צה"ל: אי אפשר לקיים צבא על בסיס 30 חודשי שירות

ההחלטה על קיצור השירות הצבאי ל-30 חודשים (במקום 32) התקבלה בכנסת בדצמבר 2016. עם זאת, צה"ל לא מימש את ההחלטה

קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, דנה אתמול (א') בשירות הדיפרנציאלי וקיצור שירות הגברים בצה"ל וכן בנושא בהוקרה ותגמול לחיילים משוחררים. בדיון השני השתתף ראש אגף כח אדם בצה"ל, אלוף מוטי אלמוז, ובשניהם השתתף תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל.

ח"כ ברביבאי פתחה את הדיון בקיצור השירות: "זוהי ישיבת המשך למפגש קודם, סגור, שקיימנו עם נציגי צה"ל בספטמבר לבחינת משמעויות קיצור השירות, ובו נאמר לנו מפורשות שהצבא לא יודע להתנהל עם אורך שירות גברים של 30 חודשים. בדיון הקודם לא שמענו את עמדת שר הביטחון בנושא ונקווה לשמוע אותה היום"

"אם הייתה כאן התנהלות תקינה, היינו דנים קודם בשאלות מודל צבא העם, חוק הגיוס והאוכלוסיות עליהן יחול, מה האלטרנטיבות למודל הגיוס, הבחנה בין גברים לנשים מבחינת אורך שירות ותפקידים ועוד. אבל, במציאות הפוליטית הקיימת לא מתקיימים דיוני עומק, ודנים לא לפי החשיבות אלא לפי הדחיפות, וזהו הנושא הדחוף לאור הדגל שהרים הצבא בפנינו".

עו"ד ערן יוסף, הייעוץ המשפטי למשרד הביטחון: "לצערי אין לי עמדה סופית להציג בעניין הזה. הנתונים, כפי שצה"ל הציג בפני הוועדה, הוצגו גם בפני שר הביטחון והדברים בהחלט מחייבים בחינה. אבל עם הקשב בעיקר לנושא הקורונה ונושאים מדיניים וביטחוניים דחופים, והמצב הפוליטי המורכב, בחית הנושא טרם מוצתה. המצב המשפטי ברור לשר הביטחון, ובהיעדר פעולה אקטיבית לשינוי החוק, הצבא צריך להיערך לשירות של 30 חודשי לגברים. לא התקבלה החלטה לקידום תיקון לקיצור השירות ולא התחילה פעולה כלשהי בנושא, עד לסיום בחינת הדברים וקבלת החלטת השר"

ח"כ ברביבאי: "ההחלטה על קיצור השירות התקבלה בכנסת בדצמבר 2016. זה לא שהתקלנו את השר בסוגיה חדשה, וכרמטכ"ל לשעבר חייבת להיות לו עמדה ברורה לגבי משמעות אורך השירות. צה"ל אומר שצריך לשנות את החוק כי אינו יכול לעמוד במשימותיו, ושר הביטחון לא אומר לצבא שיפעל לתיקון, או שהצבא צריך להתמודד עם המצב הקיים – ושתי ההחלטות לגיטימיות, אבל חובה עליו לקבל החלטה, ובלבד שתהיה מקצועית, ולא יחלחלו שיקולים פוליטיים לגיבוש מודל הגיוס הנכון".

תא"ל ודמני: "אנו מודיעים למתגייסים ששירותם יהיה 30 חודשים, אבל שייתכן ויהיה תיקון לחוק שיחול גם עליהם ויאריך את שירותם. לאחר ההחלטה על קיצור השירות ל-32 חודשים הופענו בפורומים רבים, והסברנו את משמעות הקיצור ל-30 חודשים וסוכם שזה ייבחן לפני שמחלטים על קיצור נוסף ל-30 חודשים. כבר אז אמרנו שקיצור השירות הנוסף יפגע ביכולת הצבא לעמוד במשימותיו, בהיקף הכח הנדרש בכלל וללחימה בפרט. אמרנו גם שקיצור נוסף יפגע באפקטיביות של ההכשרות ומכאן ברמת המוכנות. תר"ש 'תנופה' של הרמטכ"ל מחייבת היקפי כח אדם, גם לוחם וגם טכנולוגי, גדולים אף יותר מאלה עליהם התבססנו כאשר אמרנו זאת לקבינט". 

