כתב תביעה חושף: הפסד של מאות אלפי שקלים בגלל החלטה של אפ"י

תביעה נגד משרד הכלכלה בגין העדר אישור למוצר דו-שימושי חושפת את ההגמוניה של משרד הביטחון בתחום הייצוא הביטחוני. מיוחד

אלון ולך. מייסד חברת אויוניקה אלחוטית בע"מ. קרדיט: אלון ולך

כתב תביעה (ע"א 57844-04-19 ) חושף כי חברת אויוניקה אלחוטית בע"מ הפסידה סכום של כ-490,000 ש"ח בגלל החלטה שרירותית של האגף לפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון (אפ"י). על פי הפרסום,  המערערת, חברה העוסקת בייצור ושיווק של רכיבים אלקטרונייים, ביקשה בשנת 2013 למכור לחברה טורקית שבשם A.S. SAMA עשרים יחידות של מוצר שהוגדר על ידה בבקשה שהגישה לאפ"י כ"חוסם נגד מטעני צד אלחוטיים." 

דו-שימושי או רשימת חימוש

החברה, שרצתה עסקה מול לקוח בטורקיה, הגישה בקשה לקבלת רישיון ייצוא ממשרד הכלכלה. מאחר שהמוצר מוגדר כמוצר "דו-שימושי" וגם ברשימת החימוש, החלו דיונים בין הכלכלה לביטחון. מי אחראי לספק את אישור הייצוא. יצויין כי טרם עסקה זו, בוצעו כתריסר עסקאות של מוצר דומה מאד עם אותה חברה טורקית החל מ2005.

למרות שהבקשה הוגשה למשרד הכלכלה, העיסוק בבקשה עבר לאפ"י במשרד הביטחון. זאת, בשל ההגמוניה של משרד הביטחון על תחום הייצוא הביטחוני. בשונה מארה"ב למשל, שם משרד האוצר מנפיק אישורי ייצוא למוצרים דו-שימושיים,  בארץ משרד הכלכלה הוא למעשה חותמת גומי של משרד הביטחון בתחום זה. 

ובכן, לאחר קבלת הבקשה ובחינתה, הודיע אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון כי המוצר נכלל ברשימת המוצרים שבצו הפיקוח על יצוא ביטחוני, לכן, בהתאם לסעיף 6(א) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, על החברה להגיש את בקשתה לקבלת רישיון לאפ"י. באפ"י טענו כי המוצר מיועד להפעלה או פיצוץ של מטעני חבלה, ולכן מפוקח תחתם ולא כדו-שימושי תחת משרד הכלכלה. 

מאידך, במשרד הכלכלה טענו כי המוצר מיועד ללקוח טורקי אזרחי , ולכן המוצר הינו דו שימושי ואינו דורש פיקוח של אפ"י. הבקשה של משרד הכלכלה הגיע על רקע דיון שנערך שנה קודם לכן, בין משרד הכלכלה לביטחון, במסגרתו נידונה האפשרות להקל על ייצואנים בתחום הHLS באמצעות סיווג חלק ממוצרים בשוק זה כדו שימושיים. דיונים אלו לא הסתיימו בהחלטה מנהלתית כלשהי. 

בהחלטת משרד הביטחון והכלכלה נאמר כי העיסוק בייצוא המוצר לטורקיה מקבל משנה תוקף מאז אירוע המרמרה בחודש מאי 2010. "בשל סיבות של ביטחון לאומי", נכתב. "היכן בעולם הלא ביטחוני יש שימוש במטעני צד שאותם אמור חוסם זה לשבש? אולי רק בעולם התחתון", כותב מאיר שליט, אז ראש אפ"י בתצהיר בנוגע לתביעה. 

נזק של מאות אלפי שקלים

כדי לא להפסיד את העסקה, "החברה נמנעה מלהגיש בקשה לאפ"י לקבלת רישיון ליצוא המוצר לחברה הטורקית. במקום זאת, היא שינתה את המוצר באופן שלא הצריך קבלת רישיון ייצוא ומכרה את החוסמים לחברה הטורקית במחיר מופחת, 9,000 דולר ליחידה במקום 15,000 דולר  - המחיר עליו הוסכם לטענתה עבור המוצר המקורי", נכתב בכתב הערעור לפסיקה בתביעה. 

"[החברה] המערערת תבעה את המשיבה [המדינה] על הנזקים הכספיים שנגרמו לה, לטענתה, מסירובה של המשיבה לתת לה רישיון יצוא למוצר: ההפרש בין מחיר העסקה עבור המוצר המקורי לבין מחיר העסקה עבור המוצר המופחת – סך השווה ל-120,000 דולר, "פגיעה במוניטין" – 50,000 ש"ח ו"אובדן זמן עבודה ונזק בלתי ממוני" – 20,000 ש"ח, ובסה"כ – 490,000 ש"ח."

לטענת החברה הצורך בקבלת רישיון מאפ"י גרם לכישלון העסקה, מאחר שקבלת רישיון לפי חוק הפיקוח הינו "הליך סיזיפי" האורך חודשים ארוכים והמצריך פעולות רבות ויקרות. לדבריה, החברה הטורקית לא הסכימה להמתין לסיום הליך קבלת הרישיון מאפ"י, ולכן היא נאלצה לשנות את החוסמים ולמכור אותם במחיר מופחת, כדי להקטין את נזקיה.

במשרד הביטחון טענו כי החברה לא הציגה מיהו הלקוח הסופי בטורקיה. וכן החברה לא ערערה על החלטתה לפני ועדת המנכ"לים בהתאם לסעיף 8 לצו היבוא והיצוא. בעניין הפיצוי הכספי, טוענים במשרד הביטחון כי "לא הונחה תשתית ראייתית למעשה עשוי ולנזק שהתגבש. בהקשר זה נטען כי המערערת ציינה בבקשה שהגישה למשיבה [המדינה] כי אין עדיין חוזה עם החברה הטורקית וכן לא הובאה עדות לפיה החברה הטורקית לא הסכימה להמתין עד תום הליכי קבלת הרישיון מאפ"י. [...] וכי גם לגוף העניין, לאור סיווגו של המוצר, ההחלטה כי בקשת הרישיון תידון בפני אפ"י היא ההחלטה הנכונה." 

דחיית הערעור

בסופו של דבר, בית המשפט דחה את ערעור החברה וחייב אותה בתשלום עשרות אלפי שקלים הוצאות משפט. הטענה של בית המשפט היא שהחברה הייתה צריכה לפעול בהליך מנהלתי מול ועדת המנכ"לים ולא באמצעות תביעת נזיקין אזרחית.

"בית המשפט בעצם קבע שהניסיון של החברה לתקוף את ההחלטה בעניינה באמצעות הגשת תביעה אזרחית בגין הנזק היתה שגויה וכי הדרך הנכונה לערער על החלטה שכזו הינה באמצעות נסיון לשכנע את הרשות, ערעור לועדת המנכ״לים ולאחר מכן הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט כנגד החלטת הסיווג ולא תביעה כספית", מסביר סא"ל (מיל') עו״ד בני קוזניץ ממשרד קוזניץ, פסח ושות׳ אומר בהקשר החלטת בית המשפט. 

אולי יעניין אותך גם