איראן מאיימת לנקום את הריגת קאסם סולימאני

"לאור לקחי העבר, יש לקחת בחשבון את מרכיב הערמומיות במהלכים האיראנים והאפשרות כי הנקמה תגיע באמצעות צד ג'", מסביר אל"מ (בדימוס) פסח מלובני בטור דעה

ב-3 בינואר 2020, חוסל מפקד כוח אל-קודס האיראני, הגנרל קאסם סולימאני, על-ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) שהפעילה ארצות הברית. הכטב"מ תקף את כלי הרכב בו נסע, בקרבת שדה התעופה הבינלאומי של בגדאד, אליו הגיע קודם לכן בטיסה מסוריה, לאחר שסיים בה ביקור נוסף במסגרת תפקידו. יחד עימו חוסלו אבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד כוח המיליציה העיראקי "אל-חשד אל-שעבי" (הגיוס העממי), ועוד מספר אחרים ממלוויו. המבצע יצא לפועל בהוראת נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, בנימוק שסולימאני תכנן התקפות על דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים. 

חיסולו של סולימאני, האיש שהיה אחראי על מבצעי משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לאיראן, ועל הפעילות האיראנית והקשרים עם בעלות הברית של איראן באזור – עיראק, סוריה, לבנון ותימן, והמיליציות הפועלות בהן, מהווה מכה קשה להנהגה האיראנית, יוקרתית, מוראלית ומעשית, בכל הקשור למכלול הפעילות האיראנית בתחום זה, שהיתה באחריותו ותחת פיקוחו האישי. 

האיראנים הגיבו על ההתנקשות בסולימאני בירי טילים על יעדים של הכוחות האמריקאים בעיראק, בהם אמנם לא נגרמו אבדות בנפש, אך ככל שדווח, נגרמו כמאה מקרים של נפגעי טראומה ופגיעות מוחיות. אך נראה כי אין זה מספק מבחינתם כנקמה על הריגת סולימאני, והם מחפשים נקמה "מכרעת, רצינית ואמיתית". 

כך התבטא ב-19 בספטמבר הגנרל חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, בנאומו בפני מפקדים וקצינים בכירים של הארגון, בטכס שנערך בטהראן. דבריו באו בתגובה לחשיפת מידע על-ידי ארצות הברית בימים האחרונים בדבר סיכול תכנית איראנית להתנקש בחייה של שגרירת ארצות הברית בדרום אפריקה, ידידתו של הנשיא טראמפ, בתגובה לחיסול סולימאני. 

דרושה: נקמה מכובדת

מפקד משמרות המהפכה, כמו גם בכירים איראנים אחרים, הכחיש טענה זו, ואיים לפגוע באנשים שהיו מעורבים במבצע החיסול, באופן ישיר ובלתי ישיר, וכי הנקמה על החיסול תהיה "מכובדת, הוגנת ובאופן צודק, ולא על שגרירה בדרום אפריקה". מפקד המשמרות דיבר בשפה שאינה משתמעת לשני פנים, מי שיפגע באיראני, יפגעו בו. לא מדובר רק בדיבורים, כי אם במעשים. הדברים יתבצעו מתוך ביטחון וכוח. הוא אמר דברים אלה לאחר שסוכנות הבטחון של דרום אפריקה הודיעה כי אין בידה כל ראיות שיתמכו בדיווח על התכנית האיראנית להתנקש בחיי השגרירה האמריקאית בארצם.

בתוך כך חשפה בחריין, כי כוחות הביטחון שלה סיכלו לאחרונה פעולת טרור נרחבת, שתוכננה להתבצע בשטחה על-ידי גורמים שנתמכו על-ידי משמרות המהפכה של איראן. מחקירת הארוע עולה כי מדובר בארגון חדש שהוקם לאחרונה, הקורא לעצמו "פלוגות קאסם סולימאני", שתכנן לפוצץ מספר מתקנים במדינה, כולל מתקנים בטחוניים, בנוסף למעקב שאנשיו ערכו אחר מאבטחים של אנשים חשובים בממלכה, וזאת במטרה לחסלם, כתגובה לחיסולו של קאסם סולימאני. 

גילוי אנשי הקבוצה נעשה בעקבות נסיון כושל שלה לפגע במשלחת זרה שביקרה בעת האחרונה בבחריין בביקור רשמי (מישראל?). גורמי הביטחון מצאו בביתו של אחד מחברי הקבוצה חומרי גלם המשמשים לייצור חומרי נפץ, מקלטי רדיו, וכן ספרות הקשורה לאידאולוגיית הטרור. ככל הידוע, מנתה הקבוצה 18 איש, 9 מהם ברחו לאיראן ו-9 נעצרו, וכולם הועמדו למשפט במדינה. 

