ועדת החוץ והביטחון האריכה את מנדט השב"כ לאיכוני קורונה

"ברגע שאתה מפעיל את כלי השב"כ, שלא מופעל בשום מקום בעולם, כמות הבידודים גדלה שבעתיים", אומר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בדיון בועדת החוץ והביטחון

קרדיט: דוברות הכנסת, יניב נדב

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, אישרה אתמול (ב'), ברוב קולות, את החלטת הממשלה להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה בתקופה שמיום 08.10.20 ועד ליום 28.10.20.  

כזכור, חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים, אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי. על פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדה החוץ והביטחון, אשר יכולה לאשרה, לא לאשרה, או לאשרה לתקופה קצרה יותר.

יו"ר הוועדה הזמין לדיון הוועדה, את נציגי התעשיינים, על מנת שיציגו את משמעויות היקפי ימי הבידוד, כתוצאה מהשימוש ביכולות שב"כ, מבחינת התעשייה והמשק. הנציגים ביקשו כולם, בסוף דבריהם, לעדכן את הקריטריונים של הכניסה לבידוד וכן לקצר את משך השהייה בבידוד.

מחלת ה'בדדת' 

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "בהיקפי הבידודים כיום, עסקים גדולים כמו גם קטנים, לא מצליחים לעבוד בשל היעדרות עובדים. זוהי מחלת ה'בדדת' שגורמת למחסור בעובדים. אם יש קו במפעל של שני עובדים ושניהם בבידוד, אי אפשר להפעיל את הקו, וככל שכמות המבודדים יותר גדולה, גם יותר קשה לתת פתרון נקודתי. יש מקרים היום של 10-20 עובדים שנעלמים בבת אחת. בכימיקלים לישראל היה מקרה של 80 עובדים בבת אחת באתר מסוים. ביקשנו שאותם עסקים שהתקנות מגדירות כחיוניים, עובדיהם יוכלו להיבדק ביום התשיעי ולהשתחרר ביום העשירי.

יו"ר הוועדה: "אני רוצה לחדד - יש שני מסלולים שצריך לבחון במקביל כדי לתכלל את השיקול הבריאותי אל מול הפגיעה הפרטית והמשקית. קיצור המצב הקיים של 14 ימי בידוד, למי שבא במגע עם חולה מאומת, ל-12 ימים, או קיצור ל-10 ימים, בכפוף לשתי בדיקות שליליות – האחת ביום הכניסה לבידוד, והשנייה בימים השביעי או השמיני לבידוד. אופציה זו כפופה ליכולת משרד הבריאות לקיים בדיקות בכאלה היקפים, ובמספר החולים הנוכחי זה לא אפשרי ככל הנראה". 

תומר: "מדינת ישראל היא חריגה, כי ברגע שאתה מפעיל את כלי השב"כ, שלא מופעל בשום מקום בעולם, כמות הבידודים גדלה שבעתיים. אנחנו מבודדים בממוצע יותר אנשים מכל מדינה בעולם. כשמפעילים את הכלי הזה, ששולח יותר אנשים לבידוד, צריך גם לדעת לשחרר יותר ולנהל את הסיכונים, כאשר העסקים החיוניים יהיו אלה עם קדימות לבדיקות". 

אייל מליס, מנכ"ל תנובה: "בחודשיים האחרונים אנחנו מתמודדים עם מצב שבו בין 5%-7% מכוח האדם הארצי נמצא בבידוד בכל זמן נתון, וזה יכול להגיע באתרים מסוימים אפילו ל-15% מכוח העבודה שם. זה יכול לסכן את הרציפות היצרנית והמשכיות האספקה של המוצרים". 

אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם: "הגל השני הוא לא פחות מצונאמי עבורנו, והיקף המבודדים מאיים על רציפות הייצור. יש לנו אותו היקף חולים כמו בכלל האוכלוסייה, אבל היקף המבודדים במפעלים הוא בשיעור הרבה יותר גבוה. העובדים מגיעים למפעל בהסעות, ובממוצע, כל נשא מכניס שני רכבי הסעות לבידוד, שזה מגיע לעד 20 איש בבת אחת. באסם לבד – מנינו מעל 14 אלף ימי בידוד מתחילת המשבר". 

