מוסד, חיסון, מטוסים: שלוש הארות על השבוע

הפעם, בטור של עמיר רפפורט: כיצד משפיעות הבחירות על בחירת המטוסים הבאים של חיל האוויר? האם המאבק על תפקיד ראש המוסד ייפתח מחדש? ומה יעשו עם חיסון הקורונה הישראלי?

מטוס ה- F-15EX. צילום: בואינג

מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים, (בתגבור משמעותי של חדשות הקורונה), משתלטת על סדר היום התקשורתי בישראל ומאפילה על נושאים הרי גורל, כמו המגעים מאחורי הקלעים לגבי חידוש הסכם הגרעין של המעצמות, כולל ארצות הברית, עם איראן.

בתוך הקקופוניה הכללית, להלן שלוש הארות:

1. כלי טיס. מערכת הבחירות שיצאה לדרך מבלי אישור לתקציב המדינה מביאה את התסכול בצה"ל לשיאים חדשים, בעיקר בכל הקשור לעסקאות לרכש מטוסים, שמתעכבות כבר תקופה ארוכה.

מבין שלוש עסקאות שעומדות על הפרק, העסקה הדחופה ביותר היא דווקא עבור רכש מטוסי תדלוק לחיל האוויר, במקום מערך ה״ראם״ הישיש, המבוסס על מטוסי נוסעים של בואינג שעברו הסבה. כאן אין שאלה לגבי סוג המטוס: חיל האוויר מבקש להקדים מסירה של מטוסי K-46 החדשים, המיוצרים בימים אלה על ידי בואינג, בראש ובראשונה עבור האמריקנים עצמם.

בנושא מסוקי סער חדשים, המאבק הוא בין מטוסי הסיקורסקי (״יסעור״) מהדגם החדש של לוקהיד מרטין, לבין ה״צ׳ינוק״ של בואינג (אולי בתמהיל מסוים עם המטוס-מסוק V-22). חיל האוויר מתכוון לרכוש את הסיקורסקי. הקרב ה"כבד" ביותר נערך לגבי שתי טייסות מטוסי הקרב הבאים של חיל האוויר – בין ה-F-15EX עם המחשב העוצמתי (במקום מפציצי F-15 מהדגמים המיושנים, שמוצאים מן השירות בגיל 40), לבין מטוסי F-35 נוספים, מעבר לשתי טייסות שכבר נרכשו.

בקשר למטוס הקרב העתידי, עקבו השבוע בחיל האוויר בעניין מיוחד אחרי טיסת המבחן הראשונה של מטוס ה-F-15EX שנערכה בסנט לואיס ביום שני. הטיסה, שעברה בהצלחה, נתנה את האור הירוק לחיל האוויר האמריקאי לבצע את ההזמנה הראשונה של שבעה מטוסים ראשונים, ובהתאם – חיל האוויר יוכל להתחיל לקבל פרטים על הבצועים של המטוס, "על הנייר" ובפועל.

כך או כך, מה שמעכב לפחות חלק מעסקאות כלי הטיס זו בהחלט מערכת הבחירות. מצד אחד, ויכוח ענייני בין משרד הביטחון למשרד האוצר בנוגע לאופן שבו יש לכתוב את ההתחייבות לגבי המטוסים בספרים, עבור התקופה שלאחר פקיעת הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי לעשור הנוכחי (בשנת 2027. אין שום סיכוי להגיע לשום הבנה בין משרד הביטחון למשרד האוצר בימים האלה), וכרגיל גם ענייני כבוד. הסיכוי שראש הממשלה יאפשר לשר הביטחון בני גנץ לחתום על איזושהי עסקה יוקרתית בעיצומה של מערכת הבחירות הוא נמוך, ולהפך.

2. ראש מוסד. וגם זה קשור לבחירות: האם המינוי של ד' לתפקיד ראש המוסד הבא הוא סופי? מסתבר שלא. על המינוי, שאמור להתבצע בקיץ, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כחודשיים, והוא אף קיבל לאחרונה את אישור הוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורי. אלא שאז פרצה מערכת הבחירות, והמינוי בהחלט יכול להשתנות.

בחירה של ראש מוסד היא פריבילגיה של ראש ממשלה, ונתניהו בחר בד', שהוא סגנו של הראש הנוכחי, יוסי  כהן, על סמך קריירה ארוכה של תפקידים בכירים במערכים המבצעיים ובמטה. 

אם נתניהו יישאר בתפקיד ראש הממשלה גם בקיץ, המינוי של ד' מובטח. אבל אם יאבד את כיסאו תעלה שוב האפשרות למינויו של  א', שפעל בכמה אגפים מבצעיים במוסד, בהם "צומת", "קיסריה" ו"קשת", ושימש כסגן ראש המוסד בשנים 2018-2015.

אגב, גם המינוי של ראש השב"כ הבא אמור להתבצע בחודש מאי הקרוב, וגם הוא יושפע מאוד מהשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא – אבל במקרה של "השירות" עדיין לא הוכרז מינוי שיכול להשתנות. אם נתניהו יישאר בתפקידו, גדולים מאוד סיכוייו של ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, לזכות בתפקיד.

3. חיסון מאוחר. רבים תוהים מה יעלה בגורלו של החיסון נגד קורונה שמפותח במכון הביולוגי בנס ציונה בהשקעה של מאה מיליון שקל. כפי שנכתב בטור זה לאורך השנה האחרונה, הפיתוח התקדם באיטיות מקוממת שנכפתה על סמך כללים שמרניים מידי של משרד הבריאות, כאילו לא מתים מאות אנשים בחודש מהנגיף עצמו ולא מן הניסוי. לשם השוואה – אילו רוסיה, סין, ואפילו פייזר ומודרנה, היו מנהלות את הניסויים שלהן באותה שמרנות שנכפתה בישראל, העולם עדיין היה מחכה לחיסון הראשון.

מראש היה ברור כי החיסון הישראלי יגיע באיחור של כמה חודשים, גם בגלל הקצב של "ועדת הלסינקי" של משרד הבריאות הישראלי, אך לא רק.

פיתוח החיסון במכון הביולוגי. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון.

ובכן, כפי שהתרעתי, אנחנו נמצאים כעת בדיוק בחודשים האלה. יש כבר חיסונים, אבל לא משלנו. ובכל זאת, הפיתוח הישראלי ממשיך להתקדם. נכון לעכשיו, יגיע ביוני. בימים האלה, החיסון עומד להיכנס לשלב השני של הניסוי עם כאלף בני אדם, ונתקל בבעיה: קשה מאוד למצוא מתנדבים מבוגרים, מעל גיל 60, שיקבלו את החיסון – משום שכל בני הגיל המבוגר, שמעוניינים להתחסן, מעדיפים את החיסון שכבר קיים בשוק.

בהנחה שבמכון הביולוגי יצליחו להתגבר על הקושי הזה והחיסון הישראלי יאושר בקיץ על ידי ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, הוא עשוי להיות מוצע לבנות בריתה של ישראל, אולי אפילו למדינות אירופה, שקצב ההתחסנות בה איטי להחריד. לאחר מכן, בשנים הבאות, הוא יינתן לאזרחי ישראל, כנראה, כמנת דחף שנתית, כמקובל בחיסוני שפעת. החיסון ייוצר במכון הביולוגי עצמו, בהיעדר מפעל חיסונים מסחרי או ממשלתי אחר בישראל.

[email protected]

אולי יעניין אותך גם