ראש להק ציוד: "אני ערב לכך שכל סד"כ ה'יסעורים' כשיר לטיסה"
בראיון מיוחד לישראל דיפנס, מספר תא״ל שמעון צנציפר על העצמאות התחזוקתית של החיל שמעוררת הערכה ברחבי העולם, על קליטת פלטפורמות אוויריות חדשות, ומסביר כיצד שומרים על כשירות מבצעית בימים אלה
דן ארקין
| 15/11/2020
תא״ל שמעון צנציפר, ראש להק ציוד בחיל האוויר. צילום: דובר צה״ל
השבוע חגג חיל האוויר (בצניעות) את השקתו של מטוס חדש שהגיע לארץ מארה"ב, מטוס הניסוי אדיר מדגם F-35, שהצטרף לטייסת ניסויי טיסה מנ"ט. אחד מחתני השמחה הוא ראש להק ציוד במטה חיל האוויר, תא"ל שמעון צנציפר, שמסביר בראיון מיוחד לישראל דיפנס: "אנו בלצ"ד מייחסים חשיבות עצומה ומתעקשים על קיום עצמאות תחזוקתית. מטוס הניסוי הממוחשב F-35 תורם תרומה חשובה לעיקרון העצמאות: כאשר יש לך מטוס ניסוי כזה, אתה מסוגל לשלב בו חימושים תוצרת כחול-לבן באופן עצמאי, כי אנו רוצים גם חימושים תוצרת התעשיות הביטחוניות. אתה מבצע טיסות ניסוי לבחינת התנהגות מערכות המטוס, שחלקן תוצרת בית. במטוסי F-35 יש שת"פ מלא ופורה עם היצרן לוקהיד מרטין, ואנו שותפים בתכנית העולמית של המטוס. אולם הצרכים הישראליים הם מיוחדים וייחודיים, כך תמיד היה ויהיה ברכש פלטפורמות, ומכאן חשיבות העצמאות".
״כל פעם שמגיע אלינו גנרל אמריקני הוא משפשף את העיניים״
בעניין תחזוקת מטוסי אדיר (כיום יש שתי טייסות בבסיס נבטים): התחזוקה הבסיסית "ליד המטוס", לפני ואחרי גיחות (דרג א') מתבצעת על ידי אנשי הבסיס. עתה נעשות הכנות לביצוע תחזוקת מכלולים דרג ד' ביחידת התחזוקה המרכזית יא"א 22 בתל נוף. נבנה שם מוסך למטוסי F-35, וכן בית מלאכה לחומרים מרוכבים. כך רוכשים עצמאות תחזוקתית, למעט תחזוקת דרג ד' של המנועים שתתבצע בחו"ל. תא"ל צנציפר מבטיח כי "שום פלטפורמה כזאת לא תעזוב את הארץ".
לדבריו, מגיעים מחו"ל על מנת ללמוד את שיטות תחזוקת מטוסי החמקן בחיל האוויר, "כיוון שהגענו בנושא הזה לרמת זמינות גבוהה של מטוסי F-35, שפירושה שמירת כוננות. בכל פעם שמגיע אלינו גנרל אמריקני ומבקר בטייסת 'אדיר', הוא משפשף עיניים ולא מאמין שצוותי התחזוקה וראשי צוותים בליין המטוסים הם חיילות וחיילים צעירים בשירות סדיר, בני פחות מעשרים. בטייסות חמקן אמריקניות, אנשי התחזוקה הם בעלי ניסיון של שנים״.
