כנס "מודיעין – סייבר, דיגיטל ובינה מלאכותית״
בכירים מעולמות המודיעין והטכנולוגיה השתתפו באירוע הדיגיטלי, שאורגן על ידי מל״מ, אוניברסיטת בן גוריון וישראל דיפנס, ודנו בדרכים בהן התפתחויות האחרונות בתחום הסייבר, הדיגיטל וה-AI משפיעות על העשייה המודיעינית
ישראל דיפנס
| 14/12/2020
צילום מסך מתוך הכנס
המרכז למורשת המודיעין (מל״מ), בשיתוף עם ישראל דיפנס ומחלקת הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון, קיימו ב-2 בדצמבר 2020 כנס מקוון בנושא "מודיעין – סייבר, דיגיטל ובינה מלאכותית". מטרת הכנס הייתה לסקור את ההתפתחויות האחרונות בתחומים אלו, ולהבין כיצד הטכנולוגיות החדשניות משפיעות על העשייה המודיעינית ועל יחסי אדם-מכונה במודיעין.
המשתתפים באירוע כללו נציגים בכירים של קהילות המודיעין והסייבר, פקידי ממשלה, נציגים בכירים של צה״ל, חוקרים אקדמיים, ומובילי תעשייה. הנחה אותו תא״ל (מיל׳) יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במל״מ.
אל״מ (מיל.) איתי שפירא, לשעבר בכיר באמ"ן וכיום מוביל תחום אסטרטגיית הדאטא וראש סקטור ביטחון ב-Deloitte, שוחח על שינוי ושימור מעגל המודיעין הקלאסי, אשר נתפס כיום כלא רלוונטי נוכח ההשלכות האפשרויות הנגזרות מביג דאטה ובינה מלאכותית, אותה הוא מגדיר כ״טכנולוגיה משבשת״. ד״ר אהוד (אודי ערן), עמית מחקר בכיר במל״מ ומרצה בכיר ליחסים בינ״ל באוניברסיטת חיפה, שוחח על הקשר שבין ביג דאטה, בינה מלאכותית ומודיעין אסטרטגי. לדבריו, אנחנו עדיין נמצאים בפרדיגמה של אדם-מכונה מאחר ולא קיים עדיין מענה טכנולוגי לדמיון ולאינטואיציה של האדם. לכן, על עיקר המיצוי של טכנולוגיות אלו להתמקד בחיזוק של יתרונות החוקר האסטרטגי.
עמית מחקר בכיר נוסף במל״מ, ד״ר שי הרשקוביץ, המכהן גם כמנכ"ל יחידת העסקים וסגן נשיא בחברת SparkBeyond, הרצה על דמותו של איש המחקר המודיעיני העתידי ברקע של טכנולוגיות מפציעות, על האתגרים העומדים בפני האנליסטים האנושיים ועל אוסף התכונות והכישורים הדרושים כדי לבצע את העבודה בעידן החדש. פרופ׳ ברכה שפירא, סגנית דיקן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון, שיתפה את משתתפי הכנס במחקר שהיא עורכת בתחום הסברים לשיטת זיהוי אנומליות באמצעות למידת מכונה, על סמך הקשרים החבויים שהן יוצרות.
ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומע׳ מידע באוניברסיטת בן גוריון, פרופ׳ ליאור רוקח, שוחח על למידת מכונה אוטומטית ועל פרויקט Data-Driven Discover of Models המתנהל בשיתוף עם DARPA, שמטרתו להיעזר בדאטא שמגיע מניסויים קודמים על מנת לתכנן באופן מהיר יותר פתרונות (מודלים) בבעיות חדשות. ע"פ הערכת DARPA, פתרונות מהסוג הזה צפויים להראות ירידה משמעותית מאוד בעלות ובמשך של הפרויקטים. בוגר אוניברסיטת בן גוריון, ד״ר ויקטור מקרנקוב, הסביר על שימוש ברשת נוירונים מלאכותית (RNN) לניתוח משמעויות מרומזות מטקסט.
דרק מנקי, סמנכ"ל מודיעין, אבטחת מידע ושיתופי פעולה גלובליים לאיומים בחברת "פורטינט", סקר בהרצאתו את ההתפתחות האחרונה בתחום מודיעין האיומים, המתבטאת בשימוש במודלים של למידת מכונה ובינה מלאכותית לצורך יצירה של מודיעין כזה לגורמי ביטחון, ולחברות ציבוריות ומסחריות לצורך הגנה על הרשתות שלהם. ולאור מציאות העבודה החדשה בשל מגפת הקורונה, סקר מנהל הטכנולוגיות הראשי של VMWare, אבי יושעי, תפיסות הגנת סייבר בעבודה מרחוק, ואת הצורך לשנות גישה כלפי אבטחת מידע בשל המעבר לעבודה מבוזרת.
