תגובות במרשתת: #הנורמליזציה היא בגידה

נרמול היחסים בין ישראל לבין האמירויות השיח במרשתת זוכה לסנטימנט שלילי בשיעור של כ-90 אחוז

תגובות במרשתת: #הנורמליזציה היא בגידה

By The White House from Washington, DC - President Trump and The First Lady Participate in an Abraham Accords Signing Ceremony, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=94136629

השיח ברשתות החברתיות בערבית סביב תהליכי הנורמליזציה במזרח התיכון בין ישראל למדינות המפרץ מצביע על התנגדות כמעט מוחלטת וגינוי חריף של האמירויות ובחריין, תוך האשמתן בבגידה בפלסטינים והתרפסות בפני ישראל וארה"ב. כך, האשטאגים בולטים כמו "#הנורמליזציה היא בגידה" ו"#בחריינים נגד הנורמליזציה" הגיעו ליותר מ-100 מיליון גורמים ברשתות החברתיות בתקופה של חתימת ההסכמים.  

בעקבות ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל לבין האמירויות יזם המשרד לנושאים אסטרטגיים מחקר רשתי כמותי שנועד לבחון עמדות ותפיסות ברשתות החברתיות בערבית סביב הנורמליזציה. מנתוני המחקר עולה, כי יחסי הנורמליזציה הנרקמים בין ישראל לאמירויות זכו לסנטימנט שלילי בשיעור של כ-90 אחוז, בעוד שרק 5% מהפעילים בשיח הביעו תפיסה חיובית מוחלטת. כמו כן המילה "שלום", שמגלמת בתוכה תפיסה חיובית, נעדרת מהשיח כמעט לחלוטין.

מהמחקר עולה גם, כי 95% מהשיח הביקורתי ביחס להסכם מופנה כלפי האמירויות. הטיעונים המרכזיים היו כינויו כבגידה (45%); האיסור על חתימת הסכמים עם "הציונים" (27%); צביעות של האמירויות (10%); כניעה לארה"ב (5%); תאוות בצע ואיסור על נרמול היחסים קודם להסכם עם הפלסטינים, ברוח היוזמה הערבית (4% כל אחד). 

מנגד, הטיעונים בעד ההסכם, שהופיעו רק בכ-10% מהשיח, כללו יתרונות ביטחוניים (61%); כדאיות כלכלית (33%); 'הלבנה' של מצב קיים דה פקטו (6%). יצוין כי בהקשר השיח החיובי בלטו בתמיכתם בהסכם פעילי רשת עיראקים, שאף הביעו רצון לקיום תהליך זהה מול ישראל.

איראן, חזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית

להבנתנו, השיח השלילי ברשתות החברתיות מוזן בעיקר ע"י גורמי ההתנגדות להסכם, ובראשם איראן, חזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית, לצד שורה של ארגוני חברה אזרחית המקדמים דה-לגיטימציה נגד ישראל. הללו מנסים לייצר מראית עין של התנגדות גורפת בעולם הערבי להסכמים, ולכל הפחות 'רועשת', ובכך לנסות ולהרתיע מדינות נוספות ללכת בדרכן של האמירויות ובחריין.  

ההתנגדות להסכמים באה לידי ביטוי גם בפעילות גורמי חברה אזרחית פלסטינים. כך, המכון הפלסטיני למחקרי ביטחון לאומי ערך (27 בספטמבר) כנס תחת הכותרת "מובילי דעה ברשתות החברתיות מתמודדים עם הנורמליזציה". במהלך הכנס אף התקבלו מספר החלטות להגברת הפעילות ברשתות החברתיות, וביניהן הקמת "הרשת הערבית נגד נורמליזציה" עבור בלוגרים והחרמת אמצעי התקשורת ופלטפורמות המצדדים בנורמליזציה. באופן דומה, ארגון BCP, המקדם דה-לגיטימציה וחרמות נגד ישראל, שבראשו עומד בכיר חמאס בעזה, באסם נעים, מגלה פעלתנות רבה נגד הנורמליזציה ומרבה להשתמש בפרסומיו באחד מהאשטאגים הבולטים ביותר ברשתות החברתיות "#הנורמליזציה היא בגידה".

מצד שני, להערכתנו, באיחוד האמירויות ובבחריין היו מודעים ל"מתקפה" ההסברתית הצפויה, ולכן נערכו מבעוד מועד עם שורה של מהלכים ומיזמי נורמליזציה. היערכות זו כללה, בין היתר, פעילות ברשתות החברתיות; ניגוני המנון 'התקווה' אקראיים; שיתופי פעולה מוזיקליים, כגון קליפים משותפים; ראיונות גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים בתקשורת; ושיח דתי מצד גורמים דתיים פופולריים שתומכים בנורמליזציה. זאת, תוך שיווק היתרונות הכלכליים (למשל, פרוייקטים בתחומי ההיי-טק והבנקאות) והמדיניים (ביטול הכוונות להחלת הריבונות), הנובעים מ"פירות הנורמליזציה". 

לנוכח האתגר שמציבים גורמי ההתנגדות, שניכר שלפחות בחלקו הינו מאורגן, ישראל צריכה לקדם מערכה תודעתית נגדית בהובלתה. זאת, תוך התמקדות בפעילות ברשתות החברתיות בערבית, בעיקר במדינות המפרץ ובמדינות אחרות איתן עשויים להיחתם הסכמים נוספים, במטרה להבליט את היתרונות הגלומים בתהליכי הנורמליזציה עבורן. במסגרת זו, המשרד לנושאים אסטרטגיים יגביר את פעילותו ברשתות החברתיות לחיזוק תפיסת הנורמליזציה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים. 

