הצבא האמריקאי שוקל שינוי בגודל כיתת החי"ר
מעבדת התמרון הקרבי של הצבא חשפה לאחרונה כי החלה במחקר העוסק בנושא. הצבא כבר ציין כי גודל הכיתה לא ירד מתחת לתשעה לוחמים
איל בוגוסלבסקי
| 30/11/2020
Army National Guard photo by Sgt. Seth LaCount
במאמר שהתפרסם באתר overtdefense.com טוען המחבר ג'ייקוב ווזניאק (Jakub Wozniak) כי כעת, כאשר תוכנית הנשק הכיתתית של הדור-הבא (NGSW) יוצאת לדרך, שוקל צבא ארה"ב שינויים בגודל הכיתה. בהנחה כי אמצעי לחימה חדשים משמעותם שינוי בארגון האופטימלי של הכיתה, מעבדת התמרון הקרבי של הצבא חשפה לאחרונה כי החלה במחקר העוסק בנושא. אמנם לא בטוח האם כתוצאה ממחקר זה ייווצר שינוי כלשהו, אך הצבא כבר ציין כי גודל הכיתה לא ירד מתחת ל-9 לוחמים.
הרעיון של כיתת רובאים הכללית כיחידה טקטית עוצב מתוך ניסיונו של כוח המשלוח האמריקאי באירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה המחלקה הייתה יחידת התמרון הטקטית הקטנה ביותר, כאשר כיתות התמחו בתפקידים כגון "רובאים", "רובאים ברובים אוטומטיים" ו"מפציצים" שישמשו אבני-בניין ליחידות תמרון לא-רשמיות חצי מחלקתיות.
בתקופה שבין מלחמות העולם אומץ לבסוף הרעיון של כיתת רובאים כללית הכוללת את כל ההתמחויות הללו. מתקופה זו ועד היום, גדלי כיתות הצבא הרשמיות השתנו בין 8 חיילים ב-1920 ל-12 חיילים ב-1942, כאשר הטבלאות הרשמיות האחרונות הניחו כי כל כיתה של תשעה חולקה לשני צוותי ירי.
במהלך מאה השנים האחרונות נמשך הוויכוח סביב הגודל האופטימלי של הכיתה ותפקידה הבסיסי. כיתות גדולות יותר יכולות לספוג יותר נפגעים, לשאת יותר כלי נשק ותחמושת ובעלות כוח אש גדול יותר. מצד שני, כיתות קטנות יותר קלות לשליטה, ניתנות לתמרון ופחות מטלות תובעניות על כוח האדם. כיתות יכולות להיות מאורגנות בשניים-שלושה צוותי ירי המאפשרים תמרונים מורכבים. אחרים לעומת זאת תמכו ברעיון של כיתה כיחידת תמרון אחת שרק מתמרנת בשיתוף פעולה עם כיתות אחרות כחלק מהמחלקה.
מחקר של צבא ארה"ב שנערך בשנות התשעים הגיע למסקנה כי הארגון הנוכחי של 9 לוחמים בכיתה היה קטן מדי עבור מערך צוותי ירי שאימץ הצבא וכי עליו או להתאים-מחדש את הכיתה כצוות ירי יחיד גדול בתוך מחלקה להעלות את כוחה ל-11 לוחמים. עם זאת, ההמלצות הללו לא התקבלו באותו זמן.
נכון לעכשיו, חיל הנחתים האמריקני מתנסה בכיתות של 15 לוחמים, אך לא ברור באם המחקר הנוכחי של צבא ארה"ב יוביל לשינוי כלשהו בארגון הכיתה. אם תוכנית NGSW תצליח לבחור בשני כלי נשק חדשים לחי"ר זה יהיה מרתק לראות כיצד משקלם, יכולותיהם ודרישות התחמושת החדשות של כלי הנשק החדשים יעצבו את כיתת החי"ר העתידית של צבא ארה"ב.
מעבדת התמרון הקרבי של הצבא חשפה לאחרונה כי החלה במחקר העוסק בנושא. הצבא כבר ציין כי גודל הכיתה לא ירד מתחת לתשעה לוחמים
Army National Guard photo by Sgt. Seth LaCount
במאמר שהתפרסם באתר overtdefense.com טוען המחבר ג'ייקוב ווזניאק (Jakub Wozniak) כי כעת, כאשר תוכנית הנשק הכיתתית של הדור-הבא (NGSW) יוצאת לדרך, שוקל צבא ארה"ב שינויים בגודל הכיתה. בהנחה כי אמצעי לחימה חדשים משמעותם שינוי בארגון האופטימלי של הכיתה, מעבדת התמרון הקרבי של הצבא חשפה לאחרונה כי החלה במחקר העוסק בנושא. אמנם לא בטוח האם כתוצאה ממחקר זה ייווצר שינוי כלשהו, אך הצבא כבר ציין כי גודל הכיתה לא ירד מתחת ל-9 לוחמים.
הרעיון של כיתת רובאים הכללית כיחידה טקטית עוצב מתוך ניסיונו של כוח המשלוח האמריקאי באירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה המחלקה הייתה יחידת התמרון הטקטית הקטנה ביותר, כאשר כיתות התמחו בתפקידים כגון "רובאים", "רובאים ברובים אוטומטיים" ו"מפציצים" שישמשו אבני-בניין ליחידות תמרון לא-רשמיות חצי מחלקתיות.
בתקופה שבין מלחמות העולם אומץ לבסוף הרעיון של כיתת רובאים כללית הכוללת את כל ההתמחויות הללו. מתקופה זו ועד היום, גדלי כיתות הצבא הרשמיות השתנו בין 8 חיילים ב-1920 ל-12 חיילים ב-1942, כאשר הטבלאות הרשמיות האחרונות הניחו כי כל כיתה של תשעה חולקה לשני צוותי ירי.
במהלך מאה השנים האחרונות נמשך הוויכוח סביב הגודל האופטימלי של הכיתה ותפקידה הבסיסי. כיתות גדולות יותר יכולות לספוג יותר נפגעים, לשאת יותר כלי נשק ותחמושת ובעלות כוח אש גדול יותר. מצד שני, כיתות קטנות יותר קלות לשליטה, ניתנות לתמרון ופחות מטלות תובעניות על כוח האדם. כיתות יכולות להיות מאורגנות בשניים-שלושה צוותי ירי המאפשרים תמרונים מורכבים. אחרים לעומת זאת תמכו ברעיון של כיתה כיחידת תמרון אחת שרק מתמרנת בשיתוף פעולה עם כיתות אחרות כחלק מהמחלקה.
מחקר של צבא ארה"ב שנערך בשנות התשעים הגיע למסקנה כי הארגון הנוכחי של 9 לוחמים בכיתה היה קטן מדי עבור מערך צוותי ירי שאימץ הצבא וכי עליו או להתאים-מחדש את הכיתה כצוות ירי יחיד גדול בתוך מחלקה להעלות את כוחה ל-11 לוחמים. עם זאת, ההמלצות הללו לא התקבלו באותו זמן.
נכון לעכשיו, חיל הנחתים האמריקני מתנסה בכיתות של 15 לוחמים, אך לא ברור באם המחקר הנוכחי של צבא ארה"ב יוביל לשינוי כלשהו בארגון הכיתה. אם תוכנית NGSW תצליח לבחור בשני כלי נשק חדשים לחי"ר זה יהיה מרתק לראות כיצד משקלם, יכולותיהם ודרישות התחמושת החדשות של כלי הנשק החדשים יעצבו את כיתת החי"ר העתידית של צבא ארה"ב.
