דיון בכנסת: המשטרה לא חשפה את הבסיס החוקי המאפשר לה לנטר תעבורת גולשים
סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות במשטרת ישראל טוען שהמשטרה פועלת על פי חוק. אך נמנע להסביר לוועדה בכנסת את המקורות בחוק לטענתו
עמי רוחקס דומבה
| 22/12/2020
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
בהמשך לשורת פרסומים בתקשורת [לפיהם המשטרה מבקשת מספקי אינטרנט לנתב תעבורה לשרתים שלה ללא ידיעת הגולשים], ועדת המדע והטכנולוגיה בראשותה של ח"כ עינב קאבלה, קיימה היום ישיבה בנושא, על מנת לבחון את נכונות הפרסומים, מתוקף איזה חוק מבצעת המשטרה מעקב אחר אזרחים ומהו היקף התופעה. בדיון הכחיש נציג המשטרה את הפרסומים (אך לא סיפק הסבר מקצועי על פי איזה חוק זה מותר).
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "חשוב שפרטיותם של התושבים תשמר ואנחנו לא רוצים שביטחונם ייפגע, אך במנעד הזה חשוב שדברים יתבצעו בהתאם להוראות החוקיות ואני שמחה לשמוע כעת שההכחשה היא חד משמעית מצדכם. אני חושבת שכדאי לממשק בין הדוברות של משטרת ישראל למי שבידיו נמצאות התשובות. אפשר יהיה לפתור הרבה אם כאשר יוצאת ידיעה שהיא איננה נכונה ואיננה משקפת את המציאות, תצא הודעה מתאימה.
"בסופו של יום כתבה כזאת היא מלחיצה ומדאיגה מאוד ובצדק. ואם התשובה היא פשוטה מאוד והיא הכחשה וכי אתם פועלים רק לפי צווים שיפוטיים, היה טוב לו הדבר היה קורה בזמן אמת ולא בדיעבד. יש מקום לבצע בחינה של מקורות הסמכות החוקית עליהם נסמכים, כולל מענה המשטרה שיינתן לפנייה שביצע איגוד האינטרנט עליו דיווח בדיון.
"בהתאם לכך אם יידרש נקיים דיון נוסף ולהיכנס לעובי הקורה באשר להוראות הדין הקיימות. יש לחשוב על האיזון בין הצורך בשקיפות אל מול האזרחים ויכולת ההרתעה והאכיפה ונכון שגם המשטרה תהיה חלק מהחולייה הזאת שמשתפת את האזרחים בדברים שהיא יכולה ושומרת גם על שקיפות וגם על אזרחיה".
סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות במשטרת ישראל: "חשוב להדגיש פה כמה דברים בהקשר לפעילות המשטרה. אני מסתכל על הפרסום הזה ואני אומר: הפרסום הזה לא נכון. ואני אסביר מה נכון, מה שנכון זה שהמשטרה עובדת לפי חוק. ככל שיש חשד לביצוע עברה יכולה המשטרה לפנות לגומרים הרלוונטיים, בתי המשפט, להוצאת צו להפעלת הכלים העומדים לראשות המשטרה על מנת למנוע עבירה או לחקור עבירה לאחר שבוצעה.
"כל האמצעים בהם משתמשת המשטרה נמצאים במעקב של גורמים חיצונים ופנימיים למשטרה, לרבות משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי למשטרה ותוך פיקוח של בתי המשפט. הטענה כי המשטרה עוקבת אחר אזרחים ללא סיבה איננה נכונה.
"ישנם שלושה קווים מנחים לפיהם פועלת המשטרה: 1. המשטרה פועלת על מנת למנוע עבירה שטרם בוצעה. 2. המשטרה פועלת שיש חשד ממשי שבוצעה עבירה. 3. המשטרה פועלת על פי החוק. ישנם מספר מקורות מרכזיים אליהם מתבססת המשטרה: מקורות אזרחיים, מקורות שונים ומידע אשר מפורסם במחרב הציבורי לרבות אתרי אינטרנט ציבוריים.
"כשאזרח עומד בכיכר העיר העכשווית, הטכנולוגית, ומבצע עבירה פלילית אנחנו יכולים להיות שם במרחב האינטרנטי הציבורי, ככל שמדובר במקום פרטי לא מבצעים זאת ללא צו בית משפט. האבחנה בין מרחב פרטי למרחב ציבורי הוא כאשר אדם יכול להיכנס לאתר מסוים והאתר והתוכן פתוח לכל העולם, אז גם המשטרה יכולה להיות חשופה אליו. ככל שיש המצאי הגנה מסוימים או קבוצות שסגורות לאנשים מסוימים אז זהו מרחב שאינו ציבורי".
