אין ימי חסד: המפכ"ל החדש כבר מתנגש עם רוה"מ
המהומות בבני ברק, ימים אחדים לאחר טקס השבעת המפכ"ל החדש, כבר הביאו להתנגשות אינטרסים בין המפכ"ל לרוה"מ, סביב מידת הקשיחות בטיפול בהפרות סדר בערים חרדיות. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 26/01/2021
רב ניצב קובי שבתאי. צילום: משטרת ישראל
רב ניצב קובי שבתאי רק מונה לפני מספר ימים כמינוי קבע על ידי ממשלת ישראל וכבר הוא בהצטלבות אינטרסים עם ראש הממשלה שמינה אותו. הכוונה היא לטיפול בהפרות הסדר בבני ברק. בעוד המפכ"ל תפקידו לממש משילות של מדינת ישראל בכל מקום בארץ, ראש הממשלה נדרש למנדטים של המפלגות החרדיות על מנת לבסס ממשלה חדשה בבחירות הקרובות. התנגשות אינטרסים זו אינה משאירה למפכ"ל החדש ימי חסד בתפקיד.
אזכיר כי שבתאי היה מפקד מג"ב טרם כניסתו לתפקיד המפכ"ל, כך שפיזור הפגנות וטיפול בהפרות סדר הן לחם יומו. מבחינת גורם מקצועי, הוא כנראה בין המפקדים עם הכי הרבה ניסיון באירועים כאלו במשטרה. בין אלו שהוא מינה בימים האחרונים, גם ניצב עמיחי אשד - מפקד מחוז תל אביב (עתיד להחליף את ניצב דוד ביתן). כך גם ניצב דורון תורג׳מן, מפקד מחוז ירושלים. שני מחוזות המתמודדים עם הפרות סדר של החרדים בימים האחרונים.
התנגשות האינטרסים - אינטרס מבצעי של המפכ"ל מול אינטרס פוליטי של רוה"מ - הביאה בימים האחרונים לשינוי מודוס אופרנדי של המשטרה בבני ברק. זאת, לאחר שתמונות וסרטונים מהפרות הסדר והתגובה של המשטרה עלו לכותרות, והמפלגות החרדיות הפעילו שרירים מול רוה"מ. על פי דיווח במעריב מאתמול (ב), ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, נפגש עם מפקד מחוז תל אביב ניצב דוד ביתן.
מטרת הפגישה, "תוכנית משותפת להשבת השקט והסדר בעיר". זאת לאחר שמתפרעים התנהגו באלימות כלפי שוטרים, כולל פציעה של מספר שוטרים, שרפו אוטובוס ציבורי, והשחיתו רכוש ציבורי בעיר. מהי התכנית המשותפת? ובכן, מדובר במכבסת מילים לתאר מעבר מאכיפת חוק נורמלית (וקשיחה אם צריך), לאכיפה "רכה" מבוססת מצלמות אבטחה שיותקנו בעיר. כלומר, במקום להכנס עם כוחות משטרה פיזיים גדולים לעיר להשלטת סדר ומשילות, המשטרה תשאר בחוץ, ותגיב רק בדיעבד לאירועים שיוקלטו במצלמות.
היום (ג) בבוקר, כבר אמרו במשטרה לעיתונות מקומית כי חלק מהחשודים במהומות נשלחו "לקחת" על עצמם תיקים כדי שחסידות מסוימת תצא ידי חובה. בפועל, תושבי בני ברק ניצחו את המשטרה. זו המציאות. האלימות השיגה את מבוקשה - המשטרה לא תאכוף חריגות מתקנות הקורונה בבני ברק, נתניהו יקבל את השקט והמנדטים שלו, והמפכ"ל יפעל עם ידיים קשורות מאחורי הגב כבר בראשית הקריירה שלו. משילות זה לא.
אם אירועים כאלו היו מתרחשים ביישובים אחרים בתחומי מדינת ישראל, כמו למשל מועצה מקומית טובא-זנגרייה שעלתה לכותרות בימים האחרונים, זה היה מסתיים אחרת. למען האמת, זה עדיין לא הסתיים בטובא-זנגרייה, כאשר המשטרה החליטה להכניס פנימה גם את הימ"מ. נכון, להבדיל. בבני ברק אלו לא משפחות פשע כמו בטובא-זנגרייה. עם זאת, תופעות כמו הפרות סדר ופגיעה בשוטרים צריכות לגרור אותה תגובה. לא משנה המיקום. למה בבני ברק המשטרה מוותרת ובטובא-זנגרייה לא? אכיפת חוק אמורה להיות אוניברסלית. אבל זו תיאוריה. במעשי, יש אינטרסים פוליטיים.
פניתי למשטרה בשאלה: "רציתי לברר בעקבות פרסומים בתקשורת, האם יש שינוי של מודוס אופרנדי של המשטרה בבני ברק. קרי, מעבר מאכיפה פיזית באמצעות כוחות פיזיים, לאכיפה "רכה" באמצעות מצלמות אבטחה?".
תשובת המשטרה: "ההחלטות מתקבלות בהתאם להערכות מצב המבוצעות מעת לעת. עם זאת נבהיר כי משטרת ישראל תמשיך לסייע לציבור שומר החוק, ותפעל בנחישות נגד פורעי חוק אשר בהתנהגותם מסכנים את כלל הציבור."
נראה כי במשטרה נמנעים מתשובה ישירה. ולא סתם. המפכ"ל קיבל הרבה פחות מ100 ימי חסד. הוא כבר מגלה את שגילו המפכ"לים הקודמים - אינטרסים פוליטיים קודמים לשיקולים מבצעיים. ב2021, נראה כי אכיפת החוק בישראל אינה אוניברסלית, אלא תלויה במספר המנדטים שיש לתת הקבוצה הנמצאת בכותרות.
