דעה: שימוש בכלי שב"כ לטובת התמודדות עם נשק ביולוגי
השימוש בכלי שב"כ לצורך התמודדות עם מגיפת הקורונה מציבה אותו כפוטנציאל בסל כלים להתמודדות עם נשק ביולוגי בדמות מגיפה בהנדסת אנוש
עמי רוחקס דומבה
| 03/11/2020
bigstock
בעוד מקור מגיפת הקורונה באופן רשמי הוא הליך אקראי של מעבר נגיף מחיה לאדם, מגיפה דומה יכולה להיות תוצאה של הנדסת אנוש. במילים אחרות, מגיפות עתידיות, בעלות מאפיינים דומים לקורונה, יכולות להיות תוצאה של נשק ביולוגי. היות ומדינת ישראל החליטה להפעיל את שב"כ לצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בקורונה, עולה השאלה האם ניתן לנצל יכולות שב"כ אלו לצורך התמודדות עם נשק ביולוגי.
מדובר בתחום הקרוי בעגה מקצועית CBRN. בתרגום חופשי לעברית, אלו אמצעי הגנה בפני הפעלה של נשק כימי, ביולוגי, רדיולוגי וגרעיני הננקטים במצבים של הפעלת נשק זה. בישראל, הגופים העוסקים בכך הם הוועדה לאנרגיה אטומית, מל"ל, פיקוד העורף והרשויות המקומיות יחד עם מנהל החירום במשרד הפנים. מדינת ישראל, כמו כל מדינה, אמורה להכין כלים להתמודדות עם מגיפות שיכולות לשמש כנשק ביולוגי.
ובכן, אמור זה שם של דג. התפרצות מגיפת הקורונה הראתה לציבור הישראלי שהמציאות רחוקה מהאידיאל. מגיפת הקורונה תפסה את ישראל לא מוכנה. הפתעה כמו יום הכיפורים, רק בצורת נגיף. לא טנקים מצרים או סורים. גם במקרה זה שירותי הביון של ישראל כשלו במתן התראה. הנגיף התפרץ בנובמבר בסין. עד מרץ, מועד ההתפרצות בישראל, לא נעשה כלום.
לצד כשלון ההתראה, גם ההכנות למגיפה כשלו. כלל הגופים שצויינו קודם לכן, לא היו מוכנים למגיפה. מערכת הבריאות הוזנחה לפחות עשור טרם הקורונה, והקיבולת המוגבלת שלה הכתיבה שני סגרים ארוכים ששיתקו חלק ניכר מהכלכלה הישראלית. כלל ארגוני החירום, כולל הצבא, נעדרו פרוצודורות מוכנות ליום מגיפה כזו. הכנסת והממשלה נעדרו חקיקה מתאימה להתמודדות עם מגיפה, עובדה שחייבה את המערכת הפוליטית להשתמש בתקנות שעת חירום הרומסות חלק מהדמוקרטיה הישראלית
בצורה אחרת, מדינת ישראל לא הייתה ערוכה להתמודדות עם נשק ביולוגי. ייתכן והקורונה תשנה זאת, ייתכן ולא. אם אכן רוצים להשליך ממגיפת הקורונה לנשק ביולוגי, יכולות המעקב של שב"כ הן חלק מהותי מסל הפתרונות. מה מציע שב"כ? ובכן, בעוד היכולות הטכניות מוסתרות מהציבור למען שמירה על יכולות סיכול טרור, חלקן נחשפו. כן ידוע כי שב"כ מבוסס על איכונים סלולריים. בין שמדובר במידע המתקבל כאותות ישירות מהמכשיר או מהתאים הסלולריים (טריאנגולציה).
התהליך החוקי שהתקבע בתקופת הקורונה הוא שמשרד הבריאות מעביר פרטי חולה מאומת לשב"כ, מתבצע איתור של מסלול המנוי והמפגשים שלו והפרטים נשלחים חזרה למשרד הבריאות. פרטים אלו משמשים לחקירה אפידמולוגית אנושית שבסופה כלל החשודים בהדבקות נשלחים לבידוד. בנוסף, אותן יכולות שב"כ יכולות לעזור בפיקוח על הנדרשים לבידוד. לראות שאינם מפרים בידוד.
