עמוס ידלין פורש מINSS
לאחר עשור בראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין החליט לסיים את כהונתו בתום חוזה ההעסקה שלו ב-1 במאי 2021
עמי רוחקס דומבה
| 10/02/2021
מאת Assaf Shilo / Israel Sun - שרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (Institute for National Security Studies)., CC BY-SA 3.0, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1127875
עמוס ידלין, המכהן בתפקיד מאז נובמבר 2011, מיצב את ה-INSS כמכון מחקר מוביל בארץ ובעולם הפועל כגוף מחקרי בלתי-תלוי, איכותי וחדשני, בעל השפעה מוכוונת מדיניות שמטרתה: הבטחת עתידה וביטחונה של מדינת ישראל.
יו"ר הוועד המנהל של המכון, סר פרנק לואי, הביע את תודתו והערכתו העמוקה לאלוף (במיל.) ידלין: "עמוס ידלין מיצב את המכון כמרכז מוביל למחקרי ביטחון וחשיבה אסטרטגית בישראל בעולם. בראשותו התבסס המכון כגורם מייעץ לקובעי ההחלטות והמדיניות בניהול אתגרים אסטרטגיים, החל בסוגיות 'מסורתיות' כגון סוגיית הגרעין האיראני, וכלה במשברי ביטחון לאומי ייחודיים, כגון משבר הקורונה המשולב שבשנה האחרונה שינה את חיינו מהקצה אל הקצה".
יו"ר הדירקטוריון הציע לידלין להישאר במכון במעמד מיוחד של עמית בכיר (בדומה לגדעון סער, ציפי לבני, משה יעלון, דן שפירו וגדי איזנקוט ששרתו במכון במעמד עמית בכיר) ולהוביל את התוכנית האיראנית ושיתופי הפעולה עם מכוני המחקר במדינות המפרץ.
בהודעה על עזיבתו אמר ידלין: "לאחר תשע וחצי שנים בראשותי הגיעו המכון ואנשיו הטובים לפסגות מרשימות של מקצועיות ומוניטין. מבחינתי הגיע כעת הזמן להמשיך הלאה, לאתגרים הבאים". לדבריו, הוא מביט לאחור בסיפוק על העשייה וההישגים המשותפים, שאותם הוביל עם צוות הנהלה מצוין, וכי אלה זכו לאחרונה בהכרה רשמית בדירוג מכוני המחקר העולמי TTCSP של אוניברסיטת פנסילבניה: INSS דורג כמכון מספר 1 בישראל ובמזרח התיכון, וכמספר 12 בין מכוני המחקר והחשיבה בתחום המדיניות והביטחון בעולם.
לדברי ידלין, "המכון פיתח בשנים אלה תוכניות מחקר ותוצרים איכותיים, רלוונטיים וייחודיים: להתמודדות עם פרויקט הגרעין האיראני, תוכנית סוריה ו"מלחמת הצפון הראשונה", מתווה אסטרטגי לזירה הפלסטינית, תוכנית פוסט אמת ו"פייק ניוז", תוכנית מחקר ייחודית בנושא ישראל-סין, תוכנית טכנולוגיה וביטחון לאומי, תוכנית משפט וביטחון לאומי, תוכנית החזית האזרחית והחוסן הפנימי, יחסי ישראל-ארה"ב ועוד תוכניות ושטחי מחקר רבים וייחודיים בישראל".
בהתייחס לשנה האחרונה ציין ידלין כי "בזמן משבר הקורונה, כמשבר משולב בריאותי, וכלכלי, חברתי ופוליטי, ששיבש את סדרי החיים בארץ ובעולם, התארגן המכון במהירות כמרכז חשיבה רב תחומי. הצענו ראיה מערכתית ופתרונות אסטרטגיה, מדיניות וארגון להתמודדות עם המשבר. תרמנו להבנת המתרחש סביבנו, המלצנו על אופני ניהול האתגר ברמה הלאומית, על תחקור והיערכות לגלים הבאים, ועל הצורך לאזן בין צרכי הבריאות לדרישות הכלכלה, באמצעות מדיניות דיפרנציאלית וחכמה".
ידלין הודה ליו"ר הוועד המנהל של המכון, סר פרנק לואי, ולחברי הוועד המנהל על תמיכתם, והעלה על נס את חבר הנאמנים הבינלאומי בראשות מר ג'ון ג'ייקובסון ואת חבר הנאמנים הישראלי בראשות מר פיני כהן – שתמיכתם הנדיבה ברוח ובחומר אפשרה את פעילות המכון, התפתחותו והצלחתו. לסיום ביקש ידלין להודות לחוקרי המכון ועובדיו על רוח הצוות, היצירתיות, המקצועיות והמסירות, ועל כך שהם העושים את המכון למה שהוא.
