דעה: הקלות בבטיחות בתחום הנפיצים לתעשיות הביטחוניות - יובילו לאסון

"הקלות מפליגות לתעשיות הביטחוניות, סתירות לרגולציה שבתוקף ואף אישור למנהלי מפעלים לאשר חריגה מהוראות הבטיחות". אל"מ (מיל') אבי רונן, מתריע - עיכוב באימוץ תקני בטיחות בינלאומיים יוביל לאסון 

bigstock

בתאריך 24.11.20 פורסם ב"ישראל דיפנס" מאמר דעה שלי (מ-17.11.20) בנושא "מדיניות טיפול בנפיצים - מדוע מתנגדים משרד הביטחון". תגובת משרד הביטחון למאמר פורסמה בסופו. חשוב להתייחס בפירוט לתכני תגובת משרד הביטחון. המגיב: "משרד הביטחון, באמצעות מר ארז זמרי, ראש חטיבת בטיחות בנפיצים ברלפ"מ".

ובכן: "החטיבה לבטיחות בנפיצים", היא היחידה שמייעד שר הביטחון להיות "נציג שר הביטחון", הרגולטור לבטיחות בנפיצים במפעלי התעשייה הביטחונית, שחלקם כפוף ישירות למשרד הביטחון ומכולם רוכש משרד הביטחון אמצעי לחימה. "חטיבת הבטיחות בנפיצים" אינה יחידה עצמאית, היא חלק מהמבנה הארגוני של "הרשות לפינוי מוקשים – רלפ"מ". כל ה"יחידה" היא אדם אחד, מוכשר ואמיץ, אשר נישען לצורך הידע בנפיצים על יועץ חיצוני, וזהו. אין "בחטיבה" מפקחים וכותבי הוראות. 

החשש: אסונות ב"מאגרי נפיצים"

הרלפ"מ רוכשת שירותים בתחום סילוק מוקשים ונפיצים, כלומר "פסולת נפיצים", מספקים פרטיים. האם מתקיימת רגולציה סביבתית ובטיחותית על קבלני המשנה הפרטיים שמפעילה הרלפ"מ? האם הם מחזיקים ברישיון עסק ובהיתרים מתוקף חוק החומרים המסוכנים? כיצד הם מסלקים את פסולת הנפיצים? האם תוכל החטיבה לבטיחות בנפיצים לקיים רגולציה על ספקים אלו של מערכת הביטחון? כיצד יתמודד "ראש חטיבת הנפיצים" עם נחיתות ארגונית וניגוד עניינים?

כל גופי הרכש של משרד הביטחון – מנה"ר, מפא"ת ואחרים, הם בדרג בכיר משמעותית מ"ראש חטיבת הבטיחות בנפיצים", עמדתם בתהליכי העבודה של משרד הביטחון מובילה, ואילו זו של חטיבת הנפיצים ספק אם תישמע. 

אומר משרד הביטחון: "מסמך IATG עוסק בעיקרו בניהול מאגרי תחמושת אך אינו נותן מענה לסוגיית בטיחות בייצור נפיצים ופעולות אחרות הנעשות בתעשיות הביטחוניות בישראל." ובכן, אין מדובר בתחום הצר של תחמושת, אלא בתחום הרחב של נפיצים, לרבות תחמושת, כפי שמוגדר בפרק 2.1 של "הספר הכתום" ובכל המסמכים המשיקים לו.

אסונות ב"מאגרי נפיצים" הם אסונות הנפיצים הגדולים בתולדות המדינה ב-1975, 1979, 1992, כך גם רוב האסונות הכבדים בעולם בתחום הנפיצים (לא זיקוקים). תוספת הוראות פרטניות בתחום ייצור הנפיצים, על ידי הבעלים והלקוח, תוסיף בהכרח לבטיחות העובדים, לכל סוג של מפעל יצרני, בכל תחום טכנולוגי. מסמך "IATG" נסמך על הנחיות "הספר הכתום" ל"קבוצת סיווג סיכון 1", היא קבוצת הנפיצים. כבר כיום מאומץ ה"ספר הכתום" בחקיקה הישראלית. 

"הספר הכתום" ומסמך ה"IATG", הוכנו על ידי צוותי ענק של מומחים, שנשענו על תקציב גדול, ידע רב וניסויים בהיקף שלא ניתן לקיימו בארץ ללא הקצאת משאבי עתק. במסמכים אלו יש הוראות מפורטות בכל תחומי העיסוק בנפיצים וכיצד לקבוע את הסיווג הנכון של נפיצים, שהוא קריטי לתהליכים נכונים של ייצור, אחסון, שינוע, אריזה, כיבוי אש, היערכות לאירועי חירום ועוד.

הוראות "הספר הכתום" ומסמך ה"IATG" בתחום שינוע הנפיצים תואמות ברציפות את הוראות חוק שירותי הובלה ותקנותיו, המאמצות את הספר הכתום ומפרטות את המסמכים המחייבים באופן כמעט זהה לנאמר במסמך ה"IATG". 

