החיסול באיראן: איסוף מודיעין אינטימי
"המודיעין על שגרת חייו והתנהלותו של יעד הסיכול יבוצע במגוון רחב של אמצעים. הפעלת סוכנים המקורבים לו, איכון מיקומו באמצעות הטלפון הסלולרי, האזנה לשיחות הטלפון, תקיפת סייבר על מחשבו ועד פעולות עיקוב פיזיות". אייל פינקו במאמר פרשנות
אייל פינקו
| 29/11/2020
www.irna.ir
בבוקרו של יום שישי, ה-27/11, חוסל מוחסן פחריזאדה, הנחשב לאבי תוכנית הגרעין של איראן. כשהוא עושה דרכו ברכב הניסאן שלו, יחד עם שומרי ראשו, בעיירת הנופש אבסרד במזרח טהרן, נתקל פחריזאדה במארב מתוכנן היטב. כלי רכב מסחרי ישן, שנרכש ככל הנראה מבעליו בזהות בדויה, ועליו ערמת עצים הועמד בשולי הכביש בו נסע פחריזאדה.
בין ערמת העצים הוטמן חומר נפץ רב עוצמה, המבוקר מרחוק. צוות החיסול אשר עמד בקרבת מקום וצפה ברכב המתקרב, הפעיל את מטען הנפץ. ערמת העצים התפזרה על פני הכביש וחסמה אותו. בזמן זה, התקרב לרכב צוות החיסול, שמנה ככל הנראה חמישה אנשים, וריסס את יושביו. לאחר שווידאו הריגה נסוגו אנשי צוות החיסול ונעלמו באוויר הבוקר העולה.
לאחר שיושבי הרכב פונו על ידי מסוק לבית החולים, נקבע מותם, לרבות מותו של פחריזאדה, אחד מהקצינים הבכירים של משמרות המהפכה. זו אינה הפעם הראשונה שגורם זר מנסה להתנקש בחייו של פחריזאדה, אשר שרד ניסיון התנקשות דומה לפני כחמש שנים. פחריזאדה, בעל תואר דוקטור בפיזיקה בהכשרתו, היה דמות מרכזית בתוכנית הגרעין האיראנית, ונחשב לאחד מאבותיה.
בנוסף, היה פחריזאדה דומיננטי גם בתוכניות אסטרטגיות איראניות נוספות, כגון בפיתוח מערך ההגנה האווירית של איראן ובפיתוח תוכנית שדרוג הטילים, הידועה בשם פרוייקט דיוק הטילים של איראן וחיזבאללה. שמו של פחריזאדה, בן ה-60, אף הוזכר בדיוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כמי שמעלה תהיות בנוגע לכוונות הפיתוח האמיתיות של איראן בתחום הגרעין. גם רה״מ בנימין נתניהו הזכיר את שמו עם חשיפת ארכיון הגרעין האיראני ב- 2018, כמי שאחרי על תוכנית "אמאד", במסגרתה תוכננה פצצת הגרעין האיראנית.
המוטיבציה למבצע החיסול
בעשור האחרון נקשר שמה של ישראל לשורת חיסולים של מדעני גרעין איראניים, אשר חוסלו כחלק מתוכנית סיכול רחבת היקף לשיבוש ולמניעה של תוכנית הגרעין של איראן, שביקשה להגיע ליכולת ייצור של מספר פצצות גרעין, המועשרות ברמה המתאימה.
תוכנית הגרעין האיראנית ביקשה להשיג יכולת הרתעה גרעינית מול המעצמות - ובראשן ארצות הברית - למניעת התערבותן בענייניה, והשגת איזון אסטרטגי מול ישראל, המחזיקה על פי פרסומים זרים, יכולות גרעין משלה. בנוסף ביקשה תוכנית הגרעין האיראנית לאפשר לאיראן להשיג הגמוניה אזורית במזרח התיכון, תוך חיזוק מעמדה באזור, בעולם האסלאמי ובקרב האוכלוסייה האיראנית.
תוכנית סיכול הגרעין האיראני החלה ב-2009, בתקופת ממשלת נתניהו וברק, בה עוצבה אסטרטגיה כוללת. את מרביתה הוביל בזמנו ראש המוסד, מאיר דגן ז"ל. האסטרטגיה התבססה על שלושה ממדים. הממד הראשון היה מאמץ מדיני רב-חזיתי, הממד השני כלל מאמץ סיכול חשאי וממוקד לתוכנית האיראנית השאפתנית, והממד השלישי כלל הצגתה של אופציה צבאית קונקרטית.
