דעה: אין לאף אחד תשובה ברורה האם חיסון הקורונה יעצור את המגיפה

"העולם הרפואי יודע עדיין מעט מדי על הנגיף, על הנוגדנים שלו ועל המוטציות שהוא מפתח", מסביר ירון חנן בטור דעה. "החיסון אמור לספק, לפחות לכמה חודשים, מעין חיסון-עדר"

צילום: ירון חנן

מאד היינו רוצים להאמין שחיסון הקורונה אוטוטו כאן ואם נתחסן המגפה תהיה מאחורינו ונוכל להפרד מהמסכות והריחוק החברתי ופשוט לחזור בהקדם לשגרה הישנה והטובה. לעומת זאת, המומחים ממש לא בטוחים בכך ורובם עדיין ספקניים שאכן במהלך 2021 ניפטר מהמגפה הזו סופית. אז מה כן צריך לעשות כדי לחזור מהר לשגרה יחסית גבוהה, גם בצד קיום הנגיף בשנה הקרובה?

שאלה: האם החיסון עומד לפתור אותו מעונש הקורונה?
ובכן, אין לאף אחד תשובה ברורה על כך (אולי חוץ מטראמפ ועוד כמה מנהיגים אחרים שמשדרים ביטחון רב מסיבותיהם שלהם)...העולם הרפואי יודע עדיין מעט מדי על הנגיף, על הנוגדנים שלו ועל המוטציות שהוא מפתח כנראה, הן מבחינת התרופות היעילות לטיפול במי שחלה בו והן מבחינת יעילות החיסונים המדוברים כיום.

במקרה הטוב, מי שיתחסן לא יפתח תופעות לוואי קשות ויפתח נוגדנים לנגיף שיחסנו אותו כנגד הדבקה. גם אז לא ברור תוך כמה ימים מקבלת החיסון אכן יתפתחו מספיק נוגדנים שיאפשרו חזרה לשגרה ולכמה זמן הם ישארו בגופנו ויהפכו אותנו מחוסנים בסבירות גבוהה מאד. אין על כך תשובות ולא יהיו לנו תשובות, גם במועד בו אנשים יתחילו להתחסן. רק הזמן ילמד אותנו במהלך השנים הקרובות עד כמה החיסונים אכן מועילים לטווח ארוך והאם נצטרך להתחסן שוב כל שנה.

שאלה: האם בכל זאת חשוב להתחסן?
כן, חשוב בהחלט להתחסן ומוטב שרוב האנשים בארץ ובעולם יתחסנו ברגע שניתן יהיה לקבל חיסונים שקיבלו את כל האישורים הרשמיים בארץ ובמדינות רבות אחרות. החיסון אמור לספק, לפחות לכמה חודשים, מעין "חיסון-עדר" בטוח יחסית וכך לצמצם מאד את הסיכוי להידבק בנגיף, זאת בתנאי כמובן שמבצעים זאת נכון. חשוב ללוות את המדיניות הזו בקמפיין הסברתי לאומי המכוון לכל סוגי האוכלוסייה, על מנת לעודד אנשים להבדק ובעתיד להתחסן ולהפחית חששות לא מבוססים בקרב הציבור. חיוני שמשרד הבריאות בכל מדינה יעקוב ברציפות אחר יעילות והשפעת הבדיקות והחיסונים לאורך זמן. 

שאלה: כיצד מחסנים את האוכלוסייה ביעילות ובאופן נבון?
ראשית יש לחסן את הצוותים הרפואיים והאוכלוסיות בסיכון שחשופים מאד להדבקה ובאשר לצוותי הרפואה אנו זקוקים להם מאד, במיוחד בתקופת המגפה, כשהם בריאים וכשירים לעבודה.  לאחר מכן חשוב לחסן את כל השאר. כאן חשובה מאד מדיניות נחרצת מצד הממשלות שתגרום לאנשים תמריץ להתחסן (וגם להיבדק טרם הפצת החיסון וכך גם בעוד שנה).  

