מודל עסקי או השקעה מסוכנת: מעורבות תעשייה אווירית בבראשית 2
בבראשית 1 הפסידה תעשייה אווירית עשרות מליוני שקלים. כעת, כאשר החברה מראה מיקוד עסקי בדו"חות האחרונים, ההנחה היא כי העמותה תדרש לממן את כלל העבודה על החלליות. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 10/12/2020
צילום: שחר כהן, דוברות משרד המדע והטכנולוגיה
פרויקט בראשית 2 שאמור לשלוח שלוש חלליות לחלל, אחת מקפת ושתיים נחתות, יצא לדרך שבוע שעבר. בקול תרועה וחצוצרות. עם זאת, מדובר בפרויקט שעלותו מאות מליוני דולרים, ותרומתו האפקטיבית לציבור הישראלי מוטלת בספק. כך גם תרומתו לתעשייה אווירית, הגוף שאמור לבנות את החלליות.
מעבר לכותרות בתקשורת, מדינת ישראל בפועל אינה משקיעה בחקר חלל, והתעשיות הביטחוניות שלה מוכרות בעיקר למשרד הביטחון - לא לייצוא. מכאן, שאת ההצהרות על תרומה לציבור הישראלי כדאי לקחת עם קורטוב מלח. אולי שניים. העסק של תעשייה אווירית הוא מכירת לוויני צילום ותקשורת, לא חלליות.
עלות משוערת בין 100 ל-250 מליוני דולרים
כמה יעלה הפרויקט? ובכן, לפי עמותת ספייס IL, היוזמת של הפרויקט, העלות הכוללת (פיתוח, הנדסת מערכת, בדיקות, שיגור ותפעול עד הנחיתה) תגיע ל100 מליוני דולרים. אזכיר כי זו אותה עמותה שהבטיחה בבראשית 1, שהעלות תהיה 20 מליוני דולרים. בסופו של יום העלות הגיעה לכ-94 מליוני דולרים. בשל תכנון פיננסי לקוי, לעמותה לא נשאר כסף, ונוצר חוב לתעשייה אווירית. חוב שמעולם לא נסגר מעשית, אלא בהסכם חשאי, מוסתר מהציבור, להעברת IP. תרומתו לשורת הרווח של החברה מהול בספק רב.
במילים אחרות, תעשייה אווירית, חברה ממשלתית שמפרישה דיבידנד מהרווחים שלה לטובת האוצר, עם פיקוח של רשות החברות, החליטה להשקיע בפרויקט במטרה לרכוש יכולות לייצוא מוצרי חלל בעתיד. הפסד בפרויקט משמעותו פחות רווח נקי, ופחות דיבידנד לציבור הישראלי. קרי, ישנו קשר בין החלטת חברה ממשלתית להשקיע במו"פ מסוים, לבין הטענה שהחלטה כושלת, היא למעשה השקעה ציבורית באותו פרויקט. פחות רווח נקי, פחות כסף לציבור.
אילו מוצרי חלל של תעשייה אווירית יזכו לשדרוג בעקבות ההשקעה בפרויקט בראשית 1? ובכן, זו אניגמה. עד היום, החברה משחקת בשוליים של שוק חקר החלל בשת"פים עם חברות זרות. כסף עדיין לא נכנס משוק זה. כלל הכנסות החברה מתחום החלל נכנס, כאמור, מלוויני תקשורת או צילום. החברה למשל עושה השקעה בפיתוח מטע"ד ללווין 'דרור' שמפותח עבור ממשלת ישראל. אפשר לדון על נכונות ההשקעה, אבל לפחות אפשר להגן עליה ברציונל עסקי כלשהו.
ייצוא חלליות? בספק
חלליות? ובכן, על פי הידוע לכותב שורות אלו, אין לחברה כוונה לייצא חלליות. עם זאת, בהנתן ובחברה למדו מהכשלון הפיננסי בבראשית 1, ייתכן והצעדים יהיו מדודים בבראשית 2. על פי מקורות ישראל דיפנס, תעשייה אווירית נמצאת במגעים עם ספייס IL בחצי השנה האחרונה במטרה לגבש תכן דומה לבראשית 1. זאת, במטרה להוזיל עלויות פיתוח. נכון לימים אלו, החברה קיבלה הזמנה ראשונית לגיבוש תכן. כסף שמספיק לכמה חודשי עבודה.