מאמץ סיכול הוא סדרה של פעולות מודיעיניות ומבצעיות, חשאיות או גלויות, שנועדו למנוע או לשבש את פעולות היריב להגיע ליכולת צבאית, מודיעינית או טכנולוגית, או על מנת לייצר הרתעה. כך נעשו, למשל, מאמצי סיכול מול תוכנית דיוק הטילים של חיזבאללה או העברות אמצעי לחימה לחמאס וחיזבאללה (דוגמה לכך הם עצירת משלוחי הנשק האיראניים על גבי אוניות הסוחר או התקיפות האוויריות של משלוחי הנשק שבוצעו בסודאן, שיוחסו לישראל).
מאמצי הסיכול הם מאמצים מערכתיים אינטגרטיביים, החל מפעולות קומנדו ומבצעים מיוחדים, תקיפות סייבר, והחדרה של ציוד מטופל למערכות מחשוב, וכלה בהתנקשות באישים, פעילים ומנהיגים, המעורבים בתוכנית אותה מנסים לעצור ולשבש. בהקשר הגרעין האיראני, מאמצי הסיכול החשאיים מתמקדים, על פי פרסומים זרים, במבצעים משותפים רבים של ארצות הברית וישראל, ב"עריפת ראש הנחש", וחיסול ממוקד של מדענים בכירים, העומדים בראש תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים. זאת, מתוך ההנחה כי חיסולם יאט או יעצור לפרק זמן ממושך יחסית את תוכניות הפיתוח, הייצור וההצטיידות.
כל האמצעים כשרים
לביצוע מבצע חיסול ממוקד, כפי שהיה במבצע חיסולו של פחריזאדה, נדרש מודיעין איכותי, המאפשר לבצע מבצע מדויק וחשאי. מודיעין כזה יכלול ראשית מידע אודות תוכנית הגרעין האיראנית, הכוללת את פרטי האישים העומדים בראשה ואת אלו המשמשים בה בתפקידים שונים, למשל בתפקידי פיתוח, ייצור, אינטגרציה, לוגיסטיקה וכדומה. בנוסף ייאסף מידע אודות שרשרת האספקה של היעד המודיעיני, לרבות ספקי שירותים ומוצרים.
לאחר שנבחר היעד, בהתאם לתפקידו ולהחלטה כי סיכולו יהווה גורם משמעותי בעיכוב תוכנית הגרעין, מתחיל שלב איסוף המודיעין האינטימי אודותיו. בשלב זה ייאסף מודיעין אודות שגרת חייו, מקום עבודתו, הרגלי החיים שלו, תחביבים ועיסוקים, חבריו, משפחתו, ילדיו ויחסים נוספים. מודיעין כזה ייאסף לאורך זמן רב ויאפשר לבנות את דפוסי פעילותו, את שגרת חייו, ולהצביע על אירועים חריגים, כאלו שיאפשרו לפעול כנגדו. מודיעין זה יתבצע במגוון רחב של אמצעים, החל מהפעלתם של סוכנים המקורבים לו שיידעו למסור פרטים על חייו ושגרת התנהלותו, דרך איכון מיקומו לאורך זמן באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והאזנה לשיחות הטלפון שלו, וכן תקיפות סייבר נגד המחשב האישי שלו, וכלה בביצוע פעולות זהירות של מעקב.
כל אלו יבוצעו בזהירות ובאופן כזה אשר לא ישאיר עקבות ויצביע על כך שהוא יעד לסיכול. פעמים רבות, יעד הסיכול הוא יעד רגיש, ערני לאיום הביטחוני עליו, ולכן יעשה שימוש מוגבל באמצעי התקשורת שלו. באירוע כזה, יהפכו בני משפחתו או קרובים אחרים (בין אם ממקום עבודתו או מקרב חבריו) ליעד האיסוף המודיעיני.
לאחר שתבנה תמונת מודיעין בהירה ואיכותית, שתאפשר הבנה של שגרת חייו ואירועים מתוכננים, תבנה תוכנית מבצעית רלוונטית לסיכולו, הכוללת את תזמון התקיפה, דרכי ואופני הגישה והנסיגה ממבצע התקיפה. מבצע התקיפה יכול להתבצע באמצעות הטמנת מטען נפץ באחד מהמקומות בהם צפוי יעד הסיכול לשהות או באמצעות תקיפה מהאוויר - למשל, כפי שבוצעה בינואר 2020 כנגד מפקד כוח קודס, קסאם סולימאני, על ידי כלי טיס בלתי מאויישים אמריקאיים בעיראק. החיסול הממוקד יכול גם להתבצע גם באמצעות כוח קומנדו המגיע לאזור באמצעות מסוקים, כלי רכב או באמצעות יחידת חיסול חשאית, בדומה לחיסולו של פחריזאדה.