לאחר עשור בראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין החליט לסיים את כהונתו בתום חוזה ההעסקה שלו ב-1 במאי 2021
מאת Assaf Shilo / Israel Sun - שרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (Institute for National Security Studies)., CC BY-SA 3.0, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1127875
עמוס ידלין, המכהן בתפקיד מאז נובמבר 2011, מיצב את ה-INSS כמכון מחקר מוביל בארץ ובעולם הפועל כגוף מחקרי בלתי-תלוי, איכותי וחדשני, בעל השפעה מוכוונת מדיניות שמטרתה: הבטחת עתידה וביטחונה של מדינת ישראל.
יו"ר הוועד המנהל של המכון, סר פרנק לואי, הביע את תודתו והערכתו העמוקה לאלוף (במיל.) ידלין: "עמוס ידלין מיצב את המכון כמרכז מוביל למחקרי ביטחון וחשיבה אסטרטגית בישראל בעולם. בראשותו התבסס המכון כגורם מייעץ לקובעי ההחלטות והמדיניות בניהול אתגרים אסטרטגיים, החל בסוגיות 'מסורתיות' כגון סוגיית הגרעין האיראני, וכלה במשברי ביטחון לאומי ייחודיים, כגון משבר הקורונה המשולב שבשנה האחרונה שינה את חיינו מהקצה אל הקצה".
יו"ר הדירקטוריון הציע לידלין להישאר במכון במעמד מיוחד של עמית בכיר (בדומה לגדעון סער, ציפי לבני, משה יעלון, דן שפירו וגדי איזנקוט ששרתו במכון במעמד עמית בכיר) ולהוביל את התוכנית האיראנית ושיתופי הפעולה עם מכוני המחקר במדינות המפרץ.
בהודעה על עזיבתו אמר ידלין: "לאחר תשע וחצי שנים בראשותי הגיעו המכון ואנשיו הטובים לפסגות מרשימות של מקצועיות ומוניטין. מבחינתי הגיע כעת הזמן להמשיך הלאה, לאתגרים הבאים". לדבריו, הוא מביט לאחור בסיפוק על העשייה וההישגים המשותפים, שאותם הוביל עם צוות הנהלה מצוין, וכי אלה זכו לאחרונה בהכרה רשמית בדירוג מכוני המחקר העולמי TTCSP של אוניברסיטת פנסילבניה: INSS דורג כמכון מספר 1 בישראל ובמזרח התיכון, וכמספר 12 בין מכוני המחקר והחשיבה בתחום המדיניות והביטחון בעולם.
לדברי ידלין, "המכון פיתח בשנים אלה תוכניות מחקר ותוצרים איכותיים, רלוונטיים וייחודיים: להתמודדות עם פרויקט הגרעין האיראני, תוכנית סוריה ו"מלחמת הצפון הראשונה", מתווה אסטרטגי לזירה הפלסטינית, תוכנית פוסט אמת ו"פייק ניוז", תוכנית מחקר ייחודית בנושא ישראל-סין, תוכנית טכנולוגיה וביטחון לאומי, תוכנית משפט וביטחון לאומי, תוכנית החזית האזרחית והחוסן הפנימי, יחסי ישראל-ארה"ב ועוד תוכניות ושטחי מחקר רבים וייחודיים בישראל".
בהתייחס לשנה האחרונה ציין ידלין כי "בזמן משבר הקורונה, כמשבר משולב בריאותי, וכלכלי, חברתי ופוליטי, ששיבש את סדרי החיים בארץ ובעולם, התארגן המכון במהירות כמרכז חשיבה רב תחומי. הצענו ראיה מערכתית ופתרונות אסטרטגיה, מדיניות וארגון להתמודדות עם המשבר. תרמנו להבנת המתרחש סביבנו, המלצנו על אופני ניהול האתגר ברמה הלאומית, על תחקור והיערכות לגלים הבאים, ועל הצורך לאזן בין צרכי הבריאות לדרישות הכלכלה, באמצעות מדיניות דיפרנציאלית וחכמה".
ידלין הודה ליו"ר הוועד המנהל של המכון, סר פרנק לואי, ולחברי הוועד המנהל על תמיכתם, והעלה על נס את חבר הנאמנים הבינלאומי בראשות מר ג'ון ג'ייקובסון ואת חבר הנאמנים הישראלי בראשות מר פיני כהן – שתמיכתם הנדיבה ברוח ובחומר אפשרה את פעילות המכון, התפתחותו והצלחתו. לסיום ביקש ידלין להודות לחוקרי המכון ועובדיו על רוח הצוות, היצירתיות, המקצועיות והמסירות, ועל כך שהם העושים את המכון למה שהוא.
