החינוך החרדי מרחוק: עומסים על תשתיות הסלולר פוגעים באיכות החינוך 

עומסים על תשתיות הסלולר בערים חרדיות פוגעים באיכות החינוך בערים חרדיות בתקופת הקורונה. פתרונות קיימים, אך משרד החינוך צריך להשקיע

Reuters Marketplace - RP Package Feed

בתקופת הקורונה נאלצים ילדי ישראל ללמוד מרחוק. בשונה מהציבור החילוני שלומד במרביתו בתוכנת זום, הציבור החרדי לומד דרך קווי טלפון. כמו זום, אבל  בתשתית טלפוניה המאפשרת  שיחת ועידה מרובת משתתפים. החינוך החרדי כולל כ350 מוסדות שונים המאוגדים תחת מרכז החינוך העצמאי. כדי לגשת לשיעור, המורים מעלים שיעור קולי מוקלט לתשתית ייעודית, המאפשרת גישה לשיעור בשיחת טלפון. התלמידים מצידם מחייגים למספר ייעודי, ושומעים את השיעור. הכל תחת פיקוח של וועדת הרבנים ומשרד החינוך. 

הקומה הכשרה

אולם, בעוד משרד החינוך משלם על זום עבור המורים בחינוך החילוני, בחינוך החרדי התקציבים תקועים. על מנת להבין מדוע, יש צורך להבין איך עובד עולם התוכן בקרב הציבור החרדי. כתבתי על זה בעבר, אך אחזור על עיקר הדברים לטובת אלו שלא קראו. הציבור החרדי מנוהל בעולם התקשורת ב'קומה כשרה'. מדובר על כ-800,000 מספרים, מתוכם כ-500,000 מספרים פעילים, המהווים את טווח המספור לציבור החרדי. אלו הטלפונים הכשרים. 

על הקומה הכשרה מפקחת וועדת הרבנים. זו וועדה שמאשרת כל טלפון כשר עם חותמת ייעודית וגם מפקחת על התכנים אליהם יכול לגשת מנוי כשר בסלולרי או בנייח. על כל טלפון כשר חדש שנמכר, וועדת הרבנים מקבלת כ-50 ש"ח בממוצע. כפול מצבת של מאות אלפי מכשירים, מדובר בכסף גדול. לצד וועדת הרבנים, ישנם עוד שני מרכיבים - חברות התקשורת וספקי התוכן. 

ספקי התוכן הם למעשה חברות טכנולוגיה בשליטה של יזמים, חלקם הגדול מהעולם החרדי, המספקות תשתית מחשוב אליה מעלים תוכן. השרתים של אותן חברות מאוחסנים לרוב בחוות שרתים של ספקי התקשורת, אך לא בהכרח. מדובר באוסף של שרתים המאפשרים גישה לתוכן בשיחת טלפון. סוגי התוכן יכולים לכלול שיעורים כאמור, הרצאות, מוזיקה, חדשות, פרסומות, ועוד. 

חברות התקשורת מהוות את הצלע השלישית. הן מספקות את קווי הטלפון, את התשתית להעביר מאות או אלפי שיחות בו זמנית בין צרכני לספקי התוכן, והן גם משלמות דמי קישוריות. מהם דמי קישוריות? ובכן, על זה צריך להרחיב. כאשר מנוי חברה A מתקשר למנוי חברה B, מעורבים בשיחה שני מקטעים. אחד של חברה A ואחד של B. אם המנוי הוא של חברה A, אזי חברה A צריכה לשלם לחברה B על שימוש במקטע שלה. והפוך. למעשה, מדובר בהתקזזות בין חברות התקשורת על שימוש בתשתיות אחת של השניה. 

במהלך שבע-שמונה השנים האחרונות, חברות התוכן במגזר החרדי וחברות התקשורת הבינו את הפוטנציאל העסקי הטמון בדמי קישוריות, והחלו לפתח תעשייה משגשגת סביבם. דקת שיחה בסלולר שווה ל-6 אגורות ושיחה נייחת אגורה. מתוך זה, ספק התוכן מקבל כ40-50 אחוזים. היתר הולך לחברת התקשורת. לפי הערכות, הציבור החרדי צורך כ-50 מליוני דקות בחודש. גם אם נניח שספק התוכן מקבל מינימום, קרי 0.4 ש"ח לדקה, מדובר בשוק של כ-20 מליוני ש"ח בחודש. 

מי משלם על תשתיות החינוך?  

אכן, כסף גדול. עם זאת, חלקו מממן בפועל את תשתיות החינוך מרחוק בעולם החרדי. תשתיות שמשרד החינוך מעכב את המימון שלהן. דמי הקישוריות מאפשרים לספקי התשתית שעל בסיסם פועל החינוך מרחוק בעולם החרדי לספק תשתית בחינם למוסדות החינוך. כמו גם, דמי הקישוריות מאפשרים לספקי הסלולר והטלפוניה הנייחת לספק אפשרות להרבה שיחות בו זמנית למספרי התוכן. ללא דמי קישוריות, משרד החינוך יצטרך לממן עלויות אלו. 

