הערכה: פגיעה בפרטיות החולים במהלך חקירות אפידמולוגיות
עמותת "פרטיות ישראל" מתריעה כי מספר רב של גופים עוסק בחקירות אפדימיולוגיות אוספים מידע אישי בלי נהלים מסודרים
עמי רוחקס דומבה
| 09/11/2020
bigstock
עמותת "פרטיות ישראל" מתריעה כי מספר רב של גופים עוסק בחקירות אפדימיולוגיות ואוסף מידע אישי רגיש על חולים ומי שנפגשו עימם, בלא נהלים מסודרים ולעתים קרובות באמצעות ציוד אישי של החוקרים. העמותה דורשת משר הבריאות ופרויקטור הקורונה הנכנס, פרופ' נחמן אש, לגבש ולפרסם נוהל מקיף שיסדיר באופן רוחבי את אופן הניהול והשימוש במידע אפידמיולוגי על-ידי גופים שעורכים חקירות אפידמיולוגיות.
בין הגופים שעורכים כיום חקירות אפידמיולוגיות ניתן למצוא את משרד הבריאות, הרשויות המקומיות, פיקוד העורף בצה"ל, ביטוח לאומי, חברות פרטיות, וארגונים עצמאיים שקמו במטרה לתת מענה למערך אפידמיולוגי לא מתפקד. איסוף מידע אינטימי בחקירה אפידמיולוגית מעורר שאלות כבדות משקל כשהוא מבוצע על-ידי גורמים רבים, בצורה לא מנוהלת ולא מפוקחת: מי מנהל את המידע? מי מוודא שהמידע לא עובר לגורמים לא מורשים? איפה המידע נשמר? מי מורשה לגשת למידע? האם ניתן לסרב למסירת מידע? ועוד שאלות רבות.
במכתב לשר הבריאות, יולי אדלשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, פרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' גמזו ופרויקטור הקורונה הנכנס, פרופ' אש, דורשת פרטיות ישראל לגבש ולפרסם כללים והנחיות לשימוש במידע אפידמיולוגי. פרסום ההנחיות יאפשר לציבור לדעת מהן זכויותיו וחובותיו במסגרת חקירה אפידמיודולוגיות, וימנע את חשיפת המידע לגורמים לא מורשים.
העמותה קראה לאחרונה גם לרשות להגנת הפרטיות להתערב בנושא, ולפרסם בדחיפות הנחיות על אודות מותר ואסור בשימוש במידע אפידמיולוגי. במכתבה לרשות להגנת הפרטיות ציינה פרטיות ישראל - "אין די בהנחיות וחובה לקיים פיקוחים שיוודאו מה קורה באמת בשטח".
מנכ"לית "פרטיות ישראל", נעמה מטרסו, הוסיפה: "בהיעדר ניהול המידע על-ידי גורם מרכזי אחד – לא ניתן לאתר מוקדי התפרצות, לגבש המלצות בדבר פתיחה וסגירה של מקומות ציבוריים, ולא ניתן לפקח על אופן השימוש במידע. יש לוודא ולפקח שלא נעשה שימוש במידע הרגיש של הציבור לצרכים שאינם בריאותיים".
עמותת "פרטיות ישראל" מתריעה כי מספר רב של גופים עוסק בחקירות אפדימיולוגיות אוספים מידע אישי בלי נהלים מסודרים
bigstock
עמותת "פרטיות ישראל" מתריעה כי מספר רב של גופים עוסק בחקירות אפדימיולוגיות ואוסף מידע אישי רגיש על חולים ומי שנפגשו עימם, בלא נהלים מסודרים ולעתים קרובות באמצעות ציוד אישי של החוקרים. העמותה דורשת משר הבריאות ופרויקטור הקורונה הנכנס, פרופ' נחמן אש, לגבש ולפרסם נוהל מקיף שיסדיר באופן רוחבי את אופן הניהול והשימוש במידע אפידמיולוגי על-ידי גופים שעורכים חקירות אפידמיולוגיות.
בין הגופים שעורכים כיום חקירות אפידמיולוגיות ניתן למצוא את משרד הבריאות, הרשויות המקומיות, פיקוד העורף בצה"ל, ביטוח לאומי, חברות פרטיות, וארגונים עצמאיים שקמו במטרה לתת מענה למערך אפידמיולוגי לא מתפקד. איסוף מידע אינטימי בחקירה אפידמיולוגית מעורר שאלות כבדות משקל כשהוא מבוצע על-ידי גורמים רבים, בצורה לא מנוהלת ולא מפוקחת: מי מנהל את המידע? מי מוודא שהמידע לא עובר לגורמים לא מורשים? איפה המידע נשמר? מי מורשה לגשת למידע? האם ניתן לסרב למסירת מידע? ועוד שאלות רבות.
במכתב לשר הבריאות, יולי אדלשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, פרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' גמזו ופרויקטור הקורונה הנכנס, פרופ' אש, דורשת פרטיות ישראל לגבש ולפרסם כללים והנחיות לשימוש במידע אפידמיולוגי. פרסום ההנחיות יאפשר לציבור לדעת מהן זכויותיו וחובותיו במסגרת חקירה אפידמיודולוגיות, וימנע את חשיפת המידע לגורמים לא מורשים.
העמותה קראה לאחרונה גם לרשות להגנת הפרטיות להתערב בנושא, ולפרסם בדחיפות הנחיות על אודות מותר ואסור בשימוש במידע אפידמיולוגי. במכתבה לרשות להגנת הפרטיות ציינה פרטיות ישראל - "אין די בהנחיות וחובה לקיים פיקוחים שיוודאו מה קורה באמת בשטח".
מנכ"לית "פרטיות ישראל", נעמה מטרסו, הוסיפה: "בהיעדר ניהול המידע על-ידי גורם מרכזי אחד – לא ניתן לאתר מוקדי התפרצות, לגבש המלצות בדבר פתיחה וסגירה של מקומות ציבוריים, ולא ניתן לפקח על אופן השימוש במידע. יש לוודא ולפקח שלא נעשה שימוש במידע הרגיש של הציבור לצרכים שאינם בריאותיים".
