״אהיה הנשיא של כולם״: ביידן נבחר לנשיאות ארה״ב
לאחר ארבעה ימים של קרב צמוד ומתוח, הכריזו אמש כל הרשתות המובילות כי ג׳ו ביידן ניצח את הנשיא המכהן דונלד טראמפ לאחר שגרף את 20 האלקטורים של פנסילבניה. היעד הראשון: הקמת כוח משימה למאבק בקורונה
מנדי קוגוסובסקי
| 08/11/2020
ביידו והאריס בנאום הניצחון, הלילה. צילום: Andrew Harnik/Pool via REUTERS
ג׳וזף רובינט ביידן הבן הוא הנשיא הנבחר ה-46 של ארצות הברית, והוא צפוי להיות מושבע לתפקידו ב-20 בינואר 2021. אתמול, מעט אחרי השעה שש בערב (שעון ישראל), הכריזה רשת סי.אן.אן – ולאחריה כל שאר הרשתות האמריקניות המובילות, בכללן פוקס ניוז – כי ביידן גרף את עשרים האלקטורים של פנסילבניה, מה שהעביר אותו אל מעבר לסף הנדרש של 270 אלקטורים, אל 273. יש לציין כי הספירה בפנסילבניה (ובמרבית המדינות בארה״ב, למעשה), טרם הסתיימה, אך הפער שפתח על הנשיא המכהן טראמפ לא ניתן לסגירה. טראמפ עצמו מסרב להודות בתבוסה וממשיך לטעון להונאת בחירות, ללא כל ביסוס. הוא מסתגר בבית הלבן עם עורכי דינו ומתכנן את שלבי המאבק המשפטי בתוצאות, מאבק שסיכוייו להצליח אפסיים, וספק אם בכלל ייצא לפועל בסופו של דבר.
״אהיה הנשיא של כולכם, גם של מי שלא הצביע עבורי״, כתב ביידן בחשבון הטוויטר שלו לאחר היוודע התוצאות. בנאום הניצחון שנשא לפנות בוקר (שעון ישראל), מחוץ למטה הבחירות שלו בעיר ווילמינגטון שבדלאוור, המשיך את הרטוריקה הפייסנית ואמר כי ״זה הזמן להנמיך את הלהבות, לראות זה את זה שוב, להקשיב זה לזה שוב. אני נשבע להיות נשיא ששואף לא לפלג, כי אם לאחד. שלא רואה מדינות אדומות ומדינות כחולות, רק את מדינות (states) הברית. נשיא שיעבוד עם כל ליבו לזכות באמון העם כולו״. לקול תשואות הקהל אמר ביידן כי ״הלילה, העולם כולו צופה באמריקה. אני מאמין שהאמריקה הטובה ביותר שלנו היא מגדלור עבור העולם״.
חגיגות שמחה ספונטניות פרצו ברחבי המעוזים הדמוקרטיים של ארצות הברית, המהווים את עיקר הערים הגדולות במדינה, והמונים זרמו לרחובות והניפו את דגלי ארצות הברית וכן שלטים שקראו לאיחוד ותקווה – וגם כאלה שנשאו מסרים לנשיא טראמפ, בשפה בוטה יותר או פחות, בסגנון ״זה נגמר״ ו״אתה מפוטר״. מסעדות ובתי קפה רבים בניו יורק, פילדלפיה, לוס אנג׳לס ועוד חילקו שמפניה לקהל. גם מגישי החדשות של הרשתות הגדולות, במיוחד הנמנים על אוכלוסיות מיעוט במדינה, התקשו לעצור את התרגשותם והביעו הקלה מסיומן של ארבע שנים בהם חשו כי המיעוטים בארה״ב נדחקים לשוליים יותר ויותר.
ואכן, במהלך הקריירה הפוליטית הענפה שלו בנה לעצמו ביידן, יליד 1942, שם של אדם מתון, מאחד, שקול, אדם שבא ״מהעם״ וחווה טרגדיות קשות מנשוא בחייו, ולכן מסוגל להבין את הקשיים והמצוקות היומיומיים ולגלות אמפתיה. כילד, חווה ביידן שבר משפחתי לאחר שאביו איבד את עבודתו, מה שהוביל למעבר המשפחה מפנסילבניה לדלאוור בחיפוש אחר פרנסה. בשנת 1972, בגיל 30 בלבד, נבחר לסנאטור של מדינת דלאוור מטעם המפלגה הדמוקרטית. עוד בטרם הושבע חווה את אחת משתי הטרגדיות המעצבות של חייו: אשתו ובתו התינוקת נהרגו בתאונת דרכים, ושני בניו נפצעו. ההשבעה לסנאט נערכה ליד מיטת בית החולים של בנו בו, שנפטר לפני כחמש שנים לאחר מאבק בסרטן.
