הנשק החדש של צה״ל: הלוואה בריבית

צה״ל רוצה לעקוף את תקציב המדינה, ולכפות על הממשלה הגדלת תקציב ביטחון באמצעות הלוואה בבנק מסחרי למימון אמל״ח חדש. היועמ״ש לממשלה שומר על שתיקה. פתחו של עידן חדש במימון פרוייקטים ממשלתיים? פרשנות

הנשק החדש של צה״ל: הלוואה בריבית

צילום דו״צ

צה״ל רוצה לרכוש מטוסים ומסוקים חדשים בעסקה חדשה לאחר העסקה הקודמת ב2014 של מטוסי האפ-35. אבל לצה״ל אין כסף. מדוע? מכיוון שגם העסקה הקודמת בסיוע חוץ כללה מרכיב של הלוואה, שצריך להחזיר. אז מה עושה צה״ל? מגלגל הלוואה לעוד מספר שנים. באוצר חוששים: את הבור של הריבית נצטרך להשלים בשקלים. 

הסבר: צה״ל רוצה למחזר הלוואה דולרית שלקח מהממשל האמריקאי. זאת באמצעות הלוואה מבנק מסחרי, בריבית גבוהה ביחס לגיוסי חוב של האוצר באמצעות אג״ח ממשלתי. המשמעות היא שהמימון שצה״ל ישלם על המטוסים והמסוקים יקר ביחס לאותו סכום שהאוצר יכול לגייס עבורו. 

חשש: פגיעה בדירוג האשראי של ישראל 

זה ההיבט הכלכלי. בהיבט החוקי, שקשור לניהול מדינה, יש בעיה משפטית. אולי אתית. למעשה, צה״ל רוצה לעקוף את תקציב המדינה באמצעות שימוש בבנק מסחרי. אסביר. עד היום, למדינת ישראל יש חוק תקציב. התקציב שמאושר על ידי הממשלה מחולק למשרדים השונים, ומפוקח על ידי האוצר. בצורה כזו מדינת ישראל יכולה להתחייב בפני גופים בינלאומיים שהיא מנהלת את החוב שלה בצורה מקצועית. 

גודל החוב של מדינת ישראל ביחס לתוצר, הוא בין הגורמים המשפיעים על דירוג האשראי של ישראל. דירוג האשראי קובע את הריבית שתשלם מדינת ישראל על הלוואות שהיא לוקחת בשווקים הבינלאומיים. ככל שהדירוג ״טוב״ יותר, ישראל תשלם פחות ריבית על הלוואות, וישאר בתקציב המדינה יותר כסף פנוי למשרדי הממשלה לטובת פיתוח המדינה. והפוך. ריבית גבוהה תגרור פחות כסף פנוי בתקציב המדינה. 

כעת, צה״ל רוצה לשבור את המשוואה המקובלת. במקומה, מחליט צה״ל שהוא גוף מדינתי בלתי תלוי, הפועל מחוץ למסגרת תקציב המדינה. כלומר, הרמטכ״ל ומשרד הביטחון החליטו שהם ״סוגרים״ דיל עם בנק מסחרי בשם סיטי בנק במקום ללכת לאוצר לבקש כסף לאמל״ח. 

בינתיים, היועמ״ש לממשלה שותק בשאלה האם המהלך חוקי. אם המהלך יעבור, הוא עלול לייצר תקדים למשרדים אחרים. למשל, למה שמשרד התחבורה לא יממן כביש חדש באמצעות הלוואה בבנק מסחרי? או משרד החינוך יממן בניית בתי ספר באמצעות הלוואות בחו״ל? 

מצב כזה יכול לייצר שני וקטורים תקציביים במדינת ישראל. אחד - תקציב המדינה. שני - ״תקציב צל״ במובן של הלוואות שלוקחים משרדי ממשלה שלא דרך תקציב המדינה. עבור הקהיליה הפיננסית בחו״ל, זו הבוחנת את האיתנות הפיננסית של ישראל, זה לא משנה. עבורם, כל חוב שמגייס משרד ממשלתי, מצטבר לחוב של מדינת ישראל. ההבדל טמון בפיקוח על כלל החוב עליו אמון האוצר.    

״תשלום הריבית לא יחזק את ביטחון מדינת ישראל״

עלות המימון (הריבית) של ההלוואות על המטוסים והמטוסים עתידה להגיע לכ217 מיליוני דולרים, או כמיליארד ש״ח אם מעגלים קצת למעלה. כמובן ההלוואה, אם תצא לפועל, תהיה בדולרים ותושפע מיחס הדולר-שקל לאורך התקופה. זה אמנם כסף בסיוע חוץ (על חשבון משלם המיסים האמריקאי), אבל הוא עדיין של צה״ל. ואם לצה״ל יהיה פחות מיליארד ש״ח לבניין כוח בגלל עלות הריבית, לאן הוא יפנה? ניחשתם נכון. לאוצר. לבקש שקלים. 

על מנת שצה״ל יוכל למחזר הלוואה, הוא צריך אישור אמריקאי. הבית הלבן מצידו אמור להיות אדיש. מבחינתו, התעשיות הרלוונטיות יקבלו את הכסף מסיטי בנק במועד, ועלות הריבית תרד מהסכם סיוע החוץ הבא (תשלום ההלוואה יגרר עד 2031). מבחינת הבית הלבן, המשק האמריקאי לא מפסיד כלום. אולי להפך. ההזמנות של ישראל יעבו את הבק-לוג של המפעלים בארה״ב כעת, בשעה שהעולם מצוי במשבר כלכלי בעקבות נגיף הקורונה. 

״תשלום הריבית לא יחזק את ביטחון מדינת ישראל. המדינה יודעת לגייס חוב לבד וזול יותר מאשר ריבית של בנק מסחרי״, אומרים מקורות של ישראל דיפנס. ״דירוג האשראי של ישראל, למרות הקורונה, איתן. זאת, בשל ניהול קפדני של החוב.״ 

הגדלת תקציב הביטחון בכפייה

בסופו של יום, תרגום המהלך של הרמטכ״ל הוא הגדלת תקציב הביטחון בכפייה בשנים הקרובות. שוב, הרמטכ״ל יוצר ׳בור׳ בכסף שיש לצה״ל לבניין כוח, ואז הוא יבוא לממשלה שתצטרך באל כורחה לאשר הגדלה של התקציב לצה״ל בסכום הריבית על ההלוואה בכספי סיוע. 

״אם צה״ל רוצה לרכוש אמל״ח, ואין לו כסף, וזה בסדר עדיפות של הממשלה, מצוין. שהממשלה תקצץ ממשרדים אחרים לטובת צה״ל. בסוף יש תקציב מדינה״, מוסיפים המקורות. ״הלוואה משמעותה לעקוף את תקציב המדינה. להגדיל את תקציב הביטחון בלי החלטת ממשלה. ולא בצורה יעילה. מהלך כזה יכול לפגוע גם בדירוג האשראי של ישראל.״  

אולי יעניין אותך גם