דעה: המג"ד בגולני טעה: פעל אמוציונלית

אל"ם (מיל') רונן איציק, טוען כי מג"ד גולני טעה באיך, ולא במה. "מערכת היחסים בין צבא וחברה מאד רגישה בישראל", מסביר איציק. "בתגובה אמוציונלית הוא מוסס את אפקטיביות הפעולה"

רונן איציק. צילום: עצמי

בימים האחרונים מתחוללת סערה מתחת לאפינו בהקשר יחסי-צבא וחברה, זאת לאחר שמפקד גדוד בצה"ל החליט להחרים ציוד מחייליו, לשרוף אותו, לצלם את השריפה ולהפיצה לחיילים כאקט מרתיע. התמונות באורח לא מפתיע הופצו ברשתות החברתיות והפכו להיות במהירות שיח היום, עד שאתמול (4 לינואר) הגיעו הורים רבים למחות כנגד המג"ד בשער הבסיס, אירוע שהוא די חסר תקדים, אולי אפילו קו פרשת מים ביחסי צבא וחברה בישראל.

יחסי צה"ל והחברה הישראלית ידעו עליות ומורדות עם השנים – מן המפורסמות הן שנות ה-90, בהן הביקורת כלפי הצבא מצד הורים הפכה לשגרתית, ולא פעם גם בוטה. היה זה לא אחר מהרמטכ"ל המנוח רא"ל אמנון שחק שאמר בסיום תפקידו כי – "לעיתים נדמה שהקשר של צה"ל עם החברה הפך למחניק". 

מערכת היחסים המתוחה הזו שבין הצבא והחברה הישראלית מגיעה לרתיחה גם על רקע ויכוח מתעצם על החשיבה לזנוח את מודל צבא החובה להתחיל לעבור לצבא מקצועי. הגיוני שגם הפעם תומכי הצבא המקצועי ישמיעו את דבריהם. אולם הסיפור שלפנינו, בו מפקד גדוד נקט בפעולה נגד חיילים ותיקים סוררים, והחרים להם ציוד שגם כך הימצאותו אצלם הייתה פסולה, הוא לא הסיפור המהותי. לגיטימי, ואף יותר מכך שמפקד גדוד יקיים מהלך פיקודי כנגד חיילים לא ממושמעים, 

בטח כאשר מדובר בכך שככל הנראה אותם חיילים החזיקו בסמים. הסיפור האמיתי כאן הוא הדרך בה מפקד הגדוד פעל כדי להעביר את המסר, ובמרכז הדברים המודעות שלו למדיה והשפעתה על החברה הישראלית. ראשית, ההחלטה לשרוף את הציוד האסור היא לא פחות מביזארית – ממתי שורפים ציוד, בטח כאשר מדובר בציוד מוחרם? שנית, ההחלטה לצלם ולפרסם את השריפה – מהו המסר שהמג"ד העביר בכך? האם כעסו כוון להשפלת החיילים?

מפקד הגדוד הוסיף וגם הוציא איגרת הסברה לציבור (לא פחות ולא יותר) בה הוא מסביר את צעדיו הפיקודיים. האיגרת, שפורסמה ברשתות החברתיות, ארוכה ומייגעת. מי שמבין את תפקיד המג"ד יכול להתחבר לדבריו, אך לא זו האוכלוסייה אליה כוונה האיגרת, כי אם להורים. 
התגובה של אותם הורים הגיעה די מהר – כנראה שהאיגרת לא שיכנעה אותם, ומכאן שטרחו להגיע בערב באמצע שבוע לשער בסיס על גבול רצועת עזה רק כדי למחות כנגד המג"ד.

במה טעה באמת המג"ד? הטעות הייתה כפולה – הדרך בה פעל, וחוסר ההבנה שלו את מערכת היחסים הרגישה שבין צבא ובין חברה. בפעולה השגויה הזו, שלא בטובתו, הוא משלם מחיר כואב. בטח בגדוד שמוביל פעילות מבצעית ענפה ומוצלחת – אבל בעידן של ביקורת ציבורית נוקבת הישגים אלו רחוקים מלשכנע.