בכירים מעולמות המודיעין והטכנולוגיה השתתפו באירוע הדיגיטלי, שאורגן על ידי מל״מ, אוניברסיטת בן גוריון וישראל דיפנס, ודנו בדרכים בהן התפתחויות האחרונות בתחום הסייבר, הדיגיטל וה-AI משפיעות על העשייה המודיעינית
צילום מסך מתוך הכנס
המרכז למורשת המודיעין (מל״מ), בשיתוף עם ישראל דיפנס ומחלקת הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון, קיימו ב-2 בדצמבר 2020 כנס מקוון בנושא "מודיעין – סייבר, דיגיטל ובינה מלאכותית". מטרת הכנס הייתה לסקור את ההתפתחויות האחרונות בתחומים אלו, ולהבין כיצד הטכנולוגיות החדשניות משפיעות על העשייה המודיעינית ועל יחסי אדם-מכונה במודיעין.
המשתתפים באירוע כללו נציגים בכירים של קהילות המודיעין והסייבר, פקידי ממשלה, נציגים בכירים של צה״ל, חוקרים אקדמיים, ומובילי תעשייה. הנחה אותו תא״ל (מיל׳) יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במל״מ.
אל״מ (מיל.) איתי שפירא, לשעבר בכיר באמ"ן וכיום מוביל תחום אסטרטגיית הדאטא וראש סקטור ביטחון ב-Deloitte, שוחח על שינוי ושימור מעגל המודיעין הקלאסי, אשר נתפס כיום כלא רלוונטי נוכח ההשלכות האפשרויות הנגזרות מביג דאטה ובינה מלאכותית, אותה הוא מגדיר כ״טכנולוגיה משבשת״. ד״ר אהוד (אודי ערן), עמית מחקר בכיר במל״מ ומרצה בכיר ליחסים בינ״ל באוניברסיטת חיפה, שוחח על הקשר שבין ביג דאטה, בינה מלאכותית ומודיעין אסטרטגי. לדבריו, אנחנו עדיין נמצאים בפרדיגמה של אדם-מכונה מאחר ולא קיים עדיין מענה טכנולוגי לדמיון ולאינטואיציה של האדם. לכן, על עיקר המיצוי של טכנולוגיות אלו להתמקד בחיזוק של יתרונות החוקר האסטרטגי.
עמית מחקר בכיר נוסף במל״מ, ד״ר שי הרשקוביץ, המכהן גם כמנכ"ל יחידת העסקים וסגן נשיא בחברת SparkBeyond, הרצה על דמותו של איש המחקר המודיעיני העתידי ברקע של טכנולוגיות מפציעות, על האתגרים העומדים בפני האנליסטים האנושיים ועל אוסף התכונות והכישורים הדרושים כדי לבצע את העבודה בעידן החדש. פרופ׳ ברכה שפירא, סגנית דיקן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון, שיתפה את משתתפי הכנס במחקר שהיא עורכת בתחום הסברים לשיטת זיהוי אנומליות באמצעות למידת מכונה, על סמך הקשרים החבויים שהן יוצרות.
ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומע׳ מידע באוניברסיטת בן גוריון, פרופ׳ ליאור רוקח, שוחח על למידת מכונה אוטומטית ועל פרויקט Data-Driven Discover of Models המתנהל בשיתוף עם DARPA, שמטרתו להיעזר בדאטא שמגיע מניסויים קודמים על מנת לתכנן באופן מהיר יותר פתרונות (מודלים) בבעיות חדשות. ע"פ הערכת DARPA, פתרונות מהסוג הזה צפויים להראות ירידה משמעותית מאוד בעלות ובמשך של הפרויקטים. בוגר אוניברסיטת בן גוריון, ד״ר ויקטור מקרנקוב, הסביר על שימוש ברשת נוירונים מלאכותית (RNN) לניתוח משמעויות מרומזות מטקסט.
דרק מנקי, סמנכ"ל מודיעין, אבטחת מידע ושיתופי פעולה גלובליים לאיומים בחברת "פורטינט", סקר בהרצאתו את ההתפתחות האחרונה בתחום מודיעין האיומים, המתבטאת בשימוש במודלים של למידת מכונה ובינה מלאכותית לצורך יצירה של מודיעין כזה לגורמי ביטחון, ולחברות ציבוריות ומסחריות לצורך הגנה על הרשתות שלהם. ולאור מציאות העבודה החדשה בשל מגפת הקורונה, סקר מנהל הטכנולוגיות הראשי של VMWare, אבי יושעי, תפיסות הגנת סייבר בעבודה מרחוק, ואת הצורך לשנות גישה כלפי אבטחת מידע בשל המעבר לעבודה מבוזרת.
