בין החיסול באיראן, תקיפת הסייבר על שירביט והצטיידות המטוסים

שלושה נושאים בוערים על סדר היום הביטחוני בטור השבועי של עמיר רפפורט (מדובאי)

הלווייתו של פחריזאדה בטהרן בתחילת השבוע. צילום: Iranian Defence Ministry Office via REUTERS

1. החיסול. לא הבחירות הממשמשות ובאות בישראל, ואפילו לא תוצאות הבחירות שהיו בארצות הברית, הן ההתפתחויות הביטחוניות המשמעותיות של התקופה. האירוע הדרמטי ביותר של הזמן האחרון הוא חיסולו של ד״ר מוחסן פחריזאדה, ראש תכנית הגרעין של איראן. ואולי הכול קשור בכול: החיסול יצא אל הפועל רגע לפני חילופי השלטון בארה״ב, וכאשר הבחירות בישראל הן כבר כמעט בגדר עובדה קיימת. אי אפשר לנתק את הדברים.

לגופו של חיסול, המיוחס למוסד, חשוב לדעת כי החלק המאתגר של המבצע אינו דווקא הקטילה עצמה, אלא הנסיגה בשלום. על מנת להוציא לפועל מבצע חיסול בלב איראן, נדרשים ככל הנראה סיפורי כיסוי רבים והכנות של חודשים (ואולי אפילו שנים). אבל הכול מתבצע בפרופיל נמוך, כאשר האיראנים אינם מודעים למזימה.

לעומת זאת, הסתלקות מזירת האירוע ולאחר מכן מהמדינה, לאחר שכבר נורתה הירייה הראשונה, מצריכים תכנון לא פחות מדוקדק, ואולי אפילו מדוקדק הרבה יותר, והאיראנים עשו הכול כדי לעלות על עקבות המתנקשים. בכל מקרה, החיסול אינו עומד בפני עצמו, אלא מביא לכדי שיא רצף ארוך של פרסומים על התנקשויות וחבלות במתקני הגרעין באיראן, כולל בקיץ האחרון.

ישראל ואיראן, איראן וישראל, מתנגשות גם בסוריה (ופה הצד התוקף הוא לחלוטין ישראל). איראן בלעה הרבה מהתקיפות המיוחסות לישראל, אך תתקשה לעכל גם את חיסולו של פחריזאדה ללא תגובה. המהלך שקול לחיסול של קסאם סולימאני בעיראק לפני שנה, לא פחות. אז הגיבה איראן במטח כבד של טילים על בסיס אמריקני בערב הסעודית (שחייליו היו ערוכים).

כיצד תגיב הפעם? בהחלט יכול להיות שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה. לכן הכוננות הגבוהה בהגנה על נציגויות ישראליות בחו״ל ובאבטחת אישים שיכולים להוות יעד לפיגוע נקמה, אך לא רק שם. כך או כך, החיסול באיראן הוא המהלך המשמעותי הראשון על אדמתה לאחר כינון ״הסכמי אברהם״. הוא ממחיש לראשונה את השינוי הגיאו-אסטרטגי האדיר: ישראל אינה לבד במערכה. האהדה לצד הישראלי ניכרת היטב, במיוחד באיחוד האמירויות הערביות (שבה נכתב טור זה).

2. שירביט. גם במתקפת הסייבר על חברת הביטוח שירביט, עדיין לא הכול גלוי (או ידוע). מבחינתי, לא תהיה זו הפתעה מרעישה אם יתברר כי גם בתקיפה זו היו מעורבים ״גורמים מדינתיים״, משולבים בגורמי פשיעה או רק מתחזים לכאלה.

כזכור, על פי הדיווחים, האיראנים הגיבו בחודשים האחרונים מספר פעמים בתקיפות סייבר על יעדים אזרחיים בישראל, לאחר תקיפות ישראליות פיזיות על יעדים שלהם. אך גם אם מדובר באירוע פלילי לחלוטין, התקיפה מביאה לכדי מבחן עליון את המערך הלאומי להגנת סייבר, שהוקם בשנת 2012. את הסיכום אערוך לאחר סיום האירוע.

3. עסקאות אוויריות. בינתיים, הבחירות בארה״ב (וכנראה גם בישראל) עשויות להאיץ (או לפחות צריכות לקדם) את ההחלטות החשובות על רכש מטוסים לישראל. הרכש משתלב עם הניסיונות הישראלים להשיג כמה שיותר ״פיצוי״ על מכירת מטוסים אמריקניים מתקדמים למדינות ידידותיות במפרץ הפרסי, כמו טילים מתקדמים וערכות ניווט חדשות לפצצות ״טיפשות״ מהדגם החדיש של ג׳יידאם, מבוסס הלייזר.

כיוון שבסוגיה זו יש הרבה ספינים, אעשה סדר. למעשה, על הפרק עומדת הרבה יותר מאשר החלטה על מטוס הקרב הבא של חיל האוויר.

העסקה הדחופה ביותר היא דווקא עבור רכש מטוסי תדלוק לחיל האוויר, במקום מערך ה״ראם״ הישיש המבוסס על מטוסי נוסעים של בואינג שעברו הסבה. כאן אין שאלה לגבי סוג המטוס: חיל האוויר מבקש להקדים מסירה של מטוסי K-46 החדשים, המיוצרים בימים אלה על ידי בואינג, בראש ובראשונה עבור האמריקנים עצמם.

יכול להיות שעל מטוסי התדלוק ש״תקנה״ ישראל (בכסף אמריקני מלא-מלא, כשהבעיה העיקרית היא עם פריסת התשלומים והמימון ביחס לסיוע האמריקני השנתי לישראל), יותקנו גם אמצעי ביון חדשים. הצורך במטוסי תדלוק חדישים הוא קריטי גם לאור המתיחות העצומה מול איראן, שעלולה להתלקח אפילו עד כדי מלחמה – במוקדם או במאוחר.

בנושא מסוקי הסער החדשים, שגם הוא על הפרק, מתחולל קרב של ממש בין מטוסי הסיקורסקי (״יסעור״) מהדגם החדש של לוקהיד מרטין, לבין ה״צ׳ינוק״ של בואינג (אולי בתמהיל מסוים עם המטוס-מסוק V-22). כמובן, שהקרב הכבד ביותר נערך לגבי שתי טייסות מטוסי הקרב הבאים של חיל האוויר – בין ה-F-15EX עם המחשב העוצמתי (במקום מפציצי F-15 מהדגמים המיושנים, שמוצאים מן השירות בגיל 40), לבין מטוסי F-35 נוספים, מעבר לשתי טייסות שכבר נרכשו.

גם כאן התמונה די ברורה: חיל האוויר ירכוש עוד טייסת אחת של F-15 ועוד טייסת אחת של F-35. שתי טייסות בסך הכול. השאלה מה קודם.

גם לגבי נושא זה אעקוב וארחיב בטורים הבאים.

בינתיים, אתם מוזמנים להיות איתי בקשר גם בטוויטר, ב-[email protected]

אולי יעניין אותך גם