פיצוצים בגלל חומרים שאינם מוגדרים כחומרי נפץ

יזמים פרטיים, הפועלים להקמת תחנת כוח לייצור חשמל באזור כפר קאסם, הזמינו תסקיר השפעה על הסביבה. דני קרוננברג סבור כי יש בתסקיר טעויות מסוכנות

פיצוצים בגלל חומרים שאינם מוגדרים כחומרי נפץ

מבט אווירי על אזור הפיצוץ במידלטאון, קוטיטיקט, ב-2010. צילום: Bettina Hansen/Hartford Courant/MCT/ABACAPRESS via REUTERS

חומרים שונים, שאינם נחשבים כחומרי נפץ, עלולים לגרום פיצוצים רבי עוצמה.  בין החומרים הגורמים סיכון רב לפיצוץ נמנים גזים דליקים ונוזלים נדיפים דליקים, אך רבים אינם מודעים לכך שגם מוצקים אבקתיים (כמו קמח או אבקת סוכר) עלולים להתפוצץ, כאשר הם מרחפים באוויר.

אחת התכונות המאפיינות חומרים אלו הוא תחום הריכוזים של החומר המרחף באוויר, שבו אותו חומר עלול להתפוצץ, אם מקור הצתה ייזום פיצוץ של התַּרְחִיף. סף נפיצוּת עליון הוא הריכוז המרבי של החומר המרחף באוויר, שבו עלול להתרחש פיצוץ (אם הריכוז של החומר באוויר יהיה יותר גבוה – לא יתרחש פיצוץ). סף נפיצוּת תחתון הוא הריכוז המזערי של החומר המרחף באוויר, שבו עלול להתרחש פיצוץ (אם הריכוז של החומר באוויר יהיה יותר נמוך – לא יתרחש פיצוץ).

בישראל התרחשו מספר אסונות לאחר שגפ"מ (גז פחמימני מעובה הידוע גם כ"גז בישול") דלף, גרם פיצוץ נפחי, והחריב בניינים שלמים. מדי שנה, נהרגים עובדים רבים ברחבי העולם, כאשר הם מנסים לחתוך חביות ריקות.

למרות שאותם עובדים חושבים שתכולת החבית רוּקנה, עדיין עלולות להישאר בחבית שאריות של החומר המתלקח שאוחסן בחבית. שאריות החומר פולטות אדים שמצטברים בחבית, ואז עלולה להיווצר אווירה נפיצה. כאשר מכשיר החיתוך חודר לתוך החבית ויוצר גיצים, נוצרים התנאים ליזימת "פיצוץ נפחי": החבית עלולה להתפוצץ בעוצמה רבה, והעובד עלול להיהרג או להיפצע באופן קשה.

תאונות הנגרמות מאבק נפיץ הן נדירות יותר, אך גם הן עלולות להיות עוצמתיות מאוד.  כך לדוגמה, בפיצוץ שנגרם מאבק מרחף של סוכר במפעל "אימפריאל שוגר" בארצות הברית, נהרגו 14 עובדים, נפצעו 38 עובדים (14 מתוכם היו במצב קשה) והמפעל כולו נחרב.

סיכוני פיצוץ גז טבעי במפעלים ובתחנות כוח לייצור חשמל

בשנים האחרונות פועלים יזמים פרטיים להקים תחנת כוח לייצור חשמל, בסמוך לכפר קאסם וראש העין.   לצורך קבלת האישורים הנדרשים, הזמין היזם תסקיר השפעה על הסביבה, על-מנת להציג בפני מוסדות התכנון את הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהקמת התחנה.

מעיון ראשון, עלה הרושם שמדובר בתסקיר עב כרס (הכולל מעל 500 עמודים), שהוכן על ידי חברה בעלת מוניטין רב בתחום, ושבהכנתו היו מעורבים 13 מומחים (חלקם ידועים כמומחים מהשורה הראשונה).  אין ספק שבהכנת תסקיר זה הושקעו משאבים רבים מאוד.

למרות זאת, לאחר עיון מעמיק ולמידה של התסקיר, עד מהרה התגלו אי-דיוקים, טעויות מהותיות, וחוסר התאמה בין המפורט בתסקיר לבין המציאות בשטח.  אחת הטעויות התייחסה למרחק ההפרדה הנדרש בין מתקני הגז הטבעי בתחנת הכוח לבין "רצפטורים ציבוריים", כלומר אזורים מאוכלסים בשימושים כגון מגורים, תעסוקה ומסחר.  על פי חישובים מפורטים שהוצגו בתסקיר האמור, מרחק ההפרדה הנדרש מצנרת הגז הטבעי, על מנת לשמור על הבטיחות, הוא פחות מ- 53 מטרים.

אולם, מבדיקה מקיפה בספרות מקצועית בתחום, גיליתי תאונה שהתרחשה בתחנת כוח, בעלת מאפיינים מאוד דומים לתחנה המתוכננת בקרבת ראש העין וכפר קאסם.

