דעה: מערך ההגנה האווירי של ישראל אינו הרמטי בפני מל"טים איראניים

מערך ההגנ"א הישראלי בנוי על שני צירים – מטוסי יירוט ומערכות הגנ"א קרקעיות. האיראנים בונים כוח במטרה לשבור את הסימביוזה בין צירים אלו. נראה שבישראל מחכים להוכחה

מתוך התרגיל האיראני. צילום מסך מתוך סרטון בערוץ הטלגרם IMA Media 

לאחרונה ערכה איראן תרגיל מרשים של כלי טיס בלתי מאוישים. יכולות איראן בתחום זה אינן צריכות להפתיע איש בישראל. איראן מפתחת כלי טיס בלתי מאוישים עוד מימי מלחמת איראן-עירק, כאשר בעשור האחרון היא עשתה קפיצה משמעותית ביכולות. בין היתר, לפי פרסומים זרים, גם אודות למל"טים אמריקאים וישראלים שנפלו שלל בידיה.

 העולם אחרי התקיפה נגד ארמקו

באיראן פועלות אוניברסיטאות מצוינות למדעים מדויקים ומקצועות ההנדסה, ואיראן אינה חוסכת כסף בהכשרת מהנדסים בחו"ל, במקצועות רלוונטיים לתעשייה הביטחונית שלה. נקודת השיא – עד כה - של יכולות תעשיית הכטב"מים האיראנית היא המתקפה שהתרחשה נגד מתקני חברת ארמקו הסעודית בספטמבר 2019. 

 מדובר במתקפה משולבת של מגוון סוגי כלים שטסו למרחק של כ-900 ק"מ, והצליחו לשטות במערך ההגנה האווירי הסעודי, המבוסס על סוללות פטריוט מדגם מתקדם, שאינו מצוי בישראל. עד היום האמריקאים לא שחררו מידע אודות הכשלים במערכות שלהם באותה מתקפה.

 בהקשר הישראלי, המתקפה נגד ארמקו הרימה גבות בירושלים. "פתאום", הבינו בישראל שלא לעולם חוסן. כן, לישראל יש מערך הגנה תלת שכבתי (חץ, שרביט, כיפה), עם זאת, חלקו אינו מיועד למל"טים אלא לטילים. השכבות שכן נועדו להתמודד עם מל"טים, לאו דווקא מספקות חסימה הרמטית.

 מל"ט, תלוי בסוג, יכול להגיע עם חתימת מכ"ם קטנה המקשה על האיכון המדויק שלו. גם מתווה הטיסה שלו משפיע על יכולת הגילוי. ויכולת הגילוי משפיעה על יכולת היירוט שלו. אם המל"ט הופך למל"טים, ואלו מגיעים בקבוצה או קבוצות, מכיוונים שונים, תרחיש היירוט מסתבך עוד יותר.

 וצריך לזכור, לא צריך להכניס את כולם למרחב האווירי של ישראל, ומתוך אלו שנכנסים, לא כולם צריכים לפגוע במטרה. מספיק בודדים שיפגעו כדי לגרום להרס ותמותה בישראל. אם כלים כאלו פוגעים בתחנות מכ"ם ישראליות למשל, מערך ההגנה האווירי הישראלי מאבד מהאפקטיביות שלו, והגלים הבאים שיבואו, יצליחו יותר. דמיינו תרחיש לחימה אינטנסיבי שנועד להעמיס על מערך ההגנ"א הישראלי.

 נכון, מערך ההגנ"א הישראלי כולל גם מטוסי או מסוקי קרב שיכולים ליירט מל"טים כפי שעשו בעבר – גם באמצעות טילי פיתון-5 של רפאל. צריך לזכור כי לא כל טיל אוויר-אוויר נועד להתמודד עם מל"ט, כך שגם החימוש המתאים לכך בחיל האוויר הישראלי מוגבל במגוון ובכמות.

 זאת ועוד, מסוקים ומטוסים צריכים לחזור לתדלק, כך שבשונה מסוללת הגנ"א בקרקע, אלו לרוב פתרונות לאיום מידי. אם מדובר על מתקפת גלים, מתוזמנת, שנמתחת על ציר הזמן, עם מגוון כלים במהירויות שונות שטסים לעבר ישראל בגבהים שונים, מכיוונים שונים, יעילות המערך הכולל יורדת.

 מערך ההגנ"א הישראלי כולל גם יכולות תקיפה. יש הטוענים שההגנה הטובה ביותר היא התקפה, וצה"ל בנוי על תפיסה זו מאז ימי בן גוריון. להעביר את הלחימה למרחב האויב. עם זאת, בהנחה ואיראן תפעיל מל"טים מספינות בים, משטח איראן, תימן, סוריה ולבנון, ייקח למערך התקיפה הישראלי זמן לסכל את האיומים. 

