"יש היום סיפוח סמוי של יו"ש"
אלוף (מיל') מתן וילנאי מוביל את תנועת מפקדים למען ישראל. בראיון לישראל דיפנס, על רקע זמן בחירות, הוא מסביר כי צריך הפרדות מהפלסטינים, למה אין פתרון קסם, ומדוע הפתרון טמון בעיסוק מדיני יום יומי. מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 11/01/2021
מתן וילנאי. באדיבות תנועת מפקדים למען בטחון ישראל
ביוני 1967, קצת אחרי מלחמת ששת הימים, פרסם יגאל אלון תכנית בשם "תכנית אלון" לאזור יהודה ושומרון שעד היום נחשבת לתכנית הביטחונית היחידה הנכונה לאינטרסים הישראלים ביו"ש. עם זאת, מאז עברו הרבה מים בנהר, הנסיבות השתנו, לפחות חלקן, וכעת מדינת ישראל עומדת בפני שוקת שבורה בכל הקשור לפתרון מדיני מול הפלסטינים.
הפרד ומשול
למעשה, מדינת ישראל במהלך העשורים האחרונים מאז 1967 נקטה במספר צעדים לפצל את יו"ש מעזה, תחת התזה של "הפרד ומשול". כיום ישנן למעשה כשלוש יישויות בין התיכון לירדן - ישראל, עזה ויו"ש. לצד הפיצול הגיאוגרפי, ישנו גם הליך פיננסי שמשאיר את הרשות הפלסטינית תלויה כלכלית בישראל. לזה דאגו קברניטי המדינה בהסכמי פריז (חלק מהסכמי אוסלו). בהפשטה, ישראל אוספת את המיסים במעברים בשליטתה, ומעבירה לרשות הפלסטינית את הכסף בניקוי התשלום למשכורות מחבלים (לפחות חלקו).
הסכם אוסלו גם פיצל את השטח ביו"ש לשלושה חלקים - A, B ו-C. האזור הבעייתי ביותר הוא C. זהו אזור בשליטה ביטוחונית ואזרחית של ישראל, כאשר בפועל, הפלסטינים ממשיכים לבנות בו. גם ישראל מקיימת באזור זה עשרות מאחזים. שני הצדדים מתנהגים באזור זה בשיטה המזכירה את "חומה ומגדל" בימי המנדט הבריטי. מי שתופס קרקעות, יזכה להן במסגרת הסכם מדיני עתידי.
הצעד האחרון שישראל עשתה כדי לנסות להסדיר את הצד המדיני מול מול הפלסטינים ביו"ש, הוא , כאמור, הסכם אוסלו. בעזה, היה מהלך של התנתקות בשנת 2005. ביו"ש, לצד חוסר עשייה מדיני, צף מידי כמה שנים איום בסיפוח כלל השטח או חלקו באופן חד צדדי. לרוב, האיום שמגיע מירושלים הוא כדי לזכות בקולות הימין. עד היום ישראל לא מימשה אף איום כזה, למרות שהכשרה משפטית נתן דו"ח השופט אדמונד.
"סוף מדינת היהודים"
המקרה האחרון של איום סיפוח כזה שוגר לתקשורת על ידי ממשלת נתניהו בקיץ האחרון. האיום תפס כותרות טרם חתימה על "הסכמי אברהם". הסכמי נורמליזציה עם האמירויות ובחריין. יש כאלו שטוענים שהאיום היה מכוון כדי שיהיה על מה לוותר להם, ונתניהו לא התכוון לממש אותו בפועל. בכל מקרה, האיום בסיפוח הצית מחדש דיון על היתרונות והחסרונות בסיפוח יו"ש.
אחד הגופים שפועלים בנוף הציבורי בנושא הוא תנועה א-מפלגתית בשם "מפקדים למען ישראל". מדובר על תנועה הכוללת כמה מאות בוגרי צה״ל, שב״כ, המוסד ומשטרת ישראל לשעבר. הטענה המרכזית של התנועה היא כי מדינה דו-לאומית תהיה אסון לישראל. "עד שנת 2022 צפויה להיות כמות שווה של מוסלמים ויהודים בין התיכון לירדן", מסביר אלוף (מיל') מתן וילנאי בראיון לישראל דיפנס. "מדינה דו-לאומית משמעותה סוף מדינת היהודים.
