הציונות הצבאית א'
מאת זאב ז'בוטינסקי, עורך ראשי אריה נאור, הוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל ומרכז מורשת בגין, 2019
אפרים לפיד
| 10/11/2020
באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי, אשר נפטר ב-1940, לפני 80 שנה, ניחן בכישרון רב להבעה בע"פ ובכתב של חזונו ורעיונותיו. באמצעות ספר נוסף, שהועמד לציבור הרחב, ניתן להעריך את תרומתו לחשיבה הציונית ולבחון תובנות אלה בהשלכותיהן גם לימינו.
אחד המקורות החדשים להגותו של ז'בוטינסקי, שיצא לאור לאחרונה בעברית, הוא כרך ראשון בסדרת הכרכים העוסקים בציונות הצבאית. הספר נפתח בביקורת על הפאסיביות שאפיינה את תגובת היהודים לאיומים ולהתקפות עליהם בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ונמשך בדבריו על הגדודים העבריים שלחמו אז במסגרת הצבא הבריטי לשחרור ארץ־ישראל מהאימפריה העות'מאנית.
שנתיים נאבקו ז'בוטינסקי וטרומפלדור כמעט לבדם בממסד הציוני ובממשלת בריטניה, עד שהוקמה יחידה צבאית יהודית שתילחם למען ארץ־ישראל, "הגדודים העבריים". הספר העדכני מתבסס על 'מגילת הגדוד', בה סיכם את האימונים והלחימה של כוח צבאי יהודי ראשון מסוגו בתחילת המאה ה-20.
ז'בו ידע להעביר את המסרים בכל פורום. בהופיעו בפני 150 חיילים משוחררים בעצרת בתל אביב ב-1926 הזכיר את תרומתה החשובה של הצהרת בלפור ובאותו הקשר ביקר את ההסתדרות הציונית (קרי, חיים וייצמן). הוא קבע כי הגדודים בפעילותם בחזית והחיילים היהודים בארץ במלחמת העולם הראשונה הם שהבטיחו שקט וסדר.
רעיון זה, כמו רבים אחרים מאותו מסר, מייחד את ז'בוטינסקי, מהוגי הציונות בני דורו – המעשה הצבאי. תחילה ארגן הגנה מפני פורעים בגולה, בהמשך הקים כוח צבאי עברי מאורגן ומאומן, שיילחם במסגרת הצבא הבריטי על שחרור ארץ ישראל מידי התורכים, וב-1920, לידיעת הרבים שלא זוכרים, היה מפקד סניף "ההגנה" בירושלים.
הוא עדיין לא השתמש במונח 'הרתעה', אך קרא למי שאוחז במקל ובאגרוף להיות מצויד בעקשנות, פיתח את דוקטרינת 'קיר הברזל' ועמד בראש תנועת בית"ר (גם זאת לידיעת מי שלא זוכרים – "ברית יוסף תרומפלדור"), שהיתה מסגרת קדם-צבאית, הרבה לפני שצמחו מסגרות כאלה במדינת ישראל העצמאית. הוא השווה את הצורך הלאומי בכוח הגנה לצורך האנושי במזון.
הספר כולל הערות רבות וחשובות, לא משאיר שם או מונח בלתי מוסבר, או אירוע שחשוב להבין את הרקע שלו. על השנים מתום מלחמת העולם הראשונה עד השנייה משמשים מאמריו ונאומיו של ז'בוטינסקי מקור טוב למידע ולהגות.
מאת זאב ז'בוטינסקי, עורך ראשי אריה נאור, הוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל ומרכז מורשת בגין, 2019
באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי, אשר נפטר ב-1940, לפני 80 שנה, ניחן בכישרון רב להבעה בע"פ ובכתב של חזונו ורעיונותיו. באמצעות ספר נוסף, שהועמד לציבור הרחב, ניתן להעריך את תרומתו לחשיבה הציונית ולבחון תובנות אלה בהשלכותיהן גם לימינו.
אחד המקורות החדשים להגותו של ז'בוטינסקי, שיצא לאור לאחרונה בעברית, הוא כרך ראשון בסדרת הכרכים העוסקים בציונות הצבאית. הספר נפתח בביקורת על הפאסיביות שאפיינה את תגובת היהודים לאיומים ולהתקפות עליהם בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ונמשך בדבריו על הגדודים העבריים שלחמו אז במסגרת הצבא הבריטי לשחרור ארץ־ישראל מהאימפריה העות'מאנית.
שנתיים נאבקו ז'בוטינסקי וטרומפלדור כמעט לבדם בממסד הציוני ובממשלת בריטניה, עד שהוקמה יחידה צבאית יהודית שתילחם למען ארץ־ישראל, "הגדודים העבריים". הספר העדכני מתבסס על 'מגילת הגדוד', בה סיכם את האימונים והלחימה של כוח צבאי יהודי ראשון מסוגו בתחילת המאה ה-20.
ז'בו ידע להעביר את המסרים בכל פורום. בהופיעו בפני 150 חיילים משוחררים בעצרת בתל אביב ב-1926 הזכיר את תרומתה החשובה של הצהרת בלפור ובאותו הקשר ביקר את ההסתדרות הציונית (קרי, חיים וייצמן). הוא קבע כי הגדודים בפעילותם בחזית והחיילים היהודים בארץ במלחמת העולם הראשונה הם שהבטיחו שקט וסדר.
רעיון זה, כמו רבים אחרים מאותו מסר, מייחד את ז'בוטינסקי, מהוגי הציונות בני דורו – המעשה הצבאי. תחילה ארגן הגנה מפני פורעים בגולה, בהמשך הקים כוח צבאי עברי מאורגן ומאומן, שיילחם במסגרת הצבא הבריטי על שחרור ארץ ישראל מידי התורכים, וב-1920, לידיעת הרבים שלא זוכרים, היה מפקד סניף "ההגנה" בירושלים.
הוא עדיין לא השתמש במונח 'הרתעה', אך קרא למי שאוחז במקל ובאגרוף להיות מצויד בעקשנות, פיתח את דוקטרינת 'קיר הברזל' ועמד בראש תנועת בית"ר (גם זאת לידיעת מי שלא זוכרים – "ברית יוסף תרומפלדור"), שהיתה מסגרת קדם-צבאית, הרבה לפני שצמחו מסגרות כאלה במדינת ישראל העצמאית. הוא השווה את הצורך הלאומי בכוח הגנה לצורך האנושי במזון.
הספר כולל הערות רבות וחשובות, לא משאיר שם או מונח בלתי מוסבר, או אירוע שחשוב להבין את הרקע שלו. על השנים מתום מלחמת העולם הראשונה עד השנייה משמשים מאמריו ונאומיו של ז'בוטינסקי מקור טוב למידע ולהגות.