ומה יהיה בהמשך? הרי העמותה טרם גייסה כספים. ובכן, אם באמת החברה למדה מהטעויות בבראשית 1, אזי היא לא תשקיע עבודה בלי כסף בבנק. כלומר, המשך עבודה יהיה רק תמורת הזמנה חתומה ווידוא שיש לעמותה כסף. במילים אחרות, עבור תעשייה אווירית, בראשית 2 אינו פרויקט מו"פ, אלא עבודה בשכר. אין כסף, לא עובדים.
ובכל זאת, אם החברה תחליט שוב להפסיד כסף על בראשית 2? ובכן, כאמור, רציונל עסקי יהיה קשה להציג במקרה כזה. מה תרם הIP של בראשית 1 להכנסות של תעשייה אווירית? זו שאלה פתוחה כאמור. פלוני יכול לטעון שזו השקעת Long Shot בשת"פים בתחום חקר החלל. עם זאת, כל הפסד של החברה יורד מהדיבידנד לציבור. ובתקופה לקראת הנפקה, הציפייה מהחברה היא מיקוד עסקי. בעיקר בשורת הרווח.
עבודה בעשרות מליוני דולרים
מה צפויה להיות עלות העבודה של תעשייה אווירית בבראשית 2? ובכן, תעשייה אווירית אינה חושפת את המספרים. כן, מדובר בפרויקט אזרחי, שאינו מסווג, ועדיין, החברה החליטה שאינה חושפת נתונים לציבור. עם זאת, מקורות של ישראל דיפנס מעריכים כי עלות הנדסת המערכת והבדיקות (התשומה של תעשייה אווירית) מגיעה לכ-10-20 אחוזים מעלות הפרויקט.
אם בראשית 1 עלתה כ94 מליוני דולרים, המסקנה היא שתעשייה אווירית השקיעה (בדמות תשומת עבודה), לכל הפחות, כ-9 מליוני דולרים. בסיום ההתחשבנות עם ספייס IL, כך על פי הערכות, נשאר פער של כ-40 מליוני שקלים שנסגר, כאמור, בהסכם סודי בין הצדדים.
ומה לגבי בראשית 2? ובכן, לעומת הערכת ספייס IL, מקורות של ישראל דיפנס טוענים כי העלות הריאלית לפרויקט כזה היא כ-250 מליוני דולרים. כמעט פי 2.5 מהערכה הרשמית של העמותה. אם תעשייה אווירית תעשה את הנדסת המערכת לכל שלוש החלליות (כולל הפיתוח) ואת הבדיקות, עלות עבודתה תהיה בהיקף של כ-10 אחוזים לכל הפחות. כלומר, 10-25 מליוני דולרים, תלוי בעלות בפועל של הפרויקט בסוף התהליך. וזה בהערכה מקלה של 10 אחוזים מעלות הפרויקט. ב-20 אחוז, עלות העבודה תגיע ל20-50 מליוני דולרים.
לוחות זמנים. ההשקה של הפרויקט הייתה שבוע שעבר, סוף 2020, עם יעד שיגור החלליות ב2024. קרי, 3-4 שנות עבודה. גם בבראשית 1, זו הייתה ההערכה המקורית. במציאות, הפרויקט ארך כ-8 שנים. כפול זמן. מי שיבחן את פרויקטי החלל שבוצעו בישראל, יגלה שעמידה בלו"ז לא תמיד מתקיימת. בלשון המעטה. כלומר, גם כאן, בדומה לתקציב, מקורות ישראל דיפנס מעריכים כי ייתכן ותהיה דחייה ל2025. בהנחה ומדובר בתכן דומה לבראשית 1.
אפשרי: מימון של מדינות זרות
למרות כל הכתוב לעיל, ישנה עדיין שאלה פתוחה בהקשר מידת ההשתתפות של תעשייה אווירית בפרויקט. בשלב זה, כאמור, ישנה הזמנה ראשונית מצד העמותה. הסיבה לכך נעוצה ברצון של העמותה לגייס עוד מדינות בעולם שישקיעו כספים בפרויקט. ההשקה המתוקשרת אמש הייתה במטרה לחשוף לעולם את הפרויקט ולייצר ביקושים בקרב מדינות שירצו להשתתף.
אחת המדינות הפוטנציאליות היא האמירויות. יש לה גם הרבה כסף וגם תעשיית חלל מתקדמת, לא פחות מישראל, אולי יותר. אם מדינה מסוימת תרצה להשקיע בפרויקט, ייתכן והיא תרצה גם לבצע את הנדסת המערכת והבדיקות, לכל שלוש החלליות, או רק לחלק מהן. גם באירופה יש מדינות עם תשתית ייצור לכלי חלל. גם באסיה.