השלכות החיסול
הסיכולים שבוצעו לפני למעלה מעשור שנים נחלו הצלחות מרשימות ועיכבו, ככל הנראה, באופן ניכר את תוכניות הגרעין של איראן. אך לאחר מכן, המשיכה איראן בתוכניותיה והצליחה לסגור, על פי הערכות שונות, את פערי הטכנולוגיה להעשרת האורניום הנדרש לה, לפחות לבניית פצצה גרעינית ראשונה (ואולי אף אחת נוספת) ולייצור טילים בליסטיים, בעלי יכולת נשיאת ראשי הנפץ הגרעיניים.
החיסול הנוכחי של פחריזאדה, מגיע מספר שבועות בודד לפני שינוי המשטר בארצות הברית, וההבנה כי הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, צפוי להקל על הסנקציות בנושא הגרעין שהטיל טראמפ על המשטר באיראן במסגרת תוכניתו "הלחץ המקסימלי". לאורך שנות כהונתו תמך טראמפ בהגבלות על איראן ובכניעתה לתכתיבי ארצות הברית בנושא תוכנית הגרעין ותוכניות פיתוח הטילים הבליסטיים. זאת לאחר שאיראן הפרה את התחייבויותיה כלפי הממשל האמריקאי, כולל את הגבלות האורניום המועשר, שמותר לה להחזיק. בתקופתו של טראמפ ידעה ישראל נחת יחסי במישור המדיני של סיכול תוכנית הגרעין האיראנית.
תגובה בעצימות נמוכה
בארצות הברית ובישראל שומרים עד מועד כתיבת שורות אלו על שתיקה, למרות ציוציו בטוויטר של הנשיא טראמפ שציטט גורמי עיתונאות ישראליים, וראש הממשלה נתניהו שאמר זמן קצר לאחר החיסול, כי "עשיתי הרבה דברים השבוע, לא על הכול אפשר לספר".
בכירים באיראן, שמיהרו להאשים את ישראל בחיסול, הבטיחו שאיראן לא תישאר בשתיקתה ותגובה איראנית כואבת צפויה. מעמדו הבכיר ותפקידו המרכזי של פחריזאדה בפיתוח הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן, מעלה את הסבירות לתגובה איראנית.
כפי שעלה מדבריו של יועצו הצבאי של המנהיג העליון עלי חמינאי, חוסיין דהקאן, "בימיה האחרונים של בעלת בריתה המתגרה בגורלה - ישראל שואפת להגביר את הלחץ על איראן ללכת למלחמה כוללת. נרדוף אחר הרוצחים של השהיד ונגרום להם להתחרט על מעשיהם". דהקאן הינו אחד מהמועמדים הבולטים לנשיאות איראן, בבחירות הצפויות להתקיים במדינה בשנה הבאה.
יחד עם זאת, החלפת המשטר בארצות הברית והתקווה האיראנית לשינויים הצפויים עם כניסתו של ביידן לתפקידו מהווה בלם ומשכך לתגובה האיראנית. ייתכן שתגובה איראנית בעת הזו תהיה כנגד גורמים ישראליים בלבד ובעצימות נמוכה. להזכיר, איראן הצהירה בעבר כי תגיב בחריפות כנגד ארצות הברית על ההתנקשות בקאסם סולימאני, וטרם מימשה את איומה הלכה למעשה. יהיה זה כעת מבחינתה מועד רעוע לתגובה, לפחות עד התייצבות ממשל ביידן.
מבחינת ישראל, אם היא זו העומדת מאחורי מבצע החיסול - גם אם פחריזאדה הוא הראש והמנוע מאחורי התוכניות, סביר להניח שמבצע החיסול לא ישהה או יעצור משמעותית את תוכניות הגרעין ופיתוח הטילים הבליסטיים של איראן. עם זאת, יש בו כדי לייצר הרתעה ולהצביע על כך שישראל תנקוט בכל האמצעים למניעת הגעתה של איראן ליכולת גרעינית, גם כאשר צפוי שתמיכתה המדינית של ארצות הברית במאמצים אלו תפחת משמעותית בתקופתו של ביידן.
