כצפוי: אושר מינוי ד' לראשות המוסד
ד' צפוי להחליף את יוסי כהן ביוני הקרוב. לאחר שנים כמספר 2, יצטרך ד' להתווות את מודל העצמאות שלו מול רוה"מ. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 24/12/2020
bigstock
ישראל התחדשה בראש מוסד חדש. המינוי היה צפוי כבר חודשים. יוסי כהן , הראש המכהן, נמצא בעמדת השפעה מצוינת אצל נתניהו, כך שלא הייתה צפויה הסאגה שאפיינה את חילופי הגברי הקודמים במוסד (שנ', הסגן אז של תמיר פרדו נבחר ליומיים, נתניהו התחרט ומינה את יוסי כהן).
כתבנו בשבועות האחרונים אודות מינוי ד'. עם זאת, נקודה אחת עדיין נשארת 'תלויה באוויר', והיא מידת העצמאות שינכס לעצמו ד' מול לשכת רוה"מ. ראש המוסד, בשגרה, תלוי באישורים של רוה"מ. בתקופת פרדו, לא תמיד היחסים עם נתניהו היו על מי מנוחות, ומקורות של ישראל דיפנס יודעים לומר כי לא פעם, היו בין האישים חילוקי דעות בהקשר מבצעי.
פרדו התחלף בכהן, שנחשב קרוב לנתניהו עוד מימי המל"ל. כהן הקפיד בכל הקדנציה שלו לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך מול נתניהו, והצליח להמנע ממלכודות דבש פוליטיות. שמועות אומרות שהשתיקה הזו (שאינה אפיינה את ביתו למשל שיצאה בפומבי נגד נתניהו בפייסבוק), אולי תזכה אותו בכניסה חלקה לפוליטיקה. תלוי בזהות ראש הממשלה שיבחר בבחירות הקרובות.
איראן בראש חוצות
תקופת שלטונו של נתניהו התאפיינה בעיקר בהעלאת איראן לראש חוצות. וכך קבעה את הקצאת המשאבים של המוסד. בתקופת כהן הובא לארץ הארכיון הגרעיני, והמוסד, כך לפי פרסומים זרים, תרם גם לקו הנוקשה של ממשל טראמפ נגד איראן. טוב או פחות טוב, תשפוט ההיסטוריה. למוסד אין מדד הצלחה ציבורי (המוסד לא נמדד אמפירית על ידי הכנסת או כל גוף שלטוני אחר). בפועל, כהן יכול לסמן 'וי' - בתקופתו איראן לא הציגה נשק גרעיני. כהן גם בין אלו שאחראים על הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ וסודן.
לצד ההצלחות, המוסד כשל להביא מודיעין אודות מגיפת הקורונה בסין (התחילה בנובמבר 19 ותפסה את ישראל בהפתעה בסביבות פברואר 20). בהיבט האיראני, טהרן הציגה יכולות טילאות משופרות בשנים האחרונות, כולל תשתיות שיגור תת קרקעיות נרחבות ושיפור טכנולוגי של היבט הדיוק. כמו גם, פיתוח טיל ביניבשתי, כפי שהודה נתניהו רשמית. סטטוס תכנית הגרעין הצבאית, כולל בניית פצצה והתאמתה לטיל, לא ידוע באופן פומבי.
בפן הכלכלי איראן הצליחה להלבין מאות מליוני דולרים ברשת מתוחכמת של חברות קש, תשתית שעוזרת לה עד היום להתמודד עם הסנקציות האמריקאיות ואלו של האו"ם. המוסד , על אף שזוכה לכותרות בגלל חיסולים המיוחסים לו בטהרן, פועל בצורה נרחבת הרבה יותר בפן הכלכלי (החיסולים הם חלק מזערי מפעילות המוסד). ד' , בהיבט זה, יצטרך להרחיב ככל הניתן את יכולות הסיכול הכלכלי של המוסד. חלקן נסמכות על שת"פ עם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון.
מבקר המדינה: "נדרשת בחינת עלויות הקיום של הארגון"
עוד נושא אחד שנקשר למוסד בשנים האחרונות הוא פרויקט הבינוי העצום, והיקר, שבנה הארגון במטה שלו במרכז הארץ. והעדר תכנית רב שנתית לעלויות קיום הארגון בהיבטי כוח אדם.
"בהקשר זה, מעיר משרד מבקר המדינה, כי: תכנית-אב לבינוי שגובשה בשנת 2006 ואומצה לא יושמה. גם תכניות לבנייה שאושרו לביצוע לא בוצעו. שינויים תכופים בתכניות הבנייה ללא היצמדות לתכנית-אב לבנייה הובילו לגידול ניכר בעלויות מעל המתוכנן; חלק מהליך ההתקשרויות והמכרזים היה בלתי תקין ובוצע שלא בהתאם למקובל במערכות ממשלתיות דומות", כותב המבקר מדו"ח בשנת 2011.
