דעה: אם זה בטוח - שמשרד הבריאות יחלוק עם פייזר נתונים של עובדי מוסד שהתחסנו
משרד הבריאות משכנע את אזרחי ישראל ששיתוף הנתונים עם חברת פייזר בטוח. ובכן, שמשרד הבריאות יצהיר שהוא משתף עם פייזר גם נתונים של האנשים הכי חסויים במדינה. אם זה בטוח לכולם - זה בטוח לכולם
עמי רוחקס דומבה
| 18/01/2021
bigstock
בימים האחרונים התעורר שיח ציבורי בישראל סביב השאלה אילו נתונים חולק משרד הבריאות עם חברת פייזר בתמורה לראשוניות בחיסונים. מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם בכמות המחוסנים, ועד לא מזמן לא היה ברור איך. פייזר אינה חברה ישראלית. ובכן, התברר כי משרד הבריאות, באישור ממשלת ישראל, "סגר" עם פייזר על שיתוף נתוני מתחסנים לאחר שאלו עברו אנונימיזציה. את המסמך שמגדיר מה משתפים אפשר למצוא כאן.
"בשלב זה המידע שנמצא במשרד הבריאות הוא מצומצם וכולל שם, גיל, סוג חיסון והיד המחוסנת", כותבים בפרסום של כלכליסט. "אם אכן כל מה שיועבר לפייזר הוא מידע אגרגטיבי, מקובץ ומצרפי - אז אין דרמה גדולה. אם קופת חולים תאסוף בעצמה את המידע על כל המחוסנים עם סכרת לדוגמה, ותפלח בעצמה את אותה אוכלוסייה לפי תופעות לווי, יעילות החיסון, הידבקות בין המנה הראשונה לשנייה, ועוד - מדובר במידע סביר שניתן להעביר בלי בעיות גדולות ובלי דרישות משמעותיות מטעם הקופות.
"אך אם מדובר במידע גולמי יותר, שכולל פרטים נוספים על המחוסן ומידע רפואי עליו כגון מחלות רקע - זה כבר סיפור אחר וייתכן כי פייזר חתמה מול מדינת ישראל על עסקת חייה כי המידע הזה אכן שווה הרבה מאוד כסף."
אחת השאלות היא לגבי הליך האנונימיזציה שהנתונים אמורים לעבור טרם שליחתם לפייזר. זאת, במטרה שפייזר לא תוכל להצליב את המידע אם מידע אחר ברשותה ולגלות את האדם מאחורי הנתונים. ובכן, בשרשור ציוצים בטוויטר, פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב מעלה את התהייה.
"אם ידווחו רק על מספר החיסונים, התפלגות גילאים ותופעות לוואי, אין בעיה. אבל, ככל שיימסר יותר מידע (גיל, מחלות רקע), יהיה קל יותר לגורם מעוניין לבצע זיהוי מחדש. מידע רפואי מותמם עם מידע אוכלוסין כללי מאפשר זיהוי מחדש די בקלות", מסביר בירנהק.
שאלה נוספת היא האם משרד הבריאות יחלוק גם נתוני מתחסנים מהמוסד, שב"כ או יחידות של משרד הביטחון. אם תהליך האנונימיזציה בטוח, ומגן על אזרחי ישראל, לא צריכה להיות בעיה. על חיסיון אנשי המוסד אחראי נתניהו בעצמו כראש ממשלה שחתם על צו בנושא. אם נתניהו רוצה להוכיח שליבו ופיו מיושרים, שיפרסם תיקון לצו הנוגע למוסד המתיר למשרד הבריאות לפרסם נתונים של אנשי הארגון עם פייזר.
רוצים לדעת מה ההימור שלי? שנתונים אלו לא ישותפו עם אף אחד מחוץ למדינת ישראל. למה? כי קיים סיכוי שמישהו יגלה מי האדם שנתוני הרפואה שייכים אליו.
תגובת משרד הבריאות:
"לא מועברים לפייזר כל נתונים ברמה אישית, אלא מידע סיכומי (אגרגטיבי) בלבד. הפילוח שניתן (עפ"י ההסכם וכפי שזמין לציבור גם באתר משרד הבריאות) הוא דמוגרפי, כגון גיל ומין. ואינו כולל מידע מהסוג לגביו נשאלה השאלה."
משרד הבריאות משכנע את אזרחי ישראל ששיתוף הנתונים עם חברת פייזר בטוח. ובכן, שמשרד הבריאות יצהיר שהוא משתף עם פייזר גם נתונים של האנשים הכי חסויים במדינה. אם זה בטוח לכולם - זה בטוח לכולם
bigstock
בימים האחרונים התעורר שיח ציבורי בישראל סביב השאלה אילו נתונים חולק משרד הבריאות עם חברת פייזר בתמורה לראשוניות בחיסונים. מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם בכמות המחוסנים, ועד לא מזמן לא היה ברור איך. פייזר אינה חברה ישראלית. ובכן, התברר כי משרד הבריאות, באישור ממשלת ישראל, "סגר" עם פייזר על שיתוף נתוני מתחסנים לאחר שאלו עברו אנונימיזציה. את המסמך שמגדיר מה משתפים אפשר למצוא כאן.
"בשלב זה המידע שנמצא במשרד הבריאות הוא מצומצם וכולל שם, גיל, סוג חיסון והיד המחוסנת", כותבים בפרסום של כלכליסט. "אם אכן כל מה שיועבר לפייזר הוא מידע אגרגטיבי, מקובץ ומצרפי - אז אין דרמה גדולה. אם קופת חולים תאסוף בעצמה את המידע על כל המחוסנים עם סכרת לדוגמה, ותפלח בעצמה את אותה אוכלוסייה לפי תופעות לווי, יעילות החיסון, הידבקות בין המנה הראשונה לשנייה, ועוד - מדובר במידע סביר שניתן להעביר בלי בעיות גדולות ובלי דרישות משמעותיות מטעם הקופות.
"אך אם מדובר במידע גולמי יותר, שכולל פרטים נוספים על המחוסן ומידע רפואי עליו כגון מחלות רקע - זה כבר סיפור אחר וייתכן כי פייזר חתמה מול מדינת ישראל על עסקת חייה כי המידע הזה אכן שווה הרבה מאוד כסף."
אחת השאלות היא לגבי הליך האנונימיזציה שהנתונים אמורים לעבור טרם שליחתם לפייזר. זאת, במטרה שפייזר לא תוכל להצליב את המידע אם מידע אחר ברשותה ולגלות את האדם מאחורי הנתונים. ובכן, בשרשור ציוצים בטוויטר, פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב מעלה את התהייה.
"אם ידווחו רק על מספר החיסונים, התפלגות גילאים ותופעות לוואי, אין בעיה. אבל, ככל שיימסר יותר מידע (גיל, מחלות רקע), יהיה קל יותר לגורם מעוניין לבצע זיהוי מחדש. מידע רפואי מותמם עם מידע אוכלוסין כללי מאפשר זיהוי מחדש די בקלות", מסביר בירנהק.
שאלה נוספת היא האם משרד הבריאות יחלוק גם נתוני מתחסנים מהמוסד, שב"כ או יחידות של משרד הביטחון. אם תהליך האנונימיזציה בטוח, ומגן על אזרחי ישראל, לא צריכה להיות בעיה. על חיסיון אנשי המוסד אחראי נתניהו בעצמו כראש ממשלה שחתם על צו בנושא. אם נתניהו רוצה להוכיח שליבו ופיו מיושרים, שיפרסם תיקון לצו הנוגע למוסד המתיר למשרד הבריאות לפרסם נתונים של אנשי הארגון עם פייזר.
רוצים לדעת מה ההימור שלי? שנתונים אלו לא ישותפו עם אף אחד מחוץ למדינת ישראל. למה? כי קיים סיכוי שמישהו יגלה מי האדם שנתוני הרפואה שייכים אליו.
תגובת משרד הבריאות:
"לא מועברים לפייזר כל נתונים ברמה אישית, אלא מידע סיכומי (אגרגטיבי) בלבד. הפילוח שניתן (עפ"י ההסכם וכפי שזמין לציבור גם באתר משרד הבריאות) הוא דמוגרפי, כגון גיל ומין. ואינו כולל מידע מהסוג לגביו נשאלה השאלה."
