור פרטני מרכיביה העיקריים.

מה שלא זכה לתשומת לב בכלל, אלה תהליכי הצטיידות מחוץ לזרוע האוויר, בעיקר פרויקט נגמ"שי אית"ן, שמנוהל על ידי משרד הביטחון, ובו מערובות עשרות תעשיות. מדובר בנגמ"ש על גלגלים, שיכול לנסוע עד למהירות של 90 קמ"ש ולשאת 12 לוחמים. המיגון שלו כבד יחסית, כמעט כמו טנק, ומגובה במערכת הגנה אקטיבית נגד טילים "חץ דורבן".

הנגמ"ש החדש אמור להקפיץ את צה"ל אפילו 60 שנה בבת אחת. כאשר תושלם ההצטיידות ייפרד צה"ל מנג"שי הM-113 הישישים. ההשקעה בתמרון (רחוק ממה שזרוע היבשה באמת צריכה כדי לפתח יכולת תמרון אמיתית) היא לקח מאירועי "צוק איתן" ב-2014. בעיקר מאסון התפוצצות הנגמ"ש של גולני בסג'עיה. החטיבה הראשונה שכבר קלטה את ה"איתן" היא הנח"ל.

הערכת מודיעין שנתית: כלי התקשורת היו מלאים השבוע גם בסיכומים מתוך הערכת המודיעין השנתית, שאותה הציג ראש אמ"ן אלוף תמיר היימן. זו ההערכה השנתית האחרונה שלו. ביום חמישי אישר שר הביטחון את החלטת הרמטכ"ל למנות את האלוף אהרון חליווה לראש אמ״ן הבא (במקביל אלוף תמיר ידעי ימונה למפקד זרוע היבשה, יהודה פוקס יחליף אותו כאלוף פיקוד המרכז, ואילו אליעזר טולדנו ימונה לאלוף ויפקד על פיקוד הדרום).

זהו סבב המינויים הכי משמעותי בקדנציה של כוכבי כרמטכ"ל. כוכבי עצמו אמור לסיים את תפקידו בעוד כשנה, והממשלה הבאה היא שתחליט האם להעניק לו שנה רביעית, אחרי הבחירות. 

גרעין. ואחרי כל זה ברור שהאירוע הביטחוני החשוב מכל, שעומד על הפרק (כנראה האירוע הכי חשוב בשנים הבאות), הוא ההחלטה של ארצות הברית כיצד לחזור להסכם הגרעין המושמץ עם איראן. בניגוד לרושם שעלה מדברי הרמטכ"ל אביב כוכבי לפני כשבועיים, במערכת הביטחון יש רבים שרואים גם יתרונות בחתירה להסכם מחודש, שיעכב את תכנית הגרעין (אלוף היימן אמר שהאיראנים רחוקים כיום כשנתיים מהפצצה). 

נראה,שהשאלה כעת אינה האם האמריקאים יחזור להסכם, אלא רק באלה תנאים. לכן, מוטב לא להילחם בהסכם הבא, אלא להתמקד בהפעלת לחץ שיבטיח מגבלות מקסימליות על איראן, אחרי שתחודש העשרת האורנים באופן מוסכם, עד לרמה של 3 אחוזים. כיום, האיראנים ממילא מעשירים אורניום לרמות כמעט צבאיות, יותר מ-10 אחוזים, בשל ביטול ההסכם.

אולי יעניין אותך גם

אימון של הצבא האוקראיני, ארכיון. צילום: REUTERS/Valentyn Orgirenko

ארה״ב תספק סיוע צבאי מסיבי לאוקראינה

הפנטגון הודיע ביום ששי על עסקת סיוע צבאי חדשה לאוקראינה בסך 150 מיליון דולר, הכוללת מכ"ם, ציוד נגד רחפנים, ספינות סיור ומערכות שו"ב