פיקציה או תיקון עוול: משרד הביטחון בדרך להתעמת עם בנקים ביו"ש
בסוף השנה תפוג הדחייה של יישום תיקון 67 ביו"ש. השאלה: האם משרד הביטחון יתן לצה"ל אישור לחלט כספים מבנקים פלסטינים ששולמו למחבלים מורשעים בישראל. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 05/11/2020
משרד הביטחון דוחה במהלך החודשים האחרונים את יישום תיקון סעיף 67 ביו"ש שיתיר לצה"ל לחלט כספים מבנקים ביו"ש שמעבירים משכורות למחבלים שרצחו ישראלים. הסיבה לכך לא ברורה. התזה המרכזית היא כי הממשלה חוששת מקריסה פיננסית של הרשות. הדחייה בפועל מגיעה בתצורת צו אלוף פיקוד מרכז שמתחדש כל תקופה. בפעם האחרונה (סוף ספטמבר האחרון) האריך אלוף תמיר ידעי את הצו עד לסוף דצמבר הקרוב.
כעת, ישנם פרסומים בתקשורת הישראלית הטוענים כי המשרד לא יאריך יותר את הצו, והתיקון יכנס לתוקף. המשמעות היא כי בנק שיעביר משכורות למחבלים בישראל, למשפחותיהם בשטחים, או לכל מאן דבעי שיקבל את הכסף בשמם, יהיה חשוף לפעולות חילוט מעשיות של צה"ל. כן, ככה פשוט. צה"ל יכנס לבנק (כפי שעשה ברמאללה בעבר) ויקח כסף בגובה הסכומים שהועברו דרך הבנק למחבלים מורשעים. הכסף ילך לקופת האוצר. ומדובר בעשרות מליוני ש"ח בשנה.
אבל, אליה וקוץ בה. במקביל להשחזת הסכינים (לכאורה) במשרד הביטחון, ברשות לא שוקדים על השמרים ומקימים בנק לאומי לרשות הפלסטינית. וכן, ניחשתם נכון, הוא ישמש כמסלקה לכספים שמועברים למחבלים מורשעים. "הבנק ההולך ומוקם יקרא “בנק העצמאות לפיתוח ולהשקעות”. מועד פתיחתו טרם פורסם. המנהל המיועד של הבנק הוא ביאן קאסם, איש כספים בעל ניסיון בתחום ההשקעות והבנקאות.", כותבים בפרסום של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.
"ההון הראשוני של הבנק יהיה לפחות עשרים מיליון דולרים, שישולמו מקופת הרשות הפלסטינית. הבנק לא יהיה כפוף לרשות המוניטרית של הרשות שכן אין המדובר, בבנק שגרתי הפועל באמות המידה המקובלים. [...] הקמת הבנק הממשלתי מהווה מבחינתם פתרון יצירתי, שיסייע להם להמשיך להעביר את התשלומים למשפחות תוך עקיפה של איומי הסנקציות של ישראל נגד הבנקים המסחריים הפועלים בשטחי הרשות."
המשמעות היא כי בעוד לציבור הישראלי ימכרו "מלחמה עיקשת בתשלומי משכורות למחבלים", במציאות המשכורות ימשיכו להגיע דרך בנק העצמאות לפיתוח ולהשקעות. באותה מידה שבה נתפסים בציבור הישראלי הצווים שמוציא משרד הביטחון לחילוט כספים המגיעים למחבלים. רק שצווים אלו תקפים רק לכספים הנמצאים בבנקים ישראלים או לחילופין, לאזרחים ישראלים. צו של ממשלת ישראל תקף רק על תחום ריבונותה (שטח ואנשים).
יתרה מכך, גם אם תיקון 67 יכנס לתוקף, ולצה"ל תהיה זכות לחלט כספים מבנקים ביו"ש, מעשית, מישהו בממשלה צריך לאשר לו לעשות זאת. וראינו איך, למשל, הממשלה מפעילה את החוק לקיזוז כספים. בפועל לא היה קיזוז כספים בשנים 2019-2020 כנגד משכורות ששולמו למחבלים שרצחו או ניסו לרצוח ישראלים. גם כאשר לקחו את הממשלה לבג"צ, לשאול מדוע הממשלה אינה מקיימת את החוק, הממשלה ביקשה דחייה. התירוץ הרשמי הוא העיסוק בקורונה. טוב שיש תירוצים.
לסיכום, הממשלה הנוכחית והקודמת עשו כל שביכולתן לאפשר לרשות העברת תשלומי משכורות למחבלים. במילים אחרות, הממשלה בישראל תומכת באופן מעשי בתשלום משכורות למחבלים מורשעים. אין דרך יפה לומר זאת. זו המציאות. האם כעת החליטו במשרד הביטחון לשנס מותניים ולהתחיל למנוע תשלומים אלו? ובכן, שר הביטחון הוא זה שיחליט האם מדובר בפיקציה או תיקון עוול.