שוחחנו לא רק על כלי הטיס החדיש ביותר של החיל אלא גם על הכלי הוותיק ביותר, מסוקי התובלה 'יסעור', שחלקם כבר בני חמישים. "אני ערב לכך שכל סד"כ ה'יסעורים' כשיר לטיסה ופועל בסטנדרט בטיחות גבוה. נכון שהמסוקים ותיקים, אבל אין דומה 'יסעור' כיום למסוקי העבר״, מדגיש רלצ״ד. ״קיימנו שלושה קווי השבחה, ובאחרון החלפנו את כל המערכות המכניות של המסוקים. הותקנו מערכות אביוניות חדשות. כל עוד הם טסים, הם טסים בבטחה מבצעית ומבצעים משימות מדהימות של חילוץ, הטסת כוחות, יחידות מיוחדות ועוד. אנו מבינים שצריך להחליף את מערך מסוקי התובלה, וגם איננו רוצים להיות אחרונים שמפעילים 'יסעורים', כי יחסרו חלקים. לכן יש דיונים על תחלופות".
תחלופות ה'יסעור' הם מסוקי תובלה של לוקהיד מרטין ושל בואינג, ה-K King Stallion וה-Chinook, בהתאמה. רלצ"ד לא רומז על העדפות אך אומר כי "שני המסוקים הם רציניים ביותר. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות בטכנולוגיות, בניסיון ובתפוצה העולמית. מתוקף תפקידו, להק ציוד מניח על השולחן ניתוח של התכונות של כל מסוק מועמד, ובסוף התהליך מתקבלת החלטה על המסוק המועדף״.
״הטכנולוגיה המתקדמת במהירות מובילה למגמות שינוי״
בתוך כמה שנים ישתנו פניו של חיל האוויר. יטוסו מסוקי תובלה חדשים, מטוסי תדלוק חדשים, מטוסי קרב חדשים. ההשקעות אדירות, ההתלבטויות קשות. בחיל עוסקים בימים אלו בחלופות, ובסופו של דבר – בבוא היום תחליט ממשלת ישראל על מהות הרכש.
רלצ"ד מסביר שני תפקידים בתהליכי ההחלטה ובחירת הפלטפורמות החדשות: "תפקידנו הראשון הוא לנתח את הטכנולוגיות שיש בפלטפורמה חדשה, חימושים, דיגיטל, יכולות מכ"ם ועוד. אנו המהנדסים שתפקידנו לבחון היבטים אלו בציוד מועמד לרכש. התפקיד השני הוא לנתח את ההיבטים התחזוקתיים והלוגיסטיים שמשפיעים על עלות הקיום של הציוד, וגם על הסיכון שהחיל לוקח בהחליטו לרכוש פלטפורמה X ולא Y. הניתוחים הללו הם כרכים עבי כרס. מנתחים את בשלות הפלטפורמה, מסקנות מטיסות, חוות דעת של משתמשים אחרים, מקבלים מידע מחילות אוויר אחרים, מהיצרניות כמובן. מקשיבים לניסיונם של אחרים, כאשר השיקולים העיקריים הם תחזוקתיים ולוגיסטיים. בוחנים כל כלי טיס מבחינה מבצעית, כלכלית ומה שקרוי LCC, עלות לאורך מחזור החיים של הכלי". מרגע שמתקבלת החלטה על רכש, ממונה להק ציוד על שלבי הרכש והקליטה של הפלטפורמה, דבר הכולל שילוב מערכות ישראליות במטוס.
כלי טיס חדש נוסף לחיל האוויר הוא מטוס התדלוק KC-46 (בואינג). רלצ"ד: "המתדלקים הוותיקים שלנו, מטוסי 'ראם', מבוססים על מטוסי בואינג 707 ותיקים, ויש כאלו שעדיין טסים בעולם. ליכולת תדלוק אווירי יש חשיבות אסטרטגית בהארכת הטווח המבצעי של חיל האוויר, ולכן החיל יצא לרכש מתדלק חדש ומתקדם". רלצ"ד מציין את העובדה שכל הכטמ"מים בשירות צה"ל הם תוצרת התעשיות הביטחוניות, וכי ישראל מובילה עולמית בתחום זה. לצ"ד מתחזק גם את הכלים הבלתי מאויישים, כי "לנו זה לא משנה אם במטוס יש או אין טייס", הוא אומר.