מומחים. בעלי עניין

אומר משרד הביטחון: "בשנת 2002 המליצה לשר הביטחון ועדת מומחים שכללה בין היתר נציגי ציבור להחיל את מדריך 4145 האמריקאי על התעשיות הביטחוניות." ובכן, איך לומר, המגיב לא היה שם. אך היועץ החיצוני וגם הכותב היו שם, ושנינו יודעים את האמת – ה"מומחים" היו רובם בעלי עניין, נציגי העוסקים בנפיצים בתעשייה הביטחונית, במפא"ת ובצה"ל. 

אכן הוזמנו לדיוני הוועדה נציגי משרדי ממשלה רלבנטיים, אך ה"מומחים" התעלמו לחלוטין מהערות הרגולטורים והסתיגויותיהם. עקב הליקויים במבנה הוועדה, לא חודש המינוי לחבריה והיא פוזרה. 

אומר משרד הביטחון: "...להחיל את מדריך 4145 האמריקאי לאחר התאמתו למאפייני פעילותן של התעשיות הביטחוניות". ובכן, למה להתאים ולא לאמץ? משמעות ה"התאמה" היא שנעשו במהדורה הישראלית של 4145 שינויים דרמטיים ביחס למסמך המקור. 

שינויים אשר התבטאו בהקלות מפליגות לתעשיות הביטחוניות, סתירות לרגולציה שבתוקף ואף ניתן בהם אישור למנהלי מפעלים לאשר חריגה מהוראות הבטיחות, לפי שיקול דעתם. ובכל זאת, למרות המלצת "וועדת המומחים" וסיכום וועדת חורב שחקרה את אסון נוף ים, לא מצא שר הביטחון את מדריך 4145 הישראלי ראוי להיות "הוראת משרד הביטחון" (המ"ב).

התקן הישראלי: עבודת אדם יחיד

אומר משרד הביטחון: "משרד הביטחון מעדכן לאורך השנים את דרישות הנפיצים כמקובל בעולם ובימים אלה פועל להוצאת מהדורה שלישית של המדריך בהתאם לדרישות הבטיחות העדכניות ביותר, הן על פי המדריך האמריקאי M4145.26, והן על פי תקן נאטו AASTP1". 

ובכן, מסמך 4145 הישראלי אשר פורסם לראשונה בשנת 2002, לא עודכן שנים רבות. עדכון בודד שפורסם לפני מספר שנים הוכן בעבודת אדם יחיד. "בעולם", לעומת זאת, מסמכי "הספר הכתום" מעודכנים מאז 2009 מדי שנתיים, מסמך "IATG" שפורסם ב-2011 עודכן לאחר 4 שנים ב-2015 ועדכון נוסף בהכנה, " תקן נאטו AASTP1" והוראות משרד ההגנה האמריקאי, עברו עדכונים רבים משנת 2002. 

אציין כי מסמך ה"IATG" עצמו מפנה למסמכי המקור של " תקן נאטו AASTP1", הוראות משרד ההגנה האמריקאי ורגולציה בריטית, ללא השיבושים המקלים שהוכנסו למדריך הישראלי. מסמך ה"IATG" והמסמכים אשר הוא מפנה אליהם, נמצאו כעונים להגדרה "מיטב הידע והטכנולוגיה" והומלצו על ידי וועדת משנה ממשלתית שפעלה במינוי המשרד להגנת הסביבה כ"מנחה לאומי", וועדה שכללה את משרדי הממשלה בצד מומחים מהאקדמיה ומהתחום הפרטי. התעשייה העוסקת בנפיצים מחויבת לעמוד בהוראות תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים). 

בסעיף 2 נכתב: " להבטחת מטרות הרישוי כאמור בסעיף 1 לחוק ינקוט בעל מפעל מסוכן בכל האמצעים הדרושים לטיפול בחומרים מסוכנים שבמפעלו, לפי מיטב הידע והטכנולוגיות..." לכן, אם יידרשו המפעלים לקיים הוראות הנופלות ממסמך ה"IATG" והמסמכים אשר הוא מפנה אליהם, יש בכך דחיפת המפעלים שלא לעמוד בהוראת החוק כלשונה.

רצוי להתבונן בהקשר זה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

אבי רונן, אל"מ (מיל),  שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית, נספח צבאי באירופה, במגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל. בעל תואר א' בגיאודזיה ותואר ב' במינהל עסקים, עם התמחות בחקר ביצועים ומערכות מידע.

אולי יעניין אותך גם

אימון של הצבא האוקראיני, ארכיון. צילום: REUTERS/Valentyn Orgirenko

ארה״ב תספק סיוע צבאי מסיבי לאוקראינה

הפנטגון הודיע ביום ששי על עסקת סיוע צבאי חדשה לאוקראינה בסך 150 מיליון דולר, הכוללת מכ"ם, ציוד נגד רחפנים, ספינות סיור ומערכות שו"ב