יתרון נוסף ביכולות שב"כ שהן מוכרות, נוסו בקורונה, וניתן לחוקק חוקים מתאימים לשימוש בהן בעת מלחמה ביולוגית. בקורונה יכולות שב"כ אושרו תחת תקנות חירום במהירות. במקום זאת, ניתן לחוקק בצורה מסודרת שימוש ביכולות אלו למצבים עתידיים ללא הלחץ, תוך כלל השיקולים. זאת ועוד, לשב"כ כבר יש נהלים פנימיים שנכתבו בקורונה שיאפשרו לו לעקוב אחרי אזרחים בעת מגיפה גם במצבים עתידיים.
שאלתי את שב"כ האם מישהו כבר דיבר איתם בנושא, מסתבר שטרם. פניתי גם למל"ל שהפנו אותי חזרה לשב"כ לתשובה. ובכן, אולי טכנולוגיות ותהליכים מבצעיים אפשר לתקן, קבלת החלטות כנראה שלא. הדיון על יכולות שב"כ בעת שימוש בנשק ביולוגי צריך לשאול את השאלה האם נכון להשתמש בשב"כ, או למשל, להעניק את המנדט למשטרה או צה"ל.
שב"כ במהותו הוקם לסכל טרור ולמנוע חתרנות פוליטית שתערער את המשטר. הוא אינו אמור לעקוב אחרי אזרחי תמימים. מטבע הדברים יש לו יכולות טכניות שנבנו לצורך סיכול טרור, אותן הסבו במהירות לניטור מגיפה. עם זאת, בעבודת מטה מסודרת, ייתכן והמסקנה תהיה להקים יכולות כאלו בגוף אופרטיבי אחר. מצד שני, היות ויכולות איכון הן משאב הדורש תחזוקה ופיתוח (למשל כניסת רשת 5G), עולה השאלה האם נכון לממן שני גופים עם יכולות כאלו במקביל לצורך פתרון לאירוע נדיר כמו מלחמה ביולוגית.
בדבר אחד אין ספק - הקורונה היא אימון רטוב למלחמה ביולוגית. ממשלת ישראל כבר נתפסה עם המכנסיים למטה פעם אחת במרץ 2020 בטיפול במגיפה. כעת, ניתן ללמוד מהמצב, ולהתכונן כראוי למגיפה בהנדסת אנוש.
השימוש בכלי שב"כ לצורך התמודדות עם מגיפת הקורונה מציבה אותו כפוטנציאל בסל כלים להתמודדות עם נשק ביולוגי בדמות מגיפה בהנדסת אנוש
bigstock
בעוד מקור מגיפת הקורונה באופן רשמי הוא הליך אקראי של מעבר נגיף מחיה לאדם, מגיפה דומה יכולה להיות תוצאה של הנדסת אנוש. במילים אחרות, מגיפות עתידיות, בעלות מאפיינים דומים לקורונה, יכולות להיות תוצאה של נשק ביולוגי. היות ומדינת ישראל החליטה להפעיל את שב"כ לצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בקורונה, עולה השאלה האם ניתן לנצל יכולות שב"כ אלו לצורך התמודדות עם נשק ביולוגי.
מדובר בתחום הקרוי בעגה מקצועית CBRN. בתרגום חופשי לעברית, אלו אמצעי הגנה בפני הפעלה של נשק כימי, ביולוגי, רדיולוגי וגרעיני הננקטים במצבים של הפעלת נשק זה. בישראל, הגופים העוסקים בכך הם הוועדה לאנרגיה אטומית, מל"ל, פיקוד העורף והרשויות המקומיות יחד עם מנהל החירום במשרד הפנים. מדינת ישראל, כמו כל מדינה, אמורה להכין כלים להתמודדות עם מגיפות שיכולות לשמש כנשק ביולוגי.
ובכן, אמור זה שם של דג. התפרצות מגיפת הקורונה הראתה לציבור הישראלי שהמציאות רחוקה מהאידיאל. מגיפת הקורונה תפסה את ישראל לא מוכנה. הפתעה כמו יום הכיפורים, רק בצורת נגיף. לא טנקים מצרים או סורים. גם במקרה זה שירותי הביון של ישראל כשלו במתן התראה. הנגיף התפרץ בנובמבר בסין. עד מרץ, מועד ההתפרצות בישראל, לא נעשה כלום.