כלומר, ישנה שאלה לגבי התכן. אם הולכים על תכן של תעשייה אווירית מבראשית 1, הפיתוח של החלליות החדשות צריך להיות זול יותר. לעומת זאת, אם מדינה אחרת תרצה לעשות את התכן מהתחלה, עלות הפרויקט צפוי לגדול משמעותית. והלו"ז להתארך. אם זה יקרה, ומדינה אחרת תסכים לממן, אז תעשייה אווירית יכולה, תיאורטית, לצאת מהמשוואה. בשלב זה, מדובר בתרחיש עם הסתברות קטנה. ניתן להניח כי גם בעמותה מעדיפים ללכת על תכן מוכר.
גורם מימון נוסף הוא משרד המדע שהתחייב על 20 מליוני ש"ח. עם זאת, מדובר בהתחייבות על הקרח. עוד מעט אולי יש בחירות, אין תקציב מאושר לממשלה כבר שנה, ולכן, מדובר, כאמור, בהתחייבות שלא ברור על סמך מה נאמרה. לאור הבור התקציבי שיצרה הקורונה בתקציב המדינה, בספק אם מישהו באוצר יסכים להשקיע בפועל בפרויקט שתרומתו לציבור הישראלי מוטלת בספק. כל עוד המדינה אינה משקיעה בחקר חלל באופן רציף, מה הטעם בפלסטרים? איזה רציונל עסקי יש לתשלום עשרות מליוני שקלים בידי משרד ממשלתי על כותרות בעיתונים בתקופה כזו.
לסיכום, החלק הצפוי של עבודת תעשייה אווירית בפרויקט צפוי להגיע לעשרות מליוני שקלים. לאחר מספר רבעונים מוצלחים ברצף, ולקראת הנפקה, בספק אם החברה תסכים להכנס , שוב , להפסדים בגלל בראשית 2. המשמעות היא שבלי כסף בקופה של העמותה, תעשייה אווירית לא תעבוד על הפרויקט. זו לפחות התיאוריה. אם בסופו של דבר מדינות אחרות יעשו את הנדסת המערכת והבדיקות, כולן או חלקן, אזי, מודל העבודה של תעשייה אווירית יהיה חלקי.
מתעשייה אווירית וספייס IL לא נמסרה תגובה לפרסום.
בבראשית 1 הפסידה תעשייה אווירית עשרות מליוני שקלים. כעת, כאשר החברה מראה מיקוד עסקי בדו"חות האחרונים, ההנחה היא כי העמותה תדרש לממן את כלל העבודה על החלליות. פרשנות
צילום: שחר כהן, דוברות משרד המדע והטכנולוגיה
פרויקט בראשית 2 שאמור לשלוח שלוש חלליות לחלל, אחת מקפת ושתיים נחתות, יצא לדרך שבוע שעבר. בקול תרועה וחצוצרות. עם זאת, מדובר בפרויקט שעלותו מאות מליוני דולרים, ותרומתו האפקטיבית לציבור הישראלי מוטלת בספק. כך גם תרומתו לתעשייה אווירית, הגוף שאמור לבנות את החלליות.
מעבר לכותרות בתקשורת, מדינת ישראל בפועל אינה משקיעה בחקר חלל, והתעשיות הביטחוניות שלה מוכרות בעיקר למשרד הביטחון - לא לייצוא. מכאן, שאת ההצהרות על תרומה לציבור הישראלי כדאי לקחת עם קורטוב מלח. אולי שניים. העסק של תעשייה אווירית הוא מכירת לוויני צילום ותקשורת, לא חלליות.
עלות משוערת בין 100 ל-250 מליוני דולרים
כמה יעלה הפרויקט? ובכן, לפי עמותת ספייס IL, היוזמת של הפרויקט, העלות הכוללת (פיתוח, הנדסת מערכת, בדיקות, שיגור ותפעול עד הנחיתה) תגיע ל100 מליוני דולרים. אזכיר כי זו אותה עמותה שהבטיחה בבראשית 1, שהעלות תהיה 20 מליוני דולרים. בסופו של יום העלות הגיעה לכ-94 מליוני דולרים. בשל תכנון פיננסי לקוי, לעמותה לא נשאר כסף, ונוצר חוב לתעשייה אווירית. חוב שמעולם לא נסגר מעשית, אלא בהסכם חשאי, מוסתר מהציבור, להעברת IP. תרומתו לשורת הרווח של החברה מהול בספק רב.