בשנת 1988, ניסה ביידן לראשונה את כוחו במרוץ לנשיאות ארה״ב, אך הפסיד בפריימריז הדמוקרטיים למייקל דוקאקיס (שהפסיד את הבחירות עצמן לג׳ורג׳ בוש האב). הוא ניסה שוב את מזלו בשנת 2008, והפסיד לסנאטור אלמוני וכריזמטי שסחף את ההמונים, ברק אובמה, שהפך אותו לסגנו. לאורך שתי הכהונות של הנשיא אובמה היו ידועים השניים ביחסים החמים ביניהם, ואובמה אמר פעמים רבות כי ביידן הפך אותו לנשיא טוב יותר. בשבועות האחרונים, בישורת האחרונה של הקמפיין, התגייס אובמה למען סגנו לשעבר ונאם במספר עצרות.
״איזו עדות זו לאופיו של ג׳ו, על כך שהייתה לו התעוזה לשבור את אחד המחסומים המשמעותיים ביותר שקיימים במדינתנו, ולבחור באישה להיות סגנית הנשיא שלו!״, אמרה הלילה סגנית הנשיא הנבחרת, קמלה האריס, סנאטורית ממדינת קליפורניה שכיהנה לפני כן כתובעת הכללית של המדינה. האריס, ילידת 1964, היא התגשמות החלום האמריקני: אמה היגרה מהודו לארה״ב בגיל 19 על מנת לעסוק בחקר סרטן השד, ואביה היגר מג׳מייקה והפך לפרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. כלומר, האריס עושה היסטוריה לא רק כאישה הראשונה (״אך לא האחרונה״, כפי שאמרה הלילה) שתישא בתפקיד סגנית נשיא ארה״ב, אלא גם כאדם השחור והדרום-אסייתי בתפקיד. כמו ביידן, היא תומכת בזכויות להט״ב, בהרחבת מתן אשרות שהייה והגירה למיעוטים, ובמאבק במשבר האקלים.
הצמד הכריז כי הדבר הראשון שיתבצע, כבר ביום שני הקרוב, הוא הקמת צוות משימה מדעי למלחמה במגפת הקורונה, ששוברת שיאים שליליים בימים האחרונים עם למעלה מ-120 אלף מקרים המאובחנים מדי יום. מעניין לציין כי למרות שלא הייתה שמירה על ריחוק חברתי, מרבית האנשים שגדשו את הרחובות הלילה עטו מסיכות, וכך כמובן גם הנשיא הנבחר, סגנית הנשיא הנבחרת (שוויתרו על החיבוק המסורתי והסתפקו ב ״כיף אגרוף״), ובני משפחותיהם שהצטרפו אליהם על במת הניצחון.
ובקצרה, לגבי מה שצפוי ישראל תחת הנשיא החדש: ג׳ו ביידן ידוע כאוהד ישראל מושבע, וכך גם סגניתו (שנשואה ליהודי-אמריקני). ביידן מפגין בקיאות רבה בסכסוך עם הפלסטינים, והוא עוקב אחרי הנושא כבר מימיו הראשונים בסנאט, ומאמין בפתרון שתי המדינות. לאחר התקופה הראשונית של התרכזות במדיניות פנים, בהתגברות על נגיף הקורונה ובניסיונות איחוי אמריקה השסועה, ניתן לצפות לניסיונות לחידוש הדיאלוג בין הצדדים, ועבור הפלסטינים – לאוזן קשבת יותר בבית הלבן. בניגוד לטראמפ, ביידן צפוי לנקוט בקו תקיף בנוגע לבנייה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, אותה הוא רואה כמכשול מרכזי לשלום. יש להניח שעוד לא שכח את סטירת הלחי שקיבל בשנת 2010 כאשר, במהלך ביקור בישראל, הודיעה ממשלת נתניהו על תכניות להקמת 1,600 יחידות דיור נוספות במזרח ירושלים. בנוגע לנורמליזציה האזורית, סביר שביידן ימשיך את הקו שהתחיל קודמו ויפעל לכינון יחסים עם מדינות נוספות, סעודיה בראשן, גם אם לא באותו עזוז.
בניגוד לכל מנהיגי העולם החופשי, רה״מ נתניהו – שקיווה כמובן לניצחון של טראמפ – התמהמה ולא בירך את הנשיא הנבחר ביידן על ניצחונו עד לשעות הבוקר המוקדמות, החלטה שגררה ביקורת פוליטית בתוך ישראל ועוררה את תשומת לבה של התקשורת ברחבי העולם.