תא"ל שמעון צנציפר מכהן כרלצ"ד מזה שלוש שנים, תפקיד שמשמעותו אחריות לציוד ששוויו בל-ישוער. צנציפר עבר מסלול של עתודה אקדמית, למד בטכניון לתואר מהנדס מכונות, ולאחר מכן השלים גם תואר שני במדעי המדינה ומנהל עסקים ותואר שני נוסף בביטחון לאומי. שירת במטה לצ״ד כראש ענף במחלקת מטוסים וכן כמפקד יחידת אחזקה אווירית יא"א 22, מפקד יחידת תחזוקה בבסיס רמת דוד, ורמ״ח חימוש והגנה אווירית. צנציפר מסביר את מאפייני המערך הטכני של חיל האוויר: "הטכנולוגיה המתקדמת במהירות מובילה למגמות שינוי. הולכת וגדלה המרכזיות של הממד האווירי, נפחי הטכנולוגיה מצויים כל הזמן בסימן עלייה, תלות החייל והלוחם בטכנולוגיה הולכת וגדלה. מערכות כטמ"מ, דיגיטציה, מערכות הגנ"א ברמות עולמיות – הכול נעשה יותר יקר. צריך לפעמים 'למתוח' את חיל האוויר כדי שניתן יהיה להחזיק את כל הפלטפורמות. מאידך גיסא, ובמקביל, ממשיך החיל להפעיל פלטפורמות ותיקות, אך הן עוברות מתיחות פנים רציניות. אנו אחראים על הבטיחות של כל הכלים הללו".
בחיל האוויר הישראלי מתקיים מצב ייחודי, בו 50% מכוח האדם הטכני הם חיילות וחיילי חובה צעירים, בני 20 ופחות. כך טכנאי דרג א' בדת"ק, וכך תוכניתן ביחידת 'אופק'. הדבר אפשרי, לדעת רלצ"ד, תודות למערך החינוך המיוחד של החיל ובתי הספר הטכניים שהוא מפעיל או שותף מקצועי בהפעלתם. לחיל האוויר יש מקום חשוב בשימור החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל, מה שמקרין גם על הטכנאים שהולכים לתעשיות, בעיקר אלו הביטחוניות, אחרי השחרור. "לומדים בבתי הספר שלנו, משרתים בחיל האוויר בתפקידים טכניים וטכנולוגיים וממשיכים בתעשיות ובלימודים הגבוהים – זה חלקנו בנושא הטכנולוגי במדינה".
רציפות תפקודית במהלך מגפת הקורונה
ההתמודדות עם מגפת הקורונה לא פסחה גם על חיל האוויר. "המשימה שלנו הייתה רציפות תפקודית: להמשיך לתפקד, תוך כדי שמירה על בריאותם של המשרתים בחיל ומשפחותיהם. במקביל שמרנו בקפדנות על כך שחיל האוויר ישמור על כשירות למלחמה גם בתנאי קורונה. היינו צריכים לדאוג שלא תיפגע אספקת חלפים מחו"ל בטיסות מטען. היקף הפעילות המבצעית לא נפגע. נקטנו בכל הצעדים – מסיכות, מיגון וקפסולות".
רלצ"ד מציין כמה דוגמאות לפיתוחים טכנולוגיים בחיל האוויר, שהוא מגדירם הירתמות החיל למאמץ לאומי, כמו השמשת מכונות הנשמה. ״אנשינו גילו עשרות מכונות הנשמה זרוקות בבתי חולים. לקחנו אותן למעבדות של החיל, תקנו, ייצרנו חלקים מכניים ואלקטרוניים. יחידת האלקטרוניקה השמישה עשרות מכונות הנשמה״. עוד הוא מספר על ייצור כלי עזר לנשימה, תחליף למכונת הנשמה, מעין בלון אוטומטי המקל על האדם לנשום. כמו כן, מספר צנציפר כי במשל״ט הקורונה הלאומי, פיתחה יחידת אופק מערכת מידע בעלת יכולת עיבוד נתונים רלוונטיים לתפוצת המגפה, וכי צוותים של החיל סייעו בחלוקת תרופות ומזון ברחבי המדינה.