"המודיעין על שגרת חייו והתנהלותו של יעד הסיכול יבוצע במגוון רחב של אמצעים. הפעלת סוכנים המקורבים לו, איכון מיקומו באמצעות הטלפון הסלולרי, האזנה לשיחות הטלפון, תקיפת סייבר על מחשבו ועד פעולות עיקוב פיזיות". אייל פינקו במאמר פרשנות
www.irna.ir
בבוקרו של יום שישי, ה-27/11, חוסל מוחסן פחריזאדה, הנחשב לאבי תוכנית הגרעין של איראן. כשהוא עושה דרכו ברכב הניסאן שלו, יחד עם שומרי ראשו, בעיירת הנופש אבסרד במזרח טהרן, נתקל פחריזאדה במארב מתוכנן היטב. כלי רכב מסחרי ישן, שנרכש ככל הנראה מבעליו בזהות בדויה, ועליו ערמת עצים הועמד בשולי הכביש בו נסע פחריזאדה.
בין ערמת העצים הוטמן חומר נפץ רב עוצמה, המבוקר מרחוק. צוות החיסול אשר עמד בקרבת מקום וצפה ברכב המתקרב, הפעיל את מטען הנפץ. ערמת העצים התפזרה על פני הכביש וחסמה אותו. בזמן זה, התקרב לרכב צוות החיסול, שמנה ככל הנראה חמישה אנשים, וריסס את יושביו. לאחר שווידאו הריגה נסוגו אנשי צוות החיסול ונעלמו באוויר הבוקר העולה.
לאחר שיושבי הרכב פונו על ידי מסוק לבית החולים, נקבע מותם, לרבות מותו של פחריזאדה, אחד מהקצינים הבכירים של משמרות המהפכה. זו אינה הפעם הראשונה שגורם זר מנסה להתנקש בחייו של פחריזאדה, אשר שרד ניסיון התנקשות דומה לפני כחמש שנים. פחריזאדה, בעל תואר דוקטור בפיזיקה בהכשרתו, היה דמות מרכזית בתוכנית הגרעין האיראנית, ונחשב לאחד מאבותיה.
בנוסף, היה פחריזאדה דומיננטי גם בתוכניות אסטרטגיות איראניות נוספות, כגון בפיתוח מערך ההגנה האווירית של איראן ובפיתוח תוכנית שדרוג הטילים, הידועה בשם פרוייקט דיוק הטילים של איראן וחיזבאללה. שמו של פחריזאדה, בן ה-60, אף הוזכר בדיוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כמי שמעלה תהיות בנוגע לכוונות הפיתוח האמיתיות של איראן בתחום הגרעין. גם רה״מ בנימין נתניהו הזכיר את שמו עם חשיפת ארכיון הגרעין האיראני ב- 2018, כמי שאחרי על תוכנית "אמאד", במסגרתה תוכננה פצצת הגרעין האיראנית.
המוטיבציה למבצע החיסול
בעשור האחרון נקשר שמה של ישראל לשורת חיסולים של מדעני גרעין איראניים, אשר חוסלו כחלק מתוכנית סיכול רחבת היקף לשיבוש ולמניעה של תוכנית הגרעין של איראן, שביקשה להגיע ליכולת ייצור של מספר פצצות גרעין, המועשרות ברמה המתאימה.
תוכנית הגרעין האיראנית ביקשה להשיג יכולת הרתעה גרעינית מול המעצמות - ובראשן ארצות הברית - למניעת התערבותן בענייניה, והשגת איזון אסטרטגי מול ישראל, המחזיקה על פי פרסומים זרים, יכולות גרעין משלה. בנוסף ביקשה תוכנית הגרעין האיראנית לאפשר לאיראן להשיג הגמוניה אזורית במזרח התיכון, תוך חיזוק מעמדה באזור, בעולם האסלאמי ובקרב האוכלוסייה האיראנית.
תוכנית סיכול הגרעין האיראני החלה ב-2009, בתקופת ממשלת נתניהו וברק, בה עוצבה אסטרטגיה כוללת. את מרביתה הוביל בזמנו ראש המוסד, מאיר דגן ז"ל. האסטרטגיה התבססה על שלושה ממדים. הממד הראשון היה מאמץ מדיני רב-חזיתי, הממד השני כלל מאמץ סיכול חשאי וממוקד לתוכנית האיראנית השאפתנית, והממד השלישי כלל הצגתה של אופציה צבאית קונקרטית.
