המטרה: להוזיל פתרונות מיגון לציבור 

ענף הנדסה במחלקת מיגון של פיקוד העורף אמון על מציאת פתרונות מיגון חדישים וזולים יותר. "הצלחנו להוזיל את עלות שיפורי המיגון בחצי", מסביר סא״ל אנדרי בלאסוב, מפקד הענף, בראיון מיוחד 

סא״ל אנדרי בלאסוב. צילום: דובר צה"ל

בפיקוד העורף מוטרדים (ובצדק) שחלק ניכר מבתי האב בישראל אינם ממוגנים בפני נשק סטטיסטי (רקטות). למה רק סטטיסטי? מכיוון שההנחה היא כי מיגון בית אב אינו נועד להתמודד עם טיל מדויק. 

ממ"ד הכי טוב - אבל לא תמיד ישים

נתונים לגבי פערי המיגון בישראל בואך 2021 אינם ידועים לכותב שורות אלו, אולם מדובר על הערכה של אלפי בתי אב בכל ישראל. בעיקר מבנים בהם לא ניתן להתקין ממ"ד או שאין כסף להתקין. הערכת מחיר לממ"ד מתוקנן עומדת על 100,000-120,000 ש"ח לבית אב. 

על הפיתוחים של צורות המיגון החדשות והזולות יותר, אחראית מחלקת מיגון בפיקוד העורף הפועלת כרגולטור בתחום המיגון. במחלקה פועל ענף הנדסה המרכז נושאים הנדסיים ורגולציה, כולל רישוי ומו"פ. על הענף מפקד סא״ל אנדרי בלאסוב. בשנת 2020 בחנו בענף, באמצעות פיצוצים, שיפורי מיגון בבנייה קיימת, כאמור.  "ממ"ד לעולם יהיה הפתרון הטוב ביותר. בכל בניה חדשה או תוספת בניה נדרוש לעשות ממ"ד אם אפשרי", מסביר בלאסוב בראיון לישראל דיפנס. 

"עם זאת, יש מקומות בהם אי אפשר להתקין ממ"ד או שאין יכולת כלכלית לעשות זאת. חדר בתוך מבנה רכבת למשל. במקרים כאלו, רוצים פתרון שיפור מיגון הנותן מענה פחות טוב מממ"ד, אך טוב מספיק לאיום סטטיסטי. מיגון מול איום מדויק פחות רלוונטי לבניה ביתית. הוא גם אינו מכוון בתרחיש הייחוס לבית מגורים. אנחנו רוצים להפחית את הסבירות לפגיעה בבני הבית. בשביל זה יש למדינת ישראל מעטפת הגנ"א ומיגון ביתי."  

[צילום מתוך הניסוי ב2020 לבדיקת שיפורי מיגון. צילום: דובר צה"ל]

להתיז על הקירות חומר סיליקוני

בלאסוב מדגיש כי שיפורי מיגון היו קיימים גם לפני הניסוי של 2020. ביניהם, תוספות בטון (לא בכל מקום אפשרי או פרקטי) ופתרונות מבוססי לוחות פלדה. במסגרת הניסוי, בחנו בפיקוד העורף ארבע שיטות. אחת בפיתוח עצמי של הפיקוד, ועוד שלוש על בסיס פיתוח של חברות אזרחיות. 

פתרון אחד מבוסס על לוחות פלדה במקום בריתוך, בהברגות. עד יומיים הרכבה. עוד פתרון מבוסס על בדים ביוטכניים. מעין יריעת בד המאושרת באירופה לעצירת הדרדרות סלעים. את היריעה מחברים לפאות החדר. פתרון שלישי מבוסס על לוחות מחומרים מרוכבים שמבריגים לקירות. פתרון רביעי מבוסס על חומר סיליקוני (שילוב שני חומרים) שמתיזים על הקירות. כל השיטות עברו ניסוי בפיצוץ ב2020 ויקבלו אישור של פיקוד העורף במהלך 2021. 