בראיון מיוחד לישראל דיפנס, מספר תא״ל שמעון צנציפר על העצמאות התחזוקתית של החיל שמעוררת הערכה ברחבי העולם, על קליטת פלטפורמות אוויריות חדשות, ומסביר כיצד שומרים על כשירות מבצעית בימים אלה
תא״ל שמעון צנציפר, ראש להק ציוד בחיל האוויר. צילום: דובר צה״ל
השבוע חגג חיל האוויר (בצניעות) את השקתו של מטוס חדש שהגיע לארץ מארה"ב, מטוס הניסוי אדיר מדגם F-35, שהצטרף לטייסת ניסויי טיסה מנ"ט. אחד מחתני השמחה הוא ראש להק ציוד במטה חיל האוויר, תא"ל שמעון צנציפר, שמסביר בראיון מיוחד לישראל דיפנס: "אנו בלצ"ד מייחסים חשיבות עצומה ומתעקשים על קיום עצמאות תחזוקתית. מטוס הניסוי הממוחשב F-35 תורם תרומה חשובה לעיקרון העצמאות: כאשר יש לך מטוס ניסוי כזה, אתה מסוגל לשלב בו חימושים תוצרת כחול-לבן באופן עצמאי, כי אנו רוצים גם חימושים תוצרת התעשיות הביטחוניות. אתה מבצע טיסות ניסוי לבחינת התנהגות מערכות המטוס, שחלקן תוצרת בית. במטוסי F-35 יש שת"פ מלא ופורה עם היצרן לוקהיד מרטין, ואנו שותפים בתכנית העולמית של המטוס. אולם הצרכים הישראליים הם מיוחדים וייחודיים, כך תמיד היה ויהיה ברכש פלטפורמות, ומכאן חשיבות העצמאות".
״כל פעם שמגיע אלינו גנרל אמריקני הוא משפשף את העיניים״
בעניין תחזוקת מטוסי אדיר (כיום יש שתי טייסות בבסיס נבטים): התחזוקה הבסיסית "ליד המטוס", לפני ואחרי גיחות (דרג א') מתבצעת על ידי אנשי הבסיס. עתה נעשות הכנות לביצוע תחזוקת מכלולים דרג ד' ביחידת התחזוקה המרכזית יא"א 22 בתל נוף. נבנה שם מוסך למטוסי F-35, וכן בית מלאכה לחומרים מרוכבים. כך רוכשים עצמאות תחזוקתית, למעט תחזוקת דרג ד' של המנועים שתתבצע בחו"ל. תא"ל צנציפר מבטיח כי "שום פלטפורמה כזאת לא תעזוב את הארץ".
לדבריו, מגיעים מחו"ל על מנת ללמוד את שיטות תחזוקת מטוסי החמקן בחיל האוויר, "כיוון שהגענו בנושא הזה לרמת זמינות גבוהה של מטוסי F-35, שפירושה שמירת כוננות. בכל פעם שמגיע אלינו גנרל אמריקני ומבקר בטייסת 'אדיר', הוא משפשף עיניים ולא מאמין שצוותי התחזוקה וראשי צוותים בליין המטוסים הם חיילות וחיילים צעירים בשירות סדיר, בני פחות מעשרים. בטייסות חמקן אמריקניות, אנשי התחזוקה הם בעלי ניסיון של שנים״.
שוחחנו לא רק על כלי הטיס החדיש ביותר של החיל אלא גם על הכלי הוותיק ביותר, מסוקי התובלה 'יסעור', שחלקם כבר בני חמישים. "אני ערב לכך שכל סד"כ ה'יסעורים' כשיר לטיסה ופועל בסטנדרט בטיחות גבוה. נכון שהמסוקים ותיקים, אבל אין דומה 'יסעור' כיום למסוקי העבר״, מדגיש רלצ״ד. ״קיימנו שלושה קווי השבחה, ובאחרון החלפנו את כל המערכות המכניות של המסוקים. הותקנו מערכות אביוניות חדשות. כל עוד הם טסים, הם טסים בבטחה מבצעית ומבצעים משימות מדהימות של חילוץ, הטסת כוחות, יחידות מיוחדות ועוד. אנו מבינים שצריך להחליף את מערך מסוקי התובלה, וגם איננו רוצים להיות אחרונים שמפעילים 'יסעורים', כי יחסרו חלקים. לכן יש דיונים על תחלופות".