לצד כשלון ההתראה, גם ההכנות למגיפה כשלו. כלל הגופים שצויינו קודם לכן, לא היו מוכנים למגיפה. מערכת הבריאות הוזנחה לפחות עשור טרם הקורונה, והקיבולת המוגבלת שלה הכתיבה שני סגרים ארוכים ששיתקו חלק ניכר מהכלכלה הישראלית. כלל ארגוני החירום, כולל הצבא, נעדרו פרוצודורות מוכנות ליום מגיפה כזו. הכנסת והממשלה נעדרו חקיקה מתאימה להתמודדות עם מגיפה, עובדה שחייבה את המערכת הפוליטית להשתמש בתקנות שעת חירום הרומסות חלק מהדמוקרטיה הישראלית
בצורה אחרת, מדינת ישראל לא הייתה ערוכה להתמודדות עם נשק ביולוגי. ייתכן והקורונה תשנה זאת, ייתכן ולא. אם אכן רוצים להשליך ממגיפת הקורונה לנשק ביולוגי, יכולות המעקב של שב"כ הן חלק מהותי מסל הפתרונות. מה מציע שב"כ? ובכן, בעוד היכולות הטכניות מוסתרות מהציבור למען שמירה על יכולות סיכול טרור, חלקן נחשפו. כן ידוע כי שב"כ מבוסס על איכונים סלולריים. בין שמדובר במידע המתקבל כאותות ישירות מהמכשיר או מהתאים הסלולריים (טריאנגולציה).
התהליך החוקי שהתקבע בתקופת הקורונה הוא שמשרד הבריאות מעביר פרטי חולה מאומת לשב"כ, מתבצע איתור של מסלול המנוי והמפגשים שלו והפרטים נשלחים חזרה למשרד הבריאות. פרטים אלו משמשים לחקירה אפידמולוגית אנושית שבסופה כלל החשודים בהדבקות נשלחים לבידוד. בנוסף, אותן יכולות שב"כ יכולות לעזור בפיקוח על הנדרשים לבידוד. לראות שאינם מפרים בידוד.
יתרון נוסף ביכולות שב"כ שהן מוכרות, נוסו בקורונה, וניתן לחוקק חוקים מתאימים לשימוש בהן בעת מלחמה ביולוגית. בקורונה יכולות שב"כ אושרו תחת תקנות חירום במהירות. במקום זאת, ניתן לחוקק בצורה מסודרת שימוש ביכולות אלו למצבים עתידיים ללא הלחץ, תוך כלל השיקולים. זאת ועוד, לשב"כ כבר יש נהלים פנימיים שנכתבו בקורונה שיאפשרו לו לעקוב אחרי אזרחים בעת מגיפה גם במצבים עתידיים.
שאלתי את שב"כ האם מישהו כבר דיבר איתם בנושא, מסתבר שטרם. פניתי גם למל"ל שהפנו אותי חזרה לשב"כ לתשובה. ובכן, אולי טכנולוגיות ותהליכים מבצעיים אפשר לתקן, קבלת החלטות כנראה שלא. הדיון על יכולות שב"כ בעת שימוש בנשק ביולוגי צריך לשאול את השאלה האם נכון להשתמש בשב"כ, או למשל, להעניק את המנדט למשטרה או צה"ל.
שב"כ במהותו הוקם לסכל טרור ולמנוע חתרנות פוליטית שתערער את המשטר. הוא אינו אמור לעקוב אחרי אזרחי תמימים. מטבע הדברים יש לו יכולות טכניות שנבנו לצורך סיכול טרור, אותן הסבו במהירות לניטור מגיפה. עם זאת, בעבודת מטה מסודרת, ייתכן והמסקנה תהיה להקים יכולות כאלו בגוף אופרטיבי אחר. מצד שני, היות ויכולות איכון הן משאב הדורש תחזוקה ופיתוח (למשל כניסת רשת 5G), עולה השאלה האם נכון לממן שני גופים עם יכולות כאלו במקביל לצורך פתרון לאירוע נדיר כמו מלחמה ביולוגית.
בדבר אחד אין ספק - הקורונה היא אימון רטוב למלחמה ביולוגית. ממשלת ישראל כבר נתפסה עם המכנסיים למטה פעם אחת במרץ 2020 בטיפול במגיפה. כעת, ניתן ללמוד מהמצב, ולהתכונן כראוי למגיפה בהנדסת אנוש.