במילים אחרות, תעשייה אווירית, חברה ממשלתית שמפרישה דיבידנד מהרווחים שלה לטובת האוצר, עם פיקוח של רשות החברות, החליטה להשקיע בפרויקט במטרה לרכוש יכולות לייצוא מוצרי חלל בעתיד. הפסד בפרויקט משמעותו פחות רווח נקי, ופחות דיבידנד לציבור הישראלי. קרי, ישנו קשר בין החלטת חברה ממשלתית להשקיע במו"פ מסוים, לבין הטענה שהחלטה כושלת, היא למעשה השקעה ציבורית באותו פרויקט. פחות רווח נקי, פחות כסף לציבור.
אילו מוצרי חלל של תעשייה אווירית יזכו לשדרוג בעקבות ההשקעה בפרויקט בראשית 1? ובכן, זו אניגמה. עד היום, החברה משחקת בשוליים של שוק חקר החלל בשת"פים עם חברות זרות. כסף עדיין לא נכנס משוק זה. כלל הכנסות החברה מתחום החלל נכנס, כאמור, מלוויני תקשורת או צילום. החברה למשל עושה השקעה בפיתוח מטע"ד ללווין 'דרור' שמפותח עבור ממשלת ישראל. אפשר לדון על נכונות ההשקעה, אבל לפחות אפשר להגן עליה ברציונל עסקי כלשהו.
ייצוא חלליות? בספק
חלליות? ובכן, על פי הידוע לכותב שורות אלו, אין לחברה כוונה לייצא חלליות. עם זאת, בהנתן ובחברה למדו מהכשלון הפיננסי בבראשית 1, ייתכן והצעדים יהיו מדודים בבראשית 2. על פי מקורות ישראל דיפנס, תעשייה אווירית נמצאת במגעים עם ספייס IL בחצי השנה האחרונה במטרה לגבש תכן דומה לבראשית 1. זאת, במטרה להוזיל עלויות פיתוח. נכון לימים אלו, החברה קיבלה הזמנה ראשונית לגיבוש תכן. כסף שמספיק לכמה חודשי עבודה.
ומה יהיה בהמשך? הרי העמותה טרם גייסה כספים. ובכן, אם באמת החברה למדה מהטעויות בבראשית 1, אזי היא לא תשקיע עבודה בלי כסף בבנק. כלומר, המשך עבודה יהיה רק תמורת הזמנה חתומה ווידוא שיש לעמותה כסף. במילים אחרות, עבור תעשייה אווירית, בראשית 2 אינו פרויקט מו"פ, אלא עבודה בשכר. אין כסף, לא עובדים.
ובכל זאת, אם החברה תחליט שוב להפסיד כסף על בראשית 2? ובכן, כאמור, רציונל עסקי יהיה קשה להציג במקרה כזה. מה תרם הIP של בראשית 1 להכנסות של תעשייה אווירית? זו שאלה פתוחה כאמור. פלוני יכול לטעון שזו השקעת Long Shot בשת"פים בתחום חקר החלל. עם זאת, כל הפסד של החברה יורד מהדיבידנד לציבור. ובתקופה לקראת הנפקה, הציפייה מהחברה היא מיקוד עסקי. בעיקר בשורת הרווח.
עבודה בעשרות מליוני דולרים
מה צפויה להיות עלות העבודה של תעשייה אווירית בבראשית 2? ובכן, תעשייה אווירית אינה חושפת את המספרים. כן, מדובר בפרויקט אזרחי, שאינו מסווג, ועדיין, החברה החליטה שאינה חושפת נתונים לציבור. עם זאת, מקורות של ישראל דיפנס מעריכים כי עלות הנדסת המערכת והבדיקות (התשומה של תעשייה אווירית) מגיעה לכ-10-20 אחוזים מעלות הפרויקט.
אם בראשית 1 עלתה כ94 מליוני דולרים, המסקנה היא שתעשייה אווירית השקיעה (בדמות תשומת עבודה), לכל הפחות, כ-9 מליוני דולרים. בסיום ההתחשבנות עם ספייס IL, כך על פי הערכות, נשאר פער של כ-40 מליוני שקלים שנסגר, כאמור, בהסכם סודי בין הצדדים.