על פי הפירסומים בבחריין, הצליח ארגון טרור שיעי הנקרא "פלוגות אל-אשתר" (או ארגון ההתנגדות האסלאמית בבחרין), הנתמך על-ידי משמרות המהפכה האיראנים וגורמים שיעים עיראקים, הקשורים לאיראן, וגם על-ידי קטאר, לגייס מספר אנשים בבחרין למטרה זו. 4 מתוך האנשים שגויסו, קיבלו הכשרה צבאית מחוץ לבחרין, וכשחזרו החלו להדריך את האחרים. 

הם החלו לעקוב אחר בסיסי צבא זרים ושל בחריין וכן מתקני ביטחון שונים, ואחרי האנשים העובדים בהם, ובמיוחד המקומות בהם הם מתכנסים, במטרה לפגוע בהם. כן צילמו מתקנים כלכליים חיוניים ומאגרי נפט, כדי לשלוח אותם לגורמים מחוץ לבחריין. הם קיבלו מטעני חבלה וכסף באמצעות הדואר, לצורך ביצוע מספר פעולות טרור רצופות. 

אחד הנאשמים הודה שב-2019 הוטל עליו לבצע פעולות טרור, יחד עם אחרים. הפעולה הראשונה כוונה נגד בניין בטחוני חשוב, ביום שבו היה אמור להערך בו יום ספורט, אך הדבר בוטל בשל תקלה שהתגלתה במטען החבלה. כן תוכננו לבצע פיגועים נוספים - בבניין הבינלאומי לתערוכות, בו אמור היה להתקיים כנס, שגם הוא נכשל בשל טעות בהרכבת המטען, פיצוץ צינור נפט, ועוד.

יצויין כי בבחריין מצויים מתקנים צבאיים חשובים של הצי החמישי האמריקאי, הפועל במפרץ הפרסי/הערבי, ואחרים, ושוהה בה כוח אמריקאי של כ-7,000 איש, אנשי הצי ונחתים, העשויים לשמש מטרות לפעולות טרור בידי גורמים הנתמכים על-ידי איראן. יצויין כי איראן הואשמה בניצול הרוב השיעי באוכלוסיה לביצוע פעולות נגד המשטר של המיעוט הסוני השולט בה.

משלחת איראן באו"ם הכחישה את מעורבות איראן בארוע, והציגה אותו כדוגמא נוספת לטענות חסרות שחר המושמעות נגדה. הם אף האשימו את בחריין בנסיון להסיט את תשומת הלב מנירמול יחסיה עם ישראל, שהוא בבחינת בגידה בעמם ובעם הפלסטיני.

פרשת לוקרבי – נקמה איראנית 

אחת הדוגמאות מהעבר, לתגובת נקמה איראנית על פגיעה בנכסים איראנים על-ידי ארצות הברית, היה הפיגוע שבוצע בטיסה 103 של מטוס חברת PAN AM האמריקאית מעל העיירה לוקרבי שבסקוטלנד ב-21 בדצמבר 1988, בה קיפחו את חייהם 270 אנשים – נוסעי המטוס והצוות. לאורך השנים יוחס פיגוע זה ללוב ולשליטה, מועמר קד'אפי, כתגובה על ההפצצות האמריקאיות על יעדים בלוב באפריל 1986. 

בעיקר לאור ממצאי החקירות של ה-FBI והסקוטלנד יארד הבריטי בעקבות הארוע, מעורבות לכאורה של קציני מודיעין לובים בפרשה, וכן דברים שכתבה ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, בזכרונותיה ב-1993, בהם כיוונה לעבר לוב ורצונה לנקום על כך. האפשרות שאיראן עומדת מאחורי המעשה, שעלתה כבר אז, לא זכתה בהמשך להתיחסות מצד הגורמים הרשמיים במערב.

אפשרות זו מתייחסת להפלת מטוס נוסעים איראני על-ידי הצי האמריקאי, מספר חודשים לפני הארוע בלוקרבי. זאת, בעקבות הגברת המעורבות האמריקאית במפרץ ב-1987, בשל החרפת הפעילות האיראנית במהלך מלחמת איראן-עיראק, נגד ייצוא הנפט ממדינות המפרץ שתמכו בעיראק. האיראנים תקפו יעדים שונים בשטחם וכלי שיט (כוויתיים) במפרץ שנשאו דגל אמריקאי, באמצעות טילים ומוקשים ימיים. 

במסגרת זאת ארעו מספר התנגשויות בין כוחות אמריקאיים לכוחות איראנים, שהעלו את המתיחות באזור, ועמדו ברקע לארוע הטרגי שארע ב-3 ביולי 1988, כאשר כלי שיט אמריקאי, הסיירת "וינסנס" (Vincennes), הפילה באמצעות טיל ששיגרה, מטוס נוסעים איראני ובו 290 נוסעים שהיה בדרכו לדובאי, שאיש מהם לא ניצל. 