חלק ממחסני המל"טים מצויים בתת קרקע, ולא פשוט לסכל אותם. בטח במרחקים של 1600 - 2000 ק"מ לכל כיוון, עם מערך מטוסי תדלוק באוויר המוגבל ביכולות הקיבולת שלו. מכאן, זה לא מה יש לאיראנים, אלא מה אין לישראל. החולייה הכי חלשה של ישראל, היא זו שמכתיבה את הסיכון.

 המטרה: דה-לגיטימציה בציבור הישראלי למלחמה

 נחזור לתרגיל האיראני האחרון.

 במסגרתו, הציגו האיראנים מל"ט תוקף הדומה להארופ של תעשייה אווירית. מדובר במל"ט גדול, היכול לשאת ראש קרבי במשקל לא גדול. בתפיסה מערבית, הומנית, מל"טים אלו נועדו להתביית על קורנים של האויב. לרוב, תחנות מכ"ם או ל"א. שיתוק אלו יאפשר פעילות חופשית יותר בשמיים עבור איראן. אם אתה לא רואה מה יש בשמיים, אתה לא יכול ליירט אותו.

 איראן, באופן ישיר או באמצעות פרוקסי כמו החותים בתימן או חיזבאללה בלבנון, יכולה להשתמש במל"טים אלו גם נגד מטרות עורף. ביניהן, בנייני סמלי שלטון ישראלי למשל או בנייני מגורים אם ברצון האיראנים לגרום לכמות הרוגים גדולה בישראל. משוואת הגופות בעת מלחמה משמשת לעיתים לצרכי הרתעת האויב. בעיקר במדינה כמו ישראל בה הרגישות לתמותת אזרחים גדולה מאד. אזכיר את מרחצי הדמים שהתרחשו בין איראן לעירק בשנות ה-80, כאשר טילים עירקיים התעופפו לעבר העורף האיראני.

 ואין מדובר בתרחיש דמיוני. בעבר הלא רחוק, מל"טים איראנים הצליחו לחדור למרחב האווירי הישראלי. אחד מהם, תוצרת איראן, הופעל על ידי חיזבאללה והצליח להגיע על יער יתיר לאחר שחצה כמעט חצי ממדינת ישראל. ישנם מקרים נוספים. ואין לראות בכך כשלון ישראלי. אף מדינה, כולל ארה"ב, לא מסוגלת ליישם, נכון להיום, מערך הגנ"א הרמטי בפני מל"טים. כאמור, ראינו מה קרה בסעודיה. מספר פעמים.

 סיכול תמרון ישראלי

איראן הציגה בנוסף גם מל"טים תוקפים באמצעות טילים. אלו מל"טים בגדלים שונים, שיכולים לפעול לאיסוף מודיעין או לתקיפה. אפשר לבחון את העימות האחרון בנאגורו-קראבאך כדי לראות איך מל"טים תוקפים טורקיים הביאו לבאקו את כניעת הארמנים. מגוון סרטונים מראים את הנזק של מערך התקיפה מבוסס המל"ט מול רק"מ ארמני. זאת, בהעדר מערך הגנה נייד שמגן על כוחות הקרקע הארמנים.

 לישראל, בהקשר זה, אין מערך הגנה אווירי נייד (ידוע גם כSHOARD). מדוע? ובכן, אחת ההשערות היא כי ישראל , עד היום, נלחמה בכל העימותים שלה בקווים פנימיים. כלומר, מישראל החוצה, כאשר קווי האספקה של ישראל לא היו ארוכים והתבססו על הקרבה לגבול הישראלי. כלומר, תיאורטית, מערכות הגנה המוצבות בצורה ממוגנת בתחומי ישראל, יכולות להגן על כוחות הקרקע במרחב קווי אספקה אלו. יתרה מכך, לישראל יש חיל אוויר איכותי ביחס למדינות שכנות, כזה המשיג (ברוב הפעמים) שמיים נקיים בפתיחת המערכה. אזי, אם השמיים נקיים, למה צריך SHOARD?

 הארמנים, בהשוואה, אינם מחזיקים חיל אוויר כמו הישראלי ואין להם מערכות הגנ"א כמו לישראל. מכאן, יש כאלו הטוענים שתרחיש נאגורו-קראבאך לא יכול להתרחש בישראל. לפחות כל עוד ישראל נלחמת בקווים פנימיים. הבעיה בתפיסה זו מתחילה בשאלה מה יקרה אם במלחמה הבאה, איראנים או בני בריתם, יצליחו לסדוק את מערך ההגנה האווירית הישראל באמצעות, נניח, מל"טים כמו הארופ שישמידו מכ"מים ישראלים.

