אח״י ׳מגן׳: משולחן השרטוט ועד לספינת מלחמה

כתב ישראל דיפנס נפגש עם קציני ההנדסה הימית שליוו את תכנון ובניית הסטי״ל סער 6 החדש של חיל הים, ומובילים אותו למבצעיות. ״אתה חי את הספינה לפני שיש ספינה״

״ממשלת ישראל החליטה שזרוע הים היא שתגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל, על אסדות הגז ועל מתקני ונכסי האנרגיה הנוכחיים והעתידיים. לכן אסור בשום פנים ואופן להגיע לתרחיש שאסדה תיפגע. מבחינת חיל הים, אסור שתהיה פגיעה כלשהי במערכות האנרגיה של המדינה. זה תפקידנו ותפקיד ספינות המגן מסוג סער 6, שהראשונה ביניהן כבר עוגנת בחיפה. הן הממונות על משימה זו. אח"י 'מגן', שהגיעה מגרמניה, חייבת להתמודד עם המשימה להגן על האסדות לכשתהיה מבצעית, להתמודד עם כל איום ולהגן על עצמה״.  

כך מגדירים שני קצינים בכירים בחיל הים את המשימה שתוטל על אח"י 'מגן' כאשר תהפוך למבצעית בעוד כשנה. קצינים אלו ליוו מקרוב את תהליך הבנייה של ספינה זו, הראשונה מבין ארבע הסטי"לים סער 6 , ומי כמוהם מכיר בה כל בורג וכל צ'יפ מחשב. מדובר רמ"ח הנדסת כלי שיט, אל"מ אייל קרביץ, וברע"ן הנדסה ימית, סא"ל ערן גריאני. שניהם מהנדסים, שניהם בוגרי קורס מיוחד ב-MIT, הקורס הנחשב לטוב בעולם בתחום הימי שנערך בשיתוף עם הצי האמריקני.

״אין כזו על המדף, בונים ספינת מלחמה חדשה מא׳ ועד ת׳״

אל"מ קרביץ מסביר לישראל דיפנס, במהלך ביקור בבסיס חיל הים בחיפה, כי ייחודה של הספינה היא בכך ש"אין כזו על המדף. בונים ספינת מלחמה חדשה מא' ועד ת'. כלי שיט מסוג סטי"ל מתוכנן ונבנה על פי הצורך המבצעי, ולכן בונים אותה מאפס. מגדירים מה חיל הים רוצה מהספינה, מגדירים אפיון, קובעים מה המהירות המבוקשת, התכונות בים, שרידות, עמידות, עמידה בלחצים, חתימות מכ"ם. את כל התכונות האלו אורזים בכלי השיט".

אל"מ קרביץ מבחין בכמה שלבים בתכנון ספינות סער. הראשון הוא Concept Design: קובעים אלו מערכות לחימה יהיו לספינה, מחשבים, מהירויות שיוט, הגדרת מנועים, קווי הנעה. מבצעים חישובי יציבות, שלא תטבע חלילה. חלוקה למדורים, דרישות הנדסיות. בונים מודל קטן, 1 על 12, משיטים אותו בתוך בריכת מים גדולה, בודקים התנגדויות במים, מבצעים ניסויי תמרון על מנת להבין איך תתנהג הספינה במים במצבי ים שונים, איך תשרוד. "עשינו את כל זה במספנת הייצור בגרמניה. אחרי כן מגיע שלב התכן הראשוני״, מסביר אל״מ קרביץ. ״בוחרים יצרני משנה: מי יספק אנרגיה למנוע, ארכיטקטורה, מערכות דלק, שמן, מים, חשמל. בשלב הבא נכנסים לתכן פרטני ומתחילים להכין שרטוטי ייצור. ספינות סער 6 מבוססת על קורבטה גרמנית מסוג K-130, אך נלקחה ממנה רק הפלטפורמה החיצונית, הקליפה, וכל היתר תכנון ישראלי בביצוע המספנה הגרמנית".

רע"ן הנדסה ימית, סא"ל ערן גריאני, שהה כשנתיים בגרמניה כמי שהיה אחראי לבניית גוף הספינה וכן ליציבותה, מהירותה, עוצמתה והאדריכלות הימית שלה. הענף שלו מונה 45 אנשים, רובם מהנדסים, וגם שרטטים טכניים, שחלקם מתנדבים. סא״ל גריאני מציין לשבח שרטטים חרדים, המשתייכים לפרוייקט שח"ר ח"י, אשר לדבריו הם "שרטטים טכניים מצויינים".

 

״לכל 100 גרם משקל יש חשיבות״

סא"ל גריאני: "בשהותי במספנה בגרמניה הבנתי את הבדלי הגישות בין התכנון הגרמני לבין הקונספט שלנו, והיה צריך לתאם בין שתי הגישות על בסיס יומיומי. חשוב היה שהספינה תהיה תפורה מאה אחוז לפי מידותינו, וזה כולל הכול: איך ייראה המטבח, איך ייראו מדורי המגורים, צורת המי"ק (מרכז ידיעות קרב, פיקוד הספינה). היינו מעורבים בכל שלב. אתה יורד לרמה הבסיסית ביותר, כולל היכן לקבוע שקע, היכן לחבר רמקולים. אתה חי את הספינה לפני שיש ספינה. עניין יציבות כלי השיט הוא קריטי, ואם יש תקלה כלשהי, אפילו קטנה, חובה לתקן לפני  שהספינה יורדת למים.

