קרבות רחוב – גרסת בני ברק

המדינה צריכה להחליט שהיא פועלת באינטנסיביות כנגד פורעי חוק על מנת להעביר מסר של כיבוד שלטון חוק. נתן פז במאמר דעה בעקבות אירועי הימים האחרונים

מהומות בבני ברק. צילום: משטרת ישראל

הפרות הסדר האלימות במגזר החרדי סביב המחאות של פלגים קיצוניים מהמגזר, כנגד החלטות לאכוף את שילטון החוק ולהשאיר את מוסדות החינוך החרדים סגורים מחשש להדבקות המוניות מסרבות לשכוח.

כך אנו חווים כבר אירועים אלימים כנגד שוטרים שפועלים באשדוד, בני ברק, בית שמש, מאה שערים בירושלים, פגיעה ברכוש ציבורי, יידויי אבנים כנגד כלי רכב פרטיים ואוטובוסים של התחבורה הציבורית, הצתות פחים וכלי רכב, שפיכת בטון לתווי הרכבת הקלה ועוד.

אל נתפלא ואל ניתמם. חוט השני עובר ומקשר בין אי האכיפה שוטפת של שלטון החוק במגזר החרדי, במגזר הערבי והבדואי. המדינה אינה יכולה ל"עצום עיניים" תקופה ארוכה מאכיפת חוקיה במגזרים שונים ולאחר מכן לפול לתדהמה כאשר אותם מגזרים מתמרדים ומתפרעים כאשר היא מגיע לאכוף את החוק.

מראות אלו הם תולדה של הזנחה שנמשכת שנים והתעלמות מ"מדינה בתוך מדינה" הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי. משחקים פוליטיים מסוכנים ואי נקיטת צעדים מתבקשים בכדי להחזיר את החוק, הסדר והשפיות למחוזותינו. על כך במאמרי.

מדינה בתוך מדינה

המגזר החרדי ברובו מגזר נורמטיבי שומר חוק. האירועים הקשים שאנו רואים וחווים בתקופת הקורונה הן תולדה של הזנחה מתמשכת מצד השלטון המרכזי ויצירת מציאות של "מדינה בתוך מדינה". כאשר המדינה מאפשרת במשך שנים רבות לפלגים קיצוניים לנהל אורח חיים עצמאי ומאין אוטונומיה באשר למוסדות שלהם תוך התעלמות מחוקי המדינה הרי שאין לנו על מה להתפלא.

תוסיפו לזה את העובדה שנבחרי הציבור שלנו יצרו מציאות בה המגזר החרדי אינו כפוף להנחיות כמו שאר הציבור אלא שניתן לעשות לו "הנחות" כגון הנחות בקנסות, הנחות באכיפה, מסמוס החלטות ממשלה וכו' רק בגלל שיש להם ערך אלקטורלי רב משקל, הרי שיש לנו מתכון מסוכן לאנרכיה.

מדינה נמדדת ביכולת שלה לבצע אכיפה שוויונית בכל מגזריה ובכל פלגי האוכלוסייה שבשטחה. תמיד יצטטו פוליטיקאים את העקרון המרכזי בדמוקרטיה "העם בוחר את נבחריו" אבל ישכחו לצטט את "כולם שווים בפני החוק".

המדינה לא יכולה לאפשר לעצמה ציבור פורעי חוק שמסכן את בריאות הציבור תוך "צפצוף" מוחלט על הנחיות הממשלה והדרג המקצועי בכך שמוסדות החינוך החרדים נותרים פתוחים למרות ההנחיות, בכך שחתונות המוניות מתקיימות בעוד הן אסורות וידוע גם ידוע שהן משמשות "חממת" הדבקה אחת גדולה.

יותר מזה, המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה להיתפס בקלקלתה כאשר היא מנסה לסגור "דילים" עם רב כזה או אחר מכובד ככל שיהיה, אין לכך מקום. הדברות מתמדת אך "אפס סובלנות" לאירועי הפרות סדר ופגיעה בשלטון החוק.

נקודת המבחן תהא מה רמת הנחישות שתפגין המדינה ובפרט מה רמת הגיבוי שתינתן למשטרה ולפרקליטות בביצוע פעולות אכיפה משמעותיות וכן הגשת כתבי אישום חמורים על תקיפת שוטרים, פגיעה בסמלי שלטון, השחתה וונדליזם ואי שמירת החוק באשר לסגירת מוסדות החינוך.

חוששני, כי כפי שחווינו בשנה האחרונה מערכת אכיפת החוק תהפוך שוב לכלי משחק בידי פוליטיקאים ולא תקבל את הגיבוי הנדרש. כנגד אמירות שנשמעות בימים האחרונים מצד פוליטיקאים שונים לפיהן המשטרה אשמה באירועים ולא הציבור הפורע נדרשת אמירה חד ערכית של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים עד לכדי פיטורין של שר שמשתלח במערכת אכיפת החוק ומשרתי הציבור.

