למען האמת? בספק רב!

ההיקפים העצומים של העברת מידע ברשתות החברתיות, בסיוע שלל פיתוחים טכנולוגיים, מאפשרים יצירה של מציאות וירטואלית וקושי אדיר במציאת האמת, במיוחד כאשר רבים מקבלים מידע כוזב כעובדה מוגמרת

IGSTOCK/Copyright: TeroVesalainen

"מהפיכת המידע" ועוד יותר מכך הצטרפותה עם "המהפיכה הדיגיטלית", שאנו נמצאים בעיצומן, מייצרות שטפון של "אינפורמציה" אשר מעבר לעומס האדיר שהוא יוצר בהבחנה בין עיקר וטפל, מציב בפנינו אתגר – אשר ספק אם הוא אפשרי – להגיע לחקר האמת. או במילים אחרות, לערוך מיון בין אמת ושקר. לביטוי "מידע הוא כוח" אנחנו חייבים כיום להוסיף "בתנאי שהוא מהימן".

ההיקפים העצומים של פעילות ברשתות חברתיות והתפוצה העצומה של מידע המועבר בכלים שונים, בסיוע פיתוחים טכנולוגיים בלתי נדלים, מאפשרים יצירה של מציאות וירטואלית ו"Deep Fake", במקרים רבים מותאמים לקהלי יעד מסוימים, שמייצרים קושי אדיר בחיפוש גרעין האמת ומובילים לחוסר ודאות כאוטי. תופעת המידע "המכוון" אינה דבר חדש, אך בשנים האחרונים היא התעצמה מאד.

במידת מה תרמו לכך התנהלותו של הנשיא טראמפ, תומכיו, וגם תגובת מתנגדיו. נדמה כי מאז התפרצות מגפת הקורונה עלה ביתר שאת רף השקר לשיאים חדשים בשימושים שנעשו בפלטפורמות השונות, לטובת מסעות השפעה מבוססי קונספירציות מכל כיוון. יש המכנים זאת "המגפה שבמקביל למגפה" אלא שבניגוד לקורונה למגפת המידע המסולף, טרם נמצא חיסון.

פייק ניוז ויראלי יותר מחדשות אמת

האתגר שבמציאת האמת אינו נחלת הכלל. נהפוך הוא, אנשים רבים מייצרים מידע מסולף במתכוון ורבים עוד יותר הם צרכנים אדוקים של מידע כזה והם יפיצו אותו בהינף מקלדת בלי הרף עין של בחינת מהימנות. יתרה מכך, מחקרים עדכניים מראים שפייק ניוז ויראלי יותר מחדשות אמת ושלידיעה שקרית יש סיכוי גבוה ב-70% להיות מועברת הלאה מאשר לידיעת אמת. זה אומר שלא רק שהשקר מקבל חשיפה גבוהה יותר, אלא גם שמהירות ההתפשטות שלו גדולה בהרבה מזו של האמת.

שונה הדבר כשמדובר בארגונים ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים, לפחות הרציניים שבהם, אשר אמינות המידע – זה שהם מקבלים וזה שהם מייצרים – היא כמעט תנאי לקיומם. זה נכון גם לגבי חוקרים, בעלי מקצועות חופשיים, אנשי תקשורת (רציניים) וגם לאנשים כפרטים שהאמת יקרה לליבם. זהו אתגר עצום לאדם הפשוט, אשר בהיעדר טכנולוגיה ויכולות מתאימות יתקשה מאד לקבוע מה נכון, מה לא נכון, מהי עובדה ומה פסאודו-עובדה, המייצגות דעה של המפיץ ללא כל בסיס עובדתי או גרוע מכך ניסיון מכוון לעצב תודעה.

התייחסות למידע ולעובדות אליהם אנו נחשפים, מבוצעת על ידינו בסיוע מגוון של פילטרים אישיים, בהתאם ליכולת האישית והקוגניטיבית של הפרט. בוודאי שהבחינה מושפעת  גם מהדעות והתפיסות האישיות של כל אחד מאיתנו. האדם הסביר ירצה לגבש דעה ולחשוב באופן עצמאי אל מול שפע מקורות המידע, בראש וראשונה הוא ירצה לבדוק האם מקורות המידע אמינים. הוא יעשה זאת בהסתמך, בעיקר, על רקורד קודם שלהם, וגם בבחינה האם המידע מבוסס על מקור ראשון או שמא הינו תוצאה של שרשור חוזר ונשנה שעבר לאורך הדרך.

במצב אידיאלי ייעשה השיפוט על בסיס נימוקים מושכלים. אלא שבעידן אוטוסטרדת המידע וה״דהירה״ עליה, אין לנו די זמן לבצע שיפוט מעמיק. החדשות הרעות הן שעל פי מחקרים פסיכולוגיים, היות שהחקירה אחר האמת מצריכה מאמצים, הנטייה, במקרים רבים, היא לבחור בדרך הקלה ולקבל את הדברים כפשוטם. זה עלול להוביל לקיבוע של תפיסה מסולפת שמוצגת לפנינו, באופן מתוחכם, לעיתים מספר פעמים ואף מזוויות שונות, עד כי לא ניתן עוד לבצע למידע "Reverse Engineering".

מציאות אלטרנטיבית היא שם המשחק

נשיא ארה"ב הנכנס, ג'ו ביידן, תמצת את הבעיה בחדות בנאום ההשבעה שלו: "אנו חיים בעידן של שיבוש עובדות וייצור עובדות שקריות במקומן". הוא התכוון בדבריו, מן הסתם, גם לקודמו טראמפ ותומכיו. אבל הדברים נכונים גם ביחס לכל תחום אליו אנו נחשפים, מדיני, בטחוני ומסחרי. לאור המצב העגום המתואר בשורות אלו, הרי שהכיוון היחידי הוא חיפוש מענה והתמודדות עם המניפולציות המכוונות על השיח המתנהל.