המהומות בבני ברק, ימים אחדים לאחר טקס השבעת המפכ"ל החדש, כבר הביאו להתנגשות אינטרסים בין המפכ"ל לרוה"מ, סביב מידת הקשיחות בטיפול בהפרות סדר בערים חרדיות. פרשנות
רב ניצב קובי שבתאי. צילום: משטרת ישראל
רב ניצב קובי שבתאי רק מונה לפני מספר ימים כמינוי קבע על ידי ממשלת ישראל וכבר הוא בהצטלבות אינטרסים עם ראש הממשלה שמינה אותו. הכוונה היא לטיפול בהפרות הסדר בבני ברק. בעוד המפכ"ל תפקידו לממש משילות של מדינת ישראל בכל מקום בארץ, ראש הממשלה נדרש למנדטים של המפלגות החרדיות על מנת לבסס ממשלה חדשה בבחירות הקרובות. התנגשות אינטרסים זו אינה משאירה למפכ"ל החדש ימי חסד בתפקיד.
אזכיר כי שבתאי היה מפקד מג"ב טרם כניסתו לתפקיד המפכ"ל, כך שפיזור הפגנות וטיפול בהפרות סדר הן לחם יומו. מבחינת גורם מקצועי, הוא כנראה בין המפקדים עם הכי הרבה ניסיון באירועים כאלו במשטרה. בין אלו שהוא מינה בימים האחרונים, גם ניצב עמיחי אשד - מפקד מחוז תל אביב (עתיד להחליף את ניצב דוד ביתן). כך גם ניצב דורון תורג׳מן, מפקד מחוז ירושלים. שני מחוזות המתמודדים עם הפרות סדר של החרדים בימים האחרונים.
התנגשות האינטרסים - אינטרס מבצעי של המפכ"ל מול אינטרס פוליטי של רוה"מ - הביאה בימים האחרונים לשינוי מודוס אופרנדי של המשטרה בבני ברק. זאת, לאחר שתמונות וסרטונים מהפרות הסדר והתגובה של המשטרה עלו לכותרות, והמפלגות החרדיות הפעילו שרירים מול רוה"מ. על פי דיווח במעריב מאתמול (ב), ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, נפגש עם מפקד מחוז תל אביב ניצב דוד ביתן.
מטרת הפגישה, "תוכנית משותפת להשבת השקט והסדר בעיר". זאת לאחר שמתפרעים התנהגו באלימות כלפי שוטרים, כולל פציעה של מספר שוטרים, שרפו אוטובוס ציבורי, והשחיתו רכוש ציבורי בעיר. מהי התכנית המשותפת? ובכן, מדובר במכבסת מילים לתאר מעבר מאכיפת חוק נורמלית (וקשיחה אם צריך), לאכיפה "רכה" מבוססת מצלמות אבטחה שיותקנו בעיר. כלומר, במקום להכנס עם כוחות משטרה פיזיים גדולים לעיר להשלטת סדר ומשילות, המשטרה תשאר בחוץ, ותגיב רק בדיעבד לאירועים שיוקלטו במצלמות.
היום (ג) בבוקר, כבר אמרו במשטרה לעיתונות מקומית כי חלק מהחשודים במהומות נשלחו "לקחת" על עצמם תיקים כדי שחסידות מסוימת תצא ידי חובה. בפועל, תושבי בני ברק ניצחו את המשטרה. זו המציאות. האלימות השיגה את מבוקשה - המשטרה לא תאכוף חריגות מתקנות הקורונה בבני ברק, נתניהו יקבל את השקט והמנדטים שלו, והמפכ"ל יפעל עם ידיים קשורות מאחורי הגב כבר בראשית הקריירה שלו. משילות זה לא.
אם אירועים כאלו היו מתרחשים ביישובים אחרים בתחומי מדינת ישראל, כמו למשל מועצה מקומית טובא-זנגרייה שעלתה לכותרות בימים האחרונים, זה היה מסתיים אחרת. למען האמת, זה עדיין לא הסתיים בטובא-זנגרייה, כאשר המשטרה החליטה להכניס פנימה גם את הימ"מ. נכון, להבדיל. בבני ברק אלו לא משפחות פשע כמו בטובא-זנגרייה. עם זאת, תופעות כמו הפרות סדר ופגיעה בשוטרים צריכות לגרור אותה תגובה. לא משנה המיקום. למה בבני ברק המשטרה מוותרת ובטובא-זנגרייה לא? אכיפת חוק אמורה להיות אוניברסלית. אבל זו תיאוריה. במעשי, יש אינטרסים פוליטיים.
פניתי למשטרה בשאלה: "רציתי לברר בעקבות פרסומים בתקשורת, האם יש שינוי של מודוס אופרנדי של המשטרה בבני ברק. קרי, מעבר מאכיפה פיזית באמצעות כוחות פיזיים, לאכיפה "רכה" באמצעות מצלמות אבטחה?".
תשובת המשטרה: "ההחלטות מתקבלות בהתאם להערכות מצב המבוצעות מעת לעת. עם זאת נבהיר כי משטרת ישראל תמשיך לסייע לציבור שומר החוק, ותפעל בנחישות נגד פורעי חוק אשר בהתנהגותם מסכנים את כלל הציבור."
נראה כי במשטרה נמנעים מתשובה ישירה. ולא סתם. המפכ"ל קיבל הרבה פחות מ100 ימי חסד. הוא כבר מגלה את שגילו המפכ"לים הקודמים - אינטרסים פוליטיים קודמים לשיקולים מבצעיים. ב2021, נראה כי אכיפת החוק בישראל אינה אוניברסלית, אלא תלויה במספר המנדטים שיש לתת הקבוצה הנמצאת בכותרות.