מאמץ סיכול הוא סדרה של פעולות מודיעיניות ומבצעיות, חשאיות או גלויות, שנועדו למנוע או לשבש את פעולות היריב להגיע ליכולת צבאית, מודיעינית או טכנולוגית, או על מנת לייצר הרתעה. כך נעשו, למשל, מאמצי סיכול מול תוכנית דיוק הטילים של חיזבאללה או העברות אמצעי לחימה לחמאס וחיזבאללה (דוגמה לכך הם עצירת משלוחי הנשק האיראניים על גבי אוניות הסוחר או התקיפות האוויריות של משלוחי הנשק שבוצעו בסודאן, שיוחסו לישראל).
מאמצי הסיכול הם מאמצים מערכתיים אינטגרטיביים, החל מפעולות קומנדו ומבצעים מיוחדים, תקיפות סייבר, והחדרה של ציוד מטופל למערכות מחשוב, וכלה בהתנקשות באישים, פעילים ומנהיגים, המעורבים בתוכנית אותה מנסים לעצור ולשבש. בהקשר הגרעין האיראני, מאמצי הסיכול החשאיים מתמקדים, על פי פרסומים זרים, במבצעים משותפים רבים של ארצות הברית וישראל, ב"עריפת ראש הנחש", וחיסול ממוקד של מדענים בכירים, העומדים בראש תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים. זאת, מתוך ההנחה כי חיסולם יאט או יעצור לפרק זמן ממושך יחסית את תוכניות הפיתוח, הייצור וההצטיידות.
כל האמצעים כשרים
לביצוע מבצע חיסול ממוקד, כפי שהיה במבצע חיסולו של פחריזאדה, נדרש מודיעין איכותי, המאפשר לבצע מבצע מדויק וחשאי. מודיעין כזה יכלול ראשית מידע אודות תוכנית הגרעין האיראנית, הכוללת את פרטי האישים העומדים בראשה ואת אלו המשמשים בה בתפקידים שונים, למשל בתפקידי פיתוח, ייצור, אינטגרציה, לוגיסטיקה וכדומה. בנוסף ייאסף מידע אודות שרשרת האספקה של היעד המודיעיני, לרבות ספקי שירותים ומוצרים.
לאחר שנבחר היעד, בהתאם לתפקידו ולהחלטה כי סיכולו יהווה גורם משמעותי בעיכוב תוכנית הגרעין, מתחיל שלב איסוף המודיעין האינטימי אודותיו. בשלב זה ייאסף מודיעין אודות שגרת חייו, מקום עבודתו, הרגלי החיים שלו, תחביבים ועיסוקים, חבריו, משפחתו, ילדיו ויחסים נוספים. מודיעין כזה ייאסף לאורך זמן רב ויאפשר לבנות את דפוסי פעילותו, את שגרת חייו, ולהצביע על אירועים חריגים, כאלו שיאפשרו לפעול כנגדו. מודיעין זה יתבצע במגוון רחב של אמצעים, החל מהפעלתם של סוכנים המקורבים לו שיידעו למסור פרטים על חייו ושגרת התנהלותו, דרך איכון מיקומו לאורך זמן באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והאזנה לשיחות הטלפון שלו, וכן תקיפות סייבר נגד המחשב האישי שלו, וכלה בביצוע פעולות זהירות של מעקב.
כל אלו יבוצעו בזהירות ובאופן כזה אשר לא ישאיר עקבות ויצביע על כך שהוא יעד לסיכול. פעמים רבות, יעד הסיכול הוא יעד רגיש, ערני לאיום הביטחוני עליו, ולכן יעשה שימוש מוגבל באמצעי התקשורת שלו. באירוע כזה, יהפכו בני משפחתו או קרובים אחרים (בין אם ממקום עבודתו או מקרב חבריו) ליעד האיסוף המודיעיני.
לאחר שתבנה תמונת מודיעין בהירה ואיכותית, שתאפשר הבנה של שגרת חייו ואירועים מתוכננים, תבנה תוכנית מבצעית רלוונטית לסיכולו, הכוללת את תזמון התקיפה, דרכי ואופני הגישה והנסיגה ממבצע התקיפה. מבצע התקיפה יכול להתבצע באמצעות הטמנת מטען נפץ באחד מהמקומות בהם צפוי יעד הסיכול לשהות או באמצעות תקיפה מהאוויר - למשל, כפי שבוצעה בינואר 2020 כנגד מפקד כוח קודס, קסאם סולימאני, על ידי כלי טיס בלתי מאויישים אמריקאיים בעיראק. החיסול הממוקד יכול גם להתבצע גם באמצעות כוח קומנדו המגיע לאזור באמצעות מסוקים, כלי רכב או באמצעות יחידת חיסול חשאית, בדומה לחיסולו של פחריזאדה.
