מערך חדש באגף התקשוב 

מפקד לוטם יהיה מפקד המערך החדש. טרם ברור הערך המוסף של השינוי הארגוני לעומת הקיים. המטרה היא מיצוי טוב יותר של כוח האדם, והשרשת הרגלים לעבודה רב זרועית - בואך ענן 

מפקד יחידת לוטם, תא״ל עומר דגן. צילום: דו״צ

אגף התקשוב מקים מערך תוכנה ומידע חדש שאמור לאגד, מקצועית, כ-3500 איש. כולם מתחומי התוכנה והמידע. מטרת המערך, יש לומר בכנות, לא ממש ברורה. גם לאחר שיחה עם מפקד לוטם, תא״ל עומר דגן. דגן יפקד על המערך. לפיו, המערך אמור לשמש מעין מטריה מקצועית לאורך השירות של כל משרת במקצועות הקשורים לתכנות או ניהול מידע. 

מה היה טרם המערך? ובכן, חלק מהאנשים הוכשרו בבסל״ח ובסיום הקורס שובצו בזרועות השונות. מדובר בתכניתנים, עתודאים במקצועות התוכנה והמידע, מנהלי מוצר, אנשי DevOps ,מיישמי ERP ,בודקי תוכנה, אנשי דאטה ורבים אחרים. 

חלקם איבדו קשר עם אגף התקשוב לאחר השיבוץ המבצעי שלהם, כאשר הגורם המפעיל (אוויר, ים, יבשה) היה אחראי עליהם לכל אורך השירות עד סיומו. לעיתים, חלקם, היו מגיעים להשתלמות קצרה באגף התקשוב במהלך השירות. לא יותר. 

אם מדובר בעתודאים במקצועות המחשב, אלו לעיתים בכלל לא היו עוברים באגף התקשוב. אלא, מתגייסים ישירות לזרוע המפעילה. לכל זרוע בצה״ל יש בית תוכנה משלה. כך נוצרה מציאות שלאגף התקשוב לא הייתה ׳מערכת יחסים׳ ארוכת טווח עם מתכנתים ואנשים מתחום ניהול המידע - תחומים בהם האגף מוגדר כרגולטור בצבא. 

ארבע מטרות

לפי דגן, למערך יש ארבע מטרות עיקריות. איתור וניהול כוח אדם, כולל איתור מצטיינים וניסיון להשאיר אותם בצה״ל. הכשרה במקצועות המחשב באמצעות בסל״ח לכל אורך השירות. כולל מקצועות עתודה. בניית קהילות מקצועיות רב זרועיות. מטרת הקהילות היא שיתוף ידע כלל צה״לי בנושאים רלוונטים. כולל הנעה לפעולה משותפת בין זרועית. 

ובכן, לכאורה מטרות המערך ברורות. על אף שחלקן מתקיימות כיום גם בלי מערך. למשל בסביבת המפתחים עליה כתבנו בעבר. אחת התהיות בשיחה עם דגן היו האם המערך הוא הכנה למעבר של צה״ל לסביבת ענן. ובכן, דגן הכחיש. אולי זה יעזור, אבל זו אינה המטרה. 

תהייה נוספת הייתה לגבי המאזניים בבניין כוח טכנולוגי בין הזרועות לאגף התקשוב. כלומר, אם אגף התקשוב אחראי על כלל ההכשרות, בניית הכלים וניהול הכוח אדם, אזי בתי התוכנה הזרועיים אמורים ׳להשיל׳ מהם אחריות ותקנים בהקשרים אלו. ובכן, דגן מיהר לתקן. ״המערך לא יעבוד מול הפרט, אלא מול בית התוכנה הזרועי.״ 

המשמעות היא, שאגף התקשוב יעבוד מול, נניח, יחידת אופק בחיל האוויר, ולא מול המתכנתים ואנשי המידע שלה ישירות. די דומה למה שקיים היום. גם היום אגף התקשוב הוא רגולטור בכל הקשור לתקנים, הדרכות וכלים למתכנת. 

מיצוי כוח האדם

״אנחנו מתנתקים מחלק מכוח האדם המקצועי בצבא בתחומים שלנו״, מסביר דגן. ״פה ושם הם מגיעים להכשרת המשך, לא מעבר לכך. האיתור והמיון לא נעשה בצורה מיטבית, וגם אין הכשרות מספקות לאורך השירות. אין לנו קהילות צה״ליות. ואם המתכנת בחיל האוויר, אין לו דרך לשתף פעולה עם מתכנתים אחרים, אלא אם נשארו לו חברים מהקורס בבסמ״ח. גם מאמצי השימור של המצטיינים דרושים שיפור.״  

המטרה של דגן היא שאגף התקשוב ישמור על קשר עם כלל המוכשרים בתחומים שהוא אמון עליהם. כולל עתודאים. ״עולם מיצוי המידע יהיה טוב יותר במובן המבצעי. המערך הוא אחריות נוספת שמקבל מפקד לוטם, לדאוג לכל אנשי המידע והתוכנה בצה״ל״, אומר דגן. ״אנחנו נעבוד עם מפקדי היחידות הרלוונטיות ונתן להם ערך מוסף מקצועי.״ 

לסיכום, הקמת המערך היא בחלקה שינוי קוסמטי לתהליכים שכבר החלו באגף התקשוב בשנים האחרונות. בחלקה האחר ניסיון לשנות את המאזן בין אגף התקשוב כרגולטור לבין הזרועות כמפעילות הכוח הטכנולוגי. בחלקה הנוסף, היא התאמת כוח האדם הטכנולוגי של צה״ל לעידן הרב זרועיות ובעתיד עבודה במודל ענן. ימים יגידו האם השינוי השיג ערך מוסף ביחס לקיים. 

אולי יעניין אותך גם