"הפלסטינים כאן, אי אפשר להתחמק מהם. עושים שלום עם מרוקו, ומדינות המפרץ. עם אף אחת מהן לא הייתה לנו מלחמה בעבר (פרט ליחידה מרוקאית בגולן ביום הכיפורים). בשונה ממדינות אלו, הפלסטינים כאן איתנו. ליד היישוב בו אני מתגורר בדרך לירושלים, יש כפר פלסטיני. הם כאן, בתוכנו, איתנו."
לפי וילנאי, שמוביל את התנועה, ההתעלמות בפועל משאלת המדינה הפלסטינית מובילה למציאות של מדינה דו לאומית. "לא באנו לכאן להקים מדינה דו לאומית. באנו להקים מדינה יהודית. החלום הולך להעלם", מזהיר וילנאי.
לצד ההצהרות היפות, חייבים לומר שלתנועה אין פתרון קסם. וילנאי גם אינו מספק אחד. "אין לנו פתרון קסם", אומר וילנאי במהלך הראיון. ניכר בראיון שוילנאי מכיר בקושי ואינו מסתתר מהאמת - שאין פתרון קל. "הנושא הביטחוני בפתרון היפרדות מהפלסטינים מאד מורכב", אומר וילנאי. "זו בדיוק הסיבה מדוע ממשלת ישראל צריכה לעסוק בזה כל הזמן.
"צריך להפרד מהפלסטינים. כל חיבור מסבך אותנו. יש מדינה שנקראת לבנון. לבנון הייתה מדינה נוצרית קטנה שהחליטה, בעזרת הצרפתים, לספח בכוח שטחים. תראה אותה היום. יש יותר נוצרים אזרחי לבנון במערב אפריקה ואוסטרליה מאשר בלבנון."
נטול פלסטין, בבקשה
בתנועה מסבירים שהתחמקות מהבעיה אינה הפתרון. במערכת הבחירות שהחלה בחודש דצמבר האחרון, עם מגוון מפלגות מוכרות וחדשות, הנושא הפלסטיני לא מוזכר בכלל. "זה כאילו אין בעיה ממש מתחת לאף שמחכה להתפוצץ לנו בפנים", אומר וילנאי. "להתחמק מהבעיה זה לא פתרון. נכון, אין לנו פתרון שלם. גם בצד השני אין מנהיגות להתמודד עמנו בעת זו. אבל אפשר לנקוט בצעדים למניעת הדרדרות. החלטה להקים שכונה בגבעת המטוס או חוק המאחזים אלו דוגמאות קלאסיות לטמינת הראש בחול."
אחת השאלות היא מה משמעות הפרדות אזרחית. גם כאן, לתנועה יש קושי להסביר פרקטית מה זה אומר. "לא רוצים להחליש את הרשות. אלא שהיא תטפל בפלסטינים ולא אנחנו", אומר וילנאי. "מה שהיה פעם המנהל האזרחי תופס יותר מקום בתוך החברה הפלסטינית. זה פועל לרעת מדינת ישראל. בסוף זה יפול עלינו לטפל בפלסטינים." למשל, בפן הכלכלי, לא ברור איזה מתווה יוכל להוביל את יו"ש לעצמאות כלכלית. ומה יקרה אם מדינת פלסטין תבקש שדה תעופה, צבא, ונמל צבאי בעזה? שאלות שהתשובה עליהן מורכבת. אפילו מאד.
"גם ההפרדה בין עזה ליו"ש זו טעות", אומר וילנאי. "התמודדות עם עזה זו תכנית נפרדת. תמיכה כלכלית והפסקת אש." עם זאת, טרם ברור איך אפשר להגיע להפסקת אש עם ארגון חמאס. ייתכן ווילנאי מציין את העזרה הכלכלית שעוברת דרך קטאר תמורת שקט יחסי בגבול עזה. עם זאת, העזרה של קטאר אינה תורמת מאום לפיתוח הכלכלי של עזה, ולא ליכולת של עזה להפוך ליישות כלכלית עצמאית נפרדת מישראל.