בן אסאייג ומליס נשאלו שניהם ע"י יו"ר הוועדה לגבי היכולות של החברות לבצע חקירות אפידמיולוגיות לעובדיהן ולבצע בדיקות. שניהם השיבו כי ממוני הביטחון באתרים השונים כבר מבצעים חקירה בעצמם, בנוסף לזו של המדינה. בן אסאייג אף אמר כי ייתכן ויוכל להשתמש במעבדות החברה הקיימות כדי לבצע בדיקות לעובדים לטובת קיצור ימי הבידוד. יו"ר הוועדה ביקש לשמוע התייחסות מנציגי משרדי הבריאות והאוצר לגבי אפשרות קיצור ימי הבידוד.

פרופ' רון מילוא, ממכון ויצמן, אשר עמד בראש הצוות אשר בדק עבור צוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות את השלכות קיצור הבידוד, מסר לוועדה כי הם עדכנו את הבדיקה שלהם, וכיום הם סבורים כי 3%, ולא 5%, מאלה שישוחררו לאחר 12 ימי בידוד, ללא בדיקה, יתגלו כחולים. 

עם זאת, גם כאשר מדובר על 3% שיתגלו כחולים לאחר השחרור התוצאה זהה – הם יכניסו רבים אחרים לבידוד באורך מלא, ובכך  הקיצור להם ביומיים למעשה יביא ליותר ימי בידוד ברמת המשק, ומשך המגיפה הכללי יתארך יותר גם הוא. עוד אמר פרופ' מילוא כי ארגוני הבריאות העיקריים בעולם בחנו מחדש את נושא תקופת הבידוד, ונשארו על 14 ימים, וזאת אף שמחקרים בעולם מצאו כיום שבאוכלוסייה המבוגרת, תקופת הדגירה פעמים רבות ארוכה יותר מ-14 ימים, אבל היות שזה כבר המספר שהתקבע, לא נשקלת הארכת תקופת הבידוד. 

עלות הבידודים בספטמבר: 2.6 מיליארד ש"ח

איל טולדו מאגף התקציבים באוצר התייחס לעלות קיצור ימי הבידוד ואמר כי העלות המשקית בחודש ספטמבר כתוצאה מכלל הבידודים עמדה על 2.6 מיליארד ש"ח ובהתאם, קיצור משך הבידוד ביומיים היה מוביל לחיסכון משקי של  כ-750 מיליון ש"ח בחודש ספטמבר. 

בנוסף, ככל שהכנסת תחוקק את המתווה המוסכם עבור תשלום ימי הבידוד, מעבר לעלות המשקית האמורה תיתוסף גם עלות תקציבית ישירה. אין עדיין אומדן מדויק לעלות זו, והיא תשתנה לפי מספר המבודדים, אך לפי נתוני ספטמבר, העלות החודש הייתה יכולה לעמוד על כ-300 מיליון ש"ח.

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר: "750 מיליון ש"ח לחודש, אלה היקפים משמעותיים ודרמטיים מבחינת המשק, וזאת בנוסף לימים בהם גם נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה. לדיון הבא אני מבקש עמדה רשמית ומסודרת של האוצר לנושא קיצור משך הבידוד, וכן עמדה אחת רשמית ומסודרת של משרד הבריאות לגבי אפשרות קיצור הבידוד עד ל-10 ימים, בכפוף לשתי בדיקות – האחת ביום הכניסה לבידוד והשנייה ביום השביעי או השמיני לבידוד".

"כמו כן, בשים לב לכך שכלי השב"כ הוא אכן אפקטיבי באיתור חולים שלא אותרו באמצעים אחרים, ובשים לב לכך שעל פי דיווח משרד הבריאות האחרון, מדינת ישראל זנחה הלכה למעשה את אפשרות עידוד הציבור לשימוש באפליקציית המגן 2, אני אמליץ לחבריי לקבל את בקשת הממשלה ולאשר את ההכרזה לכל התקופה המבוקשת".

אולי יעניין אותך גם

מאת Oyoyoy - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26723974

דעה | נמל תעופה בינלאומי ברמת דוד עדיף על אחד בחיפה 

בנוסף לדעת רת״א ורש״ת, גם סקר שבוצע על ידי חברה ספרדית תומך במסקנה אחת - עדיף נמל תעופה בינלאומי ברמת דוד על פני אחד בחיפה. מקבלי ההחלטות יתייחסו לדרג המקצועי?