התנגדות פומבית מועטה למדיניות הנפיצים של המשרד להגנת הסביבה
מרבית המפעלים הביטחוניים בישראל לא הביעו התנגדות למדיניות החדשה שמקדם המשרד להגנת הסביבה
דני קרוננברג
| 29/10/2020
bigstock
בעקבות הפיצוץ שהתרחש בנמל ביירות בתחילת אוגוסט האחרון, בעקבות תאונות נפיצים שהתרחשו בישראל ובעקבות ביקורת ציבורית לגבי כשלי רגולציה בנושא בטיחות נפיצים במדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים ודו"ח השפעות של רגולציה בנושא זה (להלן: RIA). מסמך זה אימץ את הנחיות האו"ם IATG המקובלות במרבית מדינות העולם.
במסגרת המגמה לשיתוף הציבור, על מנת לאפשר לו להביע את דעתו ולהשפיע על החקיקה, המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמכים אלו באתר החקיקה הממשלתי, והזמין את הציבור להגיב לגבי תוכן מסמכים אלו, עד תאריך 27.10.20. התייחסויות הציבור שפורסמו באתר החקיקה הממשלתי ראויות למאמר נפרד, אך הנושא המעניין יותר הוא דווקא העדר התייחסויות מטעמם של מרבית המפעלים הביטחוניים בישראל, שלמרבה ההפתעה כלל לא הביעו התנגדות למדיניות החדשה שמקדם המשרד להגנת הסביבה.
מרבית המפעלים הביטחוניים העוסקים בנפיצים הינם חברות ממשלתיות או ציבוריות. מחברות כאלו מצופה לפעול בהגינות ובשקיפות, ולכן אם הן לא הביעו התנגדות בהליך הפומבי, ניתן להניח כי זאת המדיניות הרשמית שלהן, והן לא פועלות במסתרים נגד מדיניות הנפיצים שמקדם המשרד להגנת הסביבה. למרבה המזל, אנו לא חיים בלבנון שבה המחזיקים בנפיצים מסתירים מידע מהציבור, כפי שחשף ראש הממשלה בעצרת האו"ם.
לאחרונה, מספר אנשים המעורים בנושא, העריכו כי מפעלי התעשייה הביטחונית ינהלו מלחמה עיקשת כנגד מדיניות הנפיצים שמקדם המשרד להגנת הסביבה. הערכות אלו כנראה התבדו, התעשיות הביטחוניות גילו בגרות ואחריות והפנימו כי יש לפעול על פי התקינה המודרנית המשמשת במרבית מדינות העולם. זאת, על מנת להגן על בטיחות העובדים, השכנים למפעלים ועל הסביבה.
מכל התעשיות הביטחוניות רק מפעל אחד הגיב באתר החקיקה הממשלתית באינטרנט, והציג בעיה נקודתית שתיגרם לו בגלל מדיניות הנפיצים החדשה (וכמובן שאין להקל בכך ראש). המחמאות מגיעות לכל התעשייה הביטחונית המתקדמת שיש בישראל שלא התנגדו.
ברצוני להחמיא במיוחד לחברת אלביט מערכות בגלל שתי סיבות עיקריות. אני מניח שבאלביט מערכות יש את המגוון הרחב ביותר של נפיצים, ואת הכמויות הגדולות ביותר של נפיצים, ולכן המשימה העומדת בפניהם, של התאמת התפעול לנדרש במדיניות החדשה, היא משימה מורכבת ויקרה. למרות זאת, הם גילו מנהיגות וקיבלו על עצמם את המשימה, מבלי להשמיע טרוניות, מתוך הבנת החשיבות של מניעת תאונות נפיצים ושיפור הבטיחות.
בנוסף, אלביט היא חברה נסחרת, שתכליתה ליצור רווחים לבעלי מניותיה. למרות זאת, כנראה שהם מוכנים להשקיע את כל המשאבים הנדרשים על מנת לשפר את הבטיחות.
אחריות תאגידית
יש החושבים שחברות ממשלתיות הינן רגישות יותר להיבטים של טובת המדינה והקהילה, מאשר חברות פרטיות. אולם, עם הזמן התפתח המונח "אחריות תאגידית". משמעותו היא כי הגשמת המטרות הארגוניות כרוכה גם בקידום מטרותיהם של העובדים, הסביבה והציבור בכללו. אחריות תאגידית היא שם כולל לשורה של כללי התנהגות שתאגיד המבקש להיחשב כארגון המתנהל כ"אזרח" הגון, והמתייחס כראוי לבעלי העניין הסובבים אותו, אמור להתנהל על פיהם.
אחריות תאגידית היא נגזרת של אחריות חברתית ואחריות סביבתית, והיא קשורה קשר הדוק לתרבות הארגונית של התאגיד או החברה. בין הנושאים החשובים בחברות המתנהלות על פי עיקרון האחריות התאגידית, ניתן למנות יצירת סביבת עבודה בטיחותית, ומחויבות לאיכות הסביבה, גם אם הדבר מצריך הקצאת משאבים המקטינים את רווחי החברה.
מצד שני, חברות הפועלות על פי עקרונות האחריות התאגידית נהנות מתדמית טובה (ששווה כסף רב) וערך מניות גבוה (כי קרנות השקעה רבות ברחבי העולם משקיעות רק בחברות בעלות דירוג גבוה של אחריות תאגידית). דירוג האחריות התאגידית בישראל נערך על ידי ארגון "מעלה".