תא"ל ודמני נשאל כיצד הוא פועל בעת הזו, לאור מה שאמר והמצב החוקי הקיים, והשיב: "אמרתי שאני מגייס אנשים ל-30 חודשים, ועושים את כל המאמצים שאנחנו יכולים כדי לשכנע את שר הביטחון ואת הכנסת שנכון לשנות את ההחלטה. אנו ממשיכים להתנהל לפי מסלולי שירות של 32 חודשים, והיות שהגיוס הראשון לפי הקיצור היה יולי האחרון, יש לנו עוד פרק זמן מסוים בו נוכל לשנות את ההיערכות אם נצטרך. בינתיים אנו מפנים הרבה יותר כח אדם לעולם הלחימה, על חשבון העולם הטכנולוגי ועולם תומכי הלחימה ושם רמת הכשירות שלנו כבר אינה משביעת רצון בשל כך. ההחלטה הזו פוגעת בכשירות הצבא בשנים הקרובות ואנו כבר לא יכולים להמתין שתתקבל החלטה רחבה על מודל הגיוס, למרות ההבנה שבראייה ארוכת טווח נכון להסתכל על החבילה הכוללת".

תא"ל ודמני נשאל על פערי כח האדם שהוא מתאר, לאור הנתונים של הגידול הדמוגרפי, והשיב כי אכן יש מגמת גידול דמוגרפית, אשר התבטלה אל מול מגמה אחרת – עלייה חדה בגידול הפטורים הנפשיים  - אם משירות צבאי כלל או משירות בתפקידים משמעותיים רבים, אשר הותירה קושי רב באיוש תפקידים, במיוחד במערך הלוחם.

תא"ל ודמני אמר כי הדבר ודאי קשור למגמה גוברת של צעירים אשר רואים ערכים אחרים כגוברים על ערך השירות, וכי בהסתכלות ארוכת שנים עלולה להיווצר מציאות שתסכן את צבא העם. ודמני אמר כי יש להעניק תמריצים לשירות קרבי ומשמעותי כדי לשנות ולהפוך מגמה זו.

ח"כ יאיר גולן: "הדיון חייב להתקיים ברמת התמונה הרחבה והכיוון אליו הולך הצבא. לא יהיה מנוס מכך שנרצה שירות חובה כלשהו מהציבור הערבי, וברור שזה ידרוש פתרון מחוץ לצבא, וכחלק מהתהליך החינוך והלכידות החברתית בישראל.  יחד עם הגידול באוכלוסייה, ועם המגמה בצבא שתפקידי שירות חובה הפכו לתפקידי קבע או תפקידי אזרחים, הכל צריך להיות נדון ביחד כדי לייצר חזון כולל לשירות כח האדם במדינת ישראל ובצה"ל".

"עם זאת, אני חושב שצה"ל משקיע יותר מדי כח אדם במשימות הביטחון השוטף. אני חושב שניתן לקצר את ההכשרות, והיו תקופות של ארבעה מחזורי גיוס בשנה בצה"ל בהן ההכשרות היו קצרות יותר ולא פחות טובות. אני גם סבור שהאתגרים בתקופה זו ודאי לא גדלו ביחס לתקופה שישבנו ברצועת הביטחון או כאשר היקף הטרור ביו"ש היה גדול בהרבה. כמו כן, חל גידול רב בכח האדם במפקדות, יש לא מעט מסלולי שירות מקוצרים, ויש עדיין חיילים שמשרתים במעברים בעוטף ירושלים. את כל זאת יש להביא בחשבון כאשר באים לקיים שיח מקצועי, ללא השפעות פוליטיות, כדי לייצר חזון ברור לכח אדם בצה"ל".

היו"ר ברביבאי סיכמה את הדיון: "כפי שאמרתי בהתחלה, היינו מעדיפים לקיים הליך סדור של התווית חזון למאפייני השירות העתידיים, אך הצרכים הביטחוניים הם כאן ועכשיו, והצבא הניף דגל שאינו יכול לעמוד במשימותיו ולא ניתן לחכות עם זה שייפתר הכאוס הפוליטי".

"הופתעתי לגלות ששר הביטחון משתהה עם החלטה בנושא, למרות עמדתו הברורה של הצבא ובראשו הרמטכ"ל. אני מבינה שלשר יש אילוצים פוליטיים, שכנראה מחלחלים ומשפיעים על מכלול השיקולים שלו בנושא, וזו כנראה הסיבה לעיכוב במענה לבג"ץ בעתירה על חוק הגיוס.  אני קוראת לשר הביטחון להתעשת ולגבש תשובה עניינית וקונקרטית באשר לאורך השירות כדי שאנחנו, ובעיקר הצבא, נדע איך להתקדם".

הדיון השני להיום, כאמור, עסק בסוגיית ההוקרה והתגמול לחיילים משוחררים, והיו"ר ברביבאי הסבירה כי הדיונים קשורים זה בזה, שכן העלאתם על נס של מי שבוחרים לשרת שירות משמעותי קשורה לשינוי אותה מגמת ירידה במוטיבציה עליה דיבר תא"ל ודמני.