לפי התנועה, סיפוח יו"ש יעלה 52 מיליארד ש"ח לשנה לטפל בפלסטינים. "אנחנו לא נחנך אותם. צריך מתווה הפרדות מהם", מסביר וילנאי. "בוא נתחיל מלהודות שיש בעיה וצריך להתמודד אתה."
הנורמליזציה מקדמת את ההפרדות?
"האמירויות התנו את ההסכם בביטול הסיפוח. מצד שני, העניין הפלסטיני שונה ממה שהיה בעבר ואנחנו צריכים לנצל את זה. הפלסטינים מבינים את זה. הם נחלשו בעיניהם ובעיני העולם."
עלייתו של ביידן תשפיע?
"נפגשתי עם ביידן בעבר והוא אוהב ישראל אמיתי ופועל לפי מדיניות סדורה. לא לפי שיקולים זמניים. יחד עם זאת, הוא ריאליסט. הוא מבין את הבעיה הפלסטינית, שולט בחומר ומוקף באנשים שכולם ידענים גדולים בסכסוך הישראלי - פלסטיני."
מדוע אינכם נכנסים לפוליטיקה? לשנות מבפנים?
"חלקנו, כולל אני, היינו שם. ולא הצלחנו. אנו חושבים שנכון יותר לפעול כמסגרת א-פוליטית מקצועית."
מה התכניות לשנת 2021?
"זו שנת בחירות ולכן אנחנו מוגבלים ביכולת הפעולה. יש התלבטות איך ממשיכים הלאה. צריכים לקדם את הדעה בציבור שצריך להפרד מהפלסטינים. שאתה מדבר עם אנשים, הם מבינים ואומרים שלא רוצים מדינה דו-לאומית. כל ישראלי מבין זאת, רק לא מבינים שזה המצב. שיש בפועל סיפוח סמוי."
אלוף (מיל') מתן וילנאי מוביל את תנועת מפקדים למען ישראל. בראיון לישראל דיפנס, על רקע זמן בחירות, הוא מסביר כי צריך הפרדות מהפלסטינים, למה אין פתרון קסם, ומדוע הפתרון טמון בעיסוק מדיני יום יומי. מיוחד
מתן וילנאי. באדיבות תנועת מפקדים למען בטחון ישראל
ביוני 1967, קצת אחרי מלחמת ששת הימים, פרסם יגאל אלון תכנית בשם "תכנית אלון" לאזור יהודה ושומרון שעד היום נחשבת לתכנית הביטחונית היחידה הנכונה לאינטרסים הישראלים ביו"ש. עם זאת, מאז עברו הרבה מים בנהר, הנסיבות השתנו, לפחות חלקן, וכעת מדינת ישראל עומדת בפני שוקת שבורה בכל הקשור לפתרון מדיני מול הפלסטינים.
הפרד ומשול
למעשה, מדינת ישראל במהלך העשורים האחרונים מאז 1967 נקטה במספר צעדים לפצל את יו"ש מעזה, תחת התזה של "הפרד ומשול". כיום ישנן למעשה כשלוש יישויות בין התיכון לירדן - ישראל, עזה ויו"ש. לצד הפיצול הגיאוגרפי, ישנו גם הליך פיננסי שמשאיר את הרשות הפלסטינית תלויה כלכלית בישראל. לזה דאגו קברניטי המדינה בהסכמי פריז (חלק מהסכמי אוסלו). בהפשטה, ישראל אוספת את המיסים במעברים בשליטתה, ומעבירה לרשות הפלסטינית את הכסף בניקוי התשלום למשכורות מחבלים (לפחות חלקו).