לסיכום, המשטרה טוענת שהיא עובדת על פי חוק, רק לא ברור איזה חוק.
סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות במשטרת ישראל טוען שהמשטרה פועלת על פי חוק. אך נמנע להסביר לוועדה בכנסת את המקורות בחוק לטענתו
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
בהמשך לשורת פרסומים בתקשורת [לפיהם המשטרה מבקשת מספקי אינטרנט לנתב תעבורה לשרתים שלה ללא ידיעת הגולשים], ועדת המדע והטכנולוגיה בראשותה של ח"כ עינב קאבלה, קיימה היום ישיבה בנושא, על מנת לבחון את נכונות הפרסומים, מתוקף איזה חוק מבצעת המשטרה מעקב אחר אזרחים ומהו היקף התופעה. בדיון הכחיש נציג המשטרה את הפרסומים (אך לא סיפק הסבר מקצועי על פי איזה חוק זה מותר).
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "חשוב שפרטיותם של התושבים תשמר ואנחנו לא רוצים שביטחונם ייפגע, אך במנעד הזה חשוב שדברים יתבצעו בהתאם להוראות החוקיות ואני שמחה לשמוע כעת שההכחשה היא חד משמעית מצדכם. אני חושבת שכדאי לממשק בין הדוברות של משטרת ישראל למי שבידיו נמצאות התשובות. אפשר יהיה לפתור הרבה אם כאשר יוצאת ידיעה שהיא איננה נכונה ואיננה משקפת את המציאות, תצא הודעה מתאימה.
"בסופו של יום כתבה כזאת היא מלחיצה ומדאיגה מאוד ובצדק. ואם התשובה היא פשוטה מאוד והיא הכחשה וכי אתם פועלים רק לפי צווים שיפוטיים, היה טוב לו הדבר היה קורה בזמן אמת ולא בדיעבד. יש מקום לבצע בחינה של מקורות הסמכות החוקית עליהם נסמכים, כולל מענה המשטרה שיינתן לפנייה שביצע איגוד האינטרנט עליו דיווח בדיון.
"בהתאם לכך אם יידרש נקיים דיון נוסף ולהיכנס לעובי הקורה באשר להוראות הדין הקיימות. יש לחשוב על האיזון בין הצורך בשקיפות אל מול האזרחים ויכולת ההרתעה והאכיפה ונכון שגם המשטרה תהיה חלק מהחולייה הזאת שמשתפת את האזרחים בדברים שהיא יכולה ושומרת גם על שקיפות וגם על אזרחיה".
סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות במשטרת ישראל: "חשוב להדגיש פה כמה דברים בהקשר לפעילות המשטרה. אני מסתכל על הפרסום הזה ואני אומר: הפרסום הזה לא נכון. ואני אסביר מה נכון, מה שנכון זה שהמשטרה עובדת לפי חוק. ככל שיש חשד לביצוע עברה יכולה המשטרה לפנות לגומרים הרלוונטיים, בתי המשפט, להוצאת צו להפעלת הכלים העומדים לראשות המשטרה על מנת למנוע עבירה או לחקור עבירה לאחר שבוצעה.
"כל האמצעים בהם משתמשת המשטרה נמצאים במעקב של גורמים חיצונים ופנימיים למשטרה, לרבות משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי למשטרה ותוך פיקוח של בתי המשפט. הטענה כי המשטרה עוקבת אחר אזרחים ללא סיבה איננה נכונה.
"ישנם שלושה קווים מנחים לפיהם פועלת המשטרה: 1. המשטרה פועלת על מנת למנוע עבירה שטרם בוצעה. 2. המשטרה פועלת שיש חשד ממשי שבוצעה עבירה. 3. המשטרה פועלת על פי החוק. ישנם מספר מקורות מרכזיים אליהם מתבססת המשטרה: מקורות אזרחיים, מקורות שונים ומידע אשר מפורסם במחרב הציבורי לרבות אתרי אינטרנט ציבוריים.
"כשאזרח עומד בכיכר העיר העכשווית, הטכנולוגית, ומבצע עבירה פלילית אנחנו יכולים להיות שם במרחב האינטרנטי הציבורי, ככל שמדובר במקום פרטי לא מבצעים זאת ללא צו בית משפט. האבחנה בין מרחב פרטי למרחב ציבורי הוא כאשר אדם יכול להיכנס לאתר מסוים והאתר והתוכן פתוח לכל העולם, אז גם המשטרה יכולה להיות חשופה אליו. ככל שיש המצאי הגנה מסוימים או קבוצות שסגורות לאנשים מסוימים אז זהו מרחב שאינו ציבורי".
לסיכום, המשטרה טוענת שהיא עובדת על פי חוק, רק לא ברור איזה חוק.