החקירות שנוהלו בעקבות פיגוע חמור זה התמקדו בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית שבהנהגת אחמד ג'יבריל, מיודענו. זאת על רקע איומיו ופעילות אנשיו בגרמניה המערבית מספר חודשים לפני הפיגוע, שעסקו בהכנת מטעני נפץ מתוחכמים עבור מבצעים העוסקים בפיגועים נגד מטוסי נוסעים. 

איראן שילמה על הפיגוע

האפשרות בדבר מעורבות לוב בארוע עלתה בשל התמיכה הלובית לאורך שנים בארגוני טרור ומחתרת שונים, ובכללם הצבא האירי הרפובליקאי – שפעל נגד בריטניה בצפון אירלנד, ובשל פעולות טרור שהתבצעו בשנים קודמות, שיוחסו ללוב. היו אף שטענו כי בריטניה וארצות הברית יצרו ראיות שנועדו להטיל את האשמה על לוב מסיבות פוליטיות. 

כבר במאי 1989 פירסם הוושינגטון פוסט מאמר שכותרתו: ה-CIA בטוח שאיראן עומדת מאחורי הפלת מטוס PAN AM, טיסה 103. על פי המאמר, איראן שכרה לצורך זה את שירותיו של ארגונו של אחמד ג'יבריל כדי לבצע זאת. ל-FBI לא היו ראיות מספיקות כדי להצביע על האשמים. על פי המאמר, ג'יבריל ואנשיו קיימו לפחות פגישה אחת עם גורמים איראנים בכירים בטהרן בסוף 1988, ויתכן אחת נוספת בבירות, מיד לאחר הפלת המטוס האיראני ב-3 ביולי 1988, אך כנראה שלא היה בידיהם מספיק מידע כדי לבסס את בטחונם זה, ולשכנע את רשויות הממשל בכך. 

במאמר שפרסם העיתון המערב-גרמני Quick באותה עת, נמסר כי זמן קצר לאחר הפלת המטוס האיראני, נועד ח'ומייני עם עוזריו, כדי להתחיל בתכנון הנקמה על המעשה. לדברי העיתון, שהצליח להשיג מידע על פגישה זו, שילמו האיראנים 1.3 מיליון דולאר לג'יבריל על ביצוע הפיגוע במטוס האמריקאי. מידע שהתקבל בשנים הבאות ממקורות איראנים שהיו בעלי נגישות לנושא, רק חיזק את הטעון שאיראן היא זו שעומדת מאחורי הפלת המטוס האמריקאי בלוקרבי, ולא גורם אחר. 

לאחר הפלת המטוס האיראני, נשמעו איומים מגורמים איראניים שונים בדבר הכוונה לנקום על המעשה. השגריר האיראני לשעבר בסוריה, ושר הפנים בהמשך, עלי אכבר מוחתשמי-פור, שסייע להקים את חזבאללה בלבנון, וקיים קשרים עם ארגוני טרור בבירות ובבקאע, כאבו אל-עבאס ואבו נידאל, אמר שהנקמה על הפלת המטוס האיראני תביא "גשם של דם". 

על פי המקורות, סוכנות הבטחון הלאומית האמריקאית (NSA) קשרה את איראן לפיגוע במטוס PAN AM. על פי מידע שבידי האמריקאים, שילם מוחתשמי-פור באותה עת 10 מיליון דולאר לשני הארגונים הנ"ל כדי שיבצעו פעולות טרור שונות, ושילם סכום דומה כדי לפוצץ את מטוס PAN AM, בתגובה להפלת המטוס האיראני.  

ב-1996 חלה התפתחות מעניינת בפרשה עם עריקתו לגרמניה של בכיר ששירת במודיעין האיראני. האיש, אבו אל-ע'סאן מסבחי, שהסתייע בעריקתו בנשיא איראן לשעבר, אבו אל-חסן בני צדר, סיפר בין השאר בחקירתו בגרמניה, כי איראן היא זו שעמדה מאחורי הפיגוע במטוס PAN AM בלוקרבי, וכי ח'ומיני אישית הורה על הביצוע. בעקבות כך פנתה איראן ללוב ולארגון אבו נידאל, וביקשה מהם לבצע זאת, כנקמה על הפלת המטוס האיראני. 

למרות שהוא נחשב מהימן בנושאים אחרים שמסר, הקשורים לפעולות טרור בהם איראן היתה מעורבת, היו כאלה בין חוקרי הארוע שפקפקו בדבריו אלה. מסבחי היה מנאמניו של רפסנג'אני, אז נשיא איראן, שהיה כנראה מודע לארוע. השלטונות האיראנים ניסו להכפיש אותו, וטענו כי המידע שמסר הוא שקרי. למרות זאת, השלטונות הגרמנים ראו בו מקור מהימן. ב-2014 התראיין ברשת אל-ג'זירה וחזר על דבריו אלה, ואף התיחס למעורבות ארגונו של ג'בריל בארוע.

