הכישלון: העדר מינוי מפכ"ל בעת הקורונה

בעת זו, חייב להיות בראש המשטרה מפקח כללי שאינו מושפע מרעשי רקע ואין חרב וירטואלית מעל ראשו שיכולה לפגוע בהחלטותיו בשטח. דעה של נתן פז

משטרת ישראל

משטרת ישראל נמצאת באחת מהתקופות המאתגרות ביותר מיום הקמתה. המלחמה לבלימת מגפת הקורונה היא מלחמה קשה ומאתגרת אשר מחייבת פעולה במספר רב של זירות בהיבטי אירועי סדר ציבורי, חוצה מגזרים ואוכלוסיות וזו מותירה את השוטרים וצמרת המשטרה כ"שק חבטות" בו מתחרים הפוליטיקאים מי חובט יותר חזק.

ביקורת היא דבר חשוב, לגיטימי ורצוי במדינה דמוקרטית. המצב המסוכן בו חובטים בשוטרים ובקציני המשטרה מכל עבר ומייצרים פוליטיזציה של הארגון הוא בלתי נסבלת. תוסיפו לכך את העובדה שלארגון אין מפכ"ל קבע וניתן להעריך כי משבר האמון העמוק בין הציבור למשטרה היחידה שיש לנו עוד יעמיק.

מינוי מפכ"ל אינו משחק

תארו בנפשכם לחימה של צה"ל בשטחים או בעזה ללא רמטכ"ל קבוע. תארו בנפשכם מצב שבו פוליטיקאים מתערבים בהחלטות פיקודיות טקטיות של יחידות צבאיות בשטח. הלו דבר כזה לא היה עובר לרגע אחד. ניכר כי המצב הזמני בו מונה ממלא מקום מפקח כללי למשטרת ישראל הופך לקבוע מטעמי נוחות. ארגון ביטחוני אשר אמון על שיטור ואכיפה, חקירות, לחימה בפשיעה בטרור בתוך גבולות המדינה אינו יכול לתפקד כנדרש לאורך זמן כאשר מקבעים מינוי של ממלא מקום ולא ממנים מפכ"ל קבוע.

מה הבסיס בגישה של ממלא מקום? ובכן, מדובר במצב של כורח המציאות בו לאור פרישה או סיום קדנציה של ראש הארגון ממנים באופן זמני את אחד הניצבים אשר אמור לשמר את הקיים ולאפשר רציפות תפקודית של הארגון עד למינוי קבוע. בישראל כמו בישראל הזמני הופך לקבוע. העוול שגורמים לממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן הוא אדיר. כבר מעל לשנתיים שהמצב הזמני הפך לקבוע ובכך בפועל מחלישים את כוחה של משטרת ישראל בביצוע משימותיה ופוגעים בכ-30,000 משרתים שעושים עבודת קודש.

אי מינוי מפכ"ל קבוע יש בו אמירה. ראשית כלפי ממלא המקום עצמו, אתה לא מקבל את הסמכות והאחריות הקבועים על מנת לפקד על הארגון. תארו לכם מה מרגיש אותו קצין שעומד בלחצים אדירים מהשטח, משדרת הפיקוד ומהדרג הפוליטי בעוד הוא עושה כמיטב כוחו על מנת לשמר את הקיים. מעצם הרעיון הבסיסי של תפקיד ממלא מקום, תקופתו היא זמנית ועל כן אינו יכול לעשות מהלכים בשטח לקידום הארגון.

כך "נתקעים" מינויים של שדרת הפיקוד, קידומם של קצינים בכירים מתעכב, מהלכים לבניית הכוח אינם יוצאים לפועל וכל זה משום שאין לממלא המקום לגיטימציה לקדם מהלכים גדולים ושורשיים בשטח כי הרי "הוא עוד מעט יוחלף". זהו מצב מסוכן ביותר שספק אם היה לו תקדים קודם מבחינת משך הזמן של אי מינוי מפכ"ל קבוע. יותר מכך, העיניים של כל הארגון נשואות בציפייה לראות מתי ימונה מפכ"ל.

