טילים על ישראל

קבלת החלטות ברמה האסטרטגית במלחמת המפרץ הראשונה, מאת שמעון גולן, הוצאת צה"ל/המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן

באדיבות הוצאת צה"ל

במלאת שלושים שנה למלחמת המפרץ פרסמה המחלקה להיסטוריה בצה"ל בספר את המחקר על קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית בישראל במלחמת המפרץ הראשונה. הספר מתבסס על מסמכים ראשוניים, בעיקר מלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל, מציג את השיקולים שהנחו את ההנהגה המדינית–צבאית של ישראל בהחלטות של נוהל קרב בן שבעה חודשים מאוגוסט 1990 עם כיבוש כווית ע"י עיראק ועד סוף פברואר 1991 בו נכנעה עיראק.

הספר ערוך בסדר כרונולוגי, במה דנו מדי יום, מי השתתף בדיונים, מה היו ההחלטות. הפירוט מרשים ביותר. נותן הזדמנות נדירה ("ממש כמו בסרט") ללוות את ההתרחשות של אחד האירועים המכוננים בביטחון הישראלי – החרדה מפני תקיפה כימית מעיראק על האוכלוסייה האזרחית, ההיערכות ההגנתית ומערכת השיקולים הנרחבת והמסובכת. מטעמים מובנים לא נכלל בספר הפרק של קבלת ההחלטות המבצעיות לאפשרות התערבות ישראלית. 

קוראים כאן פירוט רב של דיונים בפורומים בכירים של שר הביטחון, פורום מטכ"ל, משחק מלחמה, פגישות עם אמריקאים בכירים, סיורי הרמטכ"ל בשטח, תדרוכי רקע של הרמטכ"ל לפרשנים (יואל מרקוס, אמנון אברמוביץ, רון בן ישי ונוספים), מסמכים וסקרים של ממד"ה ועוד.
בולטים מאד בספר הקשרים החיוניים עם האמריקאים, שהשפיעו על המדיניות להימנע מלפעול נגד עיראק ולהשאיר את הזירה לקואליציה הבינלאומית; סיוע אמריקאי חיוני בהתרעה לשיגור טילים; קבלת סוללות פטריוט ועוד שיקול הדעת האחראי וההתנהלות של ראש הממשלה שמיר, שר הביטחון ארנס והרמטכ"ל שומרון.

ניהול דינמי ומוצלח של הגנת העורף באירוע ראשון מסוגו ללא ניסיון עבר, עם החלטות חיוניות אם ומתי לחלק מסכות מגן לכל האוכלוסייה; קביעת שטח ההגנה האישי – האם חדר מוגן או מקלט וזיהוי מהיר של אתרי הפגיעה והגעה אליהם. הספר כולל הערות ביבליוגרפיות רבות, אינדקס נושאים ושמות. כך יכול לשמש מקור טוב למחקרים אקדמיים ולהרצאות ועבודות לקהל רחב. הוא אחד מסדרת הספרים שיזמה המחלקה להיסטוריה בצה"ל פרי עטו של שמעון גולן, העוסקת בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמות ובמערכות ממלחמת ששת הימים ואילך.
 

אולי יעניין אותך גם