"בתוך כך, בחלק מהמקרים הוגדלה תכולת החוזים ללא עיגון מתאים; בפרויקטים מסוימים לא יועד תקציב מראש והפרוגראמה גובשה תוך כדי תהליך התכנון וחלו בתכנון הפרויקט שינויים מפליגים בפרקי זמן קצרים, דבר שהוביל לייקור של ממש בעלויות התכנון והביצוע. בנוסף, נמצא בביקורת, כי התכנון הלקוי בקביעת הייעוד והשימוש במבנים גרמו להוצאה נוספת של מיליוני ש"ח. כל אלה מצביעים, כאמור, על סדרי מינהל בלתי תקין עד כדי תרבות ארגונית לקויה ויש חשש, כי עשויים לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות."
המצב לא השתפר בשנים האחרונות בהיבט זה. דו"ח נוסף מאוגוסט 2020 קובע כי הבעיות שדווחו כמעט עשור לפני, טרם טופלו. "המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו המתבססת על תוכנית רב-שנתית מפורטת לגידול בכוח האדם, אף שציין כי יבצע עבודה זו כחלק מהמענה שלו להערות צוות א’ של תוכנית האב 2040 ממרץ 2012", קובע המבקר.
לפחות בחלק מהתקופות המדוברות, ד', היה סגנו של כהן. כעת, כאשר הוא הראש, בידיו האם לתקן את מתווה ההוצאות של המוסד לשנים הבאות באמצעות תכנית עסקית ריאלית ומתואמת עם האוצר. אזכיר כי ד' מקבל את המוסד לאחר שנה של קורונה, כאשר המשק הישראלי צפוי להכנס לאחת התקופות הכלכליות הקשות שידע בעשורים האחרונים. זאת, לצד ארבע מערכות בחירות בשנתיים והעדר תקציב מדינה מאושר למעלה משנה. תקציב השב"כ והמוסד יחד מוערך בכ-10 מיליארדי ש"ח בשנה. בעת כזו, כסף ציבורי הופך למשאב יקר, וניתן לשער כי האוצר יבקש תכנית עבודה ריאלית לבחינת עלויות הקיום של הארגון.
ד' צפוי להחליף את יוסי כהן ביוני הקרוב. לאחר שנים כמספר 2, יצטרך ד' להתווות את מודל העצמאות שלו מול רוה"מ. פרשנות
bigstock
ישראל התחדשה בראש מוסד חדש. המינוי היה צפוי כבר חודשים. יוסי כהן , הראש המכהן, נמצא בעמדת השפעה מצוינת אצל נתניהו, כך שלא הייתה צפויה הסאגה שאפיינה את חילופי הגברי הקודמים במוסד (שנ', הסגן אז של תמיר פרדו נבחר ליומיים, נתניהו התחרט ומינה את יוסי כהן).
כתבנו בשבועות האחרונים אודות מינוי ד'. עם זאת, נקודה אחת עדיין נשארת 'תלויה באוויר', והיא מידת העצמאות שינכס לעצמו ד' מול לשכת רוה"מ. ראש המוסד, בשגרה, תלוי באישורים של רוה"מ. בתקופת פרדו, לא תמיד היחסים עם נתניהו היו על מי מנוחות, ומקורות של ישראל דיפנס יודעים לומר כי לא פעם, היו בין האישים חילוקי דעות בהקשר מבצעי.
פרדו התחלף בכהן, שנחשב קרוב לנתניהו עוד מימי המל"ל. כהן הקפיד בכל הקדנציה שלו לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך מול נתניהו, והצליח להמנע ממלכודות דבש פוליטיות. שמועות אומרות שהשתיקה הזו (שאינה אפיינה את ביתו למשל שיצאה בפומבי נגד נתניהו בפייסבוק), אולי תזכה אותו בכניסה חלקה לפוליטיקה. תלוי בזהות ראש הממשלה שיבחר בבחירות הקרובות.
איראן בראש חוצות
תקופת שלטונו של נתניהו התאפיינה בעיקר בהעלאת איראן לראש חוצות. וכך קבעה את הקצאת המשאבים של המוסד. בתקופת כהן הובא לארץ הארכיון הגרעיני, והמוסד, כך לפי פרסומים זרים, תרם גם לקו הנוקשה של ממשל טראמפ נגד איראן. טוב או פחות טוב, תשפוט ההיסטוריה. למוסד אין מדד הצלחה ציבורי (המוסד לא נמדד אמפירית על ידי הכנסת או כל גוף שלטוני אחר). בפועל, כהן יכול לסמן 'וי' - בתקופתו איראן לא הציגה נשק גרעיני. כהן גם בין אלו שאחראים על הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ וסודן.