בתוך הארגון, גם אם יאמרו אחרת כלפי חוץ, קיים רחש בחש ואי שקט משום שבהינתן שזהו ממלא המקום הרי שעד שלא בחרו במפכ"ל קבוע יש מי שרואים עצמם כיורשים לגיטימיים. המציאות היא שבפועל יתכן וממלא המקום נמנע מלעשות צעדים בשטח וכך הארגון נמצא בתקופה קשה ולא בריאה למשרתיו.

באשר לממלא המקום ניצב מוטי כהן, ברמה האישית האדם שעושה עבודה מצוינת, מחזיק את הארגון בתקופה סוערת, נמנע מכניסה ל"פינות" פוליטיות ומנסה בכל כוחו לבצע את הנדרש ממנו. רק על זה מגיע לו כל הכבוד מאיתנו הציבור. המשך הקפאת המצב במשטרה ואי מינוי מפכ"ל קבוע לאלתר מייצרת לכולנו נזק בלתי מתקבל על הדעת, הנה צעד מסוכן ויש בה אמירה מסוכנת כלפי הציבור כולו.

אין מקום להתערבות במשימות המשטרה

משטרת ישראל כבר ידעה תקופות סוערות, מאירועי אוקטובר בה נהרגו 13 אזרחים באירועי הפרות סדר ברחבי הארץ, אירועי הר הבית, הפגנות הסטודנטים, הפגנות הנכים, פינויי ישובים בהתנתקות והתקופה הסוערת של פיגועי התופת באוטובוסים ובערים בשנות ה-90. כמי ששירת עשור במשמר הגבולות ביחידות המובחרות בין השנים 1998-2008 וחווה לא מעט מהאירועים הקשים הללו אני מחויב להביא את מעט הלך הרוח של השוטרים בשטח.

שוטר ואין זה משנה אם הוא לוחם מג"ב או שוטר כחול, לוחם יס"מ או בלש ימ"ר, רכז מודיעין או סייר לרוב קם בבוקר מתוך תחושת שליחות לבצע תפקידו. זה לא משנה מיהו ראש הממשלה, זה לא מעניין מי הציבור המפגינים זה בכלל לא חשוב מה המשימה. המשטרה היא גוף א-פוליטי וכזה משרתיה מחויבים לפעול בנחישות וברגישות מול כל ציבור ובכל משימה. בחודשים האחרונים קורה לנו משהו מסוכן. הכול מותר. נפרץ הסכר. "חובטים" במשטרה מכל כיוון.

ניסיונות להשפעות פוליטיות לכאורה בביצוע המשימות בשטח ומשפטי שדה לשוטרים ולקצינים על פעולות שמנותחות בחצאי צילומים ו/או הקלטות. אסור בתכלית האיסור לאפשר המשך המצב. בבואם של השוטרים לבצע משימתם בהפגנות הם פועלים תחת הנחיות, פקודות והוראות מהדרג המדיני. אפשר להתווכח ורצוי שכך האם התקנות ו/או ההנחיות של הדרג הפוליטי מאפשרות למשטרה לבצע תפקידה אבל, בשום פנים ואופן אין מקום להתערבות בהחלטות בשטח. לא הוראות של פוליטיקאים מכל מצד למפקדים בשטח ולא לינץ תקשורתי למפקדים ולשוטרים בשטח.

אין ספק, שגם חריגים משרתים במשטרה כמו בכל ארגון. צריך להוקיע כל אקט אלים כלפי ציבור מפגינים שאינו חלק מהוראה חוקית ו/או מעצר לגיטימי אבל צריך לתת למשטרה לבצע את עבודתה. אם יש אירוע של חשד לאלימות משטרתית תנו לגורמים המוסמכים לעסוק בכך. כאשר מביאים שוטרים מתגבור לתגבור, בבוקר בתל אביב, בצהריים אכיפה בבתי הכנסת במודיעין עילית ובערב במאה שערים צריך להבין שהם מתרוצצים בין המשימות ונשחקים.