לאחר ארבעה ימים של קרב צמוד ומתוח, הכריזו אמש כל הרשתות המובילות כי ג׳ו ביידן ניצח את הנשיא המכהן דונלד טראמפ לאחר שגרף את 20 האלקטורים של פנסילבניה. היעד הראשון: הקמת כוח משימה למאבק בקורונה
ביידו והאריס בנאום הניצחון, הלילה. צילום: Andrew Harnik/Pool via REUTERS
ג׳וזף רובינט ביידן הבן הוא הנשיא הנבחר ה-46 של ארצות הברית, והוא צפוי להיות מושבע לתפקידו ב-20 בינואר 2021. אתמול, מעט אחרי השעה שש בערב (שעון ישראל), הכריזה רשת סי.אן.אן – ולאחריה כל שאר הרשתות האמריקניות המובילות, בכללן פוקס ניוז – כי ביידן גרף את עשרים האלקטורים של פנסילבניה, מה שהעביר אותו אל מעבר לסף הנדרש של 270 אלקטורים, אל 273. יש לציין כי הספירה בפנסילבניה (ובמרבית המדינות בארה״ב, למעשה), טרם הסתיימה, אך הפער שפתח על הנשיא המכהן טראמפ לא ניתן לסגירה. טראמפ עצמו מסרב להודות בתבוסה וממשיך לטעון להונאת בחירות, ללא כל ביסוס. הוא מסתגר בבית הלבן עם עורכי דינו ומתכנן את שלבי המאבק המשפטי בתוצאות, מאבק שסיכוייו להצליח אפסיים, וספק אם בכלל ייצא לפועל בסופו של דבר.
״אהיה הנשיא של כולכם, גם של מי שלא הצביע עבורי״, כתב ביידן בחשבון הטוויטר שלו לאחר היוודע התוצאות. בנאום הניצחון שנשא לפנות בוקר (שעון ישראל), מחוץ למטה הבחירות שלו בעיר ווילמינגטון שבדלאוור, המשיך את הרטוריקה הפייסנית ואמר כי ״זה הזמן להנמיך את הלהבות, לראות זה את זה שוב, להקשיב זה לזה שוב. אני נשבע להיות נשיא ששואף לא לפלג, כי אם לאחד. שלא רואה מדינות אדומות ומדינות כחולות, רק את מדינות (states) הברית. נשיא שיעבוד עם כל ליבו לזכות באמון העם כולו״. לקול תשואות הקהל אמר ביידן כי ״הלילה, העולם כולו צופה באמריקה. אני מאמין שהאמריקה הטובה ביותר שלנו היא מגדלור עבור העולם״.
חגיגות שמחה ספונטניות פרצו ברחבי המעוזים הדמוקרטיים של ארצות הברית, המהווים את עיקר הערים הגדולות במדינה, והמונים זרמו לרחובות והניפו את דגלי ארצות הברית וכן שלטים שקראו לאיחוד ותקווה – וגם כאלה שנשאו מסרים לנשיא טראמפ, בשפה בוטה יותר או פחות, בסגנון ״זה נגמר״ ו״אתה מפוטר״. מסעדות ובתי קפה רבים בניו יורק, פילדלפיה, לוס אנג׳לס ועוד חילקו שמפניה לקהל. גם מגישי החדשות של הרשתות הגדולות, במיוחד הנמנים על אוכלוסיות מיעוט במדינה, התקשו לעצור את התרגשותם והביעו הקלה מסיומן של ארבע שנים בהם חשו כי המיעוטים בארה״ב נדחקים לשוליים יותר ויותר.
ואכן, במהלך הקריירה הפוליטית הענפה שלו בנה לעצמו ביידן, יליד 1942, שם של אדם מתון, מאחד, שקול, אדם שבא ״מהעם״ וחווה טרגדיות קשות מנשוא בחייו, ולכן מסוגל להבין את הקשיים והמצוקות היומיומיים ולגלות אמפתיה. כילד, חווה ביידן שבר משפחתי לאחר שאביו איבד את עבודתו, מה שהוביל למעבר המשפחה מפנסילבניה לדלאוור בחיפוש אחר פרנסה. בשנת 1972, בגיל 30 בלבד, נבחר לסנאטור של מדינת דלאוור מטעם המפלגה הדמוקרטית. עוד בטרם הושבע חווה את אחת משתי הטרגדיות המעצבות של חייו: אשתו ובתו התינוקת נהרגו בתאונת דרכים, ושני בניו נפצעו. ההשבעה לסנאט נערכה ליד מיטת בית החולים של בנו בו, שנפטר לפני כחמש שנים לאחר מאבק בסרטן.
