רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד בתחום טכנולוגיות לייזרים ורטיקאליים
תקציב המאגד: 60 מיליון שקלים למשך שלוש שנים. התוצרים יאפשרו מזעור מערכות מבוססות לייזר
עמי רוחקס דומבה
| 19/10/2020
אהרון אהרון. צילום: רשות החדשנות
וועדת המחקר של רשות החדשנות אישרה באופן רשמי את המשך הפעילות לקראת הקמתו של מאגד המגנ"ט הישראלי בתחום טכנולוגיות "לייזרים ורטיקאליים", המכונים ויקסלים (VCSEL – Vertical Cavity Surface Emitting Laser). במאגד ייקחו חלק חברות מהתעשייה וקבוצות מחקר מהאקדמיה, והוא יתוקצב ב-60 מיליון ₪ לאורך שלוש שנות פעילותו.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר: "לשילוב המשמעותי של מרכז הלאומי לפוטוניקה במסגרת המאגד, חשיבות לתעשייה הישראלית כולה. פעילותו העצמאית של המרכז בהעברת ידע, יכולות ושירותים תשתיתיים לחברות הישראליות, עשויה לחזק את תעשיות ההייטק הישראליות בתחום הפוטוניקה, לאפשר להן לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהגביר את כושר התחרותיות שלהן בעולם".
מאגד VCSEL יורכב מקבוצת חברות מובילות בתעשייה הישראלית, שייקחו חלק הן בפיתוח והן לטובת הגדרת הצרכים והיכולות הנדרשים. בין החברות המשתתפות ניתן למצוא את: NVIDIA (מלאנוקס לשעבר), אלביט, תעשייה אווירית, רפאל, אקיוביט, SCD, נובה, CAS וסיון (Civan). כמו כן, במאגד המגנט לטכנולוגיות לייזרים ורטיקאליים יהיו שותפות גם קבוצות מחקר מהאקדמיה, הכוללות חוקרים מובילים בתחום מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון. הציר המרכזי בפעילות המאגד, שיתכלל את פעילות המו"פ, יהיה המרכז הלאומי לפוטוניקה.
טכנולוגיית הלייזרים הורטיקאליים נפוצה בתעשייה העולמית במגוון רחב של שימושים שונים, בהם עיבוד וחיתוך מתכות, רכיבי תקשורת בחוות שרתים ורכיבים בשעונים אטומים. כיום, ישנו מספר מצומצם של חברות בעולם המחזיקות בידע וביכולת של ייצור VCSEL באיכות גבוהה, מה שמקשה על התעשייה הישראלית לשלב ולפתח מערכות מבוססות לייזרים ורטיקאליים במוצריהן.
הקמת המאגד ועבודתו בשלוש השנים הבאות, תאפשר לתעשייה הישראלית לפתח ולשלב מערכות מבוססות ויקסלים במוצריהן, תקנה לתעשייה הישראלית יתרון יחסי משמעותי בשווקים הבינלאומיים ותאפשר לתעשייה לקחת חלק בשוק פוטנציאלי המוערך במיליארדי דולרים.
השימוש בטכנולוגיות לייזרים ורטיקאליים בהשוואה לטכנולוגיות לייזר סטנדרטיות מאפשר מזעור מערכות מבוססות לייזר, פיתוח מערכות מתקדמות באמצעים שאינם זמינים כיום בשוק הישראלי וכן מצמצם את עלויות הרכיבים הסופיים המיוצרים על ידי מערכות לייזר מסוג זה לתחומי ייצור, אבחון וטיפול רפואי , תקשורת ובטחון. לדוגמא: רכיבי לייזר בתעשיית האסתטיקה, לייזר חיתוך ולייזר ריתוך.
תקציב המאגד: 60 מיליון שקלים למשך שלוש שנים. התוצרים יאפשרו מזעור מערכות מבוססות לייזר
אהרון אהרון. צילום: רשות החדשנות
וועדת המחקר של רשות החדשנות אישרה באופן רשמי את המשך הפעילות לקראת הקמתו של מאגד המגנ"ט הישראלי בתחום טכנולוגיות "לייזרים ורטיקאליים", המכונים ויקסלים (VCSEL – Vertical Cavity Surface Emitting Laser). במאגד ייקחו חלק חברות מהתעשייה וקבוצות מחקר מהאקדמיה, והוא יתוקצב ב-60 מיליון ₪ לאורך שלוש שנות פעילותו.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר: "לשילוב המשמעותי של מרכז הלאומי לפוטוניקה במסגרת המאגד, חשיבות לתעשייה הישראלית כולה. פעילותו העצמאית של המרכז בהעברת ידע, יכולות ושירותים תשתיתיים לחברות הישראליות, עשויה לחזק את תעשיות ההייטק הישראליות בתחום הפוטוניקה, לאפשר להן לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהגביר את כושר התחרותיות שלהן בעולם".
מאגד VCSEL יורכב מקבוצת חברות מובילות בתעשייה הישראלית, שייקחו חלק הן בפיתוח והן לטובת הגדרת הצרכים והיכולות הנדרשים. בין החברות המשתתפות ניתן למצוא את: NVIDIA (מלאנוקס לשעבר), אלביט, תעשייה אווירית, רפאל, אקיוביט, SCD, נובה, CAS וסיון (Civan). כמו כן, במאגד המגנט לטכנולוגיות לייזרים ורטיקאליים יהיו שותפות גם קבוצות מחקר מהאקדמיה, הכוללות חוקרים מובילים בתחום מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון. הציר המרכזי בפעילות המאגד, שיתכלל את פעילות המו"פ, יהיה המרכז הלאומי לפוטוניקה.
טכנולוגיית הלייזרים הורטיקאליים נפוצה בתעשייה העולמית במגוון רחב של שימושים שונים, בהם עיבוד וחיתוך מתכות, רכיבי תקשורת בחוות שרתים ורכיבים בשעונים אטומים. כיום, ישנו מספר מצומצם של חברות בעולם המחזיקות בידע וביכולת של ייצור VCSEL באיכות גבוהה, מה שמקשה על התעשייה הישראלית לשלב ולפתח מערכות מבוססות לייזרים ורטיקאליים במוצריהן.
הקמת המאגד ועבודתו בשלוש השנים הבאות, תאפשר לתעשייה הישראלית לפתח ולשלב מערכות מבוססות ויקסלים במוצריהן, תקנה לתעשייה הישראלית יתרון יחסי משמעותי בשווקים הבינלאומיים ותאפשר לתעשייה לקחת חלק בשוק פוטנציאלי המוערך במיליארדי דולרים.
השימוש בטכנולוגיות לייזרים ורטיקאליים בהשוואה לטכנולוגיות לייזר סטנדרטיות מאפשר מזעור מערכות מבוססות לייזר, פיתוח מערכות מתקדמות באמצעים שאינם זמינים כיום בשוק הישראלי וכן מצמצם את עלויות הרכיבים הסופיים המיוצרים על ידי מערכות לייזר מסוג זה לתחומי ייצור, אבחון וטיפול רפואי , תקשורת ובטחון. לדוגמא: רכיבי לייזר בתעשיית האסתטיקה, לייזר חיתוך ולייזר ריתוך.