למרות זאת, אין שום מקום להסיק שהם אינם מבצעים את משימותיהם בניקיון כפיים מקצועי. צריך להבין אין "חצי אכיפה". הפגנה לא חוקית היא לא חוקית, נקודה. התקהלות בניגוד להנחיות מעל 10 אנשים בשטח סגור אסורה, תפילות המוניות בבתי כנסת אסורות וחריגה ממגבלת ה-1000 מ', טפשית ככל שתשמע לנו, היא תקנה חוקית שיש לאכוף אותה. פיזור המון שאינו מציית להוראה חוקית של מפקד משטרה טריטוריאלי בשטח להתפזר תצפו שיענה במעצרים, בשימוש בכוח סביר ובשימוש באמצעים כולל פרשים ומכתזית ככל שיידרש.

התבונה של המפקדים בשטח ושל פורום הספ"כ בראשות ממלא מקום המפכ"ל מחייבת הפעלה נכונה של הכוח ושימוש בכוח סביר על מנת שלא יהיו נפגעים. אבל, בכל פעם שחובטים במשטרה מימין ומשמאל חובטים בשוטרים ובמשפחות של השוטרים. אילו שנמצאים במוקדי החיכוך 24/7, ללא שינה, תחת משמרות כפולות ועבודה "שלדית" ראוי שיקבלו מאיתנו מעט כבוד ולא קיתונות של "חבטות".

דה לגיטימציה למשטרה תפגע בכולנו. השוטרים הם אילו שישמרו על הילדים שלנו ברחובות, הם אילו שילחמו בעבריינים ובשחיתות הציבורית והם אילו שיסכלו טרור יחד עם רשויות האכיפה האחרות. תקופה זו של אלפי מוקדי הפגנות, התפרקות ציבורית משמירה על ההנחיות מצד ציבורים שונים מותחת את המשטרה ושוטריה גם כך מעבר לקצה גבול היכולת. זה לא שנפתרו כל הבעיות הביטחוניות בתקופת הקורונה, אין טרור, אין פשיעה וכעת המשטרה מתעסקת רק בהפרות סדר. לכן ראוי היה שנוציא את המשטרה מהשיח הפוליטי ונאפשר לשוטריה לבצע תפקידם מחוץ לשיח המתלהם.

המצב רק יחריף

אם נתבונן על מה שמתרחש בעולם בשנה האחרונה, אין מקום ליתר אופטימיות מבחינת אירועי הפרות הסדר. המלחמה במגפת הקורונה בשילוב שיתוק מרבית הכלכלות העולם מובילה לאלימות קשה ומחאות גוברות. כמעט אין מדינה שלא מתמודדות עם מחאות ציבוריות ופורקן אלים של המון שמוחה על הרס הכלכלה ואובדן היכולת להתפרנס. עד כה, עם כל מוקדי ההפגנות והמחאות הן בציבור החילוני והן בחרדי כולל במגזר הערבי לא נחצה רף של פגיעה חמורה בנפש.

לאור השיח הפוליטי המתלהם ונקודת הרתיחה אותה אנחנו חווים כאן אצלנו, המצב עוד עלול להסלים. באין תקווה, אנשים נוטים לבצע מעשים בלתי צפויים בחומרתם. ככל ש"לסיר הרותח" נשפך עוד ועוד שמן בעירה של הסתה גם כנגד ציבורים שונים וגם כנגד המשטרה עוד צפויים לנו לצערי תרחישי קיצון. בכל המצב הקשה שנוצר מחויבת הממשלה כלפי הציבור למנות מפכ"ל קבוע. חייב להיות בראש הארגון מפקח כללי שאינו מושפע מרעשי רקע כאילו ואחרים ואין שום חרב וירטואלית מעל ראשו שיכולה לפגוע בהחלטותיו בשטח.

המשטרה נערכת בכל יום למול עשרות תרחישי ייחוס קיצוניים וצריכה לעמוד בכל משימותיה. אין לנו משטרה אחרת וראוי שנבחרי הציבור שלנו יחזרו להוביל קו שפוי ולא מתלהם כלפי ציבורים שונים וכלפי המשטרה. הציפייה של השוטרים לקבל גיבוי לעבודתם בשטח מנבחרי הציבור במובן של מינוי מפקד קבוע למשטרה היא לגיטימית ומוטב שיעשה כך שעה אחת קודם.

אולי יעניין אותך גם