בסוף השנה תפוג הדחייה של יישום תיקון 67 ביו"ש. השאלה: האם משרד הביטחון יתן לצה"ל אישור לחלט כספים מבנקים פלסטינים ששולמו למחבלים מורשעים בישראל. פרשנות
משרד הביטחון דוחה במהלך החודשים האחרונים את יישום תיקון סעיף 67 ביו"ש שיתיר לצה"ל לחלט כספים מבנקים ביו"ש שמעבירים משכורות למחבלים שרצחו ישראלים. הסיבה לכך לא ברורה. התזה המרכזית היא כי הממשלה חוששת מקריסה פיננסית של הרשות. הדחייה בפועל מגיעה בתצורת צו אלוף פיקוד מרכז שמתחדש כל תקופה. בפעם האחרונה (סוף ספטמבר האחרון) האריך אלוף תמיר ידעי את הצו עד לסוף דצמבר הקרוב.
כעת, ישנם פרסומים בתקשורת הישראלית הטוענים כי המשרד לא יאריך יותר את הצו, והתיקון יכנס לתוקף. המשמעות היא כי בנק שיעביר משכורות למחבלים בישראל, למשפחותיהם בשטחים, או לכל מאן דבעי שיקבל את הכסף בשמם, יהיה חשוף לפעולות חילוט מעשיות של צה"ל. כן, ככה פשוט. צה"ל יכנס לבנק (כפי שעשה ברמאללה בעבר) ויקח כסף בגובה הסכומים שהועברו דרך הבנק למחבלים מורשעים. הכסף ילך לקופת האוצר. ומדובר בעשרות מליוני ש"ח בשנה.
אבל, אליה וקוץ בה. במקביל להשחזת הסכינים (לכאורה) במשרד הביטחון, ברשות לא שוקדים על השמרים ומקימים בנק לאומי לרשות הפלסטינית. וכן, ניחשתם נכון, הוא ישמש כמסלקה לכספים שמועברים למחבלים מורשעים. "הבנק ההולך ומוקם יקרא “בנק העצמאות לפיתוח ולהשקעות”. מועד פתיחתו טרם פורסם. המנהל המיועד של הבנק הוא ביאן קאסם, איש כספים בעל ניסיון בתחום ההשקעות והבנקאות.", כותבים בפרסום של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.
"ההון הראשוני של הבנק יהיה לפחות עשרים מיליון דולרים, שישולמו מקופת הרשות הפלסטינית. הבנק לא יהיה כפוף לרשות המוניטרית של הרשות שכן אין המדובר, בבנק שגרתי הפועל באמות המידה המקובלים. [...] הקמת הבנק הממשלתי מהווה מבחינתם פתרון יצירתי, שיסייע להם להמשיך להעביר את התשלומים למשפחות תוך עקיפה של איומי הסנקציות של ישראל נגד הבנקים המסחריים הפועלים בשטחי הרשות."
המשמעות היא כי בעוד לציבור הישראלי ימכרו "מלחמה עיקשת בתשלומי משכורות למחבלים", במציאות המשכורות ימשיכו להגיע דרך בנק העצמאות לפיתוח ולהשקעות. באותה מידה שבה נתפסים בציבור הישראלי הצווים שמוציא משרד הביטחון לחילוט כספים המגיעים למחבלים. רק שצווים אלו תקפים רק לכספים הנמצאים בבנקים ישראלים או לחילופין, לאזרחים ישראלים. צו של ממשלת ישראל תקף רק על תחום ריבונותה (שטח ואנשים).
יתרה מכך, גם אם תיקון 67 יכנס לתוקף, ולצה"ל תהיה זכות לחלט כספים מבנקים ביו"ש, מעשית, מישהו בממשלה צריך לאשר לו לעשות זאת. וראינו איך, למשל, הממשלה מפעילה את החוק לקיזוז כספים. בפועל לא היה קיזוז כספים בשנים 2019-2020 כנגד משכורות ששולמו למחבלים שרצחו או ניסו לרצוח ישראלים. גם כאשר לקחו את הממשלה לבג"צ, לשאול מדוע הממשלה אינה מקיימת את החוק, הממשלה ביקשה דחייה. התירוץ הרשמי הוא העיסוק בקורונה. טוב שיש תירוצים.
לסיכום, הממשלה הנוכחית והקודמת עשו כל שביכולתן לאפשר לרשות העברת תשלומי משכורות למחבלים. במילים אחרות, הממשלה בישראל תומכת באופן מעשי בתשלום משכורות למחבלים מורשעים. אין דרך יפה לומר זאת. זו המציאות. האם כעת החליטו במשרד הביטחון לשנס מותניים ולהתחיל למנוע תשלומים אלו? ובכן, שר הביטחון הוא זה שיחליט האם מדובר בפיקציה או תיקון עוול.