תחלופות ה'יסעור' הם מסוקי תובלה של לוקהיד מרטין ושל בואינג, ה-K King Stallion וה-Chinook, בהתאמה. רלצ"ד לא רומז על העדפות אך אומר כי "שני המסוקים הם רציניים ביותר. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות בטכנולוגיות, בניסיון ובתפוצה העולמית. מתוקף תפקידו, להק ציוד מניח על השולחן ניתוח של התכונות של כל מסוק מועמד, ובסוף התהליך מתקבלת החלטה על המסוק המועדף״.
״הטכנולוגיה המתקדמת במהירות מובילה למגמות שינוי״
בתוך כמה שנים ישתנו פניו של חיל האוויר. יטוסו מסוקי תובלה חדשים, מטוסי תדלוק חדשים, מטוסי קרב חדשים. ההשקעות אדירות, ההתלבטויות קשות. בחיל עוסקים בימים אלו בחלופות, ובסופו של דבר – בבוא היום תחליט ממשלת ישראל על מהות הרכש.
רלצ"ד מסביר שני תפקידים בתהליכי ההחלטה ובחירת הפלטפורמות החדשות: "תפקידנו הראשון הוא לנתח את הטכנולוגיות שיש בפלטפורמה חדשה, חימושים, דיגיטל, יכולות מכ"ם ועוד. אנו המהנדסים שתפקידנו לבחון היבטים אלו בציוד מועמד לרכש. התפקיד השני הוא לנתח את ההיבטים התחזוקתיים והלוגיסטיים שמשפיעים על עלות הקיום של הציוד, וגם על הסיכון שהחיל לוקח בהחליטו לרכוש פלטפורמה X ולא Y. הניתוחים הללו הם כרכים עבי כרס. מנתחים את בשלות הפלטפורמה, מסקנות מטיסות, חוות דעת של משתמשים אחרים, מקבלים מידע מחילות אוויר אחרים, מהיצרניות כמובן. מקשיבים לניסיונם של אחרים, כאשר השיקולים העיקריים הם תחזוקתיים ולוגיסטיים. בוחנים כל כלי טיס מבחינה מבצעית, כלכלית ומה שקרוי LCC, עלות לאורך מחזור החיים של הכלי". מרגע שמתקבלת החלטה על רכש, ממונה להק ציוד על שלבי הרכש והקליטה של הפלטפורמה, דבר הכולל שילוב מערכות ישראליות במטוס.
כלי טיס חדש נוסף לחיל האוויר הוא מטוס התדלוק KC-46 (בואינג). רלצ"ד: "המתדלקים הוותיקים שלנו, מטוסי 'ראם', מבוססים על מטוסי בואינג 707 ותיקים, ויש כאלו שעדיין טסים בעולם. ליכולת תדלוק אווירי יש חשיבות אסטרטגית בהארכת הטווח המבצעי של חיל האוויר, ולכן החיל יצא לרכש מתדלק חדש ומתקדם". רלצ"ד מציין את העובדה שכל הכטמ"מים בשירות צה"ל הם תוצרת התעשיות הביטחוניות, וכי ישראל מובילה עולמית בתחום זה. לצ"ד מתחזק גם את הכלים הבלתי מאויישים, כי "לנו זה לא משנה אם במטוס יש או אין טייס", הוא אומר.