הסכם אוסלו גם פיצל את השטח ביו"ש לשלושה חלקים - A, B ו-C. האזור הבעייתי ביותר הוא C. זהו אזור בשליטה ביטוחונית ואזרחית של ישראל, כאשר בפועל, הפלסטינים ממשיכים לבנות בו. גם ישראל מקיימת באזור זה עשרות מאחזים. שני הצדדים מתנהגים באזור זה בשיטה המזכירה את "חומה ומגדל" בימי המנדט הבריטי. מי שתופס קרקעות, יזכה להן במסגרת הסכם מדיני עתידי.
הצעד האחרון שישראל עשתה כדי לנסות להסדיר את הצד המדיני מול מול הפלסטינים ביו"ש, הוא , כאמור, הסכם אוסלו. בעזה, היה מהלך של התנתקות בשנת 2005. ביו"ש, לצד חוסר עשייה מדיני, צף מידי כמה שנים איום בסיפוח כלל השטח או חלקו באופן חד צדדי. לרוב, האיום שמגיע מירושלים הוא כדי לזכות בקולות הימין. עד היום ישראל לא מימשה אף איום כזה, למרות שהכשרה משפטית נתן דו"ח השופט אדמונד.
"סוף מדינת היהודים"
המקרה האחרון של איום סיפוח כזה שוגר לתקשורת על ידי ממשלת נתניהו בקיץ האחרון. האיום תפס כותרות טרם חתימה על "הסכמי אברהם". הסכמי נורמליזציה עם האמירויות ובחריין. יש כאלו שטוענים שהאיום היה מכוון כדי שיהיה על מה לוותר להם, ונתניהו לא התכוון לממש אותו בפועל. בכל מקרה, האיום בסיפוח הצית מחדש דיון על היתרונות והחסרונות בסיפוח יו"ש.
אחד הגופים שפועלים בנוף הציבורי בנושא הוא תנועה א-מפלגתית בשם "מפקדים למען ישראל". מדובר על תנועה הכוללת כמה מאות בוגרי צה״ל, שב״כ, המוסד ומשטרת ישראל לשעבר. הטענה המרכזית של התנועה היא כי מדינה דו-לאומית תהיה אסון לישראל. "עד שנת 2022 צפויה להיות כמות שווה של מוסלמים ויהודים בין התיכון לירדן", מסביר אלוף (מיל') מתן וילנאי בראיון לישראל דיפנס. "מדינה דו-לאומית משמעותה סוף מדינת היהודים.
"הפלסטינים כאן, אי אפשר להתחמק מהם. עושים שלום עם מרוקו, ומדינות המפרץ. עם אף אחת מהן לא הייתה לנו מלחמה בעבר (פרט ליחידה מרוקאית בגולן ביום הכיפורים). בשונה ממדינות אלו, הפלסטינים כאן איתנו. ליד היישוב בו אני מתגורר בדרך לירושלים, יש כפר פלסטיני. הם כאן, בתוכנו, איתנו."
לפי וילנאי, שמוביל את התנועה, ההתעלמות בפועל משאלת המדינה הפלסטינית מובילה למציאות של מדינה דו לאומית. "לא באנו לכאן להקים מדינה דו לאומית. באנו להקים מדינה יהודית. החלום הולך להעלם", מזהיר וילנאי.
לצד ההצהרות היפות, חייבים לומר שלתנועה אין פתרון קסם. וילנאי גם אינו מספק אחד. "אין לנו פתרון קסם", אומר וילנאי במהלך הראיון. ניכר בראיון שוילנאי מכיר בקושי ואינו מסתתר מהאמת - שאין פתרון קל. "הנושא הביטחוני בפתרון היפרדות מהפלסטינים מאד מורכב", אומר וילנאי. "זו בדיוק הסיבה מדוע ממשלת ישראל צריכה לעסוק בזה כל הזמן.
"צריך להפרד מהפלסטינים. כל חיבור מסבך אותנו. יש מדינה שנקראת לבנון. לבנון הייתה מדינה נוצרית קטנה שהחליטה, בעזרת הצרפתים, לספח בכוח שטחים. תראה אותה היום. יש יותר נוצרים אזרחי לבנון במערב אפריקה ואוסטרליה מאשר בלבנון."
