הוועדה לזכויות הילד: כ-30% מהילדים הפלסטינים אינן זוכים לליווי הורה בישראל

במהלך שנה וחצי אושרו 9315 בקשות מיו"ש ומעזה 1384 בקשות לטיפול רפואי של ילדים בישראל. "גורמי הביטחון לעיתים מעדיפים בני משפחה אחרים", אומרים בוועדה 

bigstock

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, קיימה אתמול (ב') דיון בנושא כניסת ילדים פלסטינים חולים לישראל, ללא ליווי הוריהם, לצורך טיפול רפואי בישראל או בשטחי הרשות הפלסטינית. ד"ר אשר שלמון, מנהל המערך הבינלאומי במשרד הבריאות: "לפי הסכמי אוסלו ופריז, האחריות על הטיפול הרפואי הוא על הרשות הפלסטינית. היא זו שקובעת מי יגיע לישראל ומי לא. אנחנו במערכת הבריאות, אף פעם לא נאמר לו לילד פלסטיני במצבים מצילי חיים. 

"מזה כשנה וחצי, בהתחלה בשל מחלוקת על תשלומי המיסים ואח"כ סוגיית החלת הריבונות, הרש"פ כמעט לא מפנה ילידם לטיפולים בישראל, ירדנו ב-80-90% במספר ההפניות בשנה וחצי האחרונות , ומי שכן הופנה, אני לא מכיר שום עיכוב בטיפול. מיהודה ושומרון לא סורב אף מקרה של ילד שהופנה בשנה האחרונה. מעזה, נדחו רק הפניות לביקורות בבתי החולים, שאלה נדחו גם לאזרחי ישראל בתקופת הקורונה.
 
"ככלל, אנחנו מאפשרים לילד להיות מלווה ע"י אחד ההורים, לא שניהם בו זמנית, ומאפשרים להורים להתחלף ביניהם במידת הצורך. במקרים חריגים אפשרנו גם לשני ההורים. יש את נושא חריגי הכניסה, ואנחנו מנסים לשבת ולמצוא פתרונות לנושאים אלה, כולל שיח מול גופי הביטחון במידת הצורך".
 
ראש מדור תיאום אזרחי ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, רב-סרן יסמין טאו יצחק: "כמדיניות, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים עושה את מירב המאמצים על מנת לאפשר להורי הקטינים הפלסטינים מיהודה ושומרון ומרצועת עזה ללוות את ילדיהם לטיפולים הרפואיים, מתוך הבנה כי ילד זקוק להוריו ברגעים אלו. 

"יודגש כי כל הורה זכאי להגיש בקשה לליווי הילד במהלך יציאתו לטיפול הרפואי, ללא קשר לגילו. הבקשה מתקבלת ונבחנת על ידי גורמי המקצוע האמונים על כך, בנוסף לשיקולי גורמי הביטחון. במקרים בהם מסיבות ביטחוניות לא מתאפשרת יציאתו של הורה לליווי ילדו לטיפול רפואי - הילדים יוצאים לטיפול הרפואי בליווי קרוב משפחה אחר. באשר ליהודה ושומרון, 92% מהבקשות שהתקבלו ליציאת ההורים כמלווים מינואר ועד ספטמבר בשנה האחרונה אושרו.
 
"בנוגע לרצועת עזה, מחודש ינואר ועד לספטמבר האחרון, ב-60% מהבקשות אושר הליווי של הורי הילד המטופל, כאשר ביתר המקרים הבקשה לא אושרה בשל שיקולים ביטחוניים, או שמראש לא התקבלה בקשה מטעם הפונה לליווי הילד על ידי ההורה ואושרה הבקשה של קרוב משפחה אחר לליווי".

ח"כ תמר זנדברג, אשר יזמה את הדיון: "בשנתיים האחרונות יש עלייה אדירה בכמות הפניות שמגיעות אלינו לעזרה עם בקשות מעבר וטיפולים רפואיים, לטובת טיפולים מצילי חיים לילדים ותינוקות. זוהי ההגדרה הברורה ביותר של מקרה הומניטרי, ודווקא מיש שחשוב לו כאבן וסבלן של ארבעת משפחות האזרחים הישראלים שבעזה, לא ייתכן שנהיה עיוורים לילידם ולמשפחות שחייהם יכולים להיות מוצלים בטיפול רפואי, שכן הם בני אדם קודם כל, ותחת שלטוננו ואחריותנו שנית".
 