תא"ל שמעון צנציפר מכהן כרלצ"ד מזה שלוש שנים, תפקיד שמשמעותו אחריות לציוד ששוויו בל-ישוער. צנציפר עבר מסלול של עתודה אקדמית, למד בטכניון לתואר מהנדס מכונות, ולאחר מכן השלים גם תואר שני במדעי המדינה ומנהל עסקים ותואר שני נוסף בביטחון לאומי. שירת במטה לצ״ד כראש ענף במחלקת מטוסים וכן כמפקד יחידת אחזקה אווירית יא"א 22, מפקד יחידת תחזוקה בבסיס רמת דוד, ורמ״ח חימוש והגנה אווירית. צנציפר מסביר את מאפייני המערך הטכני של חיל האוויר: "הטכנולוגיה המתקדמת במהירות מובילה למגמות שינוי. הולכת וגדלה המרכזיות של הממד האווירי, נפחי הטכנולוגיה מצויים כל הזמן בסימן עלייה, תלות החייל והלוחם בטכנולוגיה הולכת וגדלה. מערכות כטמ"מ, דיגיטציה, מערכות הגנ"א ברמות עולמיות – הכול נעשה יותר יקר. צריך לפעמים 'למתוח' את חיל האוויר כדי שניתן יהיה להחזיק את כל הפלטפורמות. מאידך גיסא, ובמקביל, ממשיך החיל להפעיל פלטפורמות ותיקות, אך הן עוברות מתיחות פנים רציניות. אנו אחראים על הבטיחות של כל הכלים הללו".
בחיל האוויר הישראלי מתקיים מצב ייחודי, בו 50% מכוח האדם הטכני הם חיילות וחיילי חובה צעירים, בני 20 ופחות. כך טכנאי דרג א' בדת"ק, וכך תוכניתן ביחידת 'אופק'. הדבר אפשרי, לדעת רלצ"ד, תודות למערך החינוך המיוחד של החיל ובתי הספר הטכניים שהוא מפעיל או שותף מקצועי בהפעלתם. לחיל האוויר יש מקום חשוב בשימור החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל, מה שמקרין גם על הטכנאים שהולכים לתעשיות, בעיקר אלו הביטחוניות, אחרי השחרור. "לומדים בבתי הספר שלנו, משרתים בחיל האוויר בתפקידים טכניים וטכנולוגיים וממשיכים בתעשיות ובלימודים הגבוהים – זה חלקנו בנושא הטכנולוגי במדינה".
רציפות תפקודית במהלך מגפת הקורונה
ההתמודדות עם מגפת הקורונה לא פסחה גם על חיל האוויר. "המשימה שלנו הייתה רציפות תפקודית: להמשיך לתפקד, תוך כדי שמירה על בריאותם של המשרתים בחיל ומשפחותיהם. במקביל שמרנו בקפדנות על כך שחיל האוויר ישמור על כשירות למלחמה גם בתנאי קורונה. היינו צריכים לדאוג שלא תיפגע אספקת חלפים מחו"ל בטיסות מטען. היקף הפעילות המבצעית לא נפגע. נקטנו בכל הצעדים – מסיכות, מיגון וקפסולות".
רלצ"ד מציין כמה דוגמאות לפיתוחים טכנולוגיים בחיל האוויר, שהוא מגדירם הירתמות החיל למאמץ לאומי, כמו השמשת מכונות הנשמה. ״אנשינו גילו עשרות מכונות הנשמה זרוקות בבתי חולים. לקחנו אותן למעבדות של החיל, תקנו, ייצרנו חלקים מכניים ואלקטרוניים. יחידת האלקטרוניקה השמישה עשרות מכונות הנשמה״. עוד הוא מספר על ייצור כלי עזר לנשימה, תחליף למכונת הנשמה, מעין בלון אוטומטי המקל על האדם לנשום. כמו כן, מספר צנציפר כי במשל״ט הקורונה הלאומי, פיתחה יחידת אופק מערכת מידע בעלת יכולת עיבוד נתונים רלוונטיים לתפוצת המגפה, וכי צוותים של החיל סייעו בחלוקת תרופות ומזון ברחבי המדינה.
