הערכה: איראן עמלה על שיגור משגר הלווינים כשלושה חודשים
איראן חשפה משגר לווינים חדש תחת השם זולג’אנה (Zoljanah) המסוגל לשאת כ-200 ק"ג למסלול בגובה 500 ק"מ. ארה"ב ממשיכה להקטין אירועי שיגורי טילים מצד איראן
עמי רוחקס דומבה
| 04/02/2021
ar.irna.ir
שיגור משגר הלווינים האיראני החדש, זולג’אנה (Zoljanah), חשף יכולות חדשות המיוחסות לתעשיית הטילאות האיראנית. ובכן, מסתבר כי הכנות לאירוע השיגור, שבוצע, ככל הנראה בסוף חודש ינואר האחרון, החלו כבר באוקטובר 2020. פרסום של fab_hinz, חושף כי ניסוי סטטי במנוע השלב הראשון בוצע באתר Khojir.
מדובר במשגר תלת שלבי. שלב ראשון ושני – מנועים רקטיים עם הודף מוצק ושלב שלישי בעל הנעה עם הודף נוזלי. אפשר ומנועיו ניתנים לגיבוי והדלקה, יכולת המאפשרת גמישות במסלולים. כך לפי ניתוח טכני שערך טל ענבר, מומחה ישראלי לתחום טילאות, חלל וכטמ"מ.
לפי פרסומים באיראן, המשגר מסוגל להרים משקל של 210 ק"ג למסלול בגובה 500 ק"מ. "המשגר עושה שימוש רב במכלולים וידע מתוכנית הטק"ק האיראנית של הטיל סג'יל, שאף הוא מונע בהודף מוצק", מסביר ענבר. "חשיפת משגר חדש, בעל מאפיינים דואליים המאפשרים פיתוח טיל בליסטי ארוך טווח (גם אם לא בין יבשתי) בעיתוי הנוכחי – אפשר לראותו כאיתות לארה"ב ולגורמים אחרים לאמור: טילים ומשגרים מחוץ למרחב מו"מ מול איראן."
עוד טוען ענבר כי אין זו הפעם הראשונה בה איראן מציגה משגר בלבוש אזרחי מלא המשויך לסוכנות החלל האיראנית. "בידול זה עשוי לשמש את איראן בהיבטים של ניסיון למצור טכנולוגי וסנקציות כלכליות", אומר ענבר.
בעוד ההכנות לשיגור תועדו באוקטובר האחרון על ידי חברות לווין מסחריות, תמונות מהשיגור עצמו, שלושה חודשים לאחר מכן, טרם פורסמו. לא ברור האם יש כאלו. פלוני יכול לתהות כיצד נושא הטילאות האיראנית אינו בציר המרכזי של חברות המודיעין האזרחיות העוסקות במודיעין חלל.
ענבר מתייחס גם למרכיב אי הפרסום של דבר השיגור על ידי ארה"ב. לפיו, זו התנהגות הממשיכה מדיניות של ממשלי אובמה וטראמפ. "בעוד שמול צפ"ק כל שיגור מנוצל על ידי ארה"ב לניגוח המדינה, באיראן אין כך הדבר", אומר ענבר.
איראן חשפה משגר לווינים חדש תחת השם זולג’אנה (Zoljanah) המסוגל לשאת כ-200 ק"ג למסלול בגובה 500 ק"מ. ארה"ב ממשיכה להקטין אירועי שיגורי טילים מצד איראן
ar.irna.ir
שיגור משגר הלווינים האיראני החדש, זולג’אנה (Zoljanah), חשף יכולות חדשות המיוחסות לתעשיית הטילאות האיראנית. ובכן, מסתבר כי הכנות לאירוע השיגור, שבוצע, ככל הנראה בסוף חודש ינואר האחרון, החלו כבר באוקטובר 2020. פרסום של fab_hinz, חושף כי ניסוי סטטי במנוע השלב הראשון בוצע באתר Khojir.
מדובר במשגר תלת שלבי. שלב ראשון ושני – מנועים רקטיים עם הודף מוצק ושלב שלישי בעל הנעה עם הודף נוזלי. אפשר ומנועיו ניתנים לגיבוי והדלקה, יכולת המאפשרת גמישות במסלולים. כך לפי ניתוח טכני שערך טל ענבר, מומחה ישראלי לתחום טילאות, חלל וכטמ"מ.
לפי פרסומים באיראן, המשגר מסוגל להרים משקל של 210 ק"ג למסלול בגובה 500 ק"מ. "המשגר עושה שימוש רב במכלולים וידע מתוכנית הטק"ק האיראנית של הטיל סג'יל, שאף הוא מונע בהודף מוצק", מסביר ענבר. "חשיפת משגר חדש, בעל מאפיינים דואליים המאפשרים פיתוח טיל בליסטי ארוך טווח (גם אם לא בין יבשתי) בעיתוי הנוכחי – אפשר לראותו כאיתות לארה"ב ולגורמים אחרים לאמור: טילים ומשגרים מחוץ למרחב מו"מ מול איראן."
עוד טוען ענבר כי אין זו הפעם הראשונה בה איראן מציגה משגר בלבוש אזרחי מלא המשויך לסוכנות החלל האיראנית. "בידול זה עשוי לשמש את איראן בהיבטים של ניסיון למצור טכנולוגי וסנקציות כלכליות", אומר ענבר.
בעוד ההכנות לשיגור תועדו באוקטובר האחרון על ידי חברות לווין מסחריות, תמונות מהשיגור עצמו, שלושה חודשים לאחר מכן, טרם פורסמו. לא ברור האם יש כאלו. פלוני יכול לתהות כיצד נושא הטילאות האיראנית אינו בציר המרכזי של חברות המודיעין האזרחיות העוסקות במודיעין חלל.
ענבר מתייחס גם למרכיב אי הפרסום של דבר השיגור על ידי ארה"ב. לפיו, זו התנהגות הממשיכה מדיניות של ממשלי אובמה וטראמפ. "בעוד שמול צפ"ק כל שיגור מנוצל על ידי ארה"ב לניגוח המדינה, באיראן אין כך הדבר", אומר ענבר.