ח"כ יוסף טייב: "אין ספק שצריכים לדאוג לכל ילד, ולא משנה מאיפה הוא מגיע. בואו תחזירו את ילדינו שבידי החמאס, זו הפעילות ההומניטרית הכי גדולה. אני כן חושב שצריך להתנות את הדבר בהחזרת החיילים לגבולם ולקבר ישראל". ח"כ ווליד טאהא: "יש פה כיבוש של העם הפלסטיני ועל פי כל דין, כח כובש חייב כל זכות לעם הכבוש, ובכלל זה שירות רפואי. וזה לא שירות רפואי בחינם -  הוא בתשלום ובתשלום גבוה אפילו. ילד הוא ילד הוא ילד, ואם אתה כובש אתה חייב לתת לכל ילד את הטיפול שלו הוא זקוק. זו סוגיה מזעזעת בעלת השלכות משפטיות בינ"ל".
 
ח"כ ע'דיר כמאל מריח: מחברת לדבריו של חברי וליד, שילד הוא ילד הוא ילד. אני לא רוצה שאף ילד ימות בגלל שלא זכה לטיפול רפואי ולא אשאל אותו אם הוא עברי הוא יהודי או ערבי, ישראלי או פלסטיני. עם זאת, אני גם רוצה לדעת איפה הילדים שלנו, איפה הדר, איפה אורון, איפה הישאם ואיפה אברה. גם הם הילדים שלנו, וגם להם יש זכויות. 

"אני חוששת שהנושא הזה מזמן הפסיק להדיר שינה מעיניהם של המנהיגים שלנו, על חובת החזרת אזרחים והחללים הביתה". ח"כ מתן כהנא: "הבעיה שחמאס פועלים כמו חיות אדם ולא בצורה אנושית, ולכן יש לשנות את הפרדיגמה. אנחנו מדינה הומנית,  ונקבל את כל הילדים הללו בשמחה, לטיפול במחלקות הכי טובות, כשהם כשבאמבולנס בו יגיעו יהיו גם החללים והנעדרים שלנו".
 
 יו"ר הוועדה, ביקש לדעת מהם המספרים המוחלטים מאחורי האחוזים, ורס"ן טאו יצחק השיבה כי ביו"ש 92% משמעותם 9315 בקשות שאושרו, ובעזה 60% משמעותם 1384 בקשות.
 
יו"ר הוועדה העיר לרס"ן טאו יצחק כי המדיניות אשר מאפשרת יציאה מעזה לטיפולים מצילי חיים בלבד, ולא גם לטיפולים רפואיים אשר אינם קיימים ברצועה, היא שגויה ואינה עומדת במבחני החוק, ויש לשנותה. רס"ן טאו יצחק השיבה כי גורמי המקצוע בוחנים כל מקרה לגופו, והם ודאי יודעים לברר הכי טוב מה קיים ולא קיים ברצועת עזה ולהכניס זאת לתוך השיקולים בקבלת ההחלטה.
 
רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם: "בשנת 2019 אחד מכל חמישה ילדים יצא ללא הורה. זה מחריד ואין סיבה שזה יקרה. בסופו של דבר יש פה מדיניות ביטחונית, של השב"כ ככל הנראה, אבל היא גם מאוד שרירותית. מישהו מוגדר כמעוכב או מנוע, ואז מגיעה פנייה שלנו, ופתאום הוא מאושר - זה מוכיח שזה שרירותי. כמו כן, רוב הבקשות אינן מסורבות, אלא יש עיכוב בתשובה בהליך הבירור, ואז הילד מפספס את התור שנקבע לו בשל העיכוב".
 
לאה גולדין, אמו של הדר גולדין, שהשתתפה בדיון אמרה: "אנחנו הכי הומניטריים בעולם, ורצים לעזור. הנושא הומניטרי הוא הדדי. מי שמקבל סיוע הומניטרי צריך להתנהג הומניטרית ופה מתחילה הבעיה.  הבן שלי, הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, כולם עכשיו בעזה במצב של הפרה מתמשכת של החוק הבינ"ל ההומניטרי".
 
