התעשיה האווירית בתהליך של רכישת חברות ומפעלים בהודו

"משלחת התע"א בהודו היא כיום המוצב הקדמי של התע"א", אומר סמנכ"ל שיווק בתעשיה האווירית אלי אלפסי

אלי אלפסי. צילום: תעשייה אווירית

התעשיה האווירית מצוייה עתה במהלך של רכישת כמה מפעלים וחברות בהודו, שבהם יהיו קווי ייצור של מוצרי התע"א. לבעלות מלאה או חלקית על מפעל בהודו יש יתרון חשוב המאפשר לחברה להשתתף במכרזים לייצור מוצרי DEFENSE, והתחרות בהודו קשה מאוד. 

סמנכ"ל שיווק בתעשיה האווירית אלי אלפסי: "הודו היא כיום המוצב הקדמי של התעשיה האווירית. לא בכדי אנו מחזיקים בהודו משלחת גדולה, שליחים מישראל, עובדים מקומיים, יש חברה-בת לשיווק ויש נוכחות בדלהי ובבנגלור. יש בקנה לא מעט פרוייקטים וגם הזדמנויות, שמקווים שיבשילו לכדי פרוייקטים. אנו חייבים להיערך לכך, אחרת לא ניתן לזכות במכרים". חלק מהתכניות הללו נידונו בשבוע שעבר כאשר התע"א השתתפה בתערוכה הגדולה AERO INDIA 2021 .

תרחיש האיום: סין ופקיסטן 

להודו יש צרכים אדירים מבחינת הצטיידות, רכש ופיתוח עצמי בתחומי צבא. "להודו יש צרכים ביטחוניים המוגדרים בדרוג של  מספר 3 או 4 בעולם. יש שם תרחישי התייחסות מול הסינים והפקיסטנים", אומר אלפסי, "ומכאן העניין העצום שלהם במוצרים אלו".  
אלפסי עמד כחמש שנים בראש משלחת התע"א בהודו, והוא מכיר היטב את ההיסטוריה: "ההתחלה היתה בשנים 2003 כאשר התחלנו בפיתוח משותף של מערכת ההגנה האווירית ברק-8, שפותחה על ידי שני הצדדים וייצור משותף. 

"זו מערכת מתקדמת הכוללת מכ"ם, טיל, משגר, תקשורת, אלקטרו-אופטיקה ועוד. במערכת הצטיידו שלושה הזרועות בהודו – צבא היבשה, חיל האוויר וחיל ים. זה היה פרוייקט ענק של מיליארד דולרים, והוא משמש דוגמה לשיתוף הפעולה בין שתי המדינות. שני הצדדים למדו כיצד לחלק את העבודה, כל אחד בנתח שלו. חברה ממשלתית הודית היתה קבלן ראשי, ואנו ביצענו את חלקנו. ברק-8 היה הבסיס, אבן הראשה של שת"פ עם הממשל ההודי, עם חברה ממשלתית ועם שלושה זרועות ההגנה." 

רכש הגומלין

"זו גם תחילת מדיניות רכש הגומלין OFFSET עם הודו", אומר אלפסי. "ייצור מקומי בהודו, וזה עבר לתחומים אחרים בפרוייקטי הגנ"א, מל"טים, אלקטרו-אופטיקה. כדוגמה, נקבע שההודים מייצרים 30 אחוזים ממערכת המכ"ם, רכיבים שונים, צנרת ותת-מערכות. צריך לציין שההודים הם ברמה מקצועית גבוהה בתעופה ובדפנס ואיכות הייצור מובטחת. המעורבות שלנו שם עמוקה: הכשרנו בעלי מקצוע, יש בהודו בין 80 ל-100 קבלני משנה שלנו".

בשנתיים האחרונות מדגישה ממשלתו של מירנדרה מודי את הסיסמה MAKE IN INDIA, חשיבות ועדיפות הייצור המקומי. זו לא רק סיסמה אלא מדיניות עם פיקוח הדוק ושינויים בחוקים ובנהלים. בעוד שבעבר מותר היה לחברה זרה להחזיק ב-26  או 49 אחוזים בלבד מבעלות על חברה מקומית, והיתר, הרוב, לחברה הודית, היום מותר לחברה זרה להחזיק עד 74 אחוזים מהבעלות על חברה וכ-20 אחוזים בעלות הודית. 

אלפסי: "מכיוון שהם עומדים על עקרון  MAKE IN INDIA, ייצור מקומי, הרי רק לחברה במבנה כזה יש סיכוי לזכות במכרזים. וגם אז אתה חייב לייצר 51 אחוזים בהודו כדי לשמר את עדיפות הייצור המקומי. חוקי ה-OFFSET, רכש גומלין, בהודו קובעים שאתה חייב לבצע את רכש הגומלין רק במסגרת הפרוייקט עצמו ולא בפרוייקטים אחרים. מכאן המדיניות הנוכחית של התעשיה האווירית, שכבר תקעה יתד עמוקה ורבת שנים בממסד הביטחוני ובתעשיות בהודו, מדיניות של רכישת חברות ומפעלים".

בהודו מייצרים ומתכננים מטוס קרב קל, דגם משופר של מטוס זה וגם מטוס קרב מתקדם דור 5. אלפסי: "אנו מספקים לפרוייקטים הללו רכיבים, אך איננו שותפים בפיתוח המטוס".

איחוד האמירויות

נציגי התעשיה האווירית ישובו השבוע הביתה מהתערוכה בהודו, ולקראת סוף החודש יעברו לתערוכה הבאה, והפעם באיחוד האמירויות. סמכ"ל לשיווק תע"א אומר כי החברה נושאת עמה לאבו דבי שלושה מסרים: "הראשון - אנו חברת דפנס מובילה בעולם המספקת מערכות אסטרטגיות בתחומי האוויר, יבשה, ים וחלל. 

"מסר שני: אנו באים לאיחוד האמירויות כדי להישאר. ומסר שלישי: יש כבר עתה תהליכים בין משרד הביטחון הישראלי לבין משרדים רלוונטיים באיחוד האמירויות, אך לא ניתן בינתיים לפרט. "יש דיבורים, יש דברים על המדוכה והתע"א תפעל לפי אישורי משרד הביטחון. יש נורמליזציה עם האמירויות ולכן אנו באים לשם כדי להישאר כי צריך ליצוק תוכן להסכמים, אך הכל ייעשה על פי אישורי משהב"ט". 

אולי יעניין אותך גם