ומה לגבי בראשית 2? ובכן, לעומת הערכת ספייס IL, מקורות של ישראל דיפנס טוענים כי העלות הריאלית לפרויקט כזה היא כ-250 מליוני דולרים. כמעט פי 2.5 מהערכה הרשמית של העמותה. אם תעשייה אווירית תעשה את הנדסת המערכת לכל שלוש החלליות (כולל הפיתוח) ואת הבדיקות, עלות עבודתה תהיה בהיקף של כ-10 אחוזים לכל הפחות. כלומר, 10-25 מליוני דולרים, תלוי בעלות בפועל של הפרויקט בסוף התהליך. וזה בהערכה מקלה של 10 אחוזים מעלות הפרויקט. ב-20 אחוז, עלות העבודה תגיע ל20-50 מליוני דולרים.
לוחות זמנים. ההשקה של הפרויקט הייתה שבוע שעבר, סוף 2020, עם יעד שיגור החלליות ב2024. קרי, 3-4 שנות עבודה. גם בבראשית 1, זו הייתה ההערכה המקורית. במציאות, הפרויקט ארך כ-8 שנים. כפול זמן. מי שיבחן את פרויקטי החלל שבוצעו בישראל, יגלה שעמידה בלו"ז לא תמיד מתקיימת. בלשון המעטה. כלומר, גם כאן, בדומה לתקציב, מקורות ישראל דיפנס מעריכים כי ייתכן ותהיה דחייה ל2025. בהנחה ומדובר בתכן דומה לבראשית 1.
אפשרי: מימון של מדינות זרות
למרות כל הכתוב לעיל, ישנה עדיין שאלה פתוחה בהקשר מידת ההשתתפות של תעשייה אווירית בפרויקט. בשלב זה, כאמור, ישנה הזמנה ראשונית מצד העמותה. הסיבה לכך נעוצה ברצון של העמותה לגייס עוד מדינות בעולם שישקיעו כספים בפרויקט. ההשקה המתוקשרת אמש הייתה במטרה לחשוף לעולם את הפרויקט ולייצר ביקושים בקרב מדינות שירצו להשתתף.
אחת המדינות הפוטנציאליות היא האמירויות. יש לה גם הרבה כסף וגם תעשיית חלל מתקדמת, לא פחות מישראל, אולי יותר. אם מדינה מסוימת תרצה להשקיע בפרויקט, ייתכן והיא תרצה גם לבצע את הנדסת המערכת והבדיקות, לכל שלוש החלליות, או רק לחלק מהן. גם באירופה יש מדינות עם תשתית ייצור לכלי חלל. גם באסיה.
כלומר, ישנה שאלה לגבי התכן. אם הולכים על תכן של תעשייה אווירית מבראשית 1, הפיתוח של החלליות החדשות צריך להיות זול יותר. לעומת זאת, אם מדינה אחרת תרצה לעשות את התכן מהתחלה, עלות הפרויקט צפוי לגדול משמעותית. והלו"ז להתארך. אם זה יקרה, ומדינה אחרת תסכים לממן, אז תעשייה אווירית יכולה, תיאורטית, לצאת מהמשוואה. בשלב זה, מדובר בתרחיש עם הסתברות קטנה. ניתן להניח כי גם בעמותה מעדיפים ללכת על תכן מוכר.
גורם מימון נוסף הוא משרד המדע שהתחייב על 20 מליוני ש"ח. עם זאת, מדובר בהתחייבות על הקרח. עוד מעט אולי יש בחירות, אין תקציב מאושר לממשלה כבר שנה, ולכן, מדובר, כאמור, בהתחייבות שלא ברור על סמך מה נאמרה. לאור הבור התקציבי שיצרה הקורונה בתקציב המדינה, בספק אם מישהו באוצר יסכים להשקיע בפועל בפרויקט שתרומתו לציבור הישראלי מוטלת בספק. כל עוד המדינה אינה משקיעה בחקר חלל באופן רציף, מה הטעם בפלסטרים? איזה רציונל עסקי יש לתשלום עשרות מליוני שקלים בידי משרד ממשלתי על כותרות בעיתונים בתקופה כזו.
לסיכום, החלק הצפוי של עבודת תעשייה אווירית בפרויקט צפוי להגיע לעשרות מליוני שקלים. לאחר מספר רבעונים מוצלחים ברצף, ולקראת הנפקה, בספק אם החברה תסכים להכנס , שוב , להפסדים בגלל בראשית 2. המשמעות היא שבלי כסף בקופה של העמותה, תעשייה אווירית לא תעבוד על הפרויקט. זו לפחות התיאוריה. אם בסופו של דבר מדינות אחרות יעשו את הנדסת המערכת והבדיקות, כולן או חלקן, אזי, מודל העבודה של תעשייה אווירית יהיה חלקי.
מתעשייה אווירית וספייס IL לא נמסרה תגובה לפרסום.