הבעיה היא שכאשר מערכת אכיפת החוק והאחראים עליה מותקפים מזה זמן תוך שימוש פוליטי ציני מכל גווני הקשת הפוליטית זה מהווה דה-לגיטימציה מתמשכת ו"הסכמה בשתיקה" שניתן לתקוף אותה ואנשיה גם בשגרה. אם מותר במסגרת פוליטית כזו אז למה לא סביב פעולות אכיפת הקורונה.

אין הבדל בין המגזר היהודי לערבי

אירועי הירי במגזר הערבי ואירועי האלימות והרצח אינם דבר חדש. המדינה אינה מתמודדת עם האלימות במגזר בערבי בצורה מוצלחת. שטחים רבים בדרום הפכו לשטחי הפקר ושטחי שליטה של האוכלוסייה הבדואית, כך גם כפרים ויישובים גליל בהם מתרחשת פשיעה אלימה ואכזרית כנגד המגזר הערבי והיהודי כל הזמן.

ארגוני הפשיעה צמחו וגדלו במשך השנים, צברו הון רב ומשליטים טרור ואימה במגזר הערבי. התפישה של מעטים לפיה מה קורה ביישובים הערבים אינו משפיע על היישובים היהודיים הוא טעות ביסודה. נשק שמופנה כלפי ציבור אחד יופנה כלפי ציבור אחר במדינה. בעוד לאורך השנים הוקמו תחנות משטרה ונעשו פעולות אכיפה במגזר הערבי וכן נעשו פעולות בשטח, הרי שהיו אילו פעולות נקודתיות לטווח קצר ולא פעולות לטווח ארוך.

כעת עומדת המדינה מול אתגר משמעותי אותו מציבים לה ארגוני הפשיעה במגזר הערבי והיא אינה יכולה להיכשל. המדינה יודעת להתמודד היטב מול אויב מבחוץ. כך לדוגמה כאשר איום הטרור ריחף מעלינו בשנות ה-2000 המוקדמות ידעה המדינה להטיל על מערכת הביטחון הקמת "מפקדות משימתיות" לאורך קו התפר, משולבות מג"ב, משטרה כחולה, צבא וגורמי ביטחון נוספים.

ההצלחה הייתה 100% הפסקת החדירות מהגדה לארץ, שליטה מודיעינית על העוסקים בהסתרת השב"חים בתוך היישובים הערביים שלאורך התפר ומניעת טרור. המכשול והגדר היו האמצעים הפיזיים המשלימים להצלחה במשימה. אני מוצא מקום לאזכר את הנושא כאן משום שפעילות מערכת אכיפת החוק הייתה כל כך מדויקת ואיכותית והיא התקיימה בדיוק בערים הערביות שבהם בעת הזאת החוק והסדר נדרסים ברגל גסה.

מסר של כיבוד שלטון החוק

המדינה צריכה להחליט שהיא פועלת באינטנסיביות כנגד פורעי חוק, מקימה "מפקדות משימתיות" משולבות של כוחות הביטחון, לוחמי מג"ב, בלשים, יחידות מיוחדות, גופי ביטחון נוספים, אנשי מודיעין, טכנולוגיה ואמצעים חדישים, נציגי פרקליטות ואחרים.

נדרש לקבוע לעומדים בראש המפקדות המשימתיות הללו יעדי אדם, יעדי מקום ויעדי פעילות הכול סביב נושאי התעניינות כגון סחר באמצעי לחימה, נשיאה ושימוש בנשק, סחר ושימוש בסמים ועוד. רק נקיטה יד קשה כנגד מי שמבקש לערער על סמכויותיה של המדינה יעביר מסר של כיבוד שלטון החוק. אומנם ערביי ישראל מהווים רק כ-20% מתושבי המדינה אך מגיעה להם הזכות לתחושת ביטחון כמו בכל מקום אחר במדינה.

חשוב לציין ולומר, האחריות מוטלת באופן מלא גם על מנהיגי המגזר הערבי ונבחרי הציבור שלהם. אי שיתוף פעולה עם רשויות המדינה, חוסר דיווח והסכמה בשתיקה לצד אירועי אלימות, ירי, רצח ועוד כמוה כמו ביצוע העבירה עצמה. בנימה אופטימית אומר שלאחרונה נשמעים עוד ועוד קולות ובגלוי במגזר הערבי שקוראים להילחם בארגוני הפשיעה ובתופעות הנשק והאלימות ללא פשרות. כנראה שגם שם כבר נקעה הנפש מלקבור עוד ועוד קורבנות. ימים יגידו.

אולי יעניין אותך גם

בתמונה: נשיא קרביין, ארז צור ועדי דולברג, מנהל חטיבת המודיעין (קרדיט- תעשייה אווירית)

ארה״ב: תעשייה אווירית וקרביין יספקו רשת סלולרית פרטית לתקשורת בשעת אסון

שיתוף הפעולה בין החברות יאפשר תקשורת אוטונומית בין גופי החירום לאזרחים כאשר הרשתות המסחריות קורסות