"אנחנו רגולטור. איננו מתערבים בתמחור. האזרח יבחן מה נכון לו וכוחות השוק יעשו את שלהם", מסביר בלאסוב. "עם זאת, שלושת החברות שבחנו את המוצרים שלהן, אומרות שהתמחור הסופי ללקוח תלוי בכמות ההזמנות. המטרה שלנו היא להפחית בחצי את עלות היישום של פתרונות שיפור מיגון לבית אב." 

אקטיביזם הנדסי 

"אנחנו רוצים לעודד את המשק למגן את עצמו. כרגולטור, אנחנו אקטיבים. לא רק מאשרים, אלא מאתרים פתרונות חדשים לצמצם פערים קיימים", מוסיף בלאסוב. "פועלים בכמה צירים. ציר המו"פ אחד מהם. שני הוא ציר הסברה. יש תוכניות כנסים לרשויות מקומיות ללמד אותן על הפתרונות החדשים. פיקוד העורף שותף גם בכנסי מהנדסים. אנחנו בקשר עם איגוד המהנדסים, האדריכלים והקבלנים. 

"יש ציר סטטורי שמטרתו הקלות בניה. יש גם ציר מול משרד ממשלה שמטרתו שילוב פתרונות מיגון במבני ממשלה. הנקודה המרכזית שהאזרח יבין שיש פתרונות מיגון והאחריות למיגון הבית היא שלו. אנחנו והרשויות צריכות לעודד את האזרח למגן את עצמו." 

"בניסוי האחרון בחנו שיפורי מיגון ועוד כמה פערים מבחינת המשתמשים. למשל, חלונות למרחבים מוגנים למוסדות בריאות. אם פלוני שוכב בבית חולים, הוא לא רואה את הנוף וזה משפיע על הנפש שלו. משרד הבריאות ביקש לבדוק את הנושא. בדקנו ארבעה סוגים של חלונות בגובה נמוך (60 ס"מ). אלו יכולים להשתלב בבנייה מוסדית ופרטית. גם הממ"דים יכולים להיות יותר אסתטיים. 

"בחנו גם שסתומים. אם יש לך חדר עם מערכות מחשוב, הוא צריך לקלוט אוויר. שיש פיצוץ בסמיכות, נכנס הדף ופוגע במערכות. השסתומים שבחנו נסגרים אוטומטית שפוגשים הדף. אנחנו מאשרים בשוטף גם מוצרים כמו גופי תאורה, צנרת לתחומי המיגון ועוד. את כל המוצרים ניתן לשלב בממ"ד."  

[צילום מתוך הניסוי ב2020 לבדיקת שיפורי מיגון. צילום: דובר צה"ל]

האם כל שנה אתם עושים ניסוי פיצוץ? "כמעט כל שנה אנחנו מתכננים ניסוי כזה", אומר בלאסוב. "גם השנה מתוכנן ניסוי. המטרה היא להוזיל כמה שניתן עלויות מיגון. אנחנו גם רוצים להפריט את תחום הניסויים. למשל, בחלונות. שיבואנים יוכלו לבצע ניסויים עצמאיים של חלונות. היצרן או יבואן יוכל ללכת לחברה מומחית בניסוי פיצוץ, בלווי שלנו, ולעשות ניסוי. זה נותן לו גמישות. גם מכון התקנים שותף למהלכים שלנו."  

אולי יעניין אותך גם

ביהמ״ש העליון, וושינגטון הבירה. צילום: REUTERS/Erin Scott

ארה״ב: ביהמ״ש העליון הפך הרשעה של שוטר שהואשם בגניבת נתונים ממאגר מידע ממשלתי

השופטים הכריעו כי החוק על פיו התבססה ההרשעה מתייחסת רק לגישה בלתי מורשית למחשב, ולא לשימוש ברעה בנתונים אליהם הייתה גישה. ההחלטה מצמצמת את היקף החוק המשמש ככלי העיקרי במאבק בפשיעה ברשת