נטול פלסטין, בבקשה
בתנועה מסבירים שהתחמקות מהבעיה אינה הפתרון. במערכת הבחירות שהחלה בחודש דצמבר האחרון, עם מגוון מפלגות מוכרות וחדשות, הנושא הפלסטיני לא מוזכר בכלל. "זה כאילו אין בעיה ממש מתחת לאף שמחכה להתפוצץ לנו בפנים", אומר וילנאי. "להתחמק מהבעיה זה לא פתרון. נכון, אין לנו פתרון שלם. גם בצד השני אין מנהיגות להתמודד עמנו בעת זו. אבל אפשר לנקוט בצעדים למניעת הדרדרות. החלטה להקים שכונה בגבעת המטוס או חוק המאחזים אלו דוגמאות קלאסיות לטמינת הראש בחול."
אחת השאלות היא מה משמעות הפרדות אזרחית. גם כאן, לתנועה יש קושי להסביר פרקטית מה זה אומר. "לא רוצים להחליש את הרשות. אלא שהיא תטפל בפלסטינים ולא אנחנו", אומר וילנאי. "מה שהיה פעם המנהל האזרחי תופס יותר מקום בתוך החברה הפלסטינית. זה פועל לרעת מדינת ישראל. בסוף זה יפול עלינו לטפל בפלסטינים." למשל, בפן הכלכלי, לא ברור איזה מתווה יוכל להוביל את יו"ש לעצמאות כלכלית. ומה יקרה אם מדינת פלסטין תבקש שדה תעופה, צבא, ונמל צבאי בעזה? שאלות שהתשובה עליהן מורכבת. אפילו מאד.
"גם ההפרדה בין עזה ליו"ש זו טעות", אומר וילנאי. "התמודדות עם עזה זו תכנית נפרדת. תמיכה כלכלית והפסקת אש." עם זאת, טרם ברור איך אפשר להגיע להפסקת אש עם ארגון חמאס. ייתכן ווילנאי מציין את העזרה הכלכלית שעוברת דרך קטאר תמורת שקט יחסי בגבול עזה. עם זאת, העזרה של קטאר אינה תורמת מאום לפיתוח הכלכלי של עזה, ולא ליכולת של עזה להפוך ליישות כלכלית עצמאית נפרדת מישראל.
לפי התנועה, סיפוח יו"ש יעלה 52 מיליארד ש"ח לשנה לטפל בפלסטינים. "אנחנו לא נחנך אותם. צריך מתווה הפרדות מהם", מסביר וילנאי. "בוא נתחיל מלהודות שיש בעיה וצריך להתמודד אתה."
הנורמליזציה מקדמת את ההפרדות?
"האמירויות התנו את ההסכם בביטול הסיפוח. מצד שני, העניין הפלסטיני שונה ממה שהיה בעבר ואנחנו צריכים לנצל את זה. הפלסטינים מבינים את זה. הם נחלשו בעיניהם ובעיני העולם."
עלייתו של ביידן תשפיע?
"נפגשתי עם ביידן בעבר והוא אוהב ישראל אמיתי ופועל לפי מדיניות סדורה. לא לפי שיקולים זמניים. יחד עם זאת, הוא ריאליסט. הוא מבין את הבעיה הפלסטינית, שולט בחומר ומוקף באנשים שכולם ידענים גדולים בסכסוך הישראלי - פלסטיני."
מדוע אינכם נכנסים לפוליטיקה? לשנות מבפנים?
"חלקנו, כולל אני, היינו שם. ולא הצלחנו. אנו חושבים שנכון יותר לפעול כמסגרת א-פוליטית מקצועית."
מה התכניות לשנת 2021?
"זו שנת בחירות ולכן אנחנו מוגבלים ביכולת הפעולה. יש התלבטות איך ממשיכים הלאה. צריכים לקדם את הדעה בציבור שצריך להפרד מהפלסטינים. שאתה מדבר עם אנשים, הם מבינים ואומרים שלא רוצים מדינה דו-לאומית. כל ישראלי מבין זאת, רק לא מבינים שזה המצב. שיש בפועל סיפוח סמוי."