 הרי תפיסת הגנה דו צירית על המערך המתמרן - חיל אוויר ומערכות הגנ"א מקומיות - אפקטיבית כל עוד שני הצירים מתקיימים. במלחמות, ואף עימותים מוגבלים בעבר, חיל האוויר לא תמיד היה זמין לכוחות הקרקע. אם נחזור לתרחיש המתואר, ככל שמערך ההגנ"א יחלש, כך מערך התקיפה האווירי יועמס. והפוך. אלו שני צירים המתנהגים ככלים שלובים בעת לחימה.

 לסדוק את הסלע

האיראנים מצדם אינם שוקדים על השמרים. הם יודעים שחיל האוויר שלהם נחות משמעותית מחיל האוויר הישראלי, לפחות כרגע. אזי הם מחפשים את הסדקים במערך ההגנה הישראלי. גם הם יודעים שהוא מבוסס על שני צירים. ולכן הם משקיעים במערכות הגנ"א משלהם (מול כוח התקיפה הישראלי), כולל יכולות שינוע למדינות אחרות ומל"טים וטילים (מול מערך ההגנ"א הישראלי). המטרה היא לסדוק את הסימביוזה בין הכוח ההתקפי של חיל האוויר הישראלי לבין מערך ההגנ"א. לא סתם שני צירים אלו יושבים תחת אותה זרוע בצה"ל.

 למרות בניין הכוח האיראני בכיוונים אלו, בצה"ל עדיין לא רוצים לתת לזרוע היבשה עצמאות בהגנה אווירית. ניתן, אם רוצים, להצמיד לכל גדוד, חטיבה ואוגדה מתמרנים, מערכת SHORAD. יש אפילו חברות כמו ראדא שמספקות מכ"מים ייעודיים למערכות אלו לצבא ארה"ב. גם שתי הסוללות של כיפת ברזל תוצרת רפאל שנמכרו לצבא ארה"ב, נועדו לתמיכה בכוחות קרקע מתמרנים. בשונה מישראל, ארה"ב נסמכת על כוח משלוח הנלחם בקווים חיצוניים (קווי אספקה מנותקים ממדינת האם), ולכן נדרשות לו מערכות ניידות הנעות עם הכוח המתמרן.  

 מדוע צה"ל לא הולך לכיוון הזה? כפי שציינתי, המנדט הזה נמצא אצל חיל האוויר (שני הצירים כאמור), והוא לא מתכוון לוותר עליו. בין זרוע האוויר לזרוע היבשה של צה"ל יש מאבקי כוח ואגו תמידיים סביב נושאים כמו הגנ"א, טילים, הפעלת מל"טים ועוד. לא תמיד מאבקי הכוח מתיישבים עם המציאות בשטח, אבל זה מה יש.

 קבעון מחשבתי

האיראנים מבחינתם לומדים את ישראל כבר שנים. והם לא טיפשים בכלל. הם יודעים שמרכיב התמותה בעורף או בשדה הקרב, משחק בישראל תפקיד מכריע בלגיטימציה שצה"ל מקבל מהציבור. פיתוח מל"טים הוא חלק מתפיסה זו. מל"טים יכולים לסדוק את שני צירי מערך ההגנ"א הישראלי, לגרום נזק גדול בשדה הקרב לכוחות התמרון ולהביא לתמותה בעורף.

 זאת, בעלות יחסית זניחה לבניין כוח אווירי מבוסס מטוסי קרב ותדלוק. מל"טים גם ניתן לייצר בצורה מבוזרת ויחסית פשוטה - כלומר, אמל"ח מתאים גם ללחימה מבוססת פרוקסי. קל לשנע אותו בחלקים ולהרכיב ביעד. וזהו אמל"ח שניתן לייצר ממנו הרבה גם תחת סנקציות בינלאומיות. איראן מייצרת חלק ניכר ממרכיבי המל"טים שלה. באופן דומה למה שהיא עושה בתחום הטילאות. תחזוקת המל"טים גם היא פשוטה וזולה יותר ממטוסי קרב, ומל"טים ניתן לשגר גם בלי מסלול טיסה (יתירות).

 אין ספק כי חיל האוויר הישראלי איכותי יותר ביחס לסביבתו. עם זאת, אליה וקוץ בה. ההסתמכות של צה"ל על חיל האוויר לצורך הצלחת תמרון קרקעי יכולה להתקל באכזבה במלחמה הבאה. שוב, נחזור לנאגורו-קראברך כמקרה ייחוס. בתרחיש הייחוס, זרוע היבשה עתידה להתקל במל"טים מתאבדים, או כאלו שמשגרים טילים, והרבה מהם.