שאלה: מה יעזור לנו אם צעירים או מיגזרים באוכלוסייה לא ירצו להתחסן? 
הרי ברור שהשגת האפקט הרצוי מחייבת חיסון נרחב של לפחות 50% מהאוכלוסייה ורצוי אף יותר. כדי להשיג יעד כזה נדרשת מדיניות שמעודדת בדיקות וקבלת חיסון, זאת בד בבד עם הערכות לוגיסטית וטכנולוגית מתאימה ברמה הלאומית ויצירת תמריץ אישי לאזרחים ללכת להתחסן. 

שאלה: מהי המדיניות הנדרשת על מנת לעודד חיסון יעיל וחזרה לשגרה של רוב האזרחים?
כפי שעשו כבר עשרות מדינות ברחבי הגלובוס וכפי שעומד להתבצע כסטנדרט עולמי - החל מחודש ינואר הקרוב, באותן מדינות שכבר אימצו את המדיניות החדשה, ממשלת ישראל תהיה חייבת להחליט מהר מאד על שורת יעדים שקל יחסית לבצעם ואין מנוס מהם.

עד להפצת החיסונים יש לאפשר לכל אזרח להיבדק בסוגי הבדיקות שאושרו על מנת לזהות מי שלילי ומי חיובי לנגיף ולתעד את תוצאות הבדיקות באופן מרוכז ושוטף. חייבים להקל על האזרחים להיבדק באופן נרחב במרפאות, בשיטת "הדרייב-אין", ואפילו בבדיקות מהירות בכניסה למתחמים גדולים שגם יתועדו.

יש לחייב ולהתנות את האפשרות לכניסת עובדים ומבקרים למתחמים ציבוריים, רק למי שנבדק (ובעתיד התחסן) ונמצא שלילי לנגיף. בשלב הראשון ההנחייה תופעל במשרדי הממשלה, במבנים של הרשויות המקומיות, תחנות רכבת ותחנות מרכזיות, שדות תעופה ונמלים, בתי חולים, בתי ספר ומוסדות השכלה, תחנות משטרה, מחנות צבא, בתי הדין, מועצות דתיות, משרדי קבלת קהל, משרדי החברות הממשלתיות וכדומה.

בשלב השני תורחב ההנחייה למתחמים הומי אדם בכלל המשק על פי תקנות חירום מוגבלות בזמן, במיוחד בבתי מלון, אולמות מופעים, אצטדיונים, אולמות אירועים ומתחמי מסחר צפופים וכך יתאפשר להפעילם מחדש באופן בטוח. 

מתחייבת הפעלת אפליקציה ממשלתית מרכזית בה ירוכזו תוצאות הבדיקות והחיסונים שעבר האזרח. האפליקציה תופעל גם בטלפונים הניידים.  דבר דומה נעשה כיום בכניסה ל"איים הירוקים" התיירותיים בים-המלח ואילת, אך נדרשת הרחבת ההנחיה הזו לעוד מקומות ויתר הקפדה בביצוע הבדיקות לכולם.

הסבת אמצעי וגורמי האכיפה הנהוגים כיום רק לצורך ווידוא הקמת עמדות בידוק ואימות הכניסה למורשים בלבד במתחמים המוזכרים להלן (אלה שנבדקו לאחרונה ונמצאו שליליים לנגיף, או התחסנו). כמו כן תופעל אכיפה על מנת לוודא כי מי שנמצא חיובי לנגיף נמצא בבידוד או מטופל במערכת הבריאות במידה וחלה.

שאלה: כיצד היעדים הללו ייצרו תמריץ מספק לרוב האזרחים ללכת כיום להבדק ובהמשך גם להתחסן?
זו בדיוק מטרת המדיניות החדשה: מצד אחד חשוב לאפשר החזרת המשק והחברה לשגרה מהר ככל הניתן ומצד שני יש ליצור תמריץ אצל כל אזרח לבצע את הנחיות המדיניות הכל כך חשובה הזו שתאפשר לכולנו חיים בריאים ושגרתיים יחסית בצד קיום הנגיף לכל טווח זמן שידרש. ומהו התמריץ? עצם הידיעה שלא יתנו לי להיכנס למקומות רבים שמבחינתי הם נחוצים וחיוניים וכמובן הידיעה שלי כאזרח שיהיה לי בטוח להיכנס לאותם מקומות ואין בהם סכנת הדבקה לאור ההקפדה על מדיניות הכניסה רק למי שלא נושא את