אלוף אלמוז: "כולנו מכירים את מה שצה"ל עושה בשער הכניסה לצבא - עידוד הגיוס בכדי לשלוח אנשים למסלולים קרביים וטכנולוגיים. הגיעה העת שבעשור השמיני של מדינת ישראל, החלק של שער היציאה יעוגן בחוק. אדם שבגיל 16.5 החליט לשרת ביחידה קרבית, ראוי שהמדינה תזכור את זה כל חייו. ראוי שכפי שאנו באים פעם בשנה לכנסת ונדרשים לדווח מה עשינו לטובת אנשי המילואים, נידרש לבוא ולדווח מה נעשה לטובת מי ששירת בקרבי. אנו כמובן לא עוסקים בחקיקה, אבל פועלים במשותף עם משרד הביטחון על הרעיונות שנציג לכם".

תא"ל ודמני: "אנחנו שגינו בהבנה של הקשר הזה, בין המוטיבציה להוקרה, והיום אנו מבינים זאת הרבה יותר. אם רוצים לחזק את השירות בצה"ל, בדגש על השירות המשמעותי והקרבי, חייבם לנקוט פעולות הרבה יותר משמעותיות ברמת המדינה, על מנת להעלות על נס את כל אותם המשרתים. כיום, אנחנו והאגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון פועלים כמקשה אחת בכדי לתת מענה רצוף לנושא הזה, לפני השחרור ולאחריו".

מסקירת הפעולות שכבר היום מתבצעות לטובת המשוחררים עלה כי השנה, בשל הקורונה, משוחררים רבים יותר בחרו לפנות לנתיב האקדמי, וחלה עלייה של 50% בבקשות למלגת 'ממדים ללימודים'. בנושאי תעסוקה, הרי שכיום יש מנהלת שכל תפקידה הוא התאמה בתיאור היכולות הנרכשות בשירות צבאי, במיוחד אצל לוחמים, לשפה אשר יכולה להתאים לכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה.

עוד נמסר בסקירה כי צה"ל החל ליישם תכנית הדרגתית ללוחמים לקראת שחרורים אשר נקראת 'מסע בחזרה לעתיד', אשר כבר הגיעה לכל לוחמי החי"ר ובשנה הבאה ישתתפו בה כל לוחמי החוד. במסגרת התכנית, הלוחמים עוברים סדנה של 5 ימים, בהם גם מתרחש סיכום השירות, גם מתבצעת הכנה לאזרחות, וגם יש מעורבות של גורמי בריאות הנפש, בעת הצורך, שמפנים להמשך טיפול. ענבל פז פיטל, ראש האגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, הוסיפה כי הם גם לפני פיילוט שיאפשר ללוחמים שהשתחררו בחמש השנים האחרונות לעבור גם הם את הסדנה. אלוף אלמוז הוסיף כי לאור הצלחת הסדנה עד כה, ממשוב חיובי מאוד שהגיע מלוחמים, הרי שמדובר בפרויקט משמעותי, ולא ברור איך הדבר לא נעשה עד כה.

היו"ר ברביבאי ביקשה לשמוע מה יכיל החוק אשר נציגי הצבא היו רוצים לקדם, ותא"ל ודמני השיב כי בראש ובראשונה חייב להיות רכיב הצהרתי, הקובע שמי שעשה שירות משמעותי וקרבי צריך להיות מובחן. על הרמה הזו תיבנה קומה פרקטית, בעיקר מצד המדינה, עם אפשרויות כגון תיעדוף במכרזים בשירות המדינה, תיעדוף בקבלה למוסדות השכלה גבוהה, נקודות זיכוי במס הכנסה, הנחה בארנונה וכו'. 

ח"כ גולן: "מברך מאוד על המהלך של הסדנה, במיוחד בכל הקשור לבריאות הנפש של הלוחמים. באשר לחקיקה, הרי שכפי שאמרנו בדיון הקודם, לקראת זה שאנו בדרך להרחבת מושג השירות לכלל האוכלוסיות, יש לתכנן את החקיקה בהתאם, ואני עומד לרשות אנשי הצבא לראות איך מקדמים את זה נכון"

היו"ר ברביבאי סיכמה: "הצרכים המבצעיים של צה"ל כאן כדי להישאר, ומשכך הוא יידרש למיטב הצעירים והצעירות אשר יהיו מוכנים לחרף את נפשם עבור המדינה במקרה הצורך. אמנם מדובר בגיוס על פי חוק, אך הנכונות לשרת ביחידה תובענית מגיע רק ממקום של משמעות וערכים, ואת זה יש לתגמל. אני מברכת מאוד על הרצף ההוליסטי שנוצר בין הצבא ומשרד הביטחון בכל הקשור לטיפול במשתחררים".

אולי יעניין אותך גם