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
מרבית המפעלים הביטחוניים בישראל לא הביעו התנגדות למדיניות החדשה שמקדם המשרד להגנת הסביבה
bigstock
בעקבות הפיצוץ שהתרחש בנמל ביירות בתחילת אוגוסט האחרון, בעקבות תאונות נפיצים שהתרחשו בישראל ובעקבות ביקורת ציבורית לגבי כשלי רגולציה בנושא בטיחות נפיצים במדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים ודו"ח השפעות של רגולציה בנושא זה (להלן: RIA). מסמך זה אימץ את הנחיות האו"ם IATG המקובלות במרבית מדינות העולם.
במסגרת המגמה לשיתוף הציבור, על מנת לאפשר לו להביע את דעתו ולהשפיע על החקיקה, המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמכים אלו באתר החקיקה הממשלתי, והזמין את הציבור להגיב לגבי תוכן מסמכים אלו, עד תאריך 27.10.20. התייחסויות הציבור שפורסמו באתר החקיקה הממשלתי ראויות למאמר נפרד, אך הנושא המעניין יותר הוא דווקא העדר התייחסויות מטעמם של מרבית המפעלים הביטחוניים בישראל, שלמרבה ההפתעה כלל לא הביעו התנגדות למדיניות החדשה שמקדם המשרד להגנת הסביבה.
מרבית המפעלים הביטחוניים העוסקים בנפיצים הינם חברות ממשלתיות או ציבוריות. מחברות כאלו מצופה לפעול בהגינות ובשקיפות, ולכן אם הן לא הביעו התנגדות בהליך הפומבי, ניתן להניח כי זאת המדיניות הרשמית שלהן, והן לא פועלות במסתרים נגד מדיניות הנפיצים שמקדם המשרד להגנת הסביבה. למרבה המזל, אנו לא חיים בלבנון שבה המחזיקים בנפיצים מסתירים מידע מהציבור, כפי שחשף ראש הממשלה בעצרת האו"ם.
לאחרונה, מספר אנשים המעורים בנושא, העריכו כי מפעלי התעשייה הביטחונית ינהלו מלחמה עיקשת כנגד מדיניות הנפיצים שמקדם המשרד להגנת הסביבה. הערכות אלו כנראה התבדו, התעשיות הביטחוניות גילו בגרות ואחריות והפנימו כי יש לפעול על פי התקינה המודרנית המשמשת במרבית מדינות העולם. זאת, על מנת להגן על בטיחות העובדים, השכנים למפעלים ועל הסביבה.
מכל התעשיות הביטחוניות רק מפעל אחד הגיב באתר החקיקה הממשלתית באינטרנט, והציג בעיה נקודתית שתיגרם לו בגלל מדיניות הנפיצים החדשה (וכמובן שאין להקל בכך ראש). המחמאות מגיעות לכל התעשייה הביטחונית המתקדמת שיש בישראל שלא התנגדו.
ברצוני להחמיא במיוחד לחברת אלביט מערכות בגלל שתי סיבות עיקריות. אני מניח שבאלביט מערכות יש את המגוון הרחב ביותר של נפיצים, ואת הכמויות הגדולות ביותר של נפיצים, ולכן המשימה העומדת בפניהם, של התאמת התפעול לנדרש במדיניות החדשה, היא משימה מורכבת ויקרה. למרות זאת, הם גילו מנהיגות וקיבלו על עצמם את המשימה, מבלי להשמיע טרוניות, מתוך הבנת החשיבות של מניעת תאונות נפיצים ושיפור הבטיחות.
בנוסף, אלביט היא חברה נסחרת, שתכליתה ליצור רווחים לבעלי מניותיה. למרות זאת, כנראה שהם מוכנים להשקיע את כל המשאבים הנדרשים על מנת לשפר את הבטיחות.
אחריות תאגידית
יש החושבים שחברות ממשלתיות הינן רגישות יותר להיבטים של טובת המדינה והקהילה, מאשר חברות פרטיות. אולם, עם הזמן התפתח המונח "אחריות תאגידית". משמעותו היא כי הגשמת המטרות הארגוניות כרוכה גם בקידום מטרותיהם של העובדים, הסביבה והציבור בכללו. אחריות תאגידית היא שם כולל לשורה של כללי התנהגות שתאגיד המבקש להיחשב כארגון המתנהל כ"אזרח" הגון, והמתייחס כראוי לבעלי העניין הסובבים אותו, אמור להתנהל על פיהם.
אחריות תאגידית היא נגזרת של אחריות חברתית ואחריות סביבתית, והיא קשורה קשר הדוק לתרבות הארגונית של התאגיד או החברה. בין הנושאים החשובים בחברות המתנהלות על פי עיקרון האחריות התאגידית, ניתן למנות יצירת סביבת עבודה בטיחותית, ומחויבות לאיכות הסביבה, גם אם הדבר מצריך הקצאת משאבים המקטינים את רווחי החברה.
מצד שני, חברות הפועלות על פי עקרונות האחריות התאגידית נהנות מתדמית טובה (ששווה כסף רב) וערך מניות גבוה (כי קרנות השקעה רבות ברחבי העולם משקיעות רק בחברות בעלות דירוג גבוה של אחריות תאגידית). דירוג האחריות התאגידית בישראל נערך על ידי ארגון "מעלה".
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