הנגיף, כבר תיצור תמריץ חשוב להיבדק ולהתחסן. כך רובנו נמהר ללכת להיבדק ובעתיד להסכים לקבל את החיסון, גם אם אנו צעירים ולא מצויים בקבוצת סיכון קלאסית. התמריץ הזה יצור מעין "אכיפה עצמית" כאשר כל אמצעי האכיפה הקיימים כיום ברמת הפרט יתייתרו ברובם. מי שיימצא כנשא של הנגיף וינסה בכל זאת להיכנס למתחמים הומי אדם, אמור לגלות שהאפשרות הזו חסומה בפניו ועליו להישאר בבידוד עד שהבדיקה תוכיח כי פיתח נוגדנים כנגד הנגיף.

שאלה: כיצד מופעלת המדיניות הזו כיום בעולם?
ובכן, אין צורך להמציא פה את הגלגל, פשוט צריך לאמץ את הדרך בה פועלות מדינות בהן שיעור ההדבקה נמוך מאד יחסית לישראל ומצד שני רוב המשק ומערכות החינוך אצלם פועלים כמעט כסדרם! מדינות רבות אימצו  כבר את השימוש באפליקציה עולמית שפותחה ללא כוונות רווח והגיעה לבשלות כבר ב- 2013 . היא מיועדת בעיקר למצבי חירום. זו אפליקציה שמסוגלת לרכז ולתעד את נתוני בדיקות הקורונה שכל אזרח עבר או בעתיד את החיסון שהוא קיבל.

בכל מדינה גיבשו את רשימת המתחמים בהם תופעלנה עמדות בידוק כאלו ע"מ לוודא כניסת מורשים בלבד ובכך ליצור תמריץ להיבדק ובהמשך להתחסן. כך מתאפשר לקבל בטלפון הנייד את הסטטוס העדכני של הבדיקות או ההתחסנות .  באמצעות קוד QR שיסופק לאזרח בנייד (או בכרטיס מגנטי) ניתן יהיה בעמדות הבידוק בביקורת הגבולות ו/או בכניסה למתחמים שהוגדרו מראש לקרוא את המידע הנחוץ על מנת לבחון אם יש לנו הרשאת כניסה. 

לסיכום, ניתן להחזיר כבר בחודשים הקרובים את המשק וכלל החברה לשגרה גבוהה יחסית על אף שנגיף הקורונה לא נעלם, בצד המשך עטית המסכות וההקפדה הקיימת כיום על חלק מההנחיות. הפעלת מערך הבדיקות הנרחב לכל אזרח ובעתיד הפצת החיסונים שיצאו לשוק - יאפשרו את החזרה לשגרה באופן בטוח וברמת סיכון נמוכה מאד בהשוואה לשיטה הנהוגה כיום.

שיטות הסגרים החוזרים ותהליכי החקירה לקטיעת שרשרות ההדבקה לא מצליחים להגיע לתוצאה המקווה הזו ולמעשה ללא הפעלת המדיניות המומלצת כאן, תוך הקפדה על הכללים הנגזרים ממנה, לא נצא מהלופ ההרסני למשק ולחברה שכופה עלינו המדיניות הקיימת עדיין לניהול המשבר. נדרשת פה פרדיגמת חשיבה אחרת, כפי שהבינו עשרות מדינות בעולם וכפי שכבר הוכח בהצלחה מרובה במדינות שפועלות כך כבר החל ממחצית 2020.

ירון חנן - מומחה לניהול משברים וניהול סיכונים ויועץ במערכת הבריאות.

אולי יעניין אותך גם

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות: ההיי-טק הישראלי מתבגר ומשנה את פני הכלכלה

על פי דו״ח 2021 של הרשות, כ-10% מהשכירים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על 15% מהתמ״ג, 25% ממס ההכנסה ו-43% מהייצוא. לצד שיא בהנפקות, נרשמה ירידה חדה בהקמת חברות חדשות