במילים אחרות. אם משרד התקשורת יבטל את דמי הקישוריות, מהלך שנמצא על הפרק, ספקי תשתיות התוכן למגזר החרדי וספקי התקשורת יאבדו עניין כלכלי. ואז מי יצטרך לממן את התשתיות האלו? ניחשתם נכון, משרד החינוך. וזה פותח את הדיון על היחסים בין משרד התקשורת לחינוך סביב דמי הקישוריות. וזו שאלה של עשרות מליוני ש"ח בשנה לתחזק תשתיות כאלו למאות אלפי תלמידים במרכז החינוך העצמאי של המגזר החרדי. 

אתגרים טכנולוגיים

היבט נוסף לנושא המימון ששווה להתעקב עליו הוא כמה שיחות בו זמנית ניתן לעשות. בין שמדובר במרכזיה של בזק או בתא סלולרי (כתלות במה משתמש התלמיד החרדי), יש לתשתיות אלו יכולות ידועות. תא סלולרי ממוצע יכול להחזיק כ-500 שיחות בו זמנית. אם בשעות הלחץ, התא יתמלא בשיחות לימודים של המגזר החרדי, לא ישאר מקום לשיחות אחרות, והשירות של חברת הסלולר באותו תא שטח יפגע. כך גם מרכזיה של בזק או הוט בתשתית נייחת. 

על פי נתונים של משרד התקשורת, ישנם ששה אתגרים טכניים לשיפור החינוך החרדי מרחוק. אלו כוללים עומס על התאים הסלולריים, קו טלפון אחד לבית אב, כמות דקות מוגבלת לחבילה, עומסים בקישוריות בין חברות ועומסים בשרתי ספקי התוכן. בבדיקת עומס שערך המשרד באתרי סלולר המשרתים יישובים חרדים (בני ברק, אלעד, מודיעין עלית, מאה שערים, ביתר עילית ובית שמש), עולה כי קיים עומס בתקופת הקורונה, במרבית שעות היום. עומס זה משפיע ישירות על הילדים שלומדים מרחוק ביישובים אלו.

"בגל הקורונה הראשון התבססה הלמידה מרחוק במגזר החרדי בעיקר על שיחות טלפון. בשל העומס הרב על התדרים שמספקים שירותי דור 3, כ - 80% מהשיחות במגזר החרדי נחסמו, והלכה למעשה הניסיונות לייצר שגרת למידה מרחוק נכשלו", כותבים במכתב שנשלח מהמשרד לראש המל"ל בחודש יולי האחרון. "על מנת למנוע קריסה נוספת באתרים אלו, יש צורך מידי ודחוף בשיפור מערך התקשורת התומך בלמידה מרחוק בחינוך החרדי." 

[באדיבות משרד התקשורת]

על פי המשרד, לימוד באמצעות מכשירי דור 2 ודור 3 – גורם עומסים רבים. המשרד מציע לעבור לדור 4 בטלפונים הכשרים (תומכי VOLTE). כמו גם מציע המשרד למעבר ללימודים מרחוק באמצעות הרדיו (אין צורך להתקשר לספק התוכן, מקבלים את השיעור בפוש דרך מקלט הרדיו). בתקופת הקורונה, המשרד, יחד עם הספקיות, ביצע אופטימיזציה בתדרים לצורך הגדלת כמות המנויים שיכולים לחייג במקביל. המשרד גם מציע שימוש בנתב דור 4 שיאפשר חיבור של מספר שיחות במקביל בכל בית אב (מענה לבתים מרובי ילדים). 

עוד עולה מנתוני המשרד, כי בשעות הבוקר (9-13) העומס על התשתית הסלולרית מביא לכ-20 אחוזי ניתוקי שיחות בערים חרדיות. על פי המשרד, עלות שנתית מוערכת לחיבור 1600 בתי ספר חרדים לכיתות אודיו – כ- 9.6 מליוני ש"ח. עלות עבור ציוד קצה (מכשירי דור 4 כשרים) לתלמידים מעוטי יכולת כ – 18 מליוני ש"ח. 

[באדיבות משרד התקשורת]

לסיכום, אם משרד התקשורת ירצה לבטל את דמי הקישוריות, הוא יאלץ את משרד החינוך להשלים את ההפסד מדמי הקישוריות לספקי התוכן במגזר וכן לספקי התקשורת. גם בהנחה ולא יבוטלו דמי הקישוריות, משרד החינוך עדיין יצטרך להשקיע לפחות כ-28 מליוני ש"ח על מנת לספק מענה מהיר לבעיית החינוך מרחוק בעולם החרדי.  

אולי יעניין אותך גם