מלחמות האיכונים: בשב"כ מסרבים לעגל פינות - איכונים רק לפי חקיקה
שב"כ, על אף הסטיגמה שלו בציבור בתקופת הקורונה, מתגלה ככזה השומר על פרטיות אזרחי ישראל, אפילו יותר מצה"ל. למרות בקשות לעגל פינות - בשירות עובדים רק לפי חקיקה. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 12/10/2020
bigstock
מאז מגיפת הקורונה הגיעה לישראל בסביבות חודש פברואר האחרון, הכנסת החליטה לשנות חקיקה ולאפשר לשב"כ לאכן אזרחים שהיו במגע עם חולה קורונה מאומת. את רשימת החולים משרד הבריאות מעביר לשב"כ, מתבצע איכון, ותוצאות האיכון מועברות למשרד הבריאות. ורק לו. כך לפי החקיקה. עד היום איכן שב"כ 100,000 מקרים.
ובכן, בגלל מאבקי אגו בין פיקוד העורף של צה"ל לבין משרד הבריאות, פנה צה"ל באופן ישיר לשב"כ לקבלת נתוני איכון. בשב"כ הראו לצה"ל את הדלת לכנסת. היא זו שמחוקקת, ואם רוצים ששב"כ יעביר נתונים לצה"ל, הכנסת צריכה להחליט זאת. רשות הפרטיות, הפועלת תחת משרד המשפטים, בספק כמה מעודכנת במהלכים אלו של צה"ל. הגורם שאחראי על פרטיות בצה"ל הוא ראש אכ"א.
אזכיר כי גם בין שב"כ למשטרה עלו בעבר דיונים כאלו. המשטרה רצתה להשתמש בנתוני איכון של שב"כ לטובת חקירות. שב"כ הראה למשטרה את הדרך לכנסת או ללשכת השופט. צו שופט או לחילופין שינוי חקיקה. אלו הדרכים להשיג מידע משב"כ שעובד על פי חוק. המשטרה ראתה שאין ישועה, והחליטה להקים יחידת סיגינט משלה שתבצע איכונים. זו אותה יחידה שמבצעת איכונים עבור המשטרה גם בהקשר מפרי בידוד בתקופת הקורונה. את היחידה המשטרתית מנהל קצין בכיר לשעבר ב8200.
אחרי שצה"ל ניסה ונכשל בפניה ישירה לשב"כ, הפעילו את פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו. המטרה, שוב, לגרום לשב"כ להעביר לפיקוד העורף נתוני איכון ללא חקיקה מתאימה. מעקף של הכנסת. שוב, שב"כ הראה לגמזו את הדלת לכנסת. רוצים נתונים? בבקשה. תשנו את החקיקה.
לסיכום, שב"כ, למרות הביקורת הציבורית, מראה שוב את החשיבות של עבודה על פי חוק, כאשר הכנסת היא המקום לשינויים הנוגעים למידע של אזרחים. נבחרי העם, באמצעות דיון, הם אלו שיחליטו מה, אם וכמה. זו גם החשיבות מדוע כדאי שארגוני ביטחון יעבדו תחת חקיקה מסדרת, שלא כמו המוסד או מלמ"ב. צה"ל דרך אגב פועל על פי חוק מסדר, אך בהקשר נושא הכתבה, נראה כי הצבא כשל בדרך הפעולה שלו.
שב"כ, על אף הסטיגמה שלו בציבור בתקופת הקורונה, מתגלה ככזה השומר על פרטיות אזרחי ישראל, אפילו יותר מצה"ל. למרות בקשות לעגל פינות - בשירות עובדים רק לפי חקיקה. פרשנות
bigstock
מאז מגיפת הקורונה הגיעה לישראל בסביבות חודש פברואר האחרון, הכנסת החליטה לשנות חקיקה ולאפשר לשב"כ לאכן אזרחים שהיו במגע עם חולה קורונה מאומת. את רשימת החולים משרד הבריאות מעביר לשב"כ, מתבצע איכון, ותוצאות האיכון מועברות למשרד הבריאות. ורק לו. כך לפי החקיקה. עד היום איכן שב"כ 100,000 מקרים.
ובכן, בגלל מאבקי אגו בין פיקוד העורף של צה"ל לבין משרד הבריאות, פנה צה"ל באופן ישיר לשב"כ לקבלת נתוני איכון. בשב"כ הראו לצה"ל את הדלת לכנסת. היא זו שמחוקקת, ואם רוצים ששב"כ יעביר נתונים לצה"ל, הכנסת צריכה להחליט זאת. רשות הפרטיות, הפועלת תחת משרד המשפטים, בספק כמה מעודכנת במהלכים אלו של צה"ל. הגורם שאחראי על פרטיות בצה"ל הוא ראש אכ"א.
אזכיר כי גם בין שב"כ למשטרה עלו בעבר דיונים כאלו. המשטרה רצתה להשתמש בנתוני איכון של שב"כ לטובת חקירות. שב"כ הראה למשטרה את הדרך לכנסת או ללשכת השופט. צו שופט או לחילופין שינוי חקיקה. אלו הדרכים להשיג מידע משב"כ שעובד על פי חוק. המשטרה ראתה שאין ישועה, והחליטה להקים יחידת סיגינט משלה שתבצע איכונים. זו אותה יחידה שמבצעת איכונים עבור המשטרה גם בהקשר מפרי בידוד בתקופת הקורונה. את היחידה המשטרתית מנהל קצין בכיר לשעבר ב8200.
אחרי שצה"ל ניסה ונכשל בפניה ישירה לשב"כ, הפעילו את פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו. המטרה, שוב, לגרום לשב"כ להעביר לפיקוד העורף נתוני איכון ללא חקיקה מתאימה. מעקף של הכנסת. שוב, שב"כ הראה לגמזו את הדלת לכנסת. רוצים נתונים? בבקשה. תשנו את החקיקה.
לסיכום, שב"כ, למרות הביקורת הציבורית, מראה שוב את החשיבות של עבודה על פי חוק, כאשר הכנסת היא המקום לשינויים הנוגעים למידע של אזרחים. נבחרי העם, באמצעות דיון, הם אלו שיחליטו מה, אם וכמה. זו גם החשיבות מדוע כדאי שארגוני ביטחון יעבדו תחת חקיקה מסדרת, שלא כמו המוסד או מלמ"ב. צה"ל דרך אגב פועל על פי חוק מסדר, אך בהקשר נושא הכתבה, נראה כי הצבא כשל בדרך הפעולה שלו.