השלכות החיסול
הסיכולים שבוצעו לפני למעלה מעשור שנים נחלו הצלחות מרשימות ועיכבו, ככל הנראה, באופן ניכר את תוכניות הגרעין של איראן. אך לאחר מכן, המשיכה איראן בתוכניותיה והצליחה לסגור, על פי הערכות שונות, את פערי הטכנולוגיה להעשרת האורניום הנדרש לה, לפחות לבניית פצצה גרעינית ראשונה (ואולי אף אחת נוספת) ולייצור טילים בליסטיים, בעלי יכולת נשיאת ראשי הנפץ הגרעיניים.
החיסול הנוכחי של פחריזאדה, מגיע מספר שבועות בודד לפני שינוי המשטר בארצות הברית, וההבנה כי הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, צפוי להקל על הסנקציות בנושא הגרעין שהטיל טראמפ על המשטר באיראן במסגרת תוכניתו "הלחץ המקסימלי". לאורך שנות כהונתו תמך טראמפ בהגבלות על איראן ובכניעתה לתכתיבי ארצות הברית בנושא תוכנית הגרעין ותוכניות פיתוח הטילים הבליסטיים. זאת לאחר שאיראן הפרה את התחייבויותיה כלפי הממשל האמריקאי, כולל את הגבלות האורניום המועשר, שמותר לה להחזיק. בתקופתו של טראמפ ידעה ישראל נחת יחסי במישור המדיני של סיכול תוכנית הגרעין האיראנית.
תגובה בעצימות נמוכה
בארצות הברית ובישראל שומרים עד מועד כתיבת שורות אלו על שתיקה, למרות ציוציו בטוויטר של הנשיא טראמפ שציטט גורמי עיתונאות ישראליים, וראש הממשלה נתניהו שאמר זמן קצר לאחר החיסול, כי "עשיתי הרבה דברים השבוע, לא על הכול אפשר לספר".
בכירים באיראן, שמיהרו להאשים את ישראל בחיסול, הבטיחו שאיראן לא תישאר בשתיקתה ותגובה איראנית כואבת צפויה. מעמדו הבכיר ותפקידו המרכזי של פחריזאדה בפיתוח הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן, מעלה את הסבירות לתגובה איראנית.
כפי שעלה מדבריו של יועצו הצבאי של המנהיג העליון עלי חמינאי, חוסיין דהקאן, "בימיה האחרונים של בעלת בריתה המתגרה בגורלה - ישראל שואפת להגביר את הלחץ על איראן ללכת למלחמה כוללת. נרדוף אחר הרוצחים של השהיד ונגרום להם להתחרט על מעשיהם". דהקאן הינו אחד מהמועמדים הבולטים לנשיאות איראן, בבחירות הצפויות להתקיים במדינה בשנה הבאה.
יחד עם זאת, החלפת המשטר בארצות הברית והתקווה האיראנית לשינויים הצפויים עם כניסתו של ביידן לתפקידו מהווה בלם ומשכך לתגובה האיראנית. ייתכן שתגובה איראנית בעת הזו תהיה כנגד גורמים ישראליים בלבד ובעצימות נמוכה. להזכיר, איראן הצהירה בעבר כי תגיב בחריפות כנגד ארצות הברית על ההתנקשות בקאסם סולימאני, וטרם מימשה את איומה הלכה למעשה. יהיה זה כעת מבחינתה מועד רעוע לתגובה, לפחות עד התייצבות ממשל ביידן.
מבחינת ישראל, אם היא זו העומדת מאחורי מבצע החיסול - גם אם פחריזאדה הוא הראש והמנוע מאחורי התוכניות, סביר להניח שמבצע החיסול לא ישהה או יעצור משמעותית את תוכניות הגרעין ופיתוח הטילים הבליסטיים של איראן. עם זאת, יש בו כדי לייצר הרתעה ולהצביע על כך שישראל תנקוט בכל האמצעים למניעת הגעתה של איראן ליכולת גרעינית, גם כאשר צפוי שתמיכתה המדינית של ארצות הברית במאמצים אלו תפחת משמעותית בתקופתו של ביידן.