אם בעבר, עת נחשדו הכותבים לכל היותר בהתאמת המציאות לעמדתם, ההמלצה היתה ״לקרוא בין השורות״ הרי שכיום, "מציאות אלטרנטיבית" היא שם המשחק, במינוח המקובל "הנדסת התודעה". דפוסי הפעולה השתכללו, בעת הצורך תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מבוססי AI בייצור של "Deep Fake" עד כדי השתלת מלל ותנועות פה בתוך תצלומי וידאו באופן שמקשה מאד על ההבחנה בין הסרטון האותנטי לבין הסרטון "המבושל".

המינוח "הנדסת תודעה" מגלם בפשטות הפצת שקרים וחצאי אמיתות, שבמקרים רבים נופלים על ״קרקע פוריה״ של חסידים (שוטים ומשוטים) לרוב מטורגטים בקפידה, שבתורם "מפמפמים" את השקר ומייצרים לו תהודה רחבה. הבעיה היא שגידול היקף התפוצה והחשיפה של המידע המסולף לקהלים רחבים, מייצר מצב בו גם כאשר מתעורר סוף-סוף ויכוח באשר לאמיתות המידע, במקרים רבים בוטות הפייק דווקא גוברת. כך הופכת הקיצוניות שבסילוף היום לנורמה של המחר.

הרשתות החברתיות מהוות כר פורה להעצמת הבעיה מעצם תפוצתן המיידית והרחבה, במקרים רבים תוך שימוש בבוטים וכלים טכנולוגיים המהווים אמפליפייר רב עצמה למידע המהונדס. לעומת גורמים שונים, לעיתים בעלי עניין, המקדשים את חופש המידע, נשמעות יותר ויותר קריאות - שכותב שורות אלו תומך בהן בנחרצות – להחלת כללים וגבולות לפרסום מידע ברשתות, בין בהסכמה, בין בהחלה של רגולציה חסרת פשרות.

הדוגמא הדרסטית למהלך דרסטי אפשרי (יש אומרים ציני) לצמצום הנגע בצורה אפקטיבית היא סגירת חשבונו של טראמפ בטוויטר, שבעצם יישרה קו עם פייסבוק, אבל זכתה ליותר תשומת לב, היות שהייתה הפלטפורמה העיקרית של הנשיא היוצא. מאידך  עורר הצעד הזה גם ביקורת נוקבת הן ביחס למידת הכוח בידיהם של מפעילי הרשתות, והן בהתייחס לציניות שבדחיית ההפעלה של הכוח הזה עד למיצוי עד תום של הפופולריות שהעניק טראמפ לאותן רשתות עצמן בפעילותו, לפני שהפך לדמות מן העבר.

הוצגו אף שאלות נוקבות ומוצדקות, וטענות לפופוליזם, כיצד זה מסתדר עם העובדה שדמויות שליליות ומסוכנות בהרבה, לרבות ארגונים ופעילי טרור, ממשיכות לקבל במה פתוחה ללא הפרעה באותן רשתות חברתיות עצמן. ואכן, נראה שרוב הרשתות החברתיות מסתפקות בשיפוט עצמי ביחס להגבלת פרסומים או צמצומם, בחוסר שקיפות ועל פי קריטריונים שידועים רק להן.

ובכן, מה עושים?

 הבסיס לפתרון מתחיל במודעות לבעיה והפנמת הצורך בשינוי שעיקרו אימוץ הערך של "הטלת ספק". אמירה נאיבית אומנם כהמלצה לציבור הרחב. אך ככל שירבו אלו החרדים לאמת ומסרבים להיות קורבנות למניפולציות – שאליהם מכוונות ההמלצות, כך יש לקוות - יתרחב מעגלם.

חייבים לעשות הבחנה חדה בין עובדות לדעות. יש לבדוק ביסודיות את המקור לנתונים המוצגים ולבחון את מהימנותו. נחרצות ורהיטות של הדובר אינם ערובה לאמינות. נואמים, מהגדולים בהיסטוריה, הובילו את העולם בדרך של רמיה, שנאה ומניפולציה לגדולים באסונות. מטרתו של מפיץ הידיעה היא להשריש את ה"אמת" שלו, בלי קשר ל"ראיות" מבחוץ. אנחנו כקהל יעד, חייבים לאמץ חשיבה ביקורתית, להטיל ספק ולבדוק את הטענות והנימוקים לפני שנאמץ אותם.

"הטלת הספק" איננה סיסמא ריקה אלא היא ערך חשוב ומשמעותי שאף אומץ על ידי גופים שונים (בהם שב"כ) כאמצעי חיוני למימוש יעוד הארגון. כקהל מטרה לזרם מידע מהונדס המציף אותנו, אנו מחויבים לבדוק ולחקור את הנתונים בכדי לגבש את עמדתינו.

הקידמה הטכנולוגית מגלמת יתרונות רבים אבל היא טומנת בחובה גם סכנות ואיומים שלא קל להתגבר עליהם. אף אחד לא יעשה בשבילנו את עבודת הסינון של המידע העצום שמציף אותנו. זהירות וסקפטיות הם שם המשחק. אלו גם הכלים להפעלת מנגנון הספק בכדי לסנן את הרעשים מהאמת. אתגר ממש לא פשוט. אבל כאמור, מידע הוא כוח בתנאי שהוא מהימן. שיהיה לנו בהצלחה.

הכותב הנו בכיר לשעבר בשב״כ, ובעלי חברת הייעוץ ״מאיר גרשוני ייעוץ בע״מ״.

אולי יעניין אותך גם