בזק מול משרד התקשורת: הקרב על פריסת הסיבים
הכנסת אישרה את מתווה הסיבים ובמקביל המשרד רוצה להוזיל את עלות הטלפון הנייח. המשמעות - בזק עולה למתקפה. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 22/12/2020
לירן אבישר בן חורין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת תיקון חוק התקשורת למימוש מתווה פרישת הסיבים האופטיים במדינת ישראל. החקיקה מתירה הקמת קרן למימון פריסת סיבים באזורי פריפריה. החקיקה מחייבת את בזק להחליט במהלך החצי שנה הבאה באילו אזורים היא תפרוס סיבים. איפה שבזק לא תפרוס, יפרסו אחרים במימון של הקרן, כאשר בזק תהיה מקור המימון העיקרי של הקרן.
בזק מצידה 'רותחת' על משרד התקשורת שרוצה להוריד את התשלום על דקות שיחה בנייד. על פי הערכות, החלטה זו עתידה לייצר לבזק הפסדים של מאות מליוני שקלים בשנה. כלומר, נוצר מעין "משחק כוחות" כעת. מחד, בזק היא הכוח המשמעותי ביותר לפריסת סיבים בישראל, עם כמעט 60 אחוזים מהמדינה כבר פרוסים והחברה נדרשת לחבר את המייל האחרון (בין הארון לבית המנוי).
מאידך, המשרד מאיים לפגוע בהכנסות החברה באמצעות הוזלת מחיר הטלפון הנייח. הכף נוטה כרגע לטובת המשרד, היות והחוק שעבר מחייב את בזק להחליט תוך חצי שנה באילו אזורים היא פורסת. החלטה כזו למעשה תכתיב את התשלום שלה למתחרים. כלומר, המשרד חישק את בזק בציר הזמן והכסף.
בזק מצידה יכולה להשתמש בV35, תקן שאושר לה לאחרונה, על מנת לספק עד 200 מגה על נחושת. בפעולה שיווקית אגרסיבית, בזק יכולה "לנעול" את המנויים על קצב כזה, במחיר נמוך ממחיר סיב, ואז להקשות על המתחרות שלה למכור סיבים באזורים בהם היא לא תפרוס.
לסיכום, בחודשים הקרובים בזק תצטרך להחליט איך היא מתמודדת מול המשרד בהקשר הסיבים. החקיקה שעברה בכנסת מטה את הכף לטובת המשרד, אולם בזק עדיין יכולה להשתמש בטקטיקות משפטיות כדי לדחות את ההחלטה איפה לפרוס סיבים, ולחכות לממשלה הבאה, בתקווה שתמצא שר תקשורת יותר ידידותי לאינטרסים שלה.
חלופה נוספת היא שהצדדים יגיעו לעמק השווה ביחס להפסדים הצפויים לבזק. המשרד , כרגולטור, יכול לחפש איפה הוא יכול לתת לבזק אפשרות להוזיל הוצאות תפעול. כמו שעשה עם חברות הסלולר באישור לשיתופיות אתרי תרנים סלולריים.
מדברי מנכ״לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: ״החוק שאושר היום הוא בשורה לאזרחי ישראל ולכלכלת ישראל. לאחר שנים של דשדוש ועיכובים החוק יאפשר לחבר את הפריפריה למרכז ולגשר על פערי זמן ומרחב וידחוף קדימה את כלכלת ישראל. נמשיך לעבוד ולהפוך כל אבן בדרך לסגירת פער תשתיות התקשורת ושוק משוכלל והוגן.״
הכנסת אישרה את מתווה הסיבים ובמקביל המשרד רוצה להוזיל את עלות הטלפון הנייח. המשמעות - בזק עולה למתקפה. פרשנות
לירן אבישר בן חורין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת תיקון חוק התקשורת למימוש מתווה פרישת הסיבים האופטיים במדינת ישראל. החקיקה מתירה הקמת קרן למימון פריסת סיבים באזורי פריפריה. החקיקה מחייבת את בזק להחליט במהלך החצי שנה הבאה באילו אזורים היא תפרוס סיבים. איפה שבזק לא תפרוס, יפרסו אחרים במימון של הקרן, כאשר בזק תהיה מקור המימון העיקרי של הקרן.
בזק מצידה 'רותחת' על משרד התקשורת שרוצה להוריד את התשלום על דקות שיחה בנייד. על פי הערכות, החלטה זו עתידה לייצר לבזק הפסדים של מאות מליוני שקלים בשנה. כלומר, נוצר מעין "משחק כוחות" כעת. מחד, בזק היא הכוח המשמעותי ביותר לפריסת סיבים בישראל, עם כמעט 60 אחוזים מהמדינה כבר פרוסים והחברה נדרשת לחבר את המייל האחרון (בין הארון לבית המנוי).
מאידך, המשרד מאיים לפגוע בהכנסות החברה באמצעות הוזלת מחיר הטלפון הנייח. הכף נוטה כרגע לטובת המשרד, היות והחוק שעבר מחייב את בזק להחליט תוך חצי שנה באילו אזורים היא פורסת. החלטה כזו למעשה תכתיב את התשלום שלה למתחרים. כלומר, המשרד חישק את בזק בציר הזמן והכסף.
בזק מצידה יכולה להשתמש בV35, תקן שאושר לה לאחרונה, על מנת לספק עד 200 מגה על נחושת. בפעולה שיווקית אגרסיבית, בזק יכולה "לנעול" את המנויים על קצב כזה, במחיר נמוך ממחיר סיב, ואז להקשות על המתחרות שלה למכור סיבים באזורים בהם היא לא תפרוס.
לסיכום, בחודשים הקרובים בזק תצטרך להחליט איך היא מתמודדת מול המשרד בהקשר הסיבים. החקיקה שעברה בכנסת מטה את הכף לטובת המשרד, אולם בזק עדיין יכולה להשתמש בטקטיקות משפטיות כדי לדחות את ההחלטה איפה לפרוס סיבים, ולחכות לממשלה הבאה, בתקווה שתמצא שר תקשורת יותר ידידותי לאינטרסים שלה.
חלופה נוספת היא שהצדדים יגיעו לעמק השווה ביחס להפסדים הצפויים לבזק. המשרד , כרגולטור, יכול לחפש איפה הוא יכול לתת לבזק אפשרות להוזיל הוצאות תפעול. כמו שעשה עם חברות הסלולר באישור לשיתופיות אתרי תרנים סלולריים.
מדברי מנכ״לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: ״החוק שאושר היום הוא בשורה לאזרחי ישראל ולכלכלת ישראל. לאחר שנים של דשדוש ועיכובים החוק יאפשר לחבר את הפריפריה למרכז ולגשר על פערי זמן ומרחב וידחוף קדימה את כלכלת ישראל. נמשיך לעבוד ולהפוך כל אבן בדרך לסגירת פער תשתיות התקשורת ושוק משוכלל והוגן.״