״בדקנו כמה ישקול צבע הספינה (מדובר בטונות של צבע), מה משקל המנוע, היכן יישב המנוע. כל שלושה חודשים קיבלנו מהמספנה דוח בן אלפי שורות ובו פרטים על התקדמות העבודה. צריך לחשב מה בדיוק נשים על הספינה מבחינת מערכות לחימה וציוד אחר, וגם לחזות מה ישימו עליה בעוד עשר שנים. הואיל וזו ספינה שמפליגה בימים, לכל 100 גרם משקל יש חשיבות".

עיצוב הפנים של אח"י 'מגן' מעורר התפעלות, ומעיד שהגרמנים שמים דגש על אסתטיקה אפילו בכלי מלחמה. יש מדורים שנראים כמו סלון. וילונות תכולים, עץ בהיר ונוחיות לצוות, המונה כ-90 לוחמים, קצינים וחיילים – וגם בנות, קצינות ולוחמות. להן הוכנו תנאי חיים מיוחדים המאפשרים רמה גבוהה של פרטיות והפרדה במגורים ובשירותי הבנות.

"בשלב מסוים בגרמניה לקחנו מכולה גדולה והפכנו אותה למוק-אפ של הספינה. בנינו בתוך המכולה אזורי מגורים, מקלחות, חדרי אוכל, שולחנות, מועדון, תאורה לקריאה, הטענת טלפון״, אומר סא"ל גריאני. ״המוק-אפ  במכולה הבהיר לבוני הספינה כיצד אנו רוצים שהיא תיראה, וכיצד יחיה ויפעל בה הצוות, כאשר יש לקחת בחשבון שסטי"לים מסוג זה מיועדים לשהות בים תקופות ממושכות".

״זו לא ספינה להגנת חופים או בט״ש, לכן מערכות הלחימה וההגנה המתקדמות״

לסטי"ל סער 6 תהיה זרוע ימית – סיפון לנחיתת מסוק ימי מדגם Sea Hawk (דגם ימי של 'ינשוף'). גם כאן יש צורך בתכנון מדויק ביותר, שכן על המסוק לנחות בשלום על ספינה בתנועה, ולא תמיד בתנאי ים רגועים. אחרי הנחיתה, המסוק צריך לשהות על הספינה בבטיחות גבוהה וגם לא להחליד. 

אל"מ קרביץ: "כאמור, סער 6 מיועדת להגן על מתקני אנרגיה בים וגם להילחם באיומי ים ואוויר ולהגן על עצמה. זו איננה ספינה להגנת חופים או בט"ש, ומכאן מערכות הלחימה וההגנה המתקדמות שלה. כמו מערכות כיפה ימית וברק-8, טילי ים-ים, מיירטים נגד טילים, יש מענה לירי תלול-מסלול, מערכת השו"ב של הספינה מאוד מתקדמת. הכול מנוטר ונשלט מרחוק, הרבה תהליכים אוטומטיים. כיאה לעידן הקישוריות, כל מערכות התקשורת  מדברות זו עם זו וכולם מדברים באותה שפה. מחשב מרכזי שולט על המערכת. לכן ניתן לקבוע כי חיל הים מקבל כלי שיט שהוא בחזית המחשוב והטכנולוגיה".

בסוף התהליך יהיו לזרוע הים ארבע ספינות סער 6, מהי שיטת ההגנה על נכסי האנרגיה בים?

"מבצעים הרבה סיורים בשטח, הרבה הפלגות ושהייה בים״, משיב אל"מ קרביץ. ״הנוכחות בים בזירת האסדות והקישוריות המלאה בין הספינות, וגם עם כלי שיט אחרים ומפקדות, נותנים מענה הגנתי ויבטיחו אי פגיעה באסדות. לכן יהיו ארבע ספינות מסוג זה, ולשם כך תוכננו מערכות ההגנה והתקשורת של צי סער 6".

אח"י 'מגן', חלוצת ספינות סער 6, תשהה עתה במשך חודשים במספנת חיל הים כדי להתקין עליה ובתוכה מגוון מערכות לחימה ואלקטרוניקה, תוצרת תעשיות ביטחוניות ישראליות. אל"מ קרביץ מספר כי יש כבר תכנון מדויק של כל שלבי העבודה בהכנת הספינה למילוי משימותיה המבצעיות. בגרמניה, היה זה אל"מ קרביץ שנתן את האישור הטכני להפלגת אח"י מגן ממספנת הייצור בגרמניה למספנת ח"י בחיפה. "עכשיו צריך לראות ולבדוק שהכול מתלבש יפה על פי התכנונים, שהכול בשילוביות מלאה, לפקח על הרכבת והתקנת המערכות. לפני שהספינה הגיעה ארצה נעשו בה כל מבחני היציבות, השוקע, מהירות הפלגה בים, ונערכו ניסויי תמרון. כל זה כבר בוצע. עכשיו, בחודשים הקרובים תפקידנו הוא להפוך אנייה שיודעת להפליג בימים לכלי מלחמה".

סא"ל גריאני מסביר שצוות אנשי המקצוע בענף יעסוק בהתאמות כלי השיט למערכות החדשות תוך התייחסות לעתיד. ספינה כזו מיועדת לשירות של כשלושים שנה, במהלכן יותקנו עליה ציודים מתקדמים. התווך הימי שונה מזה היבשתי: בעולם כלי השיט צריך לדאוג היום שהספינה תדע לקלוט את המערכות העתידיות בעוד שנים.  

אולי יעניין אותך גם