התיחסות נוספת לפיגוע באה מפיו של דוברו לשעבר של ארגון אבו נידאל, שמסר בראיון לעיתון הלבנוני אל-חיאת שאבו נידאל אמר לו שהארגון עומד מאחורי פיצוץ המטוס. לדעת פרשנים, עדות זו מפוקפקת. 

הנושא קיבל חיזוקים נוספים משני בכירים איראנים שערקו למערב. האחד מהם, אחמד בהאבאני, גם הוא בכיר במודיעין האיראני, שטען ב-2000 שברשותו מסמכים המוכיחים את מעורבות איראן בפיגוע, זאת למרות שהתנהל באותה עת משפט בהולנד נגד שני אזרחים לובים, שנטען כי עמדו מאחורי המעשה. 

השני היה בני צדר עצמו, שבראיון במאי 2008 סיפר כי מוחתשמי-פור הודה בראיון לעיתון איראני שהוא שכר את שרותיו של אחמד ג'בריל לבצע את הפיגוע במטוס. הראיון היה צריך להתפרסם למחרת, אך זמן קצר לפני כן העיתון נסגר על-ידי השלטונות. כך גם קרה עם ראיון אחר שלו לעיתון ג'האן אל-אסלאם, שעמד לפרסם בתחילת 1995 את תפקידו בפרשה, וגם הוא נסגר במצוות השלטונות. 

מחכים לבחירות בארה"ב

אין ספק שהאיראנים מבקשים לנקום את חיסולו של קאסם סולימאני, האיש שהשיג עבור ארצו הישגים חשובים באזור, ופעל באמצעים אלימים, כמפקד "גיס אל-קודס" של משמרות המהפכה. על פי דיווח שהתפרסם לאחרונה בניו יורק טיימס, המתבסס על הערכת המודיעין האמריקאי, עצר ח'אמנאי לאחרונה את ביצוען של תכניות איראניות שונות לתגובה נגד ארצות הברית וישראל. זאת, על פגיעה בנכסים איראנים, כגון ספינות, מתקני נפט, הכוחות בסוריה ואף מתקן הצנטריפוגות בנתנז, שנפגע בפיצוץ מסתורי, ואישר רק פעולות בתחום הסייבר. 

המטרה היא לחכות עד הבחירות בארצות הברית, כדי לא לסייע לנשיא טראמפ לזכות בהן, ולהבחר שנית. זאת, למרות הגברת הלחץ האמריקאי לאחרונה על איראן, וחידוש הסנקציות הבינלאומיות עליה. על פי הדיווח, אסר ח'אמנאי במסגרת זאת, על יורשו של סולימאני כמפקד "גיס אל-קודס", להגיב על תקיפות ישראל בסוריה. למרות הפרסומים על איומים איראנים בדבר נקמה על חיסול סולימאני, מעריכים גורמי ממשל אמריקאים, שאיראן לא קיבלה החלטה לתקוף גורם אמריקאי בכיר. 

האיראנים, כאמור הכחישו את ההאשמות האמריקאיות, והגדירו אותן כתעמולה שנועדה להגביר את המתיחות לפני הבחירות. פרשנים מעריכים שאיראן לא תנקוט בשום צעד שיפגע בתמיכתן של מדינות אירופה, רוסיה וסין בה, במאבקה מול ארצות הברית, הן בתחום הסכם הגרעין, והן בתחום הסנקציות הבינלאומיות. עם זאת, יש כאלה, כולל מדינות במפרץ, שמעריכים שהדברים יכולים גם להסלים מחדש. 

לדעת פרשנים, איראן אכן הגבירה לאחרונה את פעילותה בתחום הסייבר, ועושה יותר ממה שעשתה עד כה, עם זאת, אין ביכולתה להתערב בבחירות בארצות הברית, והיא אינה מהווה, לדעתם, איום עליהן, כמו שמהווה עליהן רוסיה, עם יכולות מתקדמות בהרבה. 

לסיכום, לאור לקחי העבר, יש לקחת בחשבון גם את מרכיב הערמומיות במהלכים האיראנים, והאפשרות שההערכה על עצירת מבצעים על-ידי ח'אמנאי עשויה לשמש להטעיה, שמאחוריה מתנהלים דברים אחרים, שנועדו לממש את איומיו של מפקד משמרות המהפכה, נאמנו של ח'אמנאי, וכמו בעבר, הדברים יתבצעו על ידי שליחים, וכאלה לא חסרים.

אולי יעניין אותך גם