ב-7 בפברואר, 2012, שישה עובדים נהרגו ומעל 50 עובדים נפצעו בפיצוץ אדיר שהתרחש בתחנת כוח המופעלת בגז טבעי בסמוך לעיר מידלטאון שבמדינת קונטיקט בארה״ב.  בעקבות הפיצוץ שנוצר התנפצו זגוגיות במרחק של מעל 400 מטר, ורַגָמוֹת (רסיסים ממבנים ומתקנים, העפים בעקבות פיצוץ) התעופפו, ולמרבה המזל לא פגעו באנשים.

בחישובים המופעים בתסקיר השפעה על הסביבה שהגישו היזמים של התוכנית להקמת תחנת הכוח האמורה, נטען שמרחק ההפרדה הנדרש לגבי מתאן (המרכיב העיקרי בגז טבעי) הינו פחות מ-53 מטר.  נשאלת השאלה מדוע יש פער כה גדול בין חישוב זה, למבחן התוצאה באסון מידלטאון שבו נגרמו נזקים קשים במרחק מעל 400 מטר (ואסון מידלטאון לא היה מקרה הקיצון האפשרי החמור ביותר)?

מעיון דקדקני בפרטי החישוב התברר לי שהחישובים בתסקיר בוצעו על פי תרחיש מקל של UVCE

שהינם ראשי תיבות של Unconfined Vapor Cloud Explosion ובעברית: פיצוץ ענן גז בלתי כלוּא (פיצוץ של דליפת גז בשטח פתוח).

אני סבור כי הסיבה לכך שמרחק ההפרדה שנדרש על מנת למנוע פגיעה באסון מידלטאון היה הרבה יותר גדול מתוצאת החישוב בתסקיר, הינה שדליפת הגז באותו מקרה הייתה לאוויר הפתוח אך באזור מוקף חלקית, ולא בשטח פתוח לחלוטין. באזור מוקף נוצרת אווירה נפיצה של תערובת גז טבעי ואוויר, בנפח גדול בהרבה מאשר בתרחיש UVCE - פיצוץ ענן גז בלתי כלוּא. יש לציין, כי המצב במידלטאון היה אף  עלול להיות חמור בהרבה אם הגז הטבעי היה מצטבר בחלל מוקף לחלוטין (כגון אולם הטורבינות בתחנת הכוח).

בתחנת הכוח קסם מתוכננת הקמת אולם טורבינות, וקיים תרחיש סביר שבמהלך השנים תתרחש דליפת גז בחלל הטורבינות.  אם יתרחש פיצוץ עקב כך, ההרס שייגרם כתוצאה מכך יתפרס על מרחק גדול בהרבה מהמחושב בתסקיר, והוא עלול להגיע לטווח של מאות מטרים.  אני סבור כי זהו תרחיש אפשרי, שלא נלקח בחשבון בתסקיר שהוכן מטעם יזמי התכנית להקמת תחנת הכוח.

חשוב לזכור כי מתאן הינו גז בעל צפיפות יחסית נמוכה מהאוויר (יותר קל ביחס לאוויר), ולכן הוא יתרומם כלפי מעלה וייחסם על ידי גג אולם הטורבינות.  שחרור גז בלחץ גבוה והתרוממותו כלפי מעלה יגרמו לעירבוב שלו עם האוויר באולם הטורבינות, והדבר עלול לגרום אווירה נפיצה, בנפח גדול מאוד. אווירה נפיצה בנפח גדול עלולה לגרום פיצוץ נפחי אדיר שיגרום הן לגל הלם רב עוצמה והן להעפת רַגָמוֹת למרחק רב.

יש לציין כי זו רק אחת ממספר טעויות מהותיות שגיליתי בתסקיר ההשפעה על הסביבה שהגישו היזמים של התוכנית, אך ייתכן שעורכי התסקיר כלל לא היו מודעים לטעויות.  לאור זאת, אני סבור כי בבדיקתם של תסקירים כאלו, חובה לבדוק היטב את כל הנתונים, הנחות היסוד והחישובים, לגבי גורמי סיכון העלולים לגרום לפיצוץ.  פיצוץ כזה עלול לגרום פגיעות בנפש, ברכוש ובסביבה כפי שאירע בתחנת הכוח במידלטאון.

תסקיר השפעה על הסביבה הינו מסמך עיקרי, מרכזי ובעל משקל רב בעת קבלת החלטות לגבי אישור הקמת תחנות כוח ופרויקטים חשובים אחרים, ועל כן עליו לקחת בחשבון את כל התרחישים האפשריים והסבירים שעלולים לקרות במהלך עשרות השנים בהן התחנה תפעל, אף אם התרחישים אינם נעימים, שכן התעלמות מתרחישים מסוכנים עלולה ליצור מצג מטעה עבור מקבלי ההחלטות, והחלטת מוטעית עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לסביבה, הן באובדן חיי אדם והן על ידי גרימת הרס רב של רכוש.

* גילוי נאות: מחבר המאמר הכין חוות דעת מומחה, המתייחסת לתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוזכר במאמר זה, בהזמנת נציגי מטה המאבק בהקמת תחנת הכוח המוצעת, בסמוך לראש העין וכפר קאסם.

* המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

אולי יעניין אותך גם