 ככל שמערך ההגנ"א הקרקעי מוכוון להגן על אתרים בתוך ישראל, היכולת שלו לתמוך בתמרון ארוך טווח, קטנה. ככל שמערך זה מוגבל ביתירות המכ"מים ואמצעי הל"א שלו לזיהוי איומים, כך הוא פגיע יותר למתקפות מל"טים. ככל שמטוסים צריכים לגבות את מערך ההגנ"א הקרקעי, והפוך, בהגנה על תמרון, כך הסימביוזה "קושרת" את ידי מח"א בכל הקשור לפעולות התקפיות אסטרטגיות שאינן הגנה על תמרון.

 רוצה לומר, ככל שזרוע היבשה תמשיך להיות תלויה בחיל האוויר לטובת הגנה אווירית על התמרון, כך בניין הכוח האיראני בתחום המל"טים צפוי להיות אפקטיבי יותר. המלחמות ארוכות יותר, עם יותר נפגעים. אחת האפשרויות היא שצה"ל יסגל תפיסת SHORAD על בסיס מערכות ניידות כמו כיפת ברזל או ספיידר תחת פיקוד האוגדה.

 שאלת העורף 

בהיבט העורף, מל"טים ימשיכו לאתגר ואף להצליח להיכנס למרחב האווירי הישראלי. בעיקר בעת חירום שמערך ההגנ"א יהיה עמוס. ואנחנו טרם עידן נחילי הרחפנים הקטנים שעוד לא ברור איזה פתרון הגנ"א אמור להתמודד אתם. המשמעות היא כי ייתכן ונדרש אימוץ התפיסה הרוסית שמוסיפה שכבה של תותחים קצרי טווח כשכבה נוספת לפני האזרח.

 בהיבט ההגנה על האזרח מפני מל"טים תוקפים, נראה גם כי קידום תפיסת המיגון הביתי בפיקוד העורף תעשה את העבודה. כיום הפיקוד מנסה להוריד עלויות מיגון ביתי בחצי (לעומת עלות ממ"ד רגיל). תכנית חומש לצמצום פערי המיגון הביתי יכולה לספק שכבת הגנ"א אחרונה לפני האזרח אם כל היתר כשלו. בעת עימות, מרבית בתי האב ישהו במרחבים מוגנים שאמורים להגן גם מפני מתקפות רחפנים או מל"טים. במילים אחרות, מה שטוב לאיום סטטיסטי, כנראה יהיה טוב גם לאיום הכטב"מ.

 זאת, כאשר ההנחה היא שבעת מלחמה, האיראנים או בני בריתם, לא יפעלו להשגת הרג המוני בעורף הישראלי. לפחות לא בתחילת המלחמה. אם המטרה תהיה הקרסת בניין מגורים, מיגון ביתי לא יעזור.  אבל כנראה שהחלטה כזו תגיע רק אם האויב ילחץ עם הגב לקיר. פעולה כזו נגד העורף הישראלי הינה תרחיש קיצוני, גם לאיראן. בהקשר תשתיות אזרחיות לקיום החיים השוטפים, גם כאן הפתרון הוא כמו שנקבע לנשק סטטיסטי. שימוש בתת קרקע איפה שניתן, מערך הגנ"א קרקעי, ומיגון מבנה עילי ככל הניתן. 

 לסיכום, בניין הכוח האיראני בתחום המל"טים הינו חלק מתפיסה איראנית רחבה יותר שמטרתה התשה והכנעת ישראל במסגרת לחימה קונבנציונאלית. טכנולוגיית המל"ט תפקידה לסדוק את יכולת מערכי ההגנה האווירית לראות משהו (מכ"מים / ל"א) בשלב ראשון. לאחר מכן, להרוס ככל הניתן את המשגרים, על מנת להעמיס את חיל האוויר ולמנוע ממנו ביצוע פעולות אסטרטגיות במרחקים גדולים כולל איראן. מאמץ נוסף הוא לפגוע בתמרון היבשתי בצורה דומה לנעשה בנגורנו קראבאך.

מאמץ נוסף, משני, הוא לפגוע בלגיטימציה שהציבור הישראלי נותן לממשלה להמשך המלחמה. במקרה כזה, תפקיד המל"טים הוא לייצר כמה שיותר תמותה בקרב העורף הישראלי במהלך המלחמה, על מנת לעצור אותה.

אולי יעניין אותך גם

מבצע החיסונים באיראן, החודש. צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS

מסין באהבה: מעניקה לאיראן מאות אלפי חיסוני קורונה

איראן כבר החלה לחסן את תושביה בחיסון הרוסי ״ספוטניק״, והיא צפויה לקבל מיליוני חיסונים נוספים דרך ״קובקס״. השבוע הודיע משרד הבריאות האיראני כי לחיסון שהיא מפתחת יש יעילות של 90%