צה"ל בתשובה לבג"צ: נשים מהוות כחמישית מהכוח הלוחם של צה"ל
במסגרת דיון בעתירה לבג"צ סביב לוחמות לעתיד שרוצות לשרת בסיירות מיוחדות, צה"ל שלח תגובה. במסגרתה, עולה כי נשים הם עמוד תווך בכוח הלוחם בצבא. סקירה
עמי רוחקס דומבה
| 11/11/2020
אלוף יואל סטריק. צילום: דו"צ
הוועדה שהקים צה"ל לבחינת גיוס נשים ליחידות מיוחדות כלוחמות התחילה לפעול באוגוסט האחרון. היעד, כשנה פעילות במטרה לגבש המלצה לרמטכ"ל. בראש הצוות הרב זרועי עומד מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק. כסגן ראש הצוות משמש תת-אלוף אליעזר טולדנו, אשר סיים לאחרונה את תפקידו כמפקד אוגדת עזה.
"הצוות יבחן את נושא שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל על כלל היבטיו ובהם: ההיבט הפיזיולוגי-רפואי, היבטי שיבוץ ותכנון כוח אדם, מנגנוני מיון, פיתוח הפיקוד העתידי, היבטים הקשורים במילואים, היבטים הנוגעים לשירות המשותף ועוד", נכתב בהודעת צה"ל על הקמת הצוות.
בימים האחרונים (9.11.2020) דן בג"צ בעתירה שהגישו חמש נשים (מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי, סריה עמר ועוד פלונית אחת) באותו נושא. לפחות הארבע הראשונות עתידות להתגייס לצה"ל במרץ 2021. על פי שדולת הנשים בישראל ונעמת, שביקשו להצטרף לעתירה, צה"ל אינו פועל על פי החלטת וועדת שגב מלפני 13 שנים (פעלה ב2007) וכן על פי בג"צ אליס מילר משנת 2000 שבגינו התווסף סעיף 16א לחוק שירות הביטחון (שוויון בשירות (תיקון מס' 11) תש"ס-2000).
מה אומר החוק? ובכן, לסעיף שנוסף לפני עשרים שנים, יש שלושה סעיפים. "לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.", "לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.", "דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר."
נעמת ושדולת הנשים טוענים כי "בפועל, צה"ל מפעיל פרקטיקה הפוכה." לפי הכתוב, "בשנת 2007 ,מונתה ועדת שגב לבחון את עיצוב שירות הנשים בצבא. הועדה קבעה את העיקרון של "האדם הנכון במקום הנכון", ולפיו על צה"ל להפסיק עם שיטת המיון לפי מין המועמד/ת, ולעבור לשיטת מיון לפי כישורים ויכולות לתפקיד. ועדת שגב קבעה שכל התפקידים בצה"ל, ללא יוצא מן הכלל, צריכים להיות פתוחים בפני נשים, ובכלל זה, תפקידי לחימה."
עוד בכתוב: " .למרות זאת, גם כיום, בשנת 2020 ,פועל צה"ל בניגוד לדין ובניגוד להמלצות ועדת שגב. במקום לפתוח את כל התפקידים באופן שוויוני לשני המינים, ולסגור בפני נשים רק את אלה שבשל אופיים ומהותם, נשים לא יוכלו לשרת בהם, הצבא פועל הפוך. כל תפקיד שלא נפתח על-ידי הצבא לנשים, סגור בפניהן."
המדינה (צה"ל) רצתה למחוק את העתירה בגלל שצה"ל כבר פועל בנושא. "המדינה תטען כי העתירה לוקה באי-מיצוי הליכים מהותי עובר להגשתה", נכתב בתשובת המדינה. "[...] להלן תוצג החלטת הרמטכ"ל בדבר הקמת צוות בדיקה מקצועי לסוגיה מושא העתירה בטרם קבלת החלטות בנושא, והמדינה תטען, כי דינה של העתירה להידחות על-הסף בהיותה עתירה מוקדמת אשר אינה בשלה לבירור ולביקורת שיפוטית בעת הזו, טרם שיושלם התהליך המקצועי שעל קיומו הורה הרמטכ"ל."
עוד טוען צה"ל כי: "בצה"ל משרתות כיום אלפי לוחמות, המהוות כ-17 אחוזים מכלל הכוח הלוחם בצבא. אשר לסוגיה המועלית בעתירה בעניין שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים, שעיקרם כאמור ביחידות שונות בחיל הרגלים, יצוין כי בתפקידים אלו לא שולבו נשים במשך השנים. זאת, בין היתר, על רקע ממצאי בחינה מקצועית שנערכה בצה"ל בראשית שנות ה-2000 שבחנה גם את מקצוע "לוחם חי"ר", ובה עלה כי ישנה סבירות נמוכה לאפשרות שילוב נשים במקצוע לחימה זה, לאור הנתונים שנבחנו והדרישות הפיזיולוגיות של התפקיד."
על פי התשובה של צה"ל, נכון למועד גיוס העותרות (מרץ 2021) נשים יכולות לשרת בתפקידי לחימה בקורס חובלים, תפקידי לחימה בחיל התותחנים, חיל האיסוף הקרבי וחילוץ והצלה בפיקוד העורף. העותרות, כאמור, רוצות לשרת ביחידות מיוחדות, בהן מטכ"ל ושייטת 13.
"להערכת המשיבים, עבודת הצוות המקצועי אינה צפויה להסתיים טרם מועד גיוסן של העותרות. עם זאת, ככל שבהמשך הדרך, במהלך שירותן, תתקבל החלטה על שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים, וככל שיהיה הדבר רלבנטי והעותרות יחפצו בכך, ניתן יהיה לבחון באופן פרטני את האפשרות כי יתמיינו לתפקידים אלה מתוך השירות הצבאי", כותבים בתשובת צה"ל.
ובכן, בג"צ לא דחה או ביטל את העתירה, אלא הפך להיות גוף מפקח על הוועדה של צה"ל. לפחות בהקשר לוח הזמנים. הדיון הבא אמור להתקיים באפריל, כאשר הצוות המיוחד אמור לעדכן את בג"צ בהתקדמות.
על פי החלטת בג"צ (בג"ץ 3227/20 \ בג"ץ 6522/20), "לאחר ששמענו את טענות הצדדים בעתירות שבכותרת, החלטנו לדחות את המשך הדיון בעתירות עד לקבלת הודעת עדכון מטעם המשיבים לגבי התקדמות עבודת הצוות המקצועי. ההודעה המעדכנת תוגש עד יום 11.4.2021, ולאחר הגשתה יוחלט על המשך הטיפול בעתירות", כתבו כבוד הנשיאה א' חיות, כבוד השופט מ' מזוז וכבוד השופטת י' וילנר שדנו בעתירה.
במסגרת דיון בעתירה לבג"צ סביב לוחמות לעתיד שרוצות לשרת בסיירות מיוחדות, צה"ל שלח תגובה. במסגרתה, עולה כי נשים הם עמוד תווך בכוח הלוחם בצבא. סקירה
אלוף יואל סטריק. צילום: דו"צ
הוועדה שהקים צה"ל לבחינת גיוס נשים ליחידות מיוחדות כלוחמות התחילה לפעול באוגוסט האחרון. היעד, כשנה פעילות במטרה לגבש המלצה לרמטכ"ל. בראש הצוות הרב זרועי עומד מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק. כסגן ראש הצוות משמש תת-אלוף אליעזר טולדנו, אשר סיים לאחרונה את תפקידו כמפקד אוגדת עזה.
"הצוות יבחן את נושא שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל על כלל היבטיו ובהם: ההיבט הפיזיולוגי-רפואי, היבטי שיבוץ ותכנון כוח אדם, מנגנוני מיון, פיתוח הפיקוד העתידי, היבטים הקשורים במילואים, היבטים הנוגעים לשירות המשותף ועוד", נכתב בהודעת צה"ל על הקמת הצוות.
בימים האחרונים (9.11.2020) דן בג"צ בעתירה שהגישו חמש נשים (מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי, סריה עמר ועוד פלונית אחת) באותו נושא. לפחות הארבע הראשונות עתידות להתגייס לצה"ל במרץ 2021. על פי שדולת הנשים בישראל ונעמת, שביקשו להצטרף לעתירה, צה"ל אינו פועל על פי החלטת וועדת שגב מלפני 13 שנים (פעלה ב2007) וכן על פי בג"צ אליס מילר משנת 2000 שבגינו התווסף סעיף 16א לחוק שירות הביטחון (שוויון בשירות (תיקון מס' 11) תש"ס-2000).
מה אומר החוק? ובכן, לסעיף שנוסף לפני עשרים שנים, יש שלושה סעיפים. "לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.", "לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.", "דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר."
נעמת ושדולת הנשים טוענים כי "בפועל, צה"ל מפעיל פרקטיקה הפוכה." לפי הכתוב, "בשנת 2007 ,מונתה ועדת שגב לבחון את עיצוב שירות הנשים בצבא. הועדה קבעה את העיקרון של "האדם הנכון במקום הנכון", ולפיו על צה"ל להפסיק עם שיטת המיון לפי מין המועמד/ת, ולעבור לשיטת מיון לפי כישורים ויכולות לתפקיד. ועדת שגב קבעה שכל התפקידים בצה"ל, ללא יוצא מן הכלל, צריכים להיות פתוחים בפני נשים, ובכלל זה, תפקידי לחימה."
עוד בכתוב: " .למרות זאת, גם כיום, בשנת 2020 ,פועל צה"ל בניגוד לדין ובניגוד להמלצות ועדת שגב. במקום לפתוח את כל התפקידים באופן שוויוני לשני המינים, ולסגור בפני נשים רק את אלה שבשל אופיים ומהותם, נשים לא יוכלו לשרת בהם, הצבא פועל הפוך. כל תפקיד שלא נפתח על-ידי הצבא לנשים, סגור בפניהן."
המדינה (צה"ל) רצתה למחוק את העתירה בגלל שצה"ל כבר פועל בנושא. "המדינה תטען כי העתירה לוקה באי-מיצוי הליכים מהותי עובר להגשתה", נכתב בתשובת המדינה. "[...] להלן תוצג החלטת הרמטכ"ל בדבר הקמת צוות בדיקה מקצועי לסוגיה מושא העתירה בטרם קבלת החלטות בנושא, והמדינה תטען, כי דינה של העתירה להידחות על-הסף בהיותה עתירה מוקדמת אשר אינה בשלה לבירור ולביקורת שיפוטית בעת הזו, טרם שיושלם התהליך המקצועי שעל קיומו הורה הרמטכ"ל."
עוד טוען צה"ל כי: "בצה"ל משרתות כיום אלפי לוחמות, המהוות כ-17 אחוזים מכלל הכוח הלוחם בצבא. אשר לסוגיה המועלית בעתירה בעניין שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים, שעיקרם כאמור ביחידות שונות בחיל הרגלים, יצוין כי בתפקידים אלו לא שולבו נשים במשך השנים. זאת, בין היתר, על רקע ממצאי בחינה מקצועית שנערכה בצה"ל בראשית שנות ה-2000 שבחנה גם את מקצוע "לוחם חי"ר", ובה עלה כי ישנה סבירות נמוכה לאפשרות שילוב נשים במקצוע לחימה זה, לאור הנתונים שנבחנו והדרישות הפיזיולוגיות של התפקיד."
על פי התשובה של צה"ל, נכון למועד גיוס העותרות (מרץ 2021) נשים יכולות לשרת בתפקידי לחימה בקורס חובלים, תפקידי לחימה בחיל התותחנים, חיל האיסוף הקרבי וחילוץ והצלה בפיקוד העורף. העותרות, כאמור, רוצות לשרת ביחידות מיוחדות, בהן מטכ"ל ושייטת 13.
"להערכת המשיבים, עבודת הצוות המקצועי אינה צפויה להסתיים טרם מועד גיוסן של העותרות. עם זאת, ככל שבהמשך הדרך, במהלך שירותן, תתקבל החלטה על שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים, וככל שיהיה הדבר רלבנטי והעותרות יחפצו בכך, ניתן יהיה לבחון באופן פרטני את האפשרות כי יתמיינו לתפקידים אלה מתוך השירות הצבאי", כותבים בתשובת צה"ל.
ובכן, בג"צ לא דחה או ביטל את העתירה, אלא הפך להיות גוף מפקח על הוועדה של צה"ל. לפחות בהקשר לוח הזמנים. הדיון הבא אמור להתקיים באפריל, כאשר הצוות המיוחד אמור לעדכן את בג"צ בהתקדמות.
על פי החלטת בג"צ (בג"ץ 3227/20 \ בג"ץ 6522/20), "לאחר ששמענו את טענות הצדדים בעתירות שבכותרת, החלטנו לדחות את המשך הדיון בעתירות עד לקבלת הודעת עדכון מטעם המשיבים לגבי התקדמות עבודת הצוות המקצועי. ההודעה המעדכנת תוגש עד יום 11.4.2021, ולאחר הגשתה יוחלט על המשך הטיפול בעתירות", כתבו כבוד הנשיאה א' חיות, כבוד השופט מ' מזוז וכבוד השופטת י' וילנר שדנו בעתירה.