"לנו יש זכויות ולהם יש זכויות. אין בעיה לתת להם, רק תחזירו לנו את הילדים שלנו תחילה. זה עניין דתי, הומניטרי, וחברתי. זה מאוד פשוט, אם רוצים לחיות לפי כללי זכויות האדם, אז כולם צריכים לשחק לפיהם, ואי אפשר לפטור את זה רק כי מדובר בילדים.
 
"העולם הוא לא חד ממדי, ואי אפשר לראות אותו רק דרך הסטטוסקופ, אלא גם להסתכל על החברה שלנו, ומי אנחנו. חברי הכנסת בישראל צריכים לייצג אותנו, אזרחי ישראל, בראש ובראשונה, ובעזה כרגע יש לנו בנים מכל קבוצות האוכלוסייה הישראלית. הפתרון הוא קל ונאמר כאן – באמבולנס הראשון שמגיע עם ילדים פלסטינים, תשלחו חזרה גם את ילדינו".
 
ראיד בלעום, מנהל יחידת התיאום בבית חולים שיבא – תל השומר: "בכל רגע נתון יש אצלנו עשרות ילדים מאושפזים, רובם חולי סרטן,  וכרגע יש 30% מהם ללא נוכחות הורים. זה טיפול שיכול להימשך חודש, חודשיים ואף שלושה. הם מגיעים פעמים רבות במצב רפואי קשה, וצריכים טיפולם מצילי חיים ושהותם מתארכת.
 
"טיפול אופטימלי דורשים תנאים מיטביים, ואין מדובר רק על יכולות רפואיות אלא בדברים שמסביב. הילד מנותק מסביבתו הטבעית ומוכרת לתקופה ארוכה, ולכן התמיכה של הורה היא עיקר החיזוק המורלי עבורו. פעמים רבות ילדים ביקשו להפסיק טיפולים רפואיים בגלל געגוע. 

"גורמי הביטחון יעדיפו לאשר למשל ליווי ע"י הסבתא המבוגרת, אך לא תמיד זה מספיק לילד, וגם יכול ליצור קושי פיזי עבורה. כמו כן, נוכחות ההורה דרושה מסיבות רפואית לעתים, אם בשל הליכים כמו סיווג רקמות או תרומת מח עצם, ואם בכדי לתת הוראות הדורשות אישור אפוטרופוס, ואי המצאות ההורה מעכבת את התהליך".
 
יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם את הדיון: "לוועדה חשוב לקבוע באופן מפורש את זכותם של הילדים לקבל טיפול בליווי אחד מהוריהם ושמענו על החשיבות הרפואית והפסיכו-סוציאלית של הליווי מבחינה מקצועית, לצד החובה של החוק הבינ"ל".
 
"הנתונים שנשמעו בדיון, לפיהם כ-30% מהילדים אינן זוכים לליווי הורה הם נתונים מטרידים, קשים, ויש בהם הפרה של החלטת ועדת הזכויות הכלכליות החברתיות והתרבותיות של האו"ם, אשר קבעה את זכות הילד לליווי זה. על כן הוועדה קובעת שיש לאפשר לילדים להיכנס לישראל ולקבל את הטיפולים בליווי הורה"
 
"הוועדה מדגישה את הצורך לאפשר לילדים גישה לכל סוגי הטיפולים שאינם בנמצא ברצועת עזה, לא רק טיפולים מצילי חיים, שכן גם הם חיוניים לילדים".

אולי יעניין אותך גם

יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט. צילום: שלומי יוסף

סלברייט מדווחת על התוצאות לרבעון הראשון של 2021

נהנית מגידול משמעותי בהכנסות השנתיות ובהכנסות ממנויים בהשוואה לשנה שעברה. מנכ״ל החברה: מרוצים מהצלחתנו להוציא לפועל את אסטרטגיית הצמיחה שלנו, ולהמשיך להציע ללקוחותינו הפתרונות המסייעים ולהאיץ תהליכי חקירה