ראוי שמפקדים יפנימו כי בעידן הנוכחי הגבולות בין הצבא והחברה הינם פתוחים וחדירים לחלוטין. כאשר מפקד מבצע פעולה קיצונית, ודואג לפרסמה, זאת מבלי שהוא מבין לעומק את ההשלכות לכך מעיד על חוסר מקצועיות וחוסר הבנה של החברה הישראלית. מפקד הגדוד היה יכול לפעול אחרת – תוך שימוש בכלים הפיקודיים אשר הוענקו לו מכורך סמכותו– בדגש על משפט צבאי, המלווה בענישה מחמירה ולא מעט הסברה, היו מספיקים.

אך המג"ד ורבים אשר מגבים אותו ברשתות החברתיות טוענים כי נכון היה לשרוף את הציוד האסור בכדי לעקור את התופעה מהשורש. "מדובר בצורך לפגוע אנושות בתרבות קלוקלת", כך הם גורסים. מי שמכיר את התרבות היחידתית יודע ששום מפקד גדוד לא יצליח לשנות באקט כזה או אחר. שינוי תרבותי הוא אירוע עמוק, שדורש רתימת סגלי הפיקוד בכל הרמות, ולאורך זמן – לעיתים שנים.

שאלו כל בר דעת אם הוא מופתע שהאירוע הנדון קרה באותה יחידה, והוא יאמר לכם בפשטות, שזה בכלל לא מפתיע. למה? כי זו תרבות ארוכת שנים. כדי להוביל שינוי מהותי ועמוק, צריך לעשות חריש עמוק, ולפעול רציונאלית ולא אמוציונלית. כאן המג"ד טעה. מעבר לכל אלה – תמוהה התגובה הקלילה והלא מחייבת של דובר צה"ל, שעיקרה הוא גיבוי פעולתו של המג"ד. המסר הזה יכול להיות אפילו יותר מטריד, שכן הוא "מיישר קו" עם הפעולה השגויה.

מפקד בצה"ל, תהא דרגתו אשר תהא, חייב להבין שהוא מפקד בצבא העם, והאחריות שלו היא כפולה- להוביל את החיילים בקרב, ולחנך אותם למשמעת בין היתר. אבל לא רק. אנחנו מחנכים חיילים גם כדי שיהיו אזרחים טובים. שום פעולה קיצונית אמוציונאלית לא תביא את החיילים למקום המבוקש בהקשר הזה. היא רק תמריד אותם יותר, ומעבר לכך תיצור דיסוננס בקרב ההורים באשר לאמירה המפורסמת של דוד בן-גוריון על האם העברייה שתניח את חיי בניה בידי מפקדים ראויים.

מפקד הגדוד פעל נכון כשהחליט לעסוק בבעיה שנוצרה, לפיה חיילים ותיקים נוהגים בדרכים פסולות, ומשתמשים בציוד אסור ולא קביל. אך מרגע שהחליט לעבור לפס של תגובה אמוציונלית הוא מוסס את אפקטיביות הפעולה – הוא השפיל את חייליו, ופגע ברקמה הרגישה של החיבור בין הצבא ובין החברה. 

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה, מחבר הספרים "האדם שבטנק", ו-"כיוון ברור". 

אולי יעניין אותך גם

המתקפה על הקפיטול בינואר השנה. המוני המתפרעים גויסו דרך הרשתות. צילום: Yuri Gripas/ABACPRESS.COM via REUTERS

ארה״ב: אסטרטגיה חדשה למיגור גיוס פעילי טרור ברשת

הבית הלבן פרסם אתמול אסטרטגיה לאומית למלחמה בטרור פנים, המתייחסת באופן נרחב לשיטות הגיוס המקוונות ולדרכים השונות למנוע זאת. ״המדינה שלנו משאירה מקום נרחב לביטוי דעות, אך לא לאלימות״