כך הלבינה איראן מיליארדי דולרים מתחת לאף של שירותי הביון הישראלים
מה הקשר בין דליפת מסמכים בשם THE FINCEN FILES, תביעה בארה"ב נגד בנק טורקי וטענות לגבי מעורבות הבית הלבן בניסיונות סיכול התביעה? הלבנת כספים של איראן
עמי רוחקס דומבה
| 05/10/2020
REUTERS/Brendan Mcdermid/File Photo
באזור תחילת שנות ה-2000 קיבל אלוף (מיל') מאיר דגן ז"ל את הפיקוד על המוסד הישראלי. המטרה העיקרית שביקש ממנו ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, הייתה לעכב את תכנית הגרעין הצבאית של איראן. ממשיכיו בפיקוד על המוסד, תמיר פרדו ויוסי כהן, הראש הנוכחי, עסקו גם הם בקו פעילות זה. המוסד בשנים אלו 'השמין' משמעותית בתקציבים, תשתיות בינוי וכוח אדם. מטרת העל לעכב את תכנית הגרעין של טהרן הצדיקה את כל האמצעים.
במהלך שני העשורים האחרונים נחשף הציבור הישראלי לשלל פעולות המיוחסות למוסד בהקשר זה. חבלות בנתנז ופרצ'ין, חיסול מדעני גרעין, מעקבים אחרי פגישות של צוות המו"מ של הסכם הגרעין באירופה, וגולת הכותרת - גניבת ארכיון גרעיני. לצד פעולות מתוקשרות אלו, ישנן מגוון פעולות בעולם הפיננסי. פעולות חשאיות אלו אינן קשורות לחיסולים או פיצוצים, אלא למעקב אחרי כספים. לפתח טילים וגרעין עולה הרבה כסף. איראן, שנמצאת שנים תחת סנקציות בינלאומיות קשות, צריכה להשיג את הכסף הזה.
למרות כלל פעולות המוסד, וההשקעה הכספית האדירה של ממשלת ישראל בנתיב קריטי זה, האיראנים עומדים היום, כך על פי הערכות, כמדינת סף גרעינית עם טווח פריצה לפצצה של פחות משנה. לפי הערכות 3.5 חודשים ידרשו לטהרן להעשיר חומר בקיע לדרגת פצצה, ועוד מספר חודשים להרכבתה על מתקן במטוס או טיל. אחת השאלות היא כיצד קורה שמדינה שנמצאת תחת סנקציות קשות במשך עשרות שנים, תחת לחץ בלתי פוסק של ארגוני ביון כולל המוסד, הCIA, הביון הדני, הגרמני ועוד, מצליחה לפתח תכנית גרעין צבאית לכדי מצב של מדינת סף.
הקשר הטורקי
ובכן, אחת התשובות היא כסף. והרבה ממנו. דליפת מסמכים תחת השם FinCEN חושפת הלבנה של עשרות מיליארדי דולרים לטובת איראן דרך מערכת הבנקאות בטורקיה. האדם שהיה אחראי על העברת מזוודות המזומנים לבנקים בעולם היה אדם קראהאן (Adem Karahan). הוא עבד בשביל הבוס שלו - רזה זרב (Reza Zarrab). בהערכה שמרנית לקנוניה באיראן, התובעים אמרו כי אלו העבירו לפחות 20 מיליארד דולר מ -2010 עד 2015 בלבד. החקירה הובילה לחקירת שחיתות בממשל הטורקי.
"בעדות ששינתה לנצח את יחסי ארה"ב וטורקיה, אמר זרב כי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הורה על הסחר האסור אישית. זרב גם האשים בכירים לשעבר בטורקיה, כולל שר הכלכלה לשעבר זאפר צ'גלאן, בקבלת שוחד עצום כדי להעלים עין", נכתב בפרסום. הקנוניה להלבנת כספים עבור איראן נמשכה כשמונה שנים.
התביעה של זרב התנהלה בשנת 2016, והמסמכים כעת שופכים אור על היקף הפעילות. "ארדואן ניסה להגן על הלבנת ההון גם ב -2016 וב -2017, כאשר ה- FBI עצר את זרב כשהגיע למיאמי, וקטע לנצח את החופשה שלו בפלורידה, עם אשתו כוכבת הפופ הטורקית, אברו גונדש, ובתם הצעירה", נכתב בפרסום.
"ארדואן עצמו יצר קשר עם הנשיא דונלד טראמפ וביקש את שחרורו של זרב. זה לא הגיע לכלום. זרב הודה בעבירות שונות הקשורות להונאה והלבנת הון, והפך לעד ממשלה בתמורה להקלות בעונש. עדותו עזרה להרשעתו של מהמט הקאן אטילה, מנהל בהלנקבנק, והוא צפוי להעיד שוב בשנה הבאה כאשר הבנק עצמו יעמוד למשפט."
בשיחה באמצעות מתרגם, במשך שעות של ראיונות טלפוניים, במשך מספר חודשים, קראהאן סיפר על נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד וקרוב משפחתו של ארדואן המכהן בממשלת טורקיה. "קראהאן, שלדבריו החל לעבוד עבור זרב כמאבטח בשנת 2006 לפני שהצטרף למבצע הלבנת ההון, פירט מגוון פעולות הברחה. לדבריו, הוא העביר זהב לדובאי וכסף למספר מדינות, כולל איראן, רוסיה ואיחוד האמירויות הערביות, בין השנים 2008-2013. לדבריו, הוא פתח חברות קש על שמו בהכוונתו של זרב לשימוש להלבנת הון", כותבים בפרסום.
הטענה: הנשיא לוקח שוחד
התובעים האמריקאים העריכו כי הקונספירציה של הלבנת הון של זרב החלה בשנת 2010, אך קראהאן אמר כי התוכנית החלה לפחות שנתיים קודם לכן (בשנת 2008), בזמן שזרב סיפר לו על מעורבותה של ממשלת טורקיה. על פי קראהאן, זרב התברג לתפקיד זה בעקבות קשרים של אביו, חוסיין זרב, תעשיין מוכר באיראן, עם הממשל בטהרן בתקופת אחמדינג'אד.
"לקחנו כסף - יורו, דולרים ודירהם [מטבע של איחוד האמירויות הערביות]", אמר קראהאן. "היינו במלון שם. רזה התקשר אליי ואמר, 'אפגוש את אחמדינג'אד'. הלכנו וחיכינו בחוץ. הם נפגשו במשך 20 דקות ואז עזבו. [...] הוא היה נשיא איראן; כמובן שהוא לקח שוחד. העסק הזה לא היה קורה בלי שוחד. בכל מקום שזרב נמצא, יש שוחד”. על פי הפרסום, כתבים שעסקו במחקר הנ"ל לא יכלו לאמת באופן עצמאי את טענתו של קראהאן על הפגישה בטהרן עם אחמדינג'אד.
רישומי חברות באיראן חושפים לפחות תשע ישויות משפטיות בהן חוסיין ורזה זרב היו חברי דירקטוריון. רובן הוקמו בשנת 2008 כדי לתמוך בעסקי הפלדה של המשפחה. חוסיין, בינתיים, עזר להקים עסקים שבנו ישתמש בהם להלבנת כספים עבור איראן. אלה כללו את Royal Denizcilik, חברת ספנות טורקית שמאוחר יותר סיפקה כיסוי להעברות כספים בלתי חוקיות על ידי הנפקת חשבוניות מזון מזויפות של מיליוני דולרים למכון האשראי לפיתוח, בנק איראני שמאוחר יותר נכנס לסנקציות של משרד האוצר האמריקני.
על פי הפרסום, כמו הבן, גם האב, חוסיין, עסק בהלבנת כספים עבור המשטר בטהרן. בעיקר באמצעות חברה שהקים בדובאי בשם Al Nafees שגם נקנסה תחת משטר הסנקציות של האמריקאים. "בין ינואר 2007 לאפריל 2012, Al Nafees עיבדה כ -3.58 מיליארד דולר בעסקאות פיננסיות עבור אלפי חברות ברחבי העולם. חלק גדול מהכסף הזה היה ממוצא מפוקפק", כותבים בפרסום.
חלק מהכסף הועבר לחברות טורקיות שמאוחר יותר הואשמו ברשת ההלבנה של זרב. לפי הפרסומים, סך של 3.02 מיליארד דולר בהעברות בנקאיות המקושרות לAl Nafees עברו דרך שישה בנקים בארה"ב החל משנת 2007. "ובעוד חוסיין אמר לרשויות כי Al Nafees פעלה ממיקום אחד באיחוד האמירויות, אתר האינטרנט של רויאל הולדינג, חברת האם של עסקיו של זרב, פרסם מיקומים ברוסיה, טורקיה וסין", כותבים בפרסום.
למרות המעשים של חוסיין, מסמכי בית המשפט בארה"ב שהוגשו בשנת 2016 מראים כי הוא מעולם לא שילם את הקנס המופחת, לא עמד בפני סנקציות או אישומים פליליים שלאחר מכן בארה"ב בגין פעילותו הכספית. את הסיבה לכך מייחסים בפרסום ל"רוח המפקד" של שלטון אובמה בזמנו שרצה להוכיח שהסכם הגרעין עובד ולא רצה לעצבן את האיראנים.
נפט תמורת זהב
לפני שינוי בסנקציות האמריקניות ביולי 2013, זרב ניצל במיומנות את מה שמומחים כינו "פרצת זהב" שאפשרה לאיראן ליהנות מסחר במתכת היקרה. מה שנודע כתכנית "נפט לזהב" של זרב כלל הכנסות ממכירת נפט לטורקיה על ידי חברת הנפט האיראנית הלאומית.
חלק ניכר מכספה של איראן הוחזק בחשבון מיוחד בהלקבנק הטורקי, שהואשם בהשתתפות פעילה בתכנית על ידי העברתו לחשבונו של זרב. אטילה, כאמור, פעם בכיר בבנק הטורקי, ישב בכלא בארה"ב בשל מעורבותו בעסקאות. לאחר שחרורו, חזר לטורקיה, שם מונה לראש הבורסה הגדולה ביותר באיסטנבול.
זרב קנה זהב היכן שהוא יכול. אותו נשאו קראהאן ושליחים אחרים במזוודות לדובאי, אחד משווקי הזהב הגדולים בעולם - ביתם של חברות סחר בזהב בשליטת זרב. מזומנים ממכירות זהב אלה שימשו לתשלום עבור דברים שאיראן נזקקה להם בכלכלה העולמית, אך לא יכלה לקנות בגלל הסנקציות של ארה"ב והאו"ם.
מעורבות נשיא ארה"ב
הבנק הטורקי הורשע באוקטובר לפני שנה בארה"ב, והמשפט טרם נפתח. הפרשה העלתה טענות כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ניסה למנוע את החקירה נגד הבנק. שכאמור, עזר לאיראן להלבין כספים, בין היתר, עבור תכנית הגרעין שלה, בניין כוח צבאי ופעילות משמרות המהפיכה.
בפרסום של justsecurity, אודות החקירה של הבנק הטורקי, נטען כי ממשל טראמפ ניסה להכשיל אותה. "על פי הדיווחים, כיוון טראמפ את באר (היועמ"ש) להגן על הלנקבנק על פי בקשתו הישירה והחוזרת של נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן. התוכנית לכאורה כללה את ארדואן באופן אישי. לפי הדיווחים באר הוביל את המאמץ, אך לא הצליח. הוא נתקל בהתנגדות נוקשה מצד התובע האמריקני במחוז הדרום בניו יורק, ג'פרי ברמן", כותבים בפרסום.
לפי הפרסום, שחקר את ציר הזמן של חקירת הבנק, "בשנת 2013 פתחה המשטרה הטורקית בחקירת אותם פשעים לכאורה והאשימו 60 אנשים בשחיתות, הלבנת הון, ייצוא זהב בלתי חוקי, בהם מנכ"ל הלנקבנק סלימן אסלן ואיש העסקים האיראני-טורקי רזה זרב. ארדואן הגיב בהתגוננות: הוא האשים בחקירתו את יריבו הפוליטי (פטוללה גולן) ואת שגריר ארצות הברית, פתח קמפיין להכפשת החקירה ובסופו של דבר סילק 350 שוטרים. הפרקליטות הטורקית ביטלה את האישומים", נכתב בפרסום.
"שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2016, הגיש מחוז דרום בפרקליטות ארה"ב בניו יורק כתב אישום פלילי המאשים בשלושה אנשי עסקים בולטים הקשורים להלקבנק בגין התנהלות המעורבת באותה תוכנית." יחד עם זרב, הואשמו גם קמלה ג'משיד וחוסין נג'פסדה. טראמפ מחזיק במגדלים על שמו בטורקיה (Trump Towers Istanbul), והטענה בפרסום כי עסקיו משפיעים על החלטותיו בהקשר הבנק הטורקי.
לסיכום, בסופו של דבר זרב נעצר ונחשפה רשת ההברחות לה היה שותף שאפשרה לאיראן להלבין מיליארדי דולרים בזמן שהייתה נתונה תחת סנקציות. כסף ששימש, כאמור, לבניין כוח צבאי, טרור ופיתוח גרעין. איפה היו שירותי המודיעין המערביים, כולל המוסד הישראלי, בזמן שהכסף זרם לאיראן? זו שאלה פתוחה.
מה הקשר בין דליפת מסמכים בשם THE FINCEN FILES, תביעה בארה"ב נגד בנק טורקי וטענות לגבי מעורבות הבית הלבן בניסיונות סיכול התביעה? הלבנת כספים של איראן
REUTERS/Brendan Mcdermid/File Photo
באזור תחילת שנות ה-2000 קיבל אלוף (מיל') מאיר דגן ז"ל את הפיקוד על המוסד הישראלי. המטרה העיקרית שביקש ממנו ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, הייתה לעכב את תכנית הגרעין הצבאית של איראן. ממשיכיו בפיקוד על המוסד, תמיר פרדו ויוסי כהן, הראש הנוכחי, עסקו גם הם בקו פעילות זה. המוסד בשנים אלו 'השמין' משמעותית בתקציבים, תשתיות בינוי וכוח אדם. מטרת העל לעכב את תכנית הגרעין של טהרן הצדיקה את כל האמצעים.
במהלך שני העשורים האחרונים נחשף הציבור הישראלי לשלל פעולות המיוחסות למוסד בהקשר זה. חבלות בנתנז ופרצ'ין, חיסול מדעני גרעין, מעקבים אחרי פגישות של צוות המו"מ של הסכם הגרעין באירופה, וגולת הכותרת - גניבת ארכיון גרעיני. לצד פעולות מתוקשרות אלו, ישנן מגוון פעולות בעולם הפיננסי. פעולות חשאיות אלו אינן קשורות לחיסולים או פיצוצים, אלא למעקב אחרי כספים. לפתח טילים וגרעין עולה הרבה כסף. איראן, שנמצאת שנים תחת סנקציות בינלאומיות קשות, צריכה להשיג את הכסף הזה.
למרות כלל פעולות המוסד, וההשקעה הכספית האדירה של ממשלת ישראל בנתיב קריטי זה, האיראנים עומדים היום, כך על פי הערכות, כמדינת סף גרעינית עם טווח פריצה לפצצה של פחות משנה. לפי הערכות 3.5 חודשים ידרשו לטהרן להעשיר חומר בקיע לדרגת פצצה, ועוד מספר חודשים להרכבתה על מתקן במטוס או טיל. אחת השאלות היא כיצד קורה שמדינה שנמצאת תחת סנקציות קשות במשך עשרות שנים, תחת לחץ בלתי פוסק של ארגוני ביון כולל המוסד, הCIA, הביון הדני, הגרמני ועוד, מצליחה לפתח תכנית גרעין צבאית לכדי מצב של מדינת סף.
הקשר הטורקי
ובכן, אחת התשובות היא כסף. והרבה ממנו. דליפת מסמכים תחת השם FinCEN חושפת הלבנה של עשרות מיליארדי דולרים לטובת איראן דרך מערכת הבנקאות בטורקיה. האדם שהיה אחראי על העברת מזוודות המזומנים לבנקים בעולם היה אדם קראהאן (Adem Karahan). הוא עבד בשביל הבוס שלו - רזה זרב (Reza Zarrab). בהערכה שמרנית לקנוניה באיראן, התובעים אמרו כי אלו העבירו לפחות 20 מיליארד דולר מ -2010 עד 2015 בלבד. החקירה הובילה לחקירת שחיתות בממשל הטורקי.
"בעדות ששינתה לנצח את יחסי ארה"ב וטורקיה, אמר זרב כי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הורה על הסחר האסור אישית. זרב גם האשים בכירים לשעבר בטורקיה, כולל שר הכלכלה לשעבר זאפר צ'גלאן, בקבלת שוחד עצום כדי להעלים עין", נכתב בפרסום. הקנוניה להלבנת כספים עבור איראן נמשכה כשמונה שנים.
התביעה של זרב התנהלה בשנת 2016, והמסמכים כעת שופכים אור על היקף הפעילות. "ארדואן ניסה להגן על הלבנת ההון גם ב -2016 וב -2017, כאשר ה- FBI עצר את זרב כשהגיע למיאמי, וקטע לנצח את החופשה שלו בפלורידה, עם אשתו כוכבת הפופ הטורקית, אברו גונדש, ובתם הצעירה", נכתב בפרסום.
"ארדואן עצמו יצר קשר עם הנשיא דונלד טראמפ וביקש את שחרורו של זרב. זה לא הגיע לכלום. זרב הודה בעבירות שונות הקשורות להונאה והלבנת הון, והפך לעד ממשלה בתמורה להקלות בעונש. עדותו עזרה להרשעתו של מהמט הקאן אטילה, מנהל בהלנקבנק, והוא צפוי להעיד שוב בשנה הבאה כאשר הבנק עצמו יעמוד למשפט."
בשיחה באמצעות מתרגם, במשך שעות של ראיונות טלפוניים, במשך מספר חודשים, קראהאן סיפר על נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד וקרוב משפחתו של ארדואן המכהן בממשלת טורקיה. "קראהאן, שלדבריו החל לעבוד עבור זרב כמאבטח בשנת 2006 לפני שהצטרף למבצע הלבנת ההון, פירט מגוון פעולות הברחה. לדבריו, הוא העביר זהב לדובאי וכסף למספר מדינות, כולל איראן, רוסיה ואיחוד האמירויות הערביות, בין השנים 2008-2013. לדבריו, הוא פתח חברות קש על שמו בהכוונתו של זרב לשימוש להלבנת הון", כותבים בפרסום.
הטענה: הנשיא לוקח שוחד
התובעים האמריקאים העריכו כי הקונספירציה של הלבנת הון של זרב החלה בשנת 2010, אך קראהאן אמר כי התוכנית החלה לפחות שנתיים קודם לכן (בשנת 2008), בזמן שזרב סיפר לו על מעורבותה של ממשלת טורקיה. על פי קראהאן, זרב התברג לתפקיד זה בעקבות קשרים של אביו, חוסיין זרב, תעשיין מוכר באיראן, עם הממשל בטהרן בתקופת אחמדינג'אד.
"לקחנו כסף - יורו, דולרים ודירהם [מטבע של איחוד האמירויות הערביות]", אמר קראהאן. "היינו במלון שם. רזה התקשר אליי ואמר, 'אפגוש את אחמדינג'אד'. הלכנו וחיכינו בחוץ. הם נפגשו במשך 20 דקות ואז עזבו. [...] הוא היה נשיא איראן; כמובן שהוא לקח שוחד. העסק הזה לא היה קורה בלי שוחד. בכל מקום שזרב נמצא, יש שוחד”. על פי הפרסום, כתבים שעסקו במחקר הנ"ל לא יכלו לאמת באופן עצמאי את טענתו של קראהאן על הפגישה בטהרן עם אחמדינג'אד.
רישומי חברות באיראן חושפים לפחות תשע ישויות משפטיות בהן חוסיין ורזה זרב היו חברי דירקטוריון. רובן הוקמו בשנת 2008 כדי לתמוך בעסקי הפלדה של המשפחה. חוסיין, בינתיים, עזר להקים עסקים שבנו ישתמש בהם להלבנת כספים עבור איראן. אלה כללו את Royal Denizcilik, חברת ספנות טורקית שמאוחר יותר סיפקה כיסוי להעברות כספים בלתי חוקיות על ידי הנפקת חשבוניות מזון מזויפות של מיליוני דולרים למכון האשראי לפיתוח, בנק איראני שמאוחר יותר נכנס לסנקציות של משרד האוצר האמריקני.
על פי הפרסום, כמו הבן, גם האב, חוסיין, עסק בהלבנת כספים עבור המשטר בטהרן. בעיקר באמצעות חברה שהקים בדובאי בשם Al Nafees שגם נקנסה תחת משטר הסנקציות של האמריקאים. "בין ינואר 2007 לאפריל 2012, Al Nafees עיבדה כ -3.58 מיליארד דולר בעסקאות פיננסיות עבור אלפי חברות ברחבי העולם. חלק גדול מהכסף הזה היה ממוצא מפוקפק", כותבים בפרסום.
חלק מהכסף הועבר לחברות טורקיות שמאוחר יותר הואשמו ברשת ההלבנה של זרב. לפי הפרסומים, סך של 3.02 מיליארד דולר בהעברות בנקאיות המקושרות לAl Nafees עברו דרך שישה בנקים בארה"ב החל משנת 2007. "ובעוד חוסיין אמר לרשויות כי Al Nafees פעלה ממיקום אחד באיחוד האמירויות, אתר האינטרנט של רויאל הולדינג, חברת האם של עסקיו של זרב, פרסם מיקומים ברוסיה, טורקיה וסין", כותבים בפרסום.
למרות המעשים של חוסיין, מסמכי בית המשפט בארה"ב שהוגשו בשנת 2016 מראים כי הוא מעולם לא שילם את הקנס המופחת, לא עמד בפני סנקציות או אישומים פליליים שלאחר מכן בארה"ב בגין פעילותו הכספית. את הסיבה לכך מייחסים בפרסום ל"רוח המפקד" של שלטון אובמה בזמנו שרצה להוכיח שהסכם הגרעין עובד ולא רצה לעצבן את האיראנים.
נפט תמורת זהב
לפני שינוי בסנקציות האמריקניות ביולי 2013, זרב ניצל במיומנות את מה שמומחים כינו "פרצת זהב" שאפשרה לאיראן ליהנות מסחר במתכת היקרה. מה שנודע כתכנית "נפט לזהב" של זרב כלל הכנסות ממכירת נפט לטורקיה על ידי חברת הנפט האיראנית הלאומית.
חלק ניכר מכספה של איראן הוחזק בחשבון מיוחד בהלקבנק הטורקי, שהואשם בהשתתפות פעילה בתכנית על ידי העברתו לחשבונו של זרב. אטילה, כאמור, פעם בכיר בבנק הטורקי, ישב בכלא בארה"ב בשל מעורבותו בעסקאות. לאחר שחרורו, חזר לטורקיה, שם מונה לראש הבורסה הגדולה ביותר באיסטנבול.
זרב קנה זהב היכן שהוא יכול. אותו נשאו קראהאן ושליחים אחרים במזוודות לדובאי, אחד משווקי הזהב הגדולים בעולם - ביתם של חברות סחר בזהב בשליטת זרב. מזומנים ממכירות זהב אלה שימשו לתשלום עבור דברים שאיראן נזקקה להם בכלכלה העולמית, אך לא יכלה לקנות בגלל הסנקציות של ארה"ב והאו"ם.
מעורבות נשיא ארה"ב
הבנק הטורקי הורשע באוקטובר לפני שנה בארה"ב, והמשפט טרם נפתח. הפרשה העלתה טענות כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ניסה למנוע את החקירה נגד הבנק. שכאמור, עזר לאיראן להלבין כספים, בין היתר, עבור תכנית הגרעין שלה, בניין כוח צבאי ופעילות משמרות המהפיכה.
בפרסום של justsecurity, אודות החקירה של הבנק הטורקי, נטען כי ממשל טראמפ ניסה להכשיל אותה. "על פי הדיווחים, כיוון טראמפ את באר (היועמ"ש) להגן על הלנקבנק על פי בקשתו הישירה והחוזרת של נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן. התוכנית לכאורה כללה את ארדואן באופן אישי. לפי הדיווחים באר הוביל את המאמץ, אך לא הצליח. הוא נתקל בהתנגדות נוקשה מצד התובע האמריקני במחוז הדרום בניו יורק, ג'פרי ברמן", כותבים בפרסום.
לפי הפרסום, שחקר את ציר הזמן של חקירת הבנק, "בשנת 2013 פתחה המשטרה הטורקית בחקירת אותם פשעים לכאורה והאשימו 60 אנשים בשחיתות, הלבנת הון, ייצוא זהב בלתי חוקי, בהם מנכ"ל הלנקבנק סלימן אסלן ואיש העסקים האיראני-טורקי רזה זרב. ארדואן הגיב בהתגוננות: הוא האשים בחקירתו את יריבו הפוליטי (פטוללה גולן) ואת שגריר ארצות הברית, פתח קמפיין להכפשת החקירה ובסופו של דבר סילק 350 שוטרים. הפרקליטות הטורקית ביטלה את האישומים", נכתב בפרסום.
"שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2016, הגיש מחוז דרום בפרקליטות ארה"ב בניו יורק כתב אישום פלילי המאשים בשלושה אנשי עסקים בולטים הקשורים להלקבנק בגין התנהלות המעורבת באותה תוכנית." יחד עם זרב, הואשמו גם קמלה ג'משיד וחוסין נג'פסדה. טראמפ מחזיק במגדלים על שמו בטורקיה (Trump Towers Istanbul), והטענה בפרסום כי עסקיו משפיעים על החלטותיו בהקשר הבנק הטורקי.
לסיכום, בסופו של דבר זרב נעצר ונחשפה רשת ההברחות לה היה שותף שאפשרה לאיראן להלבין מיליארדי דולרים בזמן שהייתה נתונה תחת סנקציות. כסף ששימש, כאמור, לבניין כוח צבאי, טרור ופיתוח גרעין. איפה היו שירותי המודיעין המערביים, כולל המוסד הישראלי, בזמן שהכסף זרם לאיראן? זו שאלה פתוחה.