לצד ההצלחות, המוסד כשל להביא מודיעין אודות מגיפת הקורונה בסין (התחילה בנובמבר 19 ותפסה את ישראל בהפתעה בסביבות פברואר 20). בהיבט האיראני, טהרן הציגה יכולות טילאות משופרות בשנים האחרונות, כולל תשתיות שיגור תת קרקעיות נרחבות ושיפור טכנולוגי של היבט הדיוק. כמו גם, פיתוח טיל ביניבשתי, כפי שהודה נתניהו רשמית. סטטוס תכנית הגרעין הצבאית, כולל בניית פצצה והתאמתה לטיל, לא ידוע באופן פומבי.
בפן הכלכלי איראן הצליחה להלבין מאות מליוני דולרים ברשת מתוחכמת של חברות קש, תשתית שעוזרת לה עד היום להתמודד עם הסנקציות האמריקאיות ואלו של האו"ם. המוסד , על אף שזוכה לכותרות בגלל חיסולים המיוחסים לו בטהרן, פועל בצורה נרחבת הרבה יותר בפן הכלכלי (החיסולים הם חלק מזערי מפעילות המוסד). ד' , בהיבט זה, יצטרך להרחיב ככל הניתן את יכולות הסיכול הכלכלי של המוסד. חלקן נסמכות על שת"פ עם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון.
מבקר המדינה: "נדרשת בחינת עלויות הקיום של הארגון"
עוד נושא אחד שנקשר למוסד בשנים האחרונות הוא פרויקט הבינוי העצום, והיקר, שבנה הארגון במטה שלו במרכז הארץ. והעדר תכנית רב שנתית לעלויות קיום הארגון בהיבטי כוח אדם.
"בהקשר זה, מעיר משרד מבקר המדינה, כי: תכנית-אב לבינוי שגובשה בשנת 2006 ואומצה לא יושמה. גם תכניות לבנייה שאושרו לביצוע לא בוצעו. שינויים תכופים בתכניות הבנייה ללא היצמדות לתכנית-אב לבנייה הובילו לגידול ניכר בעלויות מעל המתוכנן; חלק מהליך ההתקשרויות והמכרזים היה בלתי תקין ובוצע שלא בהתאם למקובל במערכות ממשלתיות דומות", כותב המבקר מדו"ח בשנת 2011.
"בתוך כך, בחלק מהמקרים הוגדלה תכולת החוזים ללא עיגון מתאים; בפרויקטים מסוימים לא יועד תקציב מראש והפרוגראמה גובשה תוך כדי תהליך התכנון וחלו בתכנון הפרויקט שינויים מפליגים בפרקי זמן קצרים, דבר שהוביל לייקור של ממש בעלויות התכנון והביצוע. בנוסף, נמצא בביקורת, כי התכנון הלקוי בקביעת הייעוד והשימוש במבנים גרמו להוצאה נוספת של מיליוני ש"ח. כל אלה מצביעים, כאמור, על סדרי מינהל בלתי תקין עד כדי תרבות ארגונית לקויה ויש חשש, כי עשויים לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות."
המצב לא השתפר בשנים האחרונות בהיבט זה. דו"ח נוסף מאוגוסט 2020 קובע כי הבעיות שדווחו כמעט עשור לפני, טרם טופלו. "המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו המתבססת על תוכנית רב-שנתית מפורטת לגידול בכוח האדם, אף שציין כי יבצע עבודה זו כחלק מהמענה שלו להערות צוות א’ של תוכנית האב 2040 ממרץ 2012", קובע המבקר.
לפחות בחלק מהתקופות המדוברות, ד', היה סגנו של כהן. כעת, כאשר הוא הראש, בידיו האם לתקן את מתווה ההוצאות של המוסד לשנים הבאות באמצעות תכנית עסקית ריאלית ומתואמת עם האוצר. אזכיר כי ד' מקבל את המוסד לאחר שנה של קורונה, כאשר המשק הישראלי צפוי להכנס לאחת התקופות הכלכליות הקשות שידע בעשורים האחרונים. זאת, לצד ארבע מערכות בחירות בשנתיים והעדר תקציב מדינה מאושר למעלה משנה. תקציב השב"כ והמוסד יחד מוערך בכ-10 מיליארדי ש"ח בשנה. בעת כזו, כסף ציבורי הופך למשאב יקר, וניתן לשער כי האוצר יבקש תכנית עבודה ריאלית לבחינת עלויות הקיום של הארגון.