בשנת 1988, ניסה ביידן לראשונה את כוחו במרוץ לנשיאות ארה״ב, אך הפסיד בפריימריז הדמוקרטיים למייקל דוקאקיס (שהפסיד את הבחירות עצמן לג׳ורג׳ בוש האב). הוא ניסה שוב את מזלו בשנת 2008, והפסיד לסנאטור אלמוני וכריזמטי שסחף את ההמונים, ברק אובמה, שהפך אותו לסגנו. לאורך שתי הכהונות של הנשיא אובמה היו ידועים השניים ביחסים החמים ביניהם, ואובמה אמר פעמים רבות כי ביידן הפך אותו לנשיא טוב יותר. בשבועות האחרונים, בישורת האחרונה של הקמפיין, התגייס אובמה למען סגנו לשעבר ונאם במספר עצרות.
״איזו עדות זו לאופיו של ג׳ו, על כך שהייתה לו התעוזה לשבור את אחד המחסומים המשמעותיים ביותר שקיימים במדינתנו, ולבחור באישה להיות סגנית הנשיא שלו!״, אמרה הלילה סגנית הנשיא הנבחרת, קמלה האריס, סנאטורית ממדינת קליפורניה שכיהנה לפני כן כתובעת הכללית של המדינה. האריס, ילידת 1964, היא התגשמות החלום האמריקני: אמה היגרה מהודו לארה״ב בגיל 19 על מנת לעסוק בחקר סרטן השד, ואביה היגר מג׳מייקה והפך לפרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. כלומר, האריס עושה היסטוריה לא רק כאישה הראשונה (״אך לא האחרונה״, כפי שאמרה הלילה) שתישא בתפקיד סגנית נשיא ארה״ב, אלא גם כאדם השחור והדרום-אסייתי בתפקיד. כמו ביידן, היא תומכת בזכויות להט״ב, בהרחבת מתן אשרות שהייה והגירה למיעוטים, ובמאבק במשבר האקלים.
הצמד הכריז כי הדבר הראשון שיתבצע, כבר ביום שני הקרוב, הוא הקמת צוות משימה מדעי למלחמה במגפת הקורונה, ששוברת שיאים שליליים בימים האחרונים עם למעלה מ-120 אלף מקרים המאובחנים מדי יום. מעניין לציין כי למרות שלא הייתה שמירה על ריחוק חברתי, מרבית האנשים שגדשו את הרחובות הלילה עטו מסיכות, וכך כמובן גם הנשיא הנבחר, סגנית הנשיא הנבחרת (שוויתרו על החיבוק המסורתי והסתפקו ב ״כיף אגרוף״), ובני משפחותיהם שהצטרפו אליהם על במת הניצחון.
ובקצרה, לגבי מה שצפוי ישראל תחת הנשיא החדש: ג׳ו ביידן ידוע כאוהד ישראל מושבע, וכך גם סגניתו (שנשואה ליהודי-אמריקני). ביידן מפגין בקיאות רבה בסכסוך עם הפלסטינים, והוא עוקב אחרי הנושא כבר מימיו הראשונים בסנאט, ומאמין בפתרון שתי המדינות. לאחר התקופה הראשונית של התרכזות במדיניות פנים, בהתגברות על נגיף הקורונה ובניסיונות איחוי אמריקה השסועה, ניתן לצפות לניסיונות לחידוש הדיאלוג בין הצדדים, ועבור הפלסטינים – לאוזן קשבת יותר בבית הלבן. בניגוד לטראמפ, ביידן צפוי לנקוט בקו תקיף בנוגע לבנייה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, אותה הוא רואה כמכשול מרכזי לשלום. יש להניח שעוד לא שכח את סטירת הלחי שקיבל בשנת 2010 כאשר, במהלך ביקור בישראל, הודיעה ממשלת נתניהו על תכניות להקמת 1,600 יחידות דיור נוספות במזרח ירושלים. בנוגע לנורמליזציה האזורית, סביר שביידן ימשיך את הקו שהתחיל קודמו ויפעל לכינון יחסים עם מדינות נוספות, סעודיה בראשן, גם אם לא באותו עזוז.
בניגוד לכל מנהיגי העולם החופשי, רה״מ נתניהו – שקיווה כמובן לניצחון של טראמפ – התמהמה ולא בירך את הנשיא הנבחר ביידן על ניצחונו עד לשעות הבוקר המוקדמות, החלטה שגררה ביקורת פוליטית בתוך ישראל ועוררה את תשומת לבה של התקשורת ברחבי העולם.