תמונת המודיעין

ההסכמים ההיסטוריים שנחתמו ב-15 בספטמבר בבית הלבן בוושינגטון זכו ל"רוח גבית" חסרת תקדים מצד שורה של מדינות ערביות. ביטוי מוחשי למגמה זו היה הסירוב של  הליגה הערבית (9 בספ') לדרישה הפלסטינית לגנות ההסכם. מנגד, השיח ברשתות החברתיות בערבית מצביע על התנגדות גורפת להסכמים והאשמת מדינות המפרץ ב"בגידה" באינטרסים הלאומיים הפלסטינים והאומה הערבית.

על-רקע ההודעה של ישראל והאמירויות, בדק המשרד לנושאים אסטרטגיים את השיח (דיונים בעלי שתי תגובות ומעלה) ברשתות החברתיות בערבית בין ה-12 באוגוסט ל-8 בספטמבר (טרם החתימה על ההסכמים בין ישראל לאמירויות ובחריין). 
המחקר כלל ניתוח של השיח ברשתות החברתיות המובילות, ובראשן פייסבוק (כמעט 49%), טוויטר (31%) ובאופן זניח באינסטגרם וביוטיוב. כמו כן, אותר שיח רב בעקבות כתבות שפורסמו באתרי תקשורת המזוהים, בין היתר,  עם קטר (אל-ג'זירה, ערבי21, אל-ערבי אל-ג'דיד), חמאס (שיהאב ניוז) וסעודיה (אל-שרק אל-אוסט, אל-קודס אל-ערבי ואל-ערביה).

מהניתוח עולה כי בכ-90% מהשיח נמצא סנטימנט שלילי כלפי ההסכם, שהיה צפוי להיחתם בין ישראל לבין האמירויות (8% אפילו שלילי מאוד). הסנטימנט השלילי הניכר, כאמור, התבסס על טיעונים מגוונים נגד ההסכם שהופיעו בכ- 95% מהשיח הכולל. 
הטיעונים הללו התמקדו בהאשמת האמירויות בבגידה (45%), ובאיסור על חתימת הסכם עם הציונים (27%). בהקשר לטיעון האחרון, בעל אופי דתי, צוטט פסוק מהקוראן לפיו היהודים (ישראל) והנוצרים (ארה"ב) לעולם לא יהיו שבעי רצון מהמוסלמים עד שהאחרונים ילכו בדרכיהם. ראוי לציין שב-5% מהשיח נגד ההסכם, הוטלה האחריות על הפלסטינים בדגש על הנהגת הרש"פ (ייתכן גם מצד תומכי חמאס). 

במקביל, ארגוני 'חברה אזרחית' המתנגדים להסכמי נורמליזציה, מנסים להגיב להתפתחויות, להגביר את התיאום, לקדם וליזום שורה של מהלכים גם ברשתות החברתיות, שתכליתן ליצור רגש שלילי נגד המהלכים הנרקמים במזה"ת. זאת, להבנתנו, מתוך רצון לחבל בהסכמים הנוכחיים ובעיקר לסכל כאלו עתידיים. כך, "המכון הפלסטיני למחקרי ביטחון לאומי" ברמאללה ערך (27 בספטמבר) כנס שכותרתו "מובילי דעה ברשתות החברתיות מתמודדים עם הנורמליזציה". בכנס השתתפו אנשי תקשורת ואקדמיה בעולם הערבי (כולל חבר "האגודה של האמירויות נגד הנורמליזציה").

פעילות המצדדים בהסכמים

מנגד, הגם שבהיקף מצומצם יותר, המחנה התומך בהסכמי הנורמליזציה משיב 'מיני-מלחמה' ברשתות החברתיות ובקבוצות שיח שונות, שתכליתה להצדיק את החתימה על ההסכמים. כך, מושמעת ביקורת כלפי ההנהגות הפלסטיניות בדגש על הרשות הפלסטינית. בהמשך לכך, הועלו האשטאגים מתריסים כנגד הפלסטינים #ישראל והאמירויות, #פלסטין אינה הסוגיה שלי, ועוד.

מעבר לכך, ההיערכות המוקדמות של האמירויות ובחריין כללה פעילות רשתית, ניגוני המנון "התקווה", שיתופי פעולה מוזיקליים, ראיונות רבים בתקשורת, פוסטים של גורמי חברה מפרציים, ושיח דתי שנועד להגן על ההיבט ההילכתי של ההסכמים. כל זאת, תוך הבלטת התועלת הכלכלית והמדינית שתצמח מחתימת ההסכמים, ובכלל זה עבור הפלסטינים עצמם (ביטול התוכניות להחלת הריבונות).

יצוין כי ה- BCP, דיווח (25 בספ') שפייסבוק הסירה את השיר "לפח האשפה של ההיסטוריה", מאת המשוררת התוניסאית, מרים טראבלסי. השיר מבקר את "הנורמליזציה ואת המנרמלים עם הכיבוש הציוני". להערכתנו, הסרת השיר, אם אכן ארעה, נבעה מפנייה של גורמים ערביים לפייסבוק.

אולי יעניין אותך גם