המשמעות הישראלית של הסכם סעודיה-קטאר

במאמר שפורסם על ידי מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מנתח ד״ר מרדכי קידר את הגורמים למשבר במפרץ, את ההשפעה האיראנית על ההגעה להסכם, ועל האפשרות להתחממות בין ישראל לסעודיה בעקבותיו

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, עם אמיר קטאר תמים בן חאמד אאל ת׳אני, בפסגת מועצת שיתוף הפעולה במפרץ, מוקדם יותר החודש. צילום: Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS

לאחר שלוש שנות חרם מדיני וכלכלי שלווה בסגר יבשתי, עומדות סעודיה וקטאר לחתום על הסכם שיביא את הסכסוך לקיצו. הסכם זה הושג כשברקע נמצא צוות המשא ומתן האמריקני – ג'ארד קושנר, אבי ברקוביץ, אדם בולר, ובריאן הוק.

חילוקי הדעות בין ריאד לבין קטאר לא החלו לפני שלוש שנים, אלא שנים רבות קודם לכן. אולם במשך תקופה ארוכה הכילו הסעודים את התנהגות קטאר עד שפקעה סבלנות יורש העצר מחמד בן-סלמאן, והוא החליט לשבור את הכלים לכשגילה שקטאר מסייעת למורדים החות'ים בתימן. סיום הסכסוך מסמל את איחודה מחדש של "מועצת שיתוף הפעולה במפרץ", ארגון מדינות חצי-האי ערב (להוציא תימן).

הסכם זה, כמשבר שקדם לו, עומד תחת צילה הכבד של טהראן והושפע ממספר התפתחויות חשובות. ראשית, כניסתו הצפויה של ביידן לבית הלבן והצפי לשינוי מהותי במדיניות ארה"ב כלפי איראן. שנית, תחילת העשרת האורניום האיראני לעשרים אחוזים, צעד משמעותי בכיוון הפצצה. שלישית, הכישלון הסעודי בהתמודדות עם המיליציות הפרו-איראניות בתימן ובעיראק והאיום שהן מציבות על הממלכה ועל מצבה הכלכלי. ולבסוף, הסיוע שהגישה איראן לקטאר בשלוש שנות הסגר.

השאלה המעניינת את ישראל היא האם ההתקרבות בין סעודיה לבין קטאר והאפשרות להורדת המתח בין ריאד לבין טהראן תאפשר לסעודיה להתקדם בתהליך ההכרה ההדדית עם ישראל, בלי לעורר זעם גדול מידי בקרב ההנהגה האיראנית והארגונים שהיא מפעילה בתימן ובעיראק. בשלב זה מוקדם מידי להעריך, שכן העמדה האיראנית נובעת ממספר גורמים: מצב המו"מ עם ממשל ביידן על התנאים לשיבת ארה"ב להסכם הגרעין; עתיד הסנקציות האמריקניות על איראן; הפעילות הסעודית בתימן; המצב הכלכלי באיראן; יציבות השלטון באיראן ועוד.

חשוב שהעם וההנהגה בישראל יבינו שהיחסים עם מדינות חצי-האי-ערב, כולל איחוד האמירויות ובחריין, אינם חקוקים באבן אלא נתונים לשינויים הנגרמים מעליות וירידות ביחסים ביניהן, ועם איראן. חשוב לזכור שהמזה"ת – כולל הפוליטיקה שלו – בנוי על דיונות חול ואלו משנות את הפוזיציה שלהן על פי מצב הרוח.

מאת סא״ל (מיל׳) ד״ר מרדכי קידר, מרצה ללימודי הערבית ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, וחוקר במרכז בגין-סאדאת (בס״א) למחקרים אסטרטגיים.

לקריאת המאמר המלא באתר מרכז בס״א

אולי יעניין אותך גם