מקרה אמיתי: משטרת ישראל לא מסוגלת לאתר מטריד בטלפון
פניה של ישראלית למערכת ישראל דיפנס, לאחר שלא קיבלה טיפול ראוי במשטרה, חושף את אוזלת היד של המשטרה בפשעים המבוססים על תשתית סלולרית
עמי רוחקס דומבה
| 10/11/2020
צילום: משטרת ישראל
מקרה אמיתי שהגיע למערכת ישראל דיפנס חושף כי משטרת ישראל לא מסוגלת לאתר מטריד טלפוני. במקרה דנן, (פרטי האשה שמורים במערכת), מטריד טלפוני החל להתקשר לאזרחית ישראלית ולשלוח אליה תמונות וסרטונים אינטימיים (לא שלו). חלק מהפניות כללו גם ניסיון לשיחות וידאו עם הקורבן.
ההודעות נשלחו ממספרים שונים אשר לא עלו בחיפוש פשוט בגוגל. ההערכה היא כי המטריד, דובר עברית רהוטה, ככל הנראה ישראלי, משתמש בטלפונים חד פעמיים לצורך ההטרדות. שיטת פעולה זו מקשה על המשטרה או הקורבן לאתר את זהות המטריד.
האשה פנתה לתחנת משטרה בעקבות ההטרדות ופתחה תלונה רשמית בנושא. לאחר בדיקה במשטרה טוענים שלא הצליחו לזהות את המטריד. זאת, על אף שהמשטרה מחזיקה יכולות סייבר וסיגינט עצמאיות. כלל השיחות נעשות ממספרים ישראלים, כלומר, עברו דרך רשתות סלולריות ישראליות.
לאחר בדיקה של המשטרה מסרו למתלוננת כי התלונה נסגרה. "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה ובוצעו בתיק מגוון פעולות חקירה. לאחר מיצויין הוחלט על סגירת התיק", נאמר בתגובה הרשמית. בשיחה עם הדוברת הרלוונטית במשטרה, הובהר כי המשטרה , כאמור, לא הצליחה לזהות את המטריד.
בשיחה של המתלוננת עם המשטרה, הובהר משהו אחר. לה אמרו כי החשוד כן זוהה, אך אין צו שופט הדרוש לאיתור סלולרי רשמי על מנת להתחיל חקירה. בכל מקרה, העובדה שמישהו משתמש ברשת סלולרית ישראלית להטריד נשים ישראליות, ולמשטרה אין פתרון, צריכה להדליק נורה אדומה במשרד לביטחון פנים.
אם קיים פער טכנולוגי, תהליכי או משפטי הנדרש למשטרה על מנת לבצע חקירות כאלו - זה הזמן להשלים אותו. אם יש יכולות, והמשטרה מתחמקת מטיפול, זה דורש טיפול אחר. הכרחי לא פחות. במקרה דנן, לא ברור האם המטרידן הפיל ברשתו עוד קורבנות בישראל שטרם התלוננו במשטרה או בעיתונות.
פניה של ישראלית למערכת ישראל דיפנס, לאחר שלא קיבלה טיפול ראוי במשטרה, חושף את אוזלת היד של המשטרה בפשעים המבוססים על תשתית סלולרית
צילום: משטרת ישראל
מקרה אמיתי שהגיע למערכת ישראל דיפנס חושף כי משטרת ישראל לא מסוגלת לאתר מטריד טלפוני. במקרה דנן, (פרטי האשה שמורים במערכת), מטריד טלפוני החל להתקשר לאזרחית ישראלית ולשלוח אליה תמונות וסרטונים אינטימיים (לא שלו). חלק מהפניות כללו גם ניסיון לשיחות וידאו עם הקורבן.
ההודעות נשלחו ממספרים שונים אשר לא עלו בחיפוש פשוט בגוגל. ההערכה היא כי המטריד, דובר עברית רהוטה, ככל הנראה ישראלי, משתמש בטלפונים חד פעמיים לצורך ההטרדות. שיטת פעולה זו מקשה על המשטרה או הקורבן לאתר את זהות המטריד.
האשה פנתה לתחנת משטרה בעקבות ההטרדות ופתחה תלונה רשמית בנושא. לאחר בדיקה במשטרה טוענים שלא הצליחו לזהות את המטריד. זאת, על אף שהמשטרה מחזיקה יכולות סייבר וסיגינט עצמאיות. כלל השיחות נעשות ממספרים ישראלים, כלומר, עברו דרך רשתות סלולריות ישראליות.
לאחר בדיקה של המשטרה מסרו למתלוננת כי התלונה נסגרה. "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה ובוצעו בתיק מגוון פעולות חקירה. לאחר מיצויין הוחלט על סגירת התיק", נאמר בתגובה הרשמית. בשיחה עם הדוברת הרלוונטית במשטרה, הובהר כי המשטרה , כאמור, לא הצליחה לזהות את המטריד.
בשיחה של המתלוננת עם המשטרה, הובהר משהו אחר. לה אמרו כי החשוד כן זוהה, אך אין צו שופט הדרוש לאיתור סלולרי רשמי על מנת להתחיל חקירה. בכל מקרה, העובדה שמישהו משתמש ברשת סלולרית ישראלית להטריד נשים ישראליות, ולמשטרה אין פתרון, צריכה להדליק נורה אדומה במשרד לביטחון פנים.
אם קיים פער טכנולוגי, תהליכי או משפטי הנדרש למשטרה על מנת לבצע חקירות כאלו - זה הזמן להשלים אותו. אם יש יכולות, והמשטרה מתחמקת מטיפול, זה דורש טיפול אחר. הכרחי לא פחות. במקרה דנן, לא ברור האם המטרידן הפיל ברשתו עוד קורבנות בישראל שטרם התלוננו